אחרי 5 תכניות טרום גמר, וסיבוב "הזדמנות נוספת", אתמול בערב שבדיה בחרה! גמר המלודיפסטיבלן המסורתי, שבסופו נודע מי ייצג את שבדיה באירוויזיון 2025. אל הגמר הגיעו 12 שירים, אשר מתוכם נבחר הזוכה, בשילוב של קולות קהל ושופטים בינלאומיים.
גם השבוע, הערב מתחיל בגיוס תרומות. נכנסים לאולם. מופע הפתיחה הוא זוכה אירוויזיון 2024, Nemo, בשירו המאוס "The Code".
המנחים Edvin Törnblom ו-Kristina Petrushina במופע פתיחה – "I Love Europe":
הכרוז מציג את המתמודדים, הפוסעים אל הגרין רום על רקע השיר של המנחים.
התחרות מתחילה!
John Lundvik – Voice of the Silent – בסטודיו: "זה נחשב מהפייבוריטים של טרום הגמר, עם סיכויים גבוהים לסיים בגמר. בלדת שמאלץ דרמטית. זה מתפתח בגשר למידטמפו המנוני. הפזמון המנוני אף יותר. זה הולך לאכול בלייב. האווירה רגשנית ודרמטית, אבל ממש לא עובדת עליי. השיר הושווה ל-"Bigger Than the Universe" של Anders Bagge ממלודיפסטיבלן 2022. 2/5."
בטרום הגמר: "הוא לובש אאוטפיט אדום ומתחיל את השיר בעודו כורע על הברך בפרופיל. מאחוריו פרופ עגול גדול, המתפקד גם כמראה. הוא מתרומם ומסתובב לקהל. אורות לייזר כחולים נורים מהצדדים וגם הוידאוארט תורם לאווירה. הוא זמר מצוין, ואת זה אנחנו יודעים, אבל זה שיר חלש. כנראה הזוכה של טרום הגמר הזה, אבל אני לא חושב שזה יזכה בקדם."
בהופעה החיה: הוא זכה בטרום הגמר הראשון, ומאז די נשכח. השיבוץ שלו ראשון בסדר השירים נועד לקבור אותו סופית. ההופעה הווקאלית שלו מצוינת, אבל אני די בטוח שגם הוא בטוח שאין לו שום סיכוי להיות בבאזל במאי.
Dolly Style – Yihaa – בסטודיו: "האם סוף סוף הגיעה השנה שלהן? השיר מתחיל כפופ-קאנטרי וממשיך כפופ-דאנס אירופופי של סוף הניינטיז א-לה Atomic Kitten. זה שמח, נוסטלגי במידה, קיטשי וסכריני, אבל אם גדלתם בתקופה הזו ועל השירים האלה אתם תעריכו. המלודיה קליטה וקלת דעת. גם כאן יש מודולציה באמצע השיר, ואז עוד אחת. 3/5."
בטרום הגמר: "הן לבושות בגדים מינימליים בצבעי פסטל שונים וחובשות כובעי בוקרים. הן רוקדות מול פרופס שאמור להיות הגדר של חוות הסוסים, כך אני מניח. בוידאוארט צבעי פסטל סגולים, ורודים, צהובים וכחולים, שהופעים את הבמה למאד בהירה וזוהרת. מצטרפים אליהן ארבעה רקדנים. זה מאד מטופש, אבל מהנה. באופן מפתיע, או שלא, הן נשמעות טוב. ואז מסתבר שלא כולן שוות מבחינה ווקאלית, אולי קולות הליווי המוקלטים מחפים עליהן? אולי עדיף להנמיך את המיקרופון לחלקן."
בהופעה החיה: שיר חמוד, שעלה משלב "ההזדמנות הנוספת". בחיים לא הייתי חושב שזה יקרה, אבל השיר הזה בטופ 3 שלי הערב. הסיבה היא הרמה הנמוכה מאד של השירים והרצינות התהומית שכמה מהם לוקחים את עצמם. זה שיר קליל, גילטי פלז'ר לא יומרני ובגדול שיר שסבבה להאזין לו, גם אם לא תזכרו אותו דקה לאחר מכן.
Greczula – Believe Me – בסטודיו: "פופ-רוק בהשפעת Queen. השיר מתחיל כבלדה שקטה, וממשיך כמידטמפו עד אפטמפו אייטזי, שכבר נשמע פחות Queenאי ויותר חובבני. העיבוד יומרני ורטרואי. המלודיה מאד רוצה להיות להיטית, אבל בשילוב הליריקה הקלישאתית יוצאת "כמו" ו"ליד" ולא הדבר האמיתי. בשלב זה אני כבר מעדיף שלאגר, לפחות הוא לא מנסה להיות מה שהוא לא. 2/5."
בטרום הגמר: "הוא הולך עם האימג' של Queen עד הסוף. זו לא "רפסודיה בוהמית". הוא באוויר מנגן על פסנתר לבן ולובש ז'קט שחור מלא ניטים בי חולצה מתחת ועם מכנסיים שחורים בגזרה גבוהה. הוא והפסנתר יורדים לבמה. הוא קם מהפסנתר ומנסה למכור לנו שהוא כוכב רוק. ההופעה הווקאלית טובה, אבל הוא לא עובד על אף אחד. יש כמובן פירוטכניקה ועשן. בסוף השיר, הוא חוזר לנגן בפסנתר."
בהופעה החיה: הוא שינה מלבוש, ועכשיו לובש ז'קט לבן מלא ניטים ופתוח בלי כלום מתחת. יש לו עגיל גדול באוזן ימין והוא לובש מכנסי בד לבנים בגזרה גבוהה. אני לא יודע למה, אבל השיר הזה הפך לחביב חובבים קטן אחרי טרום הגמר שלו. זה נראה לי כל כך פייק, כל כך לא אותנטי, אבל זה עשה משהו לחובבים לראות משהו משבדיה שהוא לא פופ טהור כנראה.
Klara Hammarström – On and On and On – בסטודיו: "פופ-דאנס מודרני וקצבי. השיר נתלה על אנרגיה וקצב, כשהוא מאיץ באופן משמעותי לקראת השיא. השיר בנוי כמו להיט מלודיפסטיבלן מהספר. ההתחלה שקטה, הגשר בונה מתח בהפקה שלאגריטסית והפזמון בהפקה של להיט דאנס מהניינטיז. גם שיר זה מאד אפקטיבי, אבל פחות המנוני. המלודיה בפזמון קצת רפטטיבית. זה חמוד. 3/5."
בטרום הגמר: "טוב, די ברור שזה השיר שהחובבים יאהבו לאהוב. המבצעת באאוטפיט לבן קרוע, שוכבת על אובליסק. בוידאוארט אובליסקים גם כן. בגשר אלומות אור מאירות אותה, ובפזמון ידיים נשלחות לדגדג אותה. היא על ברכיה כעת. אחרי הפזמון. הרקדנים מסובבים את האובליסק שלה והיא עושה איתם תנועות בידיים. בוידאוארט מופיעים עננים. רק בפזמון היא קמה וצועדת קדימה, רק כדי ליפול למשכב אחרי כמה שניות. על רצפת ה-LED שעון בספירלה אינסופית. הרקדנים מרימים אותה וכולם רוקדים ביחד סוף סוף. יותר מידי קורה בהופעה הזו."
בהופעה החיה: עוד שיר שכמעט נשכח כלא היה, ברגע שהיה ברור שהוא לא יתמודד על הבכורה בגמר. זה גם היה חביב חובבים, לפחות אצל חלקם. מבחינתי זה מהשירים שלוקחים את עצמם ברצינות רבה מידי, בעוד אנחנו יכולים לשמוע שירים דומים בקדם הליטאי לדוגמה, ושם אף אחד לא יספור אותם. ההופעה עמוסה ובקושי שומעים את הזמרת.
SCARLET – Sweet N' Psycho – בסטודיו: "השיר מתחיל בצלילים מבעיתים, לאחר מכן מגיעים הבתים הספוקן והתיאטרליים. לבסוף, מגיע הפזמון, שמזכיר לי דווקא את ההמנונים השבדיים ב-MTV משנות התשעים. גם הם תיאטרליים וגם הם לא מעניינים מלודית. אני מתקשה להבין למה לקחת שירים בינוניים ולעטוף אותם בעיבוד קריפי ותיאטרלי פתאום הופך שיר לפייבוריט. לשבדים הפתרונים. 2/5."
בטרום הגמר: "הן קשורות בשלשלאות, על גבי במה קטנה. ידיים נשלחות אליהן מלמטה. הן כמובן באיפור המושפע מיום המתים המקסיקני. בפזמון הן עושות תנועות מתאומות עם ארבעת הרקדנים. לאחר מכן, הן יורדות מהבימה הקטנה ופוסעות אל קדמת הבמה. הצבעים על הבמה קודרים וכוללים שחור, אדום וירוק. בפזמון האחרון הן חוזרות לבמה הקטנה. די ברור שזה יזכה בסבב הנוכחי, ולא בצדק, רק כי ההפקה מעוניינת."
בהופעה החיה: על הנייר דיברו עליהן (שוב) כזוכות פוטנציאליות במלודיפסטיבלן. בפועל (שוב) הבלון התפוצץ בטרום הגמר. הן עלו לגמר רק מסיבוב ההצבעה השני ודי ברור שעל הבכורה הן לא תתמודדנה. אולי זה אומר שנפטרנו מהם אחת ולתמיד. מוזיקלית, מדובר בשיר משעמם וסתמי, שזוכה לעטיפה בדמות הפקה עמוסה וההעמדה עמוסה עוד יותר. המון יומרה על כלום של שיר.
Erik Segerstedt – Show Me What Love Is – בסטודיו: "בלדת סינגר-סונגרייטר הבנויה כלהיט אצטדיונים, ומתחילה כך מהשנייה הראשונה. אינטרו חזק, ולאחר מכן המוזיקה נעלמת ונשמע רק קולו של הזמר. מיד נכנסות הגיטרות האקוסטיות, ובפזמון השיר מתפוצץ כהמנון שהוא מנסה להיות. זה מאד רדיו-פרנדלי, ויכול להצליח על בימת האירוויזיון. זה פחות מה שאני מחפש בשיר אירוויזיון, אבל אין ספק שזה אפקטיבי בשמיעה ראשונה. 3/5."
בטרום הגמר: "את הבמה שוטפים אורות והוידאוארט נדלק בשלל צבעים. המבצע יושב ומנגן על קלידים. הבמה מוחשכת וצילום פניו הנאות של המבצע מופיע בוידאוארט. בפזמון האורות נדלקים. מלווה אותו להקת בצורת. זה קצת משעמם. בסוף השיר, הוא קם קדימה ופוסע עם הנגנים למסלול שמלפני הבמה. נורה קונפטי באולם כאילו הוא כבר זכה."
בהופעה החיה: גם הוא נהנה מ-15 דקות התהילה שלו אחרי טרום הגמר שלו, אך הן נמוגו כלא היו. הוא לובש ז'קט ג'ינס מעוצב משהו, בשחור עם שליכטה של תכלת. זה שיר סתמי למדי ויש לו תוקף קצר לטעמי, אבל לאור ההיצע הערב… מדובר בפילר ותו לא. לא סתם מוקם באמצע בסדר ההופעות.
Maja Ivarsson – Kamikaze Life – בסטודיו: "השיר מתחיל בגיטרה חשמלית, ואחרי זה בצלילי אלקטרו-פופ אייטיזי, משל יצאו מסדרת אנימה, ואני מניח שזה מתכתב עם המוטיב של ה"קמיקזה". השיר עצמו הוא פופ פשוט באווירה אנרגטית חופשית ונטולת רסן. השיר הושווה ל-"Elämä kantaa mua" של Tommi Läntinen מהקדם הפיני ב-2022. אני לא מוצא את הקשר. זה נשמע לי ילדותי ובלתי נסבל. 2/5."
בטרום הגמר: "לטעמי מדובר בשיר החלש של הערב. הזמרת עולה באאוטפיט עור שחור, או דמוי עור. בוידאוארט כתמים סגולים וורודים, לבנים וכחולים. היא מבצעת את השיר על בימה מרובעת קטנה עם אורות מרצדים. היא יורדת ממנה באמצע השיר. קולות הרקע המוקלטים כה דומיננטים, שאתה לא מצליח לשמוע את הזמרת. לא נורא, לא הפסד גדול."
בהופעה החיה: הנה עוד שיר מחורבן, שאני לא מאמין שאני צריך להאזין לו שוב. הייתי בטוח שזה יסיים במקום האחרון בטרום הגמר שלו, ואיכשהו זה קיבל כרטיס לגמר. מילא, לפחות זה יכול לסיים במקום האחרון הערב. היא נשמעת הרבה פחות טוב מבחצי הגמר ונראית עייפה. אולי זה רק אני וסלידתי ממנה ומהשיר.
Meira Omar – Hush Hush – בסטודיו: "אתנו-פופ, כאילו 2006 לא עזבה מעולם. האווירה מיסטית, המסר הוא של העצמה נשית, מודרניות ורב תרבותיות. השיר הושווה ל-"Tempo" של Margaret עם טוויסט אתני. זה כאילו אוריינטלי, אבל נשמע לי כמו הדבר הכי מזויף. זה כאילו עם השפעות צפון אפריקאיות, אבל נשמע כמו משהו שיצא מהאפנה לפני שני עשורים. 3/5."
בטרום הגמר: "היא לובשת אאוטפיט סגול חשוף חושף בטן. אני מניח שזה מתכתב עם מראה של רקדנית בטן. כמה ארבע רקדניות לבושות בהתאם. הצבע הסגול שולט על הבמה. זה שיר חביב, אבל נורא צפוי וקצת מיושן. הסיכוי שהשבדים יבחרו משהו עם סאונד מזרחי הוא כמו הסיכוי שאני אזכה במיס יוניברס. היא מופיעה בתוך מסגרת, שגם מבדלת אותה מהרקדניות ברמת הגובה."
בהופעה החיה: דווקא השירים שהגיעו משלב "ההזדמנות הנוספת" מתגלים כשירים החזקים של הערב. השיר הנוכחי הפך ללהיט בספוטיפיי אחרי טרום הגמר שלו, למרות שלא היה קרוב לזכות בו. הקהל אמר את דברו והשיר כאמור קיבל "גלגל הצלה" ומקום בגמר. זה חמוד, שוב, לא מתיימר, זול ונכנס למשבצת של הגילטי פלז'ר הכה נדרש.
Måns Zelmerlöw – Revolution – בסטודיו: "המנון שמתכתב עם שירו הזוכה מ-2015, "Heroes". חלק מהשיר נשמע מאד כמו שירו ההוא ו-"Lovers on The Sun", כולל שריקות וריף גיטרות Avicii-אי. זה מזיע ממאמץ ונשמע מאד לא אותנטי, וכולל המון שטיקים שנבנו עבור ההופעה במלודיפסטיבלן ובאירוויזיון. אני מסרב להאמין שעם הדבר הזה הוא יכול לזכות באירוויזיון. אם בריטניה הייתה שולחת את זה, היא הייתה מסיימת במקום האחרון, וזה אכן מזכיר לי בסגנון שירים כמו בריטניה 2016. זוועה. הסיום הוא של כינורות דרמטיים והמבצע זועק את כותרת השיר. 2/5."
בטרום הגמר: "הוא לבוש באאוטפיט שחור אלגנטי, אבל לא כבד, ואין מה לעשות, נוטף כריזמה. הוא גם נאה מאד. הוא פוסע במה שנראה כמו מערה מנייר שחור, א-לה אירלנד 2021. קירות המערה מוארים באור שבא והולך. מכונת רוח מעיפה לו ניירות לתוך הפה. אני לא יודע על מי עובדים השטיקים האלה, אולי על כמה שבדים, אבל אני מסופק אם זה הולך לעבוד על האירופאיים כולם. אני מאד מקווה שזה לא יגיע לבאזל. ואם כן, שאלוהים יעזור לנו."
בהופעה החיה: הפייבוריט הגדול וכאב הראש הפרטי שלי. אם שבדיה שולחת אותו וזוכה שוב באירוויזיון עם פופ חיוור ויומרני יהיה לי קשה להמשיך לצפות בתחרות. כרגע צריך לקרות נס כדי שזה לא יקרה, אבל נראה שזה שלו, אלא אם Kaj יעשו את הבלתי אפשרי. אני לא מסוגל לסבול את זה, זו הוכחה לכמה השבדים רואים במוזיקה מוצר מתכלה וחושבים שאפשר למכור כל דבר, כל עוד הוא בהפקה וההעמדה יקרה. זה פתטי.
Saga Ludvigsson – Hate You So Much – בסטודיו: "זה נפתח כמו כל להיט פופ-קאנטרי שבדי, כאילו הם חושבים שיש חוק לא כתוב להשתמש באינטרו הזה. אנה ברגנדהל גם עשתה שם סיבוב, ועשתה את זה יותר טוב. זה נורא משעמם וצפוי. לחיוב אציין שהשיר קצר למדי. 2/5."
בטרום הגמר: "היא לובשת בגד גוף ירוק נוצץ. בוידאואארט דיינר אמריקאי בלילה, כולל כוכבים וקקטוסים. עמה על הבמה רקדנים ורקדניות בשחור. מאחוריהם בר מוזהב ונוצץ. זה מזכיר לי גרסה יקרה של ההופעה האירית ב-2019. השיר הנוכחי אף גרוע מההוא. כנראה הגרוע של הערב."
בהופעה החיה: זה עלה בשבוע שעבר ישירות לגמר, ואין לי מושג איך זה קרה. תוצאה כמיעט רנדומלית. זה עוד פילר חסר זהות ובלתי נסבל לשמיעה. למרות שהיו הערב הרבה שירים בלתי נסבלים, זה מבחינתי הבלתי נסבל מכולם. כל כך לא מקורי, כל כך ממוחזר.
Annika Wickihalder – Life Again – בסטודיו: "שיר באווירה חיובית והעצמה אישית. Wickihalder שרה בקול מלא נשמה עד לפזמון הפופי, עם השפעות אפרו-פופ. גם זה מזכיר מוזיקה של סוף שנות התשעים, אבל לא כזו טובה. זה המנוני, שמזכיר לי קצת את "Voices" של Tusse מאירוויזיון 2021. יש פה גם Millennial Woop, שכמו תמיד גורם לי להתגרד. 2/5."
בטרום הגמר: "היא לובשת שמלמה לבנה גדולה ולא מחמיאה כל כך. מאחוריה וילונות לבנים גדוליטם. הם מתרוממים והוידאוארט מראה צבעי מתכת ואפקט קשת א-לה הולנד 2023. היא מרקדת בפזמון בכיף שלה. היא לבד על הבמה. אני לא רואה את זה הולך לשום מקום, מצד שני גם שנה שעברה לא האמנתי בה והיא הגיעה לגמר. בפזמון השני מצטרות אליה ארבע רקדניות בשמלות לבנות."
בהופעה החיה: אז היא הגיעה לגמר שנה שנייה ברציפות, ואין לי מושג איך. יש לה קול גרוני ובפזמון הראשון היא מפספסת את המלודיה קצת ורצה אחריה. לא ביצוע טוב, בטח שלא בהשוואה לטרום הגמר. היא לא נראית בטוחה בעצמה וכל ההעמדה נראית כמו מופע בית ספר.
KAJ – Bara bada bastu – בסטודיו: "השיר נחשב פייבוריט, ומי שעשוי לזכות בטרום הגמר הנוכחי. שיר בדיחה שמח בשבדית וקצת פינית. הפזמון הוא חגיגה שבדית למהדרין, וכולל אקורדיון, שלאחר מכן כולל צלילי טנגו ושאגות "סאונה" של השלישיה. לקראת סוף השיר, יש כמובן מודולציה. בכל מלודיפסטיבלן צריך שיר בדיחה אחד או שניים, והנוכחי עושה את העבודה. הייתי מצביע לזה. 3/5."
בטרום הגמר: "זה היה השיר הכי מדובר בטרום הגמר הזה. האם הם יכולים להפתיע ולזכות בו? ההופעה מתחילה ביער באמצע מדורה. חוטבי עצים מאחוריהם, הלא הם הרקדנים. בפזמון כולם רוקדים ביחד. זה כיף, זה שמח, זה שיר בדיחה שבדי מאד ומשובב נפש. אני לא יודע אם זה יזכה הערב, אבל זה צריך לזכות. זה בטוח הזוכה המוראלי של הערב. אחרי הפזמון הראשון, הם נמצאים בסאונה, כאשר הרקדנים לבושים בהתאם."
בהופעה החיה: אם מישהו יכול להביס את מונס הערב, זה הם. השיר הפסיד לו בטרום הגמר, אבל לאחר מכן התפוצץ והפך להיות להיט ענק. עכשיו צריך לסמוך על השופטים הבינלאומיים, שידעו להעריך את ההומור השבדי-פיני הזה. כן ללהיטים אורגניים, לא לצבעי מאכל מלאכותיים. נדמה שהשנה המלאכותיות הגיעה לשיא, וזכייה של Kaj תהיה הניצחון המורלי שכולנו זקוקים לו.
להלן דירוגי לשירי הגמר, לאחר ההופעות:
- KAJ – Bara bada bastu
- Dolly Style – Yihaa
- Meira Omar – Hush Hush
- Erik Segerstedt – Show Me What Love Is
- Klara Hammarström – On and On and On
- John Lundvik – Voice of the Silent
- Greczula – Believe Me
- Annika Wickihalder – Life Again
- Maja Ivarsson – Kamikaze Life
- SCARLET – Sweet N' Psycho
- Måns Zelmerlöw – Revolution
- Saga Ludvigsson – Hate You So Much
מופע ביניים ראשון: Petra Mede, Lili & Susie, Anton Hysén ו- Edvin מבצעים את "För gaysen som åker till Schweiz":
הצבעת צוותי השיפוט הבינלאומיים:
צוות השיפוט הליטאי מעניק את מרב הניקוד ל-Annika Wickihalder.
צוות השיפוט האיטלקי מעניק את מרב הניקוד ל-Kaj.
צוות השיפוט השווייצרי מעניק את מרב הניקוד ל-Måns Zelmerlöw.
צוות השיפוט האירי מעניק את מרב הניקוד ל-Kaj.
צוות השיפוט הצרפתי מעניק את מרב הניקוד ל-Måns Zelmerlöw.
צוות השיפוט הנורבגי מעניק את מרב הניקוד ל-Kaj.
צוות השיפוט היווני מעניק את מרב הניקוד ל-Kaj.
צוות השיפוט הסרבי מעניק את מרב הניקוד ל-Måns Zelmerlöw.
התוצאות אחרי הצבעת השופטים הבינלאומיים:
הקווים נסגרים, ועכשיו הזמן לעוד מופע ביניים. Medina מבצעים את "Genom eld och vatten":
אחרי שצמד כותבים נכנסים להיכל התהילה, הגיע זמן לתוצאות. ניקוד הקהל:
30 נקודות – Maja Ivarsson
10 נקודות – Saga Ludvigsson
27 נקודות – Erik Segerstedt
24 נקודות – Meira Omar
33 נקודות – Scarlet
43 נקודות – Klara Hammarström
18 נקודות – Annika Wickihalder
56 נקודות – Greczula
27 נקודות – Dolly Style
25 נקודות – John Lundvik
90 נקודות – Kaj
81 נקודות – Måns Zelmerlöw
מה שאומר שהזוכה הוא/היא….
Kaj
בהצלחה ל-Kaj ולשבדיה בבאזל!
ניתן לצפות שוב בגמר המלודיפסטיבלן כאן.
המדריך לאירוויזיון 