פסטיבל סנרמו 2025 הסתיים בניצחון דחוק של Olly, אך הוא ויתר על הזכות לייצג את המדינה באירוויזיון. במקומו ייסע המקום השני, Lucio Corsi, עם שיר על אי-שייכות ועל שבירת מוסכמות חברתיות.

המבצע
Lucio Corsi נולד ב-1993, בגרוסטו, איטליה. אמו, Nicoletta Rabiti, היא ציירת, ואביו, Marco, עבד במגוון תחומים, כולל כמפעיל ב-RAI, בנאי ואומן עור. Corsi החל להלחין שירים כבר בגיל צעיר וציין כי פיתח תשוקה למוזיקה לאחר שצפה בילדותו בסרט "האחים בלוז". מאז 2011 הופיע במקומות מקומיים ובכיכרות ציבוריות בעיר הולדתו. בתחילת דרכו הושפע מהסגנון הניסיוני של Genesis בתקופת Peter Gabriel, ויצר קטעי רוק פרוגרסיבי אינסטרומנטליים, לפני שעבר לסגנון של זמר-יוצר בהשראת אמנים כמו Flavio Giurato ו-Ivan Graziani. ב-2012 סיים את לימודיו בתיכון המדעי "Guglielmo Marconi" בגרוסטו. לאחר סיום התיכון עבר קורסי למילאנו כדי לפתח את קריירת המוזיקה שלו. ב-2014 הוציא את ה-EP הראשון שלו, "Vetulonia Dakar". ביוני הופיע עם השיר "Le api" בפסטיבל MI AMI, ובבאוגוסט חימם את להקת Stadio בליל הסיום של פסטיבל Festambiente. באותה תקופה פגש את Federico Dragogna מלהקת Ministri, איתו הפיק את ה-EP השני שלו, "Altalena Boy", וכן את Matteo Zanobini, שעבד עם Brunori Sas והכיר לו את הלייבל Picicca Dischi. ב-2015 יצא אלבום הבכורה שלו, "Altalena Boy/Vetulonia Dakar", שכלל את שני ה-EPs הראשונים שלו, בהוצאת Picicca Dischi ובהפצה של Sony Music. האלבום זכה לביקורות חיוביות על סגנונו הגלאם רוק והליריקה הסוריאליסטית. ב-2017 הוציא את האלבום "Bestiario musicale", אלבום קונספט בהשראת אגדות ילדים, שכל אחד משמונת שיריו מוקדש לחיה מאזור מרמה. באותה שנה חימם את Baustelle ואת Brunori Sas במהלך סיבובי ההופעות שלהם בתיאטראות. במקביל נבחר כדוגמן לקמפיין Cruise 2018 של Gucci והשתתף בתצוגת אופנה של בית האופנה ב-Palazzo Pitti בפירנצה. בהמשך השנה השתתף גם בפרויקט Roman Rhapsody, בניהולו של המעצב Alessandro Michele ובצילום של Mick Rock. הוא היה אחד משמונת הפיינליסטים בתחרות Musicultura 2017, שם הופיע עם השיר "Altalena Boy". הוא גם זכה בפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס MEI Special Millennials. ב-2018 השתתף באירוע המוזיקה When Mediterranean Meets the Gulf: Words and Notes באבו דאבי וכווית סיטי, לצד Margherita Vicario, Nicolò Carnesi, Dimartino ו-Fabrizio Cammarata, במסגרת יוזמה של שגרירות איטליה ומשרד החוץ האיטלקי. ב-2019 חתם קורסי בלייבל Sugar Music והוציא את הסינגל "Cosa faremo da grandi?". הסינגל הבא, "Freccia Bianca", יצא ב-2020, והאלבום המלא, "Cosa faremo da grandi?", יצא זמן קצר לאחר מכן. בסוף 2020 הפך לאורח קבוע בתוכנית הטלוויזיה L'assedio בערוץ Nove, שם הופיע עם להקתו. ב-2021 השתתף ב-Premio Tenco, והפך לאחד המשתתפים הצעירים ביותר בתולדות הפסטיבל. ב-2023 יצא אלבומו, "La gente che sogna", ולאחריו יצא לסיבוב הופעות קיץ. בהמשך השנה חימם את The Who בפסטיבל Firenze Rocks. לאחר הצלחת הופעות הקיץ, יצא למסע הופעות חורף באוקטובר, שהחל בברשה, שם גם קיבל את פרס Musica da Bere בפסטיבל בעל אותו שם. באותו חודש זכה גם בפרס אמן האינדי הטוב ביותר בטקס Meeting delle Etichette Indipendenti בפאנסה. בסוף 2024 הוציא את הסינגל "Tu sei il mattino", שנכלל בפסקול העונה השלישית של הסדרה Vita da Carlo. הוא אף הופיע בסדרה בתפקיד עצמו. בפסטיבל סנרמו 2025 סיים במקום השני עם השיר "Volevo essere un duro", וגם קיבל את פרס המבקרים ע"ש Mia Martini. היום הוכרז כנציג איטליה באירוויזיון 2025, לאחר שזוכה סן רמו, Olly, ויתר על ההשתתפות. אלבומו החדש, "Volevo essere un duro", עתיד לצאת ב-21 במרץ 2025. מקור.

השיר
"Volevo essere un duro" הולחן על ידי הזמר עצמו, לצד Tommaso Ottomano.
בסנרמו השיר סיים במקום הרביעי בערב הראשון, ובמקום החמישי בערב השני. בגמר פסטיבל סנרמו, השיר סיים במקום השלישי ועלה לסופר-גמר. בסופר גמר, סיים במקום השני.
בסקירת השירים כתבתי:  "בלדת פסנתר פיוטית ועדינה. זה נשמע כמו בלדה איטלקית אולד-סקולית. קצת רטרו, קצת על-זמני. הפזמון רומנטי מאד, והכינורות בו דומיננטיים. זה יכול היה באותה מידה להתמודד בפסטיבל סנרמו 1995, והייתי מאמין. מוכר וקצת מאכזב. 2/5." על ההופעה החיה בערב האחרון של פסטיבל בנרמו כתבתי: "הוא עולה במראה גלאם-רוקי. שיערו ארוך, פניו צבועות בלבן. הוא לובש חולצה שחורה שקופה, מכנסיים שחורים בגזרה גבוהה ועל כתפיו כתפיות אדומות גדולות. זה מהשירים היותר חלשים של הערב לדעתי. הוא מתחיל את השיר בנגינה על פסנתר. לאחר מכן, הוא צועד למרכז הבמה ומנגן על גיטרה בס. מצטרף אליו גיטריסט נוסף."
השיר הושווה ל-Meravigliosa creatura" של Gianna Nannini, ל-"Charlie fa surf" של Baustelle,
הזמר הושווה ל-Tenacious D, ל-Ivan Graziani, ל-Os Mutantes ול-Secos & Molhados.
השיר הוא בלדת רוק בעלת השפעות גלאם רוק, השוזרת לחן קליט בעיבוד עשיר ורב-שכבות. הוא נפתח ישירות בקולו של הזמר, ללא הקדמה, ואליו מצטרף הפסנתר, המעניק לשיר עומק רגשי כבר מהשניות הראשונות. במעבר לבית הבא, כלי המיתר – ובעיקר הכינורות הזורמים – נכנסים בהדרגה ומלווים את ההאזנה עד לפזמון. הפזמון עצמו קליט, נימוח, ונושא ניחוח סבנטיזי מובהק בלחניו. הוא נושא גוון המנוני ומוכר, אולי מעט נוסטלגי, עם תחושה מחויכת ושלמה במלודיה. קולו של הזמר נעים ורך, משלים את ההפקה המוזיקלית בעדינות ובדיוק. בהמשך, נכנסות הגיטרות החשמליות, התופסות מקום מרכזי ומוסיפות רובד רוקיסטי מודגש יותר. השיר מתפתח בהדרגתיות, והזמר מדלג בין האלמנטים השונים, מוביל אותם בטבעיות. הדקה האחרונה בונה דרמה מוזיקלית – הכינורות מתעצמים, כלי נשיפה מצטרפים ומעניקים לשיר נופך כמעט תזמורתי, עד שהם מובילים אותנו לפזמון האחרון. שם, כל התזמורת משתלטת על הצליל, יוצרת רגע שיא עוצמתי, ואז דועכת בהדרגה. לבסוף, השיר מסתיים בנגינת כינור דקה, מותיר אחריו הדהוד רגשי עמוק.
מילות השיר מתכתבות עם מושגי הגבריות, הזהות והניכור בעולם מודרני שבו העמדת פנים מחליפה את האמת הפנימית. במבט ראשון, המילים מציגות קול פנימי של אדם השואף להיות "קשוח", אך בתוך כך חושפות את חוסר יכולתו לעמוד באידיאל הזה -מהלך אשר חותר תחת הדימוי הגברי המסורתי ומבצע בו דה-קונסטרוקציה חתרנית. הדובר בשיר משתוקק להיות "רובוט", "לוחם סומו", "גנב נמלט" או "מלך השוק השחור" – דמויות סטריאוטיפיות של כוח, עמידות ואי-רגישות. כל אחת מהדמויות הללו מסמלת דימוי היפר-גברי, כזה שמבצע ניכוס של כוח ושליטה בעולם החברתי. עם זאת, הוא מודה מיד כי הוא "לא נולד עם הפנים של קשוח", וכי "אם הוא נכנס לקרב, הוא מפסיד". שורות אלה הופכות את הנרטיב על ראשו: במקום להשתבח בכוח, המספר חושף את חולשתו, ובכך חותר תחת התבנית הגברית הדומיננטית. האזכור החוזר של "רובוט" מצביע על רצון להפוך למכני, לא להרגיש, להיות בלתי חדיר מבחינה רגשית. זהו מוטיב עכשווי המתקשר לביקורת על עידן הפוסט-אנושיות, שבו אנשים נדרשים לגלות קשיחות ועמידות בעולם קר ומנוכר. אך בניגוד לרובוט, הדובר מודה בכך שהוא מפחד מהחושך, דבר המדגיש את האנושיות השברירית שלו מול הפנטזיה להיות בלתי-פגיע. אחת השורות החוזרות היא "Vivere la vita è un gioco da ragazzi" ("לחיות את החיים זה משחק ילדים"), שאמה של הדובר הייתה אומרת לו. המשפט נושא עמו אירוניה קשה: המציאות מציגה את החיים כמאבק מתמיד, ואלו שאינם "קשוחים" – כמו הדובר – נותרים מאחור. החזרה על המשפט חושפת את הפער בין האידיאליזציה של הילדות לבין הקשיחות של העולם הבוגר, אותו עולם שהוא "קשה לאנשים נורמליים". כאן יש הדהוד לאידיאליזציה החברתית של תמימות ילדותית, אך השיר מציב אותה אל מול חוויית חיים הפוכה. הבית האחרון מתמצת את הקריסה הסופית של הדמות הגברית האידיאלית: "Io volevo essere un duro / Però non sono nessuno / Non sono altro che Lucio" ("אני רציתי להיות קשוח / אבל אני אף אחד / אני לא יותר מאשר לוצ’יו"). במהלך השיר, הדובר מנסה להלביש על עצמו זהויות שונות של גבריות קשוחה, אך לבסוף הוא נותר רק הוא עצמו – Lucio. הסיום הזה הוא אנטי-קליימקטי באופן מכוון; במקום להשתנות או להפוך ל"קשוח", הוא נותר חסר חשיבות במובן החברתי. ההתוודות כי הוא "לא יותר מלוצ’יו" היא רגע של אובדן זהות, אך בו בזמן גם רגע של השלמה. השיר חושף לא רק מסע אישי של הדובר אלא גם ביקורת רחבה יותר על עולם שמכתיב גבריות כקשיחות וכהצלחה נמדדת. החברה מבנה אותנו לתוך דפוסים נוקשים – אנו נדרשים להיות חזקים, בלתי-פגיעים, להסתיר את רגשותינו – אך בסופו של דבר, כל אחד נותר לבדו עם הפחדים שלו. במובן מסוים, השיר הוא שיר פוסט-מודרני: הוא מפרק אידיאלים ישנים, מציב אותם מול מציאות חווייתית ומראה כיצד הזהות היא שברירית ומשתנה. לסיכום, המילים של השיר הן הצהרה רדיקלית על אי-שייכות ועל שבירת מוסכמות חברתיות. הזמר משתמש בדימויים של כוח וגבריות כדי לפרק אותם מבפנים, ויוצר בכך ביקורת עדינה אך עוצמתית על הציפיות החברתיות מהפרט. השיר נע בין אירוניה לכאב, בין פנטזיה למציאות, ומסתיים בתובנה הקיומית כי הניסיון להיות "קשוח" הוא למעשה ניסיון להימלט מהפחדים הפנימיים – ניסיון שלבסוף מתגלה כחסר תוחלת.
איטליה צפויה להתמודד ב-17/05 בגמר אירוויזיון 2025, כאחת מחמשת הגדולות ומהמעפילות האוטומטיות לגמר התחרות. לפי אתר ההימורים William Hill, איטליה נמצאת במקום התשיעי בסיכויי הזכייה. לדעתי השיר יכול לסיים גבוה מאד אצל השופטים, אבל להתרסק אצל הקהל. מקומות 10-13 הם ההימור שלי.

מילות השיר באיטלקית עם תרגום לאנגלית, מתוך האתר lyricstranslate.com, ולאחר מכן עם תרגום לעברית:

Volevo essere un duro

Volevo essere un duro
Che non gli importa del futuro
Un robot, un lottatore di sumo
Uno spaccino in fuga da un cane-lupo
Alla stazione di Bolo
Una gallina dalle uova d'oro

Però non sono nessuno
Non sono nato con la faccia da duro
Ho anche paura del buio
Se faccio a botte le prendo

Così mi truccano gli occhi di nero
Ma non ho mai perso tempo
È lui che mi ha lasciato indietro

"Vivere la vita
È un gioco da ragazzi."
Me lo diceva mamma ed io
Cadevo giù dagli alberi

Quanto è duro il mondo
Per quelli normali
Che hanno poco amore intorno
O troppo sole negli occhiali

Volevo essere un duro
Che non gli importa del futuro, no,
Un robot, medaglia d’oro di sputo
Lo scippatore che t’aspetta nel buio
Il Re di Porta Portese
La gazza ladra che ti ruba la fede

"Vivere la vita
È un gioco da ragazzi."
Me lo diceva mamma ed io
Cadevo giù dagli alberi

Quanto è duro il mondo
Per quelli normali
Che hanno poco amore intorno
O troppo sole negli occhiali

Volevo essere un duro
Però non sono nessuno…

Cintura bianca di Judo
Invece che una stella, uno starnuto…

I girasoli con gli occhiali mi hanno detto
“Stai attento alla luce!”
E che le lune senza buche
Sono fregature

Che in fondo è inutile fuggire
Dalle tue paure

Vivere la vita è un gioco da ragazzi…

Io
Io volevo essere un duro
Però non sono nessuno
Non sono altro che Lucio
Non sono altro che Lucio

I Wanted to Be a Tough Guy

I wanted to be a tough guy
One who doesn’t care about the future
A robot, a sumo wrestler
A drug dealer running away from a wolfdog
At the Bolo station
A golden-egg goose

But I’m a nobody
I wasn’t born with a tough face
I’m even scared of the dark
If I got into a fight they beat me up

And so they paint my eyes black
But I never wasted my time
It’s the time that left me behind

“Living life
Is kid’s play”
Mom said to me, and I
Would fall down the trees

How tough is the world
For normal people
With few love around
Or too much Sun in their glasses

I wanted to be a tough guy
One who doesn’t care about the future, no
A robot, gold medalist in a spitting contest
The bag-snatcher waiting for you in the dark
The King of Porta Portese
The magpie that steals your wedding ring

“Living life
Is kid’s play”
Mom said to me, and I
Would fall down the trees

How tough is the world
For normal people
With few love around
Or too much Sun in their glasses

I wanted to be a tough guy
But I’m a nobody…

Judo white belt
Instead of a star, a sneeze…

Sunflowers with glasses told me
“Watch out for the light!”
And that moons without holes
Are a fraud

That, in the end, running away
From your fears is pointless

Living life is kid’s play…

I
I wanted to be a tough guy
But I’m a nobody
I’m nothing but Lucio
I’m nothing but Lucio

רציתי להיות בחור קשוח

רציתי להיות בחור קשוח
שלא אכפת לו מהעתיד
רובוט, מתאבק סומו
סוחר סמים במנוסה מכלב זאב
בתחנת בולוניה
אווז שמטיל ביצי זהב

אבל אני אף אחד
לא נולדתי עם פנים קשוחות
אני גם מפחד מהחושך
אם אני נלחם אני חוטף מכות

ככה צובעים את העיניים שלי בשחור
אבל אף פעם לא בזבזתי זמן
הזמן הוא זה שהשאיר אותי מאחור

"לחיות את החיים
זה משחק ילדים".
אמא אמרה לי, ואני
נפלתי מהעצים

כמה קשה העולם
עבור הרגילים
שיש להם מעט אהבה בסביבה
או יותר מדי שמש במשקפיים

רציתי להיות קשוח
שלא אכפת לו מהעתיד, לא,
רובוט, מדליסט זהב בתחרות יריקות
הכייס שמחכה לך בחושך
המלך של פורטה פורטזה
הגנב שגונב את טבעת הנישואין שלך

"לחיות את החיים
זה משחק ילדים".
אמא אמרה לי, ואני
נפלתי מהעצים

כמה קשה העולם
עבור הרגילים
שיש להם מעט אהבה בסביבה
או יותר מדי שמש במשקפיים

רציתי להיות קשוח
אבל אני אף אחד…

חגורה לבנה בג'ודו
במקום כוכב, עיטוש…

החמניות עם המשקפיים אמרו לי
"שים לב לאור!"
וכי הירחים בלי חורים
הם הונאות

שבסופו של דבר אין טעם לברוח
מהפחדים שלך

לחיות את החיים זה משחק ילדים…

אֲנִי
רציתי להיות קשוח
אבל אני אף אחד
אני רק לוצ'יו
אני רק לוצ'יו

הקליפ הרשמי של השיר:

הופעה חיה של השיר מתוך פסטיבל סנרמו (ערב 1):