שבדיה ממשיכה בהליך הבחירה שלה. פרטים על כותבי השירים והמבצעים של מלודיפסטיבלן 2025 ניתן לקרוא כאן.
המנחים Edvin Törnblom ו-Kristina Petrushina, פותחים את הערב. לאחר מכן, סרטון הומוריסטי על ההופעה של לורין במופע הביניים של אירוויזיון 2024.
לאחר מכן, Pandora מבצעת את "Trust Me".
המנחים מציגים את המתמודדים. התחרות מתחילה.
Greczula – Believe Me – בגרסת הסטודיו: פופ-רוק בהשפעת Queen. השיר מתחיל כבלדה שקטה, וממשיך כמידטמפו עד אפטמפו אייטזי, שכבר נשמע פחות Queenאי ויותר חובבני. העיבוד יומרני ורטרואי. המלודיה מאד רוצה להיות להיטית, אבל בשילוב הליריקה הקלישאתית יוצאת "כמו" ו"ליד" ולא הדבר האמיתי. בשלב זה אני כבר מעדיף שלאגר, לפחות הוא לא מנסה להיות מה שהוא לא. 2/5.
בהופעה החיה: הוא הולך עם האימג' של Queen עד הסוף. זו לא "רפסודיה בוהמית". הוא באוויר מנגן על פסנתר לבן ולובש ז'קט שחור מלא ניטים בי חולצה מתחת ועם מכנסיים שחורים בגזרה גבוהה. הוא והפסנתר יורדים לבמה. הוא קם מהפסנתר ומנסה למכור לנו שהוא כוכב רוק. ההופעה הווקאלית טובה, אבל הוא לא עובד על אף אחד. יש כמובן פירוטכניקה ועשן. בסוף השיר, הוא חוזר לנגן בפסנתר.
Malou Prytz – 24K Gold – בגרסת הסטודיו: פופ מודרני וקודר, א-לה Dua Lipa. זה נשמע כמו פוטנציאל להיות להיט רציני, לפחות בקרב חובבים, אך לפי מי ששמע היא לא מצליחה להחזיק את השיר בלייב. זה קצבי, דקדנטי ועם קצת הומור עצמי. בניגוד גמור לשיר הקודם, זה שיר שלא מנסה להתיימר להיות מה שהוא לא. גילטי פלז'ר בלי הגילטי. סוף השיר עם מודולציה וכל מה שצריך כדי לעלות ישר לגמר. 3/5.
בהופעה החיה: האם זה הזוכה של טרום הגמר? אם יש צדק. היא מאחורי וילון חרוזים מוזהב, תחילה בפרופיל, ואז מסתובבת לקהל. היא לובשת בגד גוף מוזהב, כמובן, עם שרוולים ארוכים. ווקאלית היא לא מדהימה, ונתמכת רבה על ידי זמרות הליווי. בפזמון מצטרפות אליה ארבע רקדניות בלבוש זהה לשלה. הן משחקות עם וילונות החרוזים ומאחוריהן אורות צהובים חמים. אחרי הפזמון הראשון, הן נעות לקדמת הבמה, ואז חוזרות לאחור. בחלק של המודולציה היא פוסעת קדימה ומכונת הרוח פורעת את שיערה.
Björn Holmgren – Rädda mig – בגרסת הסטודיו: השיר נפתח בשריקות ואז נגינת גיטרה. זה מרגיש שמרני ולמלמ"י על ההתחלה. שיר עם קצב שמח ומחויך, שעוסק בנושא עצוב וקשה. זה יכול לקבל נקודות רחמים, אבל כשיר סטנד-אלון זה לא מאד מחדש. אקסטרה נקודות על שימוש בשפה השבדית. 3/5.
בהופעה החיה: הוא יושב על כיסא בחדר המתנה של בית חולים. מעליו מרצד פלורסנט. זה מספר את הסיפור העצוב כולו של השיר. הוא נעמד מול קי, הכולל שעון וחלון, כנראה חדר מטופלים או חדר ניתוח. הבמה חשוכה ברובה ומוקדשת להדמייה של בית חולים. השעון רץ קדימה. הופעה טובה ומלאת כוונה. אין אפקטים ופירוטכניקה, מן הסתם. עיצוב הבמה משדר תסכול ועצב. בסוף השיר עוד אלומות אור נדלקות. אחרי ההופעה רואים את אחותו מהקהל.
Dolly Style – Yihaa – בגרסת הסטודיו: האם סוף סוף הגיעה השנה שלהן? השיר מתחיל כפופ-קאנטרי וממשיך כפופ-דאנס אירופופי של סוף הניינטיז א-לה Atomic Kitten. זה שמח, נוסטלגי במידה, קיטשי וסכריני, אבל אם גדלתם בתקופה הזו ועל השירים האלה אתם תעריכו. המלודיה קליטה וקלת דעת. גם כאן יש מודולציה באמצע השיר, ואז עוד אחת. 3/5.
בהופעה החיה: הן לבושות בגדים מינימליים בצבעי פסטל שונים וחובשות כובעי בוקרים. הן רוקדות מול פרופס שאמור להיות הגדר של חוות הסוסים, כך אני מניח. בוידאוארט צבעי פסטל סגולים, ורודים, צהובים וכחולים, שהופעים את הבמה למאד בהירה וזוהרת. מצטרפים אליהן ארבעה רקדנים. זה מאד מטופש, אבל מהנה. באופן מפתיע, או שלא, הן נשמעות טוב. ואז מסתבר שלא כולן שוות מבחינה ווקאלית, אולי קולות הליווי המוקלטים מחפים עליהן? אולי עדיף להנמיך את המיקרופון לחלקן.
Angelino – Teardrops – בגרסת הסטודיו: השיר מתחיל בהמהום של קולות רקע. Angelino נכנס בשירתו, על רקע עיבוד אלקטרו-פופי ופופ מודרני. זה נשמע מאד כמו Justin Timberlake פוגש את "Umbrella" של Rihanna. בשל כך, יש בזה משהו לא מאד פרשי. לקראת סוף השיר, גם פה יש מודולציה. 2/5.
בהופעה החיה: השיר קיבל את הביקורות הכי פושרות ממי שצפה בטרום הגמר, אז אין מה לצפות ממנו להעפיל לגמר. הוא מופיע על במה עירומה, ורצפת הבמה מוארת בכחול ואז נכבית. עמו על הבמה שישה רקדנים בשחור. הוא לובש ז'קט שחור עם עלי כותרות לבנים מודבקות עליו, חולצה לבנה ומכנסיים שחורים. הוא לא הפרפורמר הכי כרימזטי וגם השיר עצמו לא איי איי איי. הוידאוארט מראה צבעים של כחול ולבן ואפקט של גשם בפזמון.
Annika Wickihalder – Life Again – בגרסת הסטודיו: שיר באווירה חיובית והעצמה אישית. Wickihalder שרה בקול מלא נשמה עד לפזמון הפופי, עם השפעות אפרו-פופ. גם זה מזכיר מוזיקה של סוף שנות התשעים, אבל לא כזו טובה. זה המנוני, שמזכיר לי קצת את "Voices" של Tusse מאירוויזיון 2021. יש פה גם Millennial Woop, שכמו תמיד גורם לי להתגרד. 2/5.
בהופעה החיה: היא לובשת שמלמה לבנה גדולה ולא מחמיאה כל כך. מאחוריה וילונות לבנים גדוליטם. הם מתרוממים והוידאוארט מראה צבעי מתכת ואפקט קשת א-לה הולנד 2023. היא מרקדת בפזמון בכיף שלה. היא לבד על הבמה. אני לא רואה את זה הולך לשום מקום, מצד שני גם שנה שעברה לא האמנתי בה והיא הגיעה לגמר. בפזמון השני מצטרות אליה ארבע רקדניות בשמלות לבנות.
להלן דירוגי לשירי טרום הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Malou Prytz – 24K Gold
- Dolly Style – Yihaa
- Björn Holmgren – Rädda mig
- Annika Wickihalder – Life Again
- Angelino – Teardrops
- Greczula – Believe Me
במופע הביניים, Sanna Nielsen במחרוזת משירי המלודיפסטיבלן שלה. היא מקבלת פרחים מהמנחה ונכנסת להיכל התהילה של המלודיפסטיבלן. לאחר מכן, סרטון שלא הבנתי על המלודיפסטיבלנים של תחילת המאה.
ועכשיו, הגיע זמן תוצאות!
הזוכה של הערב הוא/היא…
Greczula
מזעזע. הקווים פתוחים כעת עבור חמשת השירים הנותרים. מופע הביניים השני הוא של Jenniger Aoun עם "Breaking My Heart".
זמן תוצאות. המתמודדים שקיבלו בסיבוב השני את התוצאות הגבוהות ביותר הם Dolly Style, Annika Wickihalder ו-Malou Prytz. לשלב "ההזדמנות הנוספת" עולה/ות:
Dolly Style
השנייה שעולה לגמר היא:
Annika Wickihalder
אני לא מאמין. ניתן לצפות שוב בתחרות המלאה כאן.
המדריך לאירוויזיון 