פסטיבל Dora המיתולוגי הוא הקדם המקומי. מי יהיה נציג קרואטיה 2025?
הקדם נערך בהיכל הספורט Marino Cvetković, שבאופטיה, קרואטיה. מנחי הקדם היו Duško Čurlić ו-Barbara Kolar. מנחת הגרין רום הייתה Zlata Mück Sušec. הערב נפתח ברקדנים מבצעים את מיטב נציגי קרואטיה לדורותיהם.
המנחים פוסעים למרכז הבמה ופותחים בדברים. הם מציגים את המתמודדים. התחרות מתחילה.
EoT – Bye Bye Bye – על גרסת הסטודיו כתבתי: "זה מתחיל כמסיבת פופ-דאנס ניינטיז קרחניסטית. בבתים, הזמרת לוחשת את המילים, צורחת ומשתחררת ומובילה אותנו לפזמון ההמנוני והאסרטיבי מאד. קראתי תגובות ל-Paramore, אבל אני יותר חשבתי שזה בעל וייב ניינטיזי המאד חזק. מוזיקלית, אין פה שום בשורה חדשה או קריאת תיגר אמנותית. כלום. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הסולנית באאוטפיט בעור שחור. עמה על הבמה מתופף, גיטריסט ושלושה רקדנים עם מוטות לבושי שחור. ווקאלית זה נשמע מושלם. מבחינה ויזואלית זה עובר נהדר, עם צבעי ניאטו בוידאוארט. רק השיר עצמו בינוני מינוס."
בהופעה החיה: פתיחה אנרגטית למדי לערב, אבל משהו בסאונד נשמע חלש, אני תוהה אם זה אני או משהו שמגיע מהבמה. בכל מקרה, הסולנית עושה עבודה טובה. היא מלאת ביטחון. ואולי היא לא תזכה הערב, אבל אני חושב שהיא התעלתה על הציפיות של עצמה, לא?
Natali – Dom si srcu mom – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בשקט, ומתגבר על ידי יצירת דרמה עד לפזמון ההו-כה בלקני-קלישאתי. אני לא יכול להגיד שזה לא קצת עובד עליי. מדובר בבלדה רגשנית עם ביצוע נוגע ללב. המנגינה דרמטית, ועולה ויורדת בהתאמה כדי להתחבר רגשית למאזין. זה קדמים בלקניים בגרסת האולד-סקול. מי שמעריך את זה, מעריך את זה. מי שלא מתחבר לזה, לעולם לא יתחבר לזה. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא עומדת בשמלה מוזהבת חצי שקופה במרכז הבמה. זה נראה כמעט כמו הופעה קלישאתית של הדורה. בפזמון היא אמורה להגיש את השיר במלוא הכוח, וזה לא עובד. היא עומדת יפה בתו הגדול. מבחינת נוכחות בימתית, אני לא חושב שיש שם סטאר קווליטי שפספסתי."
בהופעה החיה: בלדת דורה קלאסית, שאין לה יותר מידי סיכויים הערב. הביצוע עצמו יציב, אבל לא יוצא מגדר הרגיל.
IVXN – Monopol – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצלילים דרמטיים, ואז הזמר נכנס, משל היה לורין על רקע "Euphoria". בגשר השיר הופך להיות פופ-האוס אגרסיבי, ואז בפזמון פופ-טרנס קצוב, עם הוק מוזיקלי מאד ברור. זה מאד אגרסיבי ומסחרי. כאילו מנסה להשתלט לך על האוזן, וזה יותר מקצת מפריע לי כמאזין. יש גם מודולציה לקראת סוף השיר. זה מאד מוכוון אירוויזיון. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד באמצע במה אדומה ואפופת עשן. הוא לובש וסט שחור ומכנסיים שחורים. עמו ארבעה רקדנים בלבוש תואם. זה אמור להיות השיר הכי מוכן לאירוויזיון, אבל הפרפורמר הוא הכי לא. צעקני, אובר-דרמטי ומעצבן."
בהופעה החיה: השיר הראשון הערב שנראה מוכן לאירוויזיון. בדיעבד, אולי הייתי קצת קשה איתו ועם השיר. כלומר, אני עדיין חושב שהשיר צעקני, אבל לא עד כדי כך מעצבן. כבר נתקלתי בגרועים יותר. ההופעה עדיין לא 100 מבחינת המבצע.
Filomena – Strong – על גרסת הסטודיו כתבתי: "לזמרת יש קול חזק ומלא נשמה, אבל לוקח לה זמן להיפתח. השיר עצמו הוא פופ-Soul חביב, שכבר שמענו כמותו. הפזמון המנוני, ויש בשיר אלמנטים של גוספל ואלמנטים דתיים. הגוספל בא לידי ביטוי בהרמוניות קוליות חזקות של מקהלת ליווי. ב-C part היא עוברת לקרואטית. לדעתי, השיר לוקה בחסר מבחינה מלודית והוא קצת חיוור מוזיקלית. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שמלה לבנה א-סימטרית קצת מיושנתף עם שסע ברגל שמאל. לאזניה עגילי פנינה. לא בטוח שהיו חייבים לפנפן אותה עד כדי כך. היא עומדת במרכז הבמה אפופת העשן, ומלפניה מן מבנה קטן שבוער בפזמון. המילים קרינג'יות, אבל יש לה קול טוב. גם בוידאוארט יש הרבה דימויים קיטשים, שתואמים למילות השיר. ב-C part היא מניפה ידיים בדרמטיות. יורד אצלי ל-2/5."
בהופעה החיה: הוסיפו לה פנינים בשיער. חוץ מזה היא נראית אותו דבר כמו בחצי הגמר. זה מהשירים היותר חלשים הערב וגם המיקום בסדר השירים לא עוזר.
Fenksta – Extra –על גרסת הסטודיו כתבתי: "היפ-הופ. שיר עדכני עם הפקה מודרנית, שמכילה שילוב של ביטים אלקטרוניים וראפ. מבנה השיר כולל קטעי ראפ לצד פזמון קליט, מה שנותן לו דינמיות. השיר בולט על רקע הליינאפ הפופי של הקדם, אבל למען האמת יש הרבה סגנונות בקדם הקרואטי השנה. זה היפ-הופ אלטרנטיבי מופק כהלכה וראפ-רוק. ה-Flow של הזמר חזק מאד. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא לובש חליפה שחורה, ולאחר מכן יסיר אותה ויחשוף חולצה ירוקה, מכנסיים כחולים ונעליים צהובות. עמו על הבמה ארבע רקדניו, שנראות כמו נינג'ות בלבן. יש משחקים של אור וחושך, קצת פירוטכניקה. זה כיף, לא לוקח את עצמו ברצינות מידי, ומצד שני נשמע מאד מקצועי. הפייבוריט שלי בחצי הגמר הזה ואולי בקדם כולו. בסוף השיר, הרקדניות יורות אש מתוך רובים גדולים."
בהופעה החיה: וזה מבחינתי השיר הטוב של הגמר ושל הקדם כולו, אבל מה הסיכוי של הקרואטים לבחור בהיפ-הופ לייצג אותם? כבר היו דברים מעולם. הופעה מגניבה מאד של שיר מצוין ומגניב מאד. מרענן מאד בליינאפ.
laurakojapjeva – NPC – על גרסת הסטודיו כתבתי: "להיט אירופופ-דאנס משנות התשעים. השיר כולל סינתיסייזרים בולטים, קצב קופצני, ובס חזק, בסגנון יורודאנס. הפזמון סופר קליט. שירתה של הזמרת לא מתאמצת, ומזכירה את זו של זמרות המועדונים של סוף הניינטיז. זה יכול להיות קאלט וזה גם יכול להיות קרינג', תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת אאוטפיט שחור-ורוד. עמה על הבמה ארבע רקדניות בשחור ולבן עם קרשי גיהוץ ומגהצים. מאחוריהן רקדן בשחור ולבן שבורר בגדים ממתלה. בוידאוארט משחקי מחשב יפנים כאלה, של פעם. זה לא עובד על הבמה. אין כוראגורפיה משמעותית, והיא לא מצליחה למכור את השיר, למרות שהיא יודעת לשיר. הצבעים השולטים על הבמה הם ורוד ושחור."
בהופעה החיה: וזה לדוגמה שיר שנשמע מגניב מאד בסטודיו והלך לאיבוד בלייב משום מה. טוב, לא משום מה. זה שיר שקשה להעביר ללייב, ולא כל מבצע יכול לעשות זאת. היא חמודה מאד, אבל לא מדהימה בתור פרפורמרית, מה גם שההעמדה עצמה מוזרה.
NIPPLEPEOPLE – ZNAK –על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מאופיין במבנה קצבי דינמי, המשלב אלמנטים של פופ אלקטרוני עם נגיעות סינת'-פופ. ההרמוניה בשיר פשוטה, אך יעילה, ומדגישה את המנגינה הקליטה. הפקת השיר מתאפיינת בשימוש בכלי נגינה אלקטרוניים, המעניקים לו סאונד מודרני ומלוטש. ההפקה ברמה גבוהה וההרגשה היא אירופאית מאד ודקדנטית. יופי של שיר. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "אנשי הפטמה מופיעים בתלבושות עתידניות לגמרי. אחת מהן עומדת מלפנים, והשנייה מאחור – מנגנת. זה שיר מצוין, אבל אני לא בטוח עד כמה זה עובד בימתית. זה קצת "הנוסע השמיני" פוגש את האירוויזיון וההומואים."
בהופעה החיה: קצת קשה לשירים פורצי דרך להגיע לאירוויזיון שלא דרך בחירות פנימיות. הופעות של שירים כאלה בקדמים נתפסות כ"קרות" ולקהל קשה להתחבר אליהם רגשית. שזה פרדוקסלי, כי שירים כאלה יכולים להתפוצץ באירוויזיון.
Ogenj – Daj, Daj – על גרסת הסטודיו כתבתי: "רוק בשילוב פולקלור, שכבר יצא לנו לראות מכמה מדינות, אך לא מקרואטיה. יש שילוב של מוזיקת ימי-ביניימית עם גיטרות חשמליות. הזמר נשמע סופר מקצועי וכל החבילה די משביעת רצון. עם זאת, הםזמון דל, וכולל את כותרת השיר וכמה מילים נוספות. זה יוצא רפטטיבי. העיבוד מגניב, האנרגיה גבוהה והפוטנציאל הבימתי הוא עצום. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הסולן בשחור עם מן סריג צמר אדום מעל הבגדים וחצאית שחורה. שאר חברי ההרכב בשחור. בוידאוארט אש וגיצים. שיערו של הסולן עשוי בצמה ושפמו מסודר. זה נחמד ומרים ויכול לדבר להרבה אנשים, אבל בהופעה עצמה הם בעיקר קופצים, אני מניח שזה משדר אותנטיות. הביצוע טוב מאד והם מביאים הרבה אנרגיה לבמה. בשלב מסוים הם פותחים בריקוד שורות. הקהל מריע להם."
בהופעה החיה: וזה לדוגמה משהו שקל מאד להתחבר אליו, קצת כמו אל Baby Lasagna בשנה שעברה. לסולן יש המון אנרגיה, והאווירה הכללית היא שיכורה וקרחניסטית. ומי לא רוצה להתקרחן? סוף השיר הוא כבר התפרצות של אנרגיות.
Petar Brkljačić – KRAJ – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בפעמוני כנסייה ובשירת מקהלה (כנסייתית?). הזמר נכנס בקולו הגברי ומגיש את השיר הזה, שהוא בלדה דרמטית מאד, המתמקדת בנושאים של אובדן, כאב פנימי ובדידות לאחר פרידה רומנטית. השיר מלווה באווירה מינימליסטית וכולל מילים פשוטות אך משמעותיות, שמחזקות את החוויה הרגשית של הדובר. הפזמון הוא הלב של השיר. השיר בונה בהדרגה את האינטנסיביות הרגשית שלו, עם עלייה בעוצמת הביצוע, בשירה ובמוזיקה. גם כאן יש מודולציה. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא לובש אאוטפיט מכוער בכחול ושחור, עומד במרכז של ריבוע , שחוטים מתוחים בשלוש צלעותיו. הוא יוצא מהצלע הרביעית וכורע בעודו מתחנן למצלמה. הקהל מניף עמו ידיים, בעוד האורות הכחולים שוטפים את הבמה, והריבוע הגדול נעלם, רק כדי להופיע מרחף בוידאואררט. הרבה דרמה, אבל זה מבוים באפקטיביות."
בהופעה החיה: מסוג השירים שלא חשבתי שיגיעו לגמר עד שראיתי את ההופעה. הזמר הוא יותר מזמר טוב בסטודיו, אלא באמת יודע להעביר רגש בהופעה החיה. זה אמנם שיר קצת קיטשי, אבל ההופעה אפקטיבית. האם זה יכול להפתיע?
Matt Shaft – Welcome to The Circus – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בנגינת כינורות צורמת. הזמר נכנס בקולו החלש, שמזכיר קצת את עברי לידר. השירה היא חצי דקלום/ראפ-חצי שירה. המילים עצובות-מרירות, מדברות כנראה על המצב הפוליטי באירופה. זה פופ-רוק אלטרנטיבי. עם אלמנטים תיאטרליים, כולל מוזיקת ליצנים, שחוזרת לקראת סוף השיר בלופ עצבני, שיכול להוציא אותך מדעת. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "ליצן מועד על הבמה ומסיר את הבדים מעל נגני ההרכב. כל חברי ההרכב לבושים ומאופרים כליצנים. אלומות אש עולות מרצפת הבמה. המצלמה חוזרת מידי פעם להתמקד בליצן הראשי. כמו שחשבתי, זה מאד אפקטיבי מבחינה בימתית, ויכול להתמודד על זכייה בקדם."
בהופעה החיה: שיר מצוין, שאני מרגיש שעובר מתחת לראדר של הרבה אנשים, וחבל. יופי של רוק-ראפ, מקורי, בועט ומגניב.
Marko Škugor – Šta da Boga molim ja – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדת פופ דרמטית בהשפעות נאפוליטניות. לזמר קול טנורי, שמאפיין מאד שירים מהז'אנר הנאפוליטני. המלודיה פשוטה, נוסטלגית, מיושנת ומאד מאד קיטשית. סוג של בלדת סנרמו של פעם, מסוף האייטיז ותחילת הניינטיז. זה בסדר בז'אנר שלו. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "בוידאוארט שמיים זרועי כוכבים. תחילה הם מראים ציורים של ילד ועוד משהו שלא זיהיתי. הזמר עומד במרכז הבמה, לובש חליה בבז' ולבן. בפזמון, האורות הזהובים שוטפים את הבמה והוידאוארט.הוא זמר מאד יציב, אבל גם מאד מאד מיושן. פילמים שלו מילדותו עם אביו מופיעים בוידאוארט."
בהופעה החיה: זה שיר מאד מיושן, שאין סיכוי שמישהו בקרואטיה יחשוב על לשלוח לבאזל, אבל תמיד יש מקום בגמר הקדם לבלדה נאפוליטנית, כמו שהקרואטים אוהבים. הוא גם זמר מאד מרשים ווקאלית, אז אין תלונות בגזרה הזו. אולי טופ 5 הערב?
Magazin – AaAaA – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר דרמטי למדי, ומתחיל ככזה. המילים מאד "נוצריות". שירת המבצעת חזקה ומובילה אותנו עם ההפקה השקטה והמתוחה אל עבר הפזמון ההמנוני והאגריסיבי. לשיר נכנסים כלים אלקטרוניים וחשמליים. המלודיה עצמה מאד חלשה, ונסמכת בעיקר על ההפקה הדרמטית. זה זול נורא, ונשמע שנכתב על ידי מישהו שכבר ויתר על הסיכוי להוציא משהו משמעותי תחת ידו. 1/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הזמרת כורעת על ברכיה. שיערה מכסה את פניה. היא מתרוממת וחושפת את פניה. אין הרבה לומר. ווקאלית היא זמרת טובה, אבל ההופעה דרמטית ללא סיבה."
בהופעה החיה: זה השיר הגרוע של הקדם כולו לדעתי; דרמטי, פומפוזי, מסיונרי כמעט, מנותק מכל רלבנטיות מוזיקלית. טוב, זה בטוח טופ 5. הקרואטים עדיין לא נגמלו מהשירים של חולייץ'.
Marko Bošnjak – Posion Cake – על גרסת הסטודיו כתבתי: "עוד פייבוריט מוקדם. השיר מתחיל בשקט, ולאחר מכן נכנס הכאסח. הפזמון הוא אלקטרו-רוק. בהמשך השיר יש גם גראולינג. הפזמון כולל סקרימינג על ראפ, מוזיקה במקצב ילדותי, ושיר שהוא יותר הפקה ועיבודים ממלודיה אמיתית. ב-C part השיר אף הולך קצת למקומות של מוזיקת עם. זה נורא מבולגן, מתאמץ ומזיע נורא. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא לובש ז'קט שחור גדול עם כתפיות מחודדות. ההופעה מתחילה בשחור-ולבן. הוא יושב וידיים של רקדניות מקיפים אותו. הרקדניות פותחות את דלת המקרר ויוצאות ממנו. הוא צועד קדימה. ההאוטפיט שלו כולו שחור, וכולל גם גלימה. הבימוי מאד תזזיתי והוא ממוקד מאד בלתת מבטים קריפיים למצלמה. בשלב מסוים יש שימוש בפירוטכניקה. זה סוג של מוכן לאירוויזיון, גם אם זה שיר ממש רע בעיני. הוא גם מזייף ברגעי השיא של השיר, ולא מפסיק."
בהופעה החיה: הנה עוד פייבוריט שאני לי מושג על מה ולמה. מה שכן זה תואם לתדמית הנוכחית של האירוויזיון, שהוא הופעות על גבול השטניות בשילוב מוזיקה רעשנית ומשחק ווקאלי ובימתי. הקהל שואג. כנראה רק אני לא מבין את זה.
Marko Tolja – Through the dark – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצלילי כינורות מתוקים. הזמר נכנס על רקע נגינת פסנתר. הפזמון קיטשי ונימוח, ונשען על נגינת כלי מיתר ונשיפה ואווירה תזמורתית עשירה. הלחן לא מסובך, אלא פשוט ואפקטיבי. המבטא של הזמר לא מושלם, והכל עשוי להישמע גנרי על הבמה הגדולה. חייב להחמיא להפקה המאד עשירה של השיר הזה, שמשדרגת אותו… ואולי היא קצת מוגזמת. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "ציטוט כלשהו מופיע על המסך. ההופעה היא בשחור-לבן ומאד קלאסית. יש בזה משהו מאד נגרר ולא מוביל, שזה מה ששיר אירוויזיון צריך להיות. הזמר מופיע עם חליפה שחורה קלאסית. בסוף השיר, נכנסים הצבעים."
בהופעה החיה: אחרי הבלאגן של השיר הקודם, האם השיר הנוכחי, הרגוע, ירוויח מכך? מסופקני. זה שיר מאד לאה, ואולי אנשים ישתמשו בו כהפסקת קפה/פיפי אחרי ההופעות האחרונות, שחייבו את תשומת לבם.
LELEK – THE SOUL OF MY SOUL – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי כלי הקשה ושירת נשים גבוהה. למה באנגלית? הבית הראשון נשמע גנרי להחריד, על רקע הפקת אלקטרונית דקה ולחוצה. הפזמון הוא החלק היותר טוב בשיר, יושב על מוזיקת אתנית קרואטית, וכולל מילים בקרואטית ואנגלית, עם מלודיה דרמטית למדי. ההפקה גם היא דרמטית, ומלווה את הווקליסטיות החזקות לאורך השיר. ההרמוניות הקוליות בולטות, אך אינן מצילות אותו מוזיקלית. לקראת סוף השיר יש מודולציה. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הן עומדות על בימות קטנות. כולן לבושות בלבן וקצת שחור. שיערן מודבק לראשיהן. שורת פרחים אדומים מודבקים לאאוטפיטים שלהן. זה מבולגן הרבה יותר לדעתי בלייב מאשר בסטודיו. בשלב מסוים, אחת עומדת על בימה מוגבהת, בעוד השאר על הבמה. לקראת סוף השיר, כולן עולות על בימה אחודה. זה לא עובד."
בהופעה החיה: אין לי יותר מידי מה להגיד על זה. יש לזה את הקהל של זה, אני לא כלול בתוכו. הן נשמעות טוב ביחד בגבוהים והקטע האופראי בוודאי יקנה להם כמה אוהדים.
Luka Nižetić – Južina – על גרסת הסטודיו כתבתי: "תמיד הוא בין הפייבוריטים לזכייה בקדם, אבל זה אף פעם לא קורה. השיר מלווה בעיבוד מודרני עם סגנון פופי, ויש לו קצב קליט שמוליך את המילים בצורה יעילה. בגשר יש גיטרות בלקניות ואווירה אקוסטית, ואלו מוליכים אל פזמון אתנו-פופי בלקני שמח ומשובב נפש. חשוב לציין את האפקטיביות של השיר, שנקלט כבר מהאזנה ראשונה. יש מודולציה קלה, אווירה קלילה, אך גם להיטית. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא עולה באפודה ומכנסיים אדומים. עמו על הבמה חמישה רקדנים באאוטפיטים שחורים תואמים. לפני הגשר כולם מרימים את החולצות וחושפים קוביות מרשימות. הפזמון כיפי וכולל גם וידאוארט הומוריסטי, שקצרה היריעה מלספר מה מתחולל שם. מההעמדות היותר חזקות של הערב לדעתי. הוא גם מהפרפורמרים היותר כרימזטיים של הערב, וזה לא בא על חשבון הקול שלו."
בהופעה החיה: אין מה להגיד, זה שיר כיפי, והוא מבוצע מצוין ומופק מצוין. האם זה the one to beat? מה שכן, הוא נראה קצת מותש לעומת ההופעה בחצי הגמר. אולי זה רק אני.
להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Fenksta – Extra
- NIPPLEPEOPLE – ZNAK
- Matt Shaft – Welcome to The Circus
- Luka Nižetić – Južina
- Ogenj – Daj, Daj
- laurakojapjeva – NPC
- Petar Brkljačić – KRAJ
- Natali – Dom si srcu mom
- Marko Tolja – Through the dark
- IVXN – Monopol
- LELEK – THE SOUL OF MY SOUL
- Marko Škugor – Šta da Boga molim ja
- EoT – Bye Bye Bye
- Marko Bošnjak – Posion Cake
- Filomena – Strong
- Magazin – AaAaA
במופע הביניים, נציג 2024, Baby Lasagna:
לאחר מכן,
הגיע זמן תוצאות.
צוות השיפוט מסלובניה מעניק את מרב הנקודות ל-Marko Bošnjak.
צוות השיפוט מ-Rijeka מעניק את מרב הנקודות ל-Marko Tolja.
צוות השיפוט מספרד מעניק את מרב הנקודות ל-Marko Bošnjak.
צוות השיפוט מ-Split מעניק את מרב הנקודות ל-Magazin.
צוות השיפוט מארמניה מעניק את מרב הנקודות ל-IVXN.
צוות השיפוט מ-Osijek מעניק את מרב הנקודות ל-Marko Bošnjak.
צוות השיפוט מפינלנד מעניק את מרב הנקודות ל-Marko Bošnjak.
צוות השיפוט מזאגרב מעניק את מרב הנקודות ל-Magazin.
ככה נראה לוח הניקוד אחרי ניקוד השופטים:
ועכשיו, המתמודדים מסתובבים באופטייה, העיר המארחת. לאחר מכן, ראיונות בגרין רום.
הגיע זמן לניקוד הקהל:
9 נק' – Filomena
8 נק' – Natali
26 נק' – Matt Shaft
17 נק' – Marko Škugor
16 נק' – laurakojapjeva
8 נק' – Petar Brkljačić
15 נק' – Fenksta
11 נק' – IVXN
21 נק' – EoT
69 נק' – LELEK
32 נק' – Marko Tolja
78 נק' – Ogenj
39 נק' – Luka Nižetić
19 נק' – NIPPLEPEOPLE
49 נק' – Magazin
47 נק' – Marko Bošnjak
בהצלחה ל-Marko Bošnjak ולקרואטיה בבאזל!
ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן:
המדריך לאירוויזיון 