הקדמה:
עשור חדש של תחרות. גרמניה עדיין לא התאוששה מנפילת החומה והאירוויזיון עוד לא מבין מה מחכה לו מעבר לפינה עם נפילת מסך הברזל. אירופה רוצה שלום, אירופה רוצה אחווה ורעות. ללא ספק זה ניכר ששירי שלום ואחדות שוטפים את התחרות וגם הגיעו למקומות גבוהים. הקדמים לא היו מלאים בהם, אבל מה שהיה הספיק כדי לזכות בקדמים השונים. אופנה משנית יותר היא של שירים עם תימה אקולוגית-איכות הסביבה.
האם ניתן להגדיר שנה זו כשנת מפנה? לא בדיוק לטעמי, אבל יש כאן הופעה שהיא סימן לבאות וזו ההופעה הצרפתית; כוריאוגרפיה והפקה בימתית שמקדימות את כל מה שהגיע אלינו בשנות ה-2000. אני לא מתיימר להגיד שזה התחיל את הטרנד, ממש לא. אני בטוח ש-Marija Naumova ו-Sertab Erener לא הסתכלו על ההופעה לפני שהכינו את הנאמבר שלהן, אבל כמו שאמרתי זה סימן מבשר לסטנדרט של הופעה, שייקבע בעתיד לבוא, כולל אפקטים של תאורה.
בנוסף, צרפת נכנסת לתקופה האתנית שלה, מה שתחזור ותעשה לרוב בעשור הזה, וזה כבר מבשר יותר קרוב, כי משנה הבאה נתחיל לראות יותר ויותר שירים נטייה אתנית, למרות שהאתניות היחידה שתזכה בעשור זה בתחרות היא זו הלבנה-הצפון אירופאית.
ברמה המקומית, מעניין לראות כיצד סרביה מודרת מהתחרות השנה שהיא כולה קרואטו-צנטרית. הכל קרואטי: העיר המארחת, העיר שאירחה את הקדם המקומי וממנה ניתן הניקוד, הנציגה היוגוסלבית, המנחים, כל מי שעומד מאחורי ההפקה, רוב האתרים בגלויות. צופה מבחוץ בשנת 1990 לא יכול היה להבחין בכך, ממרחק הזמן והראייה ההיסטורית זה מאד בולט. זה כמעט כמו לצפות במסמך היסטורי-דוקומנטרי.

מהלך הערב:
זאגרב, יוגוסלביה. התחרות נפתחת בגרפיקה של אותיות האירוויזיון כנרות על עוגת האירוויזיון. אנו נחשפים ל-Eurocat, חתול האירוויזיון, אנימציה ברמה ירודה, שילווה את הגלויות בין השירים. זמרת אופרה מזמרת בתיאטרון ואחריה להקת כלי מיתר מנגנת. אנחנו עדיין באינטרו המצולם. הסרטון מוביל אותנו למקומות ברחבי העיר, כאילו בחרו בהפקה בכוונה לצלם רק את הבירה הקרואטית ולהתעלם משאר חלקי הרפובליקה… נעימת האירוויזיון מנוגנת על ידי מספר להקות וזמרים, Eurocat נכנס לאולם ועולה על הבמה ואחריו צמד המנחים. הבמה מודרנית וגדולה; יש לה שני מפלסים. אחרי כל 7 שירים, יש קטע הנחייה קצר של אחד המנחים על רקע המסך.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד לא שונה בהרבה מזה של השנה שעברה. המדינה המצביעה מהבהבת, הנקודות שניתנות נראות לשמאל הסך הכל שכל מדינה קיבלה, וכל מדינה שמקבלת ניקוד מסומנת בכחול כהה.
אחרי ההצבעה הספרדית, איטליה היא הראשונה להוביל. אירלנד מתמקמת מהר במקום השני ואחריהן מדינות מתחלפות. אחרי 5 הצבעות איטליה ואירלנד פותחות פער מהשאר. הפער ביניהן הוא 7 נקודות. ההצבעה הלוקסמבורגית רק מגדילה את הפער כאשר איטליה עם 56 ואירלנד עם 45 בעוד בריטניה עם 27 במקום השלישי. ההצבעה הבריטית מקפיצה את איסלנד למקום השלישי ומקרבת את אירלנד במרחק נקודה אחרי איטליה. ההצבעה האיסלנדית מעלה את אירלנד לראשונה במהלך הערב למקום הראשון ואת צרפת למקום הרביעי במרחק נקודה מאיסלנד. ההצבעה הנורבגית מעניקה לצרפת פעם שנייה ברציפות 12 נקודות ומעלה אותה למקום השלישי. אירלנד פותחת פער מהשאר במקום הראשון. ההצבעה הישראלית מעניקה נקודות לשיר היחיד שהיה מאופס עד עכשיו – נורבגיה, מה שמדרדר את ישראל למקום האחרון. הצבעה זו גם מחזירה את איסלנד למקום השלישי ומכניסה את יוגוסלביה לטופ 5, בעודה מתעלמת מאירלנד כליל. ההצבעה הדנית מגדילה את הפער בצמרת. אירלנד מובילה ב-13 נקודות על איטליה ואיסלנד שקופצת למקום השני עם 66 נקודות. ההצבעה השווייצרית מרימה את ישראל מהמקום האחרון ומצמצמת את הפער בין אירלנד לאיטליה במקום השני ל-10 נקודות. ההצבעה הגרמנית מעלה את צרפת למקום השני 9 נקודות אחרי אירלנד. ראש החץ מתרחב ל-אירלנד-צרפת-איטליה-איסלנד. ההצבעה הצרפתית מתעלמת מאיסלנד, ומעלה את איטליה למקום השני. המנחה מנסה ליצור קשר עם יוגוסלביה עבור ההצבעה המקומית ולא מצליח. עוד מבוכה להפקה המקומית אחרי הפדיחה עם ההופעה של ספרד. ההצבעה היוגוסלבית מעלה את צרפת למקום השני רק 4 נקודות מאירלנד. ההצבעה הפורטוגלית מעלה את איטליה בחזרה למקום השני רק 4 נקודות מאחורי אירלנד. ההצבעה האירית מעלה את איטליה למקום הראשון ואת צרפת למקום השני, 6 נקודות מאחוריה. ההצבעה השבדית מחזירה את אירלנד למקום השני, 6 נקודות מאחורי איטליה, ועכשיו איטליה מצביעה. וזה אחד הקטעים המצחיקים; נותן הנקודות האיטלקי מודיע שהוא נותן נקודות בשם ספרד. הם מנסים לתקשר איתו ולהעמיד אותו על טעותו, אפילו פרנק נף מתערב. נותן הניקוד טוען שהייתה תקלה טכנית, אך הסיבה האמיתית לבלבול בהמשך הפוסט… ההצבעה האיטלקית מתעלמת מאירלנד וצרפת ולמעשה משרתת את האינטרס האיטלקי. המנחים קוראים לאוסטריה, אבל יוון עולה על הקו…. ההצבעה האוסטרית מצמצמת את הפער בין איטליה לאירלנד לנקודה 1, איסלנד עולה למקום השלישי. ההצבעה הקפריסאית מתעלמת מאירלנד ומעניקה את הניצחון לאיטליה. 13 נקודות מפרידות בין איטליה ואירלנד ואירלנד כבר לא יכולה לעקוף אותה. ההצבעה הפינית מעלה את צרפת לשיוויון במקום השני עם אירלנד. איטליה זוכה, אירלנד וצרפת במקום השני, איסלנד וספרד חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
שופכים שמפנייה על Toto Cutugno וכל צבע השיער הזול שהוא שם בשיער נמרח לו על החולצה הלבנה. טוטו עולה על הבמה עם ז'קט שחור שייכסה את מה שקרה לו לחולצה. נציג הטלוויזיה המקומית מעניק את הפרס לטוטו. טוטו פותח בנאום באיטלקית שנפתח ב-Hvala, תודה בסרבו-קרואטית. הוא מתחיל לשיר וחושב שזה חכם לנוע בין הקהל, כאשר הצלמים רומסים זה את זה כדי לצלם אותו.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  בלגיה – אחד השירים היפים שהביאה בלגיה לתחרות. בבית זה בלדת פופ-ג'אז קודרת, בפזמון זה כבר הרבה יותר נימוח. השיר על אשתו המקדונית של הזמר. זה רומנטי, זה מורכב מבחינה מוזיקלית. זה היה צריך להגיע הרבה יותר גבוה ממה שזה סיים לבסוף. עושה לי צמרורים.

02.  פינלנד – להקת Beat בשיר בשבדית. שיר פופ שמעלה שאלות פילוסופיות. זה סופר חמוד בעיני, מקורי, קליל, מבוצע עם המון חן, עובר מתחת לרדאר של כל השופטים ומגיע נמוך להפליא. אני מוצא את זה קליט, ניסיון מאד יפה מצד פינלנד להביא משהו קצת שונה ממה שהורגלנו ממנה.

03.  ספרד – פופ לטיני מודרני, פלמנקו עם drum machine, אלמנטים של מוזיקת דאנס שהייתה אז בתחילת דרכה. לא בכדי זה השיר שפתח את העשור. זה עדכני, אגרסיבי, סקסי, הן נראות מעולה, שרות עם כל הלב והנשמה, המבטים שלהן רושפי אש, הן מתאבדות על השיר.

04.  ישראל – יצירת מופת ישראלית. כשרמי עוד כתב לריטה שירי פופ שהפכו אותה לאגדה בחייה ולדיוות פופ ישראלית. היא סקסית להחריד, חושנית, יודעת להרים הופעה. השיר הוא בלדה דרמטית מאד, קודרת, עצבנית ועצובה. בשנה שאירופה הייתה עסוקה בלהתאחד הם רצו לשמוע רק שירים שמחים ושירי שלום…

05.  טורקיה – מיד טמפו מזרח תיכוני מלודי להפליא. זה נשמע נהדר, אקורדיון, גיטרות, הכל מאד עשיר, כולל הקול של Kayahan שמבצע את השיר בהרבה חן. זה חמוד ומלא קסם. מוזיקלית זה ניסיון מצוין מטורקיה להביא משהו שהוא הכי לא גימיקי שיכול להיות, אותנטי.

06.  צרפת – תודה לאל! Joëlle Ursull. פופ קצבי עם מוטיבים מרכז אפריקאים, Ursull מהממת בשמלה ורודה ושיער גדול, נראית יפהפייה ואלגנטית, מסביבה מעגל נגנים הכולל ארבעה חביות מתכת המשמשות כתופים גדולים, כאשר שניים מהמתופפים מתפקדים גם כרקדנים. יש ברייק שבו הבמה מחשיכה ויש רק כמה אלומות של אור. זה אורבני, זה התרבות השחורה של אירופה, זה מודרני, מרענן, זו אירופה המשתנה, וכל זאת למרות שהיוצר של השיר הוא הוא אירופה הלבנה. מעל הכל זה המבשר הגדול של ההופעות הגדולות שנזכה לראות רק שנים לאחר מכן.

07.  פורטוגל – אני מת על הז'קט של המנצח. פורטוגל לא נוטה להביא שירי פופ קליטים וזה יוצא דופן די נחמד. יש בו משהו מאד חמוד ותמים. פופ אמצע הדרך שמקבל בוסט מהתזמורת, אבל לא מספיק כדי להותיר רושם בעיני השופטים. במילות השיר יש גם מן המוטיבים של שירי שלום וסוציאליזם, רק מראה לכם איפה הייתה אירופה אז עם נפילת החומה והתמוטטות מסך הברזל.

08.  לוקסמבורג – בלדת אייטיז עם השפעות סינתפופ חזקות. Céline Carzo נראית כמו אחרי התחשמלות ולא מחזיקה את השיר ווקלית. השיר טוב, דרמטי במידה, מבלי להיות קלישאתי. בנוי יפה ומסתיים בדרמה גדולה. אבל Carzo לא מצליחה למכור את השיר אפילו קצת ונראית עצבנית או סתם עייפה.

09.  יוגוסלביה – מרלין מונרו לוק אלייק בשיר פופ יוגוסלבי טיפוסי. Tajči הקרואטית ניסתה למכור סקס כלל היכולתה. אני מודה שזה מושך מאד את העין והיא מאד אנרגטית. יש בזה משהו חמוד, ועדיין מוזיקת הרטרו לפיפטיז הזו כבר יצאה לי מכל החורים. יצא לי להכיר כמה אקס יוגוסלביים שחושבים שזה השיר הכי טוב שיוגוסלביה שלחה.

10.  קפריסין – הופעה המתנ"ס השכונתי בניקוסיה. צעירי קריית מלאכי ביוונית. השיר נשמע כמו ריק אסטלי, שואל יותר מאלמנט אחד מ-Stock Aitken Waterman. במובן הזה השיר מודרני, אבל לא הכי מקורי. וההופעה חובבנית, כבר אמרתי?

11.  אירלנד – אירלנד ממשיכה בתקופת טרום הזהב שלה. Liam Reilly יושב על הפסנתר בבלדה סופר אפקטיבית, נצחית מבחינת המלודיה, adult contemporary, מה שאחר כך ייתן לאירלנד את הבכורה מספר פעמים. התזמורת מוסיפה פה הרבה דרמה, שיר תזמורת טיפוסי ועיבוד עשיר. אני מתפלא שזה לא זכה. שיר חנופה לאירופה שגם מבטא את הכמיהה לזהות פן אירופאית שהחלה להתעצב בעשור הקודם וקיבלה אישור עם איחוד גרמניה והאירועים באירופה בשנים אלו.
12.  איטליה – שיר המנוני מאד אפקטיבי, עם עיבוד דרמטי, סינג אלונג. שיר שלום, אחדות ותקווה שאירופה חיפשה השנה ומצאה. השיר מתחיל במלודיה שתופסת אותך ושומרת על דרמה לאורך כל שלושת הדקות. הופעה משכנעת של Toto Cutugno וביצוע ווקלי מופלא של להקת הליווי. השיר עצמו פושר בעיני, המנון שלום נוסחתי, גם אם לא כזה רע.
13.  שווייץ – בלדת שלאגר בלתי מזיקה, אבל כמו כל שלאגר הוא תמיד מיושן. זה עוד שיר ריאקציונרי לצופים הזקנים. זה ממש נשמע כמו שירים שהשתתפו בשנות החמישים בתחרות, שכבר אז הייתה די מנותקת ממה שקורה בחוץ. הסולו כינור לפני הסוף מוסיף קצת קסם לשיר.
14.  הולנד – הולנדים חשבו שהם הולכים לזכות עם זה…לך תבין. האחיות מייווד עם בלדה אובר דרמטית וצעקנית, מיושנת, אירוויזיונית להחריד. הסטיילינג וההעמדה נוראיים, מלא נצנצים. זה כזה שיר שאני רואה שרים בערבי קריוקי בגיי בארס בהולנד. סולו החצוצרה שהיה אמור להיות השיא של השיר התפספס בלייב.
15.  אוסטריה – פופ המנוני שוב מעדות שירי השלום. "לא עוד חומות" שרה Simone ואפילו דוחפת בסוף השיר שורה בסרבו-קרואטית לא מדויקת מבחינה תחבירית. שלאגר שלום צעקני וצדקני. גם פה אינטרו די ארוך.
16.  יוון – שיר בינוני שלא הולך לשום מקום. הבתים מבטיחים לא הרבה, אבל הפזמון הוא אפילו יותר מאכזב, פזמון שלאגריסטי מיושן. גם ל-C part יש פוטנציאל להפוך את זה למשהו יותר אתני ויווני, אבל הפזמון הבומבסטי והסיום הדרמטי הורסים הכל. גם אחד המלווים כל הזמן עושה קולות "דידי דידי" שזה נורא מעצבן.
17.  נורבגיה – עוד שיר שלום, הפעם על נפילת חומת ברלין ושער ברנדנבורג. צמד המילים Brandenburger Tor נשמע מאד מוזר בהגייה נורבגית לאוזניים לא נורבגיות. זה פופ המנוני זול ויורוטראשי, עם מלא שטיקים וקטעי דרמה זולים. Ketil Stokkan קופץ על הבמה באיזה רגע.
18.  איסלנד – דוחה. שלאגר דני טיפוסי, שנשמע מיושן, רמיקס של שיר פיפטיז כמו רוב השירים הדניים של השנים האחרונות. רק שהפעם זה איסלנד… מפרגן על המיקום הגבוה לראשונה עבור איסלנד. שמרני, ריאקציונרי, יורוטראש.
19.  דנמרק – שיר ששמענו עשרות אלפי פעמים כבר, לא? עוד פופ פיפטיז, הפעם אפילו בלי הפקה מודרנית, לפחות לא מספיק מודרנית. משעמם אותי. לשמחתי הז'אנר הזה שהגיע למקום השלישי בשנתיים האחרונות הולך ומאבד מקסמו ויעבוד פחות ופחות.
20.  שבדיה – הם היו כל כך מאוהבים בלהקת הליווי של Tommy Nilsson, שהשבדים לראשונה נופלים שבי אחר קונספציה ושולחים חיקוי של אותה להקת ליווי, רק הפעם בתור הדבר עצמו. זה אמצע הדרך לשום מקום. דרמה בשקל. נשמע כמו "Hands Across America" או "We are the World". זמרים עם פאסון, אבל שיר פסארה.
21.  בריטניה – בריטניה מוכיחה מה ערכה של השפה האנגלית. טופ 10 וכמעט טופ 5 עם השיר המביך הזה. מהשירים האקולוגיים שהתחילו להיות פופולאריים בשנות השמונים המאוחרות. זה נשמע כמו פארודיה על התחרות, עם מלווים שעומדים מסביב לזמרת ונעים מצד לצד וכולם מחויכים. מבחיל, מלוקק ומצפה סוכר.
22.  גרמניה – עוד זבל של Ralph Siegel ובאמת שכבר נגמרים לי העלבונות לומר. דואט קיטשי, בלדת שלאגר נוסחתית ומגעילה, שיר שלום ואהבה מזויף. Daniel Kovac לא יודע איך להופיע מול מצלמה. Chris Kempers מזועזעת ממנו ולא מאמינה שהיא צריכה לחלוק עמו במה, רואים כמה שהיא לא מחבבת אותו אפילו במיל.

המנחים:
Helga Vlahović Brnobić ו-Oliver Mlakar – שניהם מנחי טלוויזיה קרואטים מנוסים ומקצועיים. היא קצת קצרה כשזה מגיע לשלב ההצבעה, הוא ממש חמוד, דוד חביב כזה.

הגלויות:
אנימציה קצרה בה יורוקט מציג את המדינה באמצעות רפרנס תרבותי. לאחר מכן נופי המדינה המשתתפת במסך מוקטן כאשר המסגרת היא דגל המדינה מתנפנף. בסוף התמונה מתהפכת ומופיע לוגו של שנת התיירות האירופאית של ה-EU והמשפט "שנת התיירות האירופית 1990" בשפת המדינה המשתתפת. יורוקאט מסתובב על מצלמה מיושנת ואחרי הפלש מופיע צילום שחור לבן של המשתתף, חלקם מהחזרות, חלקם תמונות סטודיו. הגלויה הישראלית פתטית לעיניים ישראליות, רואים שזה משהו שמשרד התיירות יצר.

Interval act:
Yugoslav Changes – a film about tourism in the country – שמונה דקות של סרטון תדמית לקידום תיירות ביוגוסלביה.

שירים במצעדים:
איטליה – מקום שני בשווייץ, 3 באוסטריה, 8 בפלנדריה, 9 בצרפת, 13 בגרמניה, 15 בהולנד.
צרפת – מקום 10 באוסטריה, 19 בשבדיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אוסטריה – "Papagena" של Gruppe Papageno הוא להיט יורוטראשי.
* קפריסין – "Synantithikame" של Yiannis Demetriou מגיע למקום השביעי והוא שלאגר טיפוסי. "Pistevo" של Alex Panayi היא בלדה קיטשית.
* דנמרק – "Berlin" של Jorgen Olsen היא בלדה מודרנית מהממת. שוב הוא מתעלה על עצמו.

* פינלנד – "Yon poika" של Robinson & Apollo 16 הוא שיר שונה מאד, מודרני, בלדת פולק אקוסטית. "Naurus sun ja katseesi sun" של Tarja Lunnas מגיעה למקום החמישי, שיר קצבי בקצב לטיני.
* איסלנד – "Ég læt mig dreyma" של Ellen Kristjánsdóttir הוא פופ מסונתז ואייטיזי, מגיע חמישי.
* הולנד – "Zonder liedje" של The Company הוא מיד טמפו שלאגר, המנוני, מזכיר שירים ישראליים בקדמים באייטיז. "Freedom, freiheit, liberté" של Jeans מזכיר יותר להקות צבאיות. מקום חמישי.
* פורטוגל – "Juju e a sua banda" של Afonsinhos dos Condado הוא שיר סטלני בסגנון ה-Merengue. מקום תשיעי. "Terceiro milénio" של Kika הוא להיט מוזר והיסטרי, פופ על אסיד עם השפעות סיקסטיז, פסיכדלי ופאנק, קאלט. מגיע חמישי.

"Deixa lá, o pior já passou" של Sara מגיע למקום הרביעי, זה כבר יותר פאדו, בלדה.
* שבדיה – "Sången över havet" של Lizette Pålsson מגיע למקום השישי ומדובר בשלאגר נוסחתי. "En gång till" של Lotta Engberg הוא עוד שלאגר. "Varje natt" של Lisbet Jagedal מגיע למקום השלישי והוא כבר יותר להיט, שמזכיר את קיילי מינוג. "Mitt i ett äventyr" של Carola Haggkvist מזכיר את מה שהיא תבוא עמו בשנה הבאה…

"Handen på hjärtat" של Sofia Kallgren מגיע למקום הרביעי, והוא….גם שלאגר.
* טורקיה – "Komedi" של Ultraviyole מגיע למקום השלישי. פופ טורקי היסטרי ומסונתז. אירופה לא הייתה יודעת איך לאכול את זה.

"Selam yabanci" של Izel Çelicöz מזכיר בפתיח את שווייץ 1986, בלדת פופ מגובשת מאד שלא הורגלנו לשמוע מטורקיה, חצי שלאגר. מקום 15. "Kime ne" של Sibel Tüzün מגיע למקום התשיעי, פופ שמח וחמוד. "Sen benimlesin" של Sertab Erener הוא פאוור בלאד יפה ומרשים. סרטב אחלה ווקליסטית. "Serseri asik" של Oya Kücümen מגיע למקום השביעי, בלדה משובחת. "Zamanda gezinti" של Tülay Saygin, Adalet Güzey, Elif Öztürk ו-Çelik Erisçi מגיע למקום העשירי, אך גם הוא ראוי לציון על היותו עוד מיד טמפו אירוויזיוני שלא מצופה לשמוע בשנים אלו מטורקיה. "Daha kolay" של Cihan Okan ו-Candan Erçetin הוא עוד פופ מקומי, מודרני (יחסית) ומגניב, מקום רביעי. "Özledim" של Fatih Erkoç היא בלדת ג'וני לוגאן בטורקית, מעניין ומקום חמישי עם key change והכל.
* בקדם היווני – Mando מגיעה שוב למקום השני, הפעם בדואט. היא תישלח ב-2003. Yiannis Dimitras, נציג 1981, מגיע שלישי. Jimmis Makoulis, נציג אוסטריה 1961, מגיע חמישי.
* בקדם הטורקי – Candan Erçetin חברת הלהקה שייצגה את טורקיה ב-1986 מגיעה למקום הרביעי. חברתה ללהקה, Sevingül Bahadir, מגיעה למקום ה-14. Sertab Erener מגיעה למקום השישי, תישלח ב-2003 וגם תזכה בתחרות. Sibel Tüzün מגיעה למקום התשיעי ותישלח ב-2006
* בקדם ההולנדי – Gordon מגיע למקום התשיעי, ויישלח ב-2009 כחלק מלהקה.
* בקדם האיסלנדי – Helga Möller, שהייתה חלק מהלהקה שייצגה את המדינה ב-1986, מגיעה למקום השני. Björgvin Halldórsson מגיע למקומות השלישי והרביעי ויישלח ב-1995. Eyjólfur Kristjánsson מגיע למקום השישי ויישלח בשנה הבאה כחלק מצמד.
* בקדם הנורבגי – Jahn Teigen נציג 1978, 1982 ו-1983 מגיע למקום השני. המלוות שלו אגב הן אניטה סקורגן וקרולה. Tor Endresen מגיע שלישי ויישלח ב-1997.
* בקדם הדני – Jorgen Olsen מגיע למקום השלישי, יישלח עם אחיו בשנת 2000 וינצח בתחרות. Kirsten Siggaard חצי Hot Eyes, נציגי 1984, 1985 ו-1988 מנסה את מזלה גם כן.
* בקדם השווייצרי – למקום השני מגיע דואט של זמרת וזמר, הזמרת היא Sylvie, שתישלח ב-1999 תחת השם Nayah. למקום השמיני והאחרון מגיעה Sandra Simo ותישלח בשנה הבאה.
* בקדם הגרמני – Jorgen Drews מגיע למקום התשיעי. הוא ייצג את המדינה כחלק מהלהקה שנשלחה ב-1976.
* בקדם היוגוסלבי – Boris Novkovic הקרואטי מגיע למקום השני. קרואטיה תישלח אותו כמדינה עצמאית ב-2005. הלהקה Viktorija מגיעה למקום החמישי, כאשר הסולנית שלהם היא Snezana Miskovic שהייתה חלק מהלהקה שייצגה את המדינה ב-1982. Pop Design הסלובניים מגיעים למקום העשירי. אחד מחברי הלהקה הוא Vili Resnik שייצג את סלובניה העצמאית ב-1998. זה הקדם שהפך למושחת ביותר באירופה, ורק בגלל מתחים אתניים. ריבה זוכת השנה שעברה הגיעה מזדאר (קרואטיה) וכך הוחלט בדרך לא דרך שהקדם ייערך בזדאר. המנחים קרואטים, ההפקה הייתה של הטלוויזיה הקרואטית והמעורבות שלהם הייתה רבה. Tajci הייתה הזוכה הידועה עוד לפני שהתחרות התחילה. לזכותה ייאמר שרוב השופטים תמכו בה ונתנו לה יותר נקודות ממה שנתנו לה השופטים הקרואטים. לשלושת המקומות הראשונים מגיעים אמנים קרואטים בלבד, שניים נשלחו על ידי רשות השידור הקרואטית ובוריס נובקוביץ' נשלח ע"י רשות השידור של וויוודינה (היום חלק מסרביה). אם ריבה לא הייתה זוכה באירוויזיון, הקדם היה מתקיים בסקופייה, מקדוניה.
* בקדם הפורטוגלי – להקת Karamurú מגיעה למקום השני. אחד מחברי הלהקה הוא Marco Quelhas, שיישלח ב-2001 כחלק מצמד.
* בקדם האירי – Linda Martin נציגת 1984 מגיעה למקום השני, תישלח שוב ב-1992 ותיזכה בתחרות כולה.
* בקדם השבדי – למקום השני מגיעה Carola Haggkvist, נציגת 1983, שתישלח שוב בשנה הבאה וגם תנצח. היא תישלח בשלישית ב-2006. למקום השביעי מגיעה Elisabeth Andreasson, נציגת 1982, זוכת 1985 מטעם נורבגיה ומי שתישלח עוד בשם נורבגיה ב-1994 ו-1996. למקום השמיני מגיעה נציגת 1987, Lotta Engberg.
* בקדם האוסטרי – Duett זוכים במקום הראשון, אך נפסלים מאחר והשיר שלהם לקח חלק בחצי הגמר של הקדם הגרמני ב-1988. במהלך ההופעה הזמרת של הצמד מתעלפת או מזייפת התעלפות. למקום השלישי מגיעה להקת Gruppe Papageno. אחת מחברות הלהקה היא Stella Jones שתישלח ב-1995. Waterloo נציג 1976 מגיע למקום הרביעי. למקום השמיני מגיע Erwin Bros שהיה חלק מההרכב שייצג את המדינה ב-1978.
* בקדם הקפריסאי – Evridiki נכנסת לחיינו בסערה. היא מגיעה למקום השני ותישלח ב-1992 וב-1994. Alex Panayi מגיע למקום השלישי ויישלח ב-1995 וב-2000 כחלק מצמד.
* בקדם הפיני – Apollo 16 מגיעים למקום השישי. הם מורכבים מלהקת Beat ומ-Kari Kuivalainen נציג 1986.

פרטי טריוויה:
* מלטה רוצה לחזור לתחרות ואף מקיימת קדם, אבל החוק של איגוד השידור קובע מכסה של 22 מדינות שיכולות להשתתף, ומאחר ואף מדינה לא פורשת, מלטה נשארת בחוץ. אם היו משתתפים היו שולחים את "Our Little World of Yesterday" בביצוע Maryrose Mallia.
* איגוד השידור קובע חוק שכל זמר חייב להיות לפחות בן 16 בשנת התחרות, וזאת עקב תלונות שהתקבלו בעקבות הופעותיהם של גילי נתנאל ו-Nathalie Pâque בשנה שעברה. Emma מבריטניה, לצורך העניין, הייתה בת 15 בעת ההופעה, אך בת 16 בשנת 1990. בעשור הבא ישונה החוק לפיו הנציג חייב להיות לפחות בן 16 ביום התחרות.
* Ketil Stokkan חוזר לייצג את נורבגיה בפעם השנייה, לאחר שעשה זאת ב-1986.
* כאמור, זו השנה הראשונה שבה היה קמע לאירוויזיון: Eurocat, שנוצר על ידי Joško Marušić, שהוא, איך לא, קרואטי.
* צרפת מקבלת הכי הרבה פעמים 12 נקודות: 6 פעמים. איטליה מקבלת 12 נקודות רק 3 פעמים. איסלנד, אירלנד, שווייץ ויוגוסלביה מקבלות פעמיים 12 נקודות. אוסטריה, גרמניה, לוקסמבורג, ספרד ובריטניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* לשיר הספרדי אינטרו של 45 שניות.
* אי אפשר בלי לדבר על הפשלה בשידור של השיר הספרדי, דבר שלא קרה מעולם באירוויזיון. הפלייבק התחיל מהאמצע, והתזמורת לא ידעה מתי להיכנס, הזמרות מתחילות להתנועע, אבל מיד מבינות שמשהו לא בסדר והולכות אל מאחורי הקלעים. הקהל באולם לא מבין מה קורה. הפלייבק ממשיך להתנגן והלהקה עומדת ברקע לא בטוחה מה לעשות. לאחר שתי דקות מתחיל השיר מחדש ומבוצע ללא תקלות.
* בגרסת הסטודיו של השיר הספרדי, האינטרו כולל את דברי הכרוז שהוקלט באלבום של ג'יימס בראון מ-1963, "Live at the Apollo".
* כותרת השיר הצרפתי הייתה בתחילה "Black Lolita Blues". זו'אל חשבה שזוהי כותרת שיש בה מן הזלזול וביקשה שינוי של המילים.
* במהלך תמוה, מחליט הנציג הבלגי, Philippe Lafontaine, שהשיר שלו לא ישוחרר מסחרית. כדי לוודא שזה יקרה הוא הורס במו ידיו את קלטת המאסטר של השיר. עד ליום זה מדובר באחד משירי האירוויזיון היחידים שלא יצאו מסחרית במדינה אותם ייצגו. הוא עשה זאת כי לדבריו השיר הוא אישי והוא לא רצה למסחר אותו. ב-1994 יצא לבסוף השיר באופן מסחרי, וכל הכנסותיו נתרמו לקורבנות מלחמות יוגוסלביה.
* שם השיר הבלגי "Macédomienne" הוא הלחם של המילים "מקדונית" ו"שלי" בצרפתית, אותו כתב Philippe Lafontaine על אשתו המקדונית. שנים לאחר מכן, עזבה אותו אשתו, ו-Lafontaine שקע בדיכאון.
* להקת הליווי של Toto Cutugno הייתה Pepel in Kri הסלובנית שייצגה את יוגוסלביה ב-1975.
* לראשונה פינלנד שולחת שיר שהוא לא בפינלנד או באנגלית, אלא בשבדית. הם מורשים לעשות זאת כי שבדית היא שפה רשמית בפינלנד. הם יעשו זאת שוב ב-2012, הרבה אחרי ביטול חוק השפה.
* אי אפשר לעבור את השנים האחרונות בלי שערוריות: נותן הניקוד האיטלקי שהזדהה בתור נותן הניקוד הספרדי גרם לרבים להרים גבה ובקרב החובבים נפוצה תיאורית קונספירציה שלמעשה כל השופטים נמצאים באולם והתוצאות נקבעות מראש. זה כמובן לא נכון או לא מדויק, אבל ויקיפדיה מציע תרחיש אחר לא פחות מדאיג: מסתבר ש-RAI לא טרחו להעמיד שופטים מטעם איטליה, אז יוגוסלביה, או יותר נכון רשות השידור הקרואטית, ארגנה כמה קרואטים מקומיים ששוכנו במלון בסמוך לאולם והצביעו בשם איטליה…. האם זה נכון? זה כתוב בויקיפדיה ללא סימוכין ולא מצאתי לכך הוכחות, אבל אשרי המאמין….
* בשבוע החזרות המנחים נפגעו מדברי ביקורת של העיתונות בדבר הגילאים שלהם (Oliver Mlakar היה בן 54, Helga Vlahović Brnobić הייתה בת 45) ועוזבים את האולם בזעם. יש שימוש במנחי הגיבוי (ראו הערה הבאה), אך לבסוף הם חוזרים והכל בא על מקומו בשלום.
* כגיבוי למנחים הביאו את Rene Medvešek, שחקן קרואטי ואת Dubravka Marković מנחה סרבית. הטלוויזיה הקרואטית קיבלה טלפונים מאיימים והתארגן חרם פיננסי של אזרחים על הרשות "אם תעלה בחורה סרבית על הבמה בזגראב".

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: