מהלך הערב:
התחרות חוזרת לקאן, צרפת. האינטרו כמעט זהה לזה של 1959. הווילון נפתח וכל המתמודדים עומדים על הבמה, מרגש. המנחה רצה למיקרופון (!) ומברכת את המשתתפים. כל מתמודד צועד למיקרופון עם הקראת שם המדינה ומציג את עצמו, ממש מיס יוניברס.
הבמה הכי גדולה שהייתה עד כה, עם פרחים מכל עבר ומדרגות מכל צד, כאילו אנחנו בארמון וורסאי. חוזרים להציג כל שיר, עם הצגת המנצח, שם השיר וקריאה למבצע לבוא להופיע.
שלב ההצבעה:
כמו בשנים שעברו צוות השיפוט הראשון הוא מהמדינה האחרונה שהופיעה ועוברים אחורה, האחרונה להצביע היא המדינה הראשונה שהופיעה.
כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו. הניקוד ניתן לפי סדר הופעת השירים. גם הפעם יש סמן שעומד על המדינה המובילה.
לוקסמבורג מובילה אחרי ההצבעה הראשונה, אך מיד מוחלפת על ידי פינלנד ושווייץ. בריטניה מקבלת 8 נקודות ועוברת להובלה אחרי הצבעתה של לוקסמבורג. בריטניה יוצרת פער בינה לבין השאר ולוקח זמן ללוקסמבורג להתקרב אליה. אחרי ההצבעה של אוסטריה נדמה שיש שוויון בין בריטניה ללוקסמבורג, אבל ההפקה מעדכנת את הניקוד הנכון ומסתבר שבריטניה מפגרת ב-4 נקודות אחרי לוקסמבורג. לוקסמבורג זוכה בפעם הראשונה. בריטניה שוב שנייה. שווייץ וצרפת אחריהן. את המקום החמישי חולקות דנמרק ואיטליה.
הענקת הפרס ו-reprise:
שערורייה: המנחה והזוכה מפלרטטים בצרפתית. מהר מאד הוא חושב שמותר לו לשים את ידו על כתפה החשופה של המנחה שמהר מאד מורידה לו את היד (!), אבל הבחור מתעקש כי הוא לא יודע לקבל 'לא' (!). הייתה זו ההטרדה המינית הראשונה על בימת האירוויזיון עוד לפני Toto Cutugno? בעתיד יתברר כי ההתנהגות האובר-מאצ'ואיסטית הזו הייתה דרכו להסוות את העובדה שהוא הומוסקסואל.
להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. נורבגיה – Nora Brockstedt הנהדרת חוזרת עם בלדת שיר ערש פופ-ג'אז בהפקה קודרת ומלוטשת. שיר מורכב, אך קליט. קצת התחנפות עם מילים בצרפתית וספרדית, אבל זה פשוט מצוין.
02. לוקסמבורג – בעיני רבים נקודת מפנה של האירוויזיון בהיסטוריה הלהט"בית. שיר על אהבה חד מינית, או סתם שיר על אהבה אסורה כמו של רומיאו ויוליה? מדהים ומצמרר. התזמורת נותנת אינטרו וסיום דרמטיים ודי חותמת את הניצחון הלוקסמבורגי הזה. Jean-Claude הוא זמר בחסד.
03. יוגוסלביה – בכורה יוגוסלבית נהדרת. המדינה הקומוניסטית נותנת פייט עם שיר ערש, מיינסטרימי, אבל מצוין.
04. ספרד – נשמה ספרדתית אמיתית. בימים של צניעות ועדינות נשית, קונצ'יטה לא מפחדת להביא את האטיטוד הספרדי מלא התשוקה לבמה בשיר פלמנקו מצוין. אחלה קול, פתיחה מצוינת לערב. תרבות ספרדית אותנטית.
05. פינלנד – שיר ערש מקסים, בכורה נהדרת לפינלנד, שיר שקט ועדין. אולדפשיינד אבל טוב.
06. איטליה – סן רמו איז אין דה האוס. בלדה איטלקית דרמטית שהפכה לקלאסיקה. מאד נכון לזמנו. הסיום הכי גדול של התזמורת עד כה.
07. צרפת – שלאגר צרפתי מבוצע כהלכה. לא מחליפים סוס מנצח.
08. בלגיה – תזכרו, כל שנה אי זוגית שייכת לפלנדריה. אם וולוניה שולחים כל שנה את Fud Leclerc, אנחנו נשלח את Bob Benny. עוד שיר מיושן, עם חלקים דרמטיים, קצת מארש צבאי, אבל פלמית היא שפה קשה לשמיעה. זמר מצוין שמסיים ב-big note ומקבל דחיפה מהתזמורת.
09. שוויץ – שיר אנטי מלחמתי בצרפתית. במובן הזה הוא מהפכני, מוזיקלית זה שאנסון צרפתי טיפוסי, לא מרגש, אבל חנפני במידה.
10. דנמרק – עוד בלדת שיר ערש לאוסף, לא בולט בשום צורה, אבל גם לא נורא. הזמר יכול היה לחסוך את הפרצופים הדרמטיים.
11. אוסטריה – תקופת האופרה של אוסטריה ממשיכה עם הדבר המדכא הזה. שיר מאד מיושן. גם ככה גרמנית היא שפה לא קומיוניקטיבית, למה צריך את זה? משהו שגירדו משנות ה-30.
12. גרמניה – אחרי רצף של שירים מודרנים, גרמניה חוזרת עם שיר משנות ה-40. בלדה קברטית בגרמנית וצרפתית.
13. בריטניה – קצת ניחוח אמריקאי שנותן לבריטים את המקום השני השלישי שלהם ב-4 השתתפויות בלבד. אישית השיר מעצבן אותי, פופ אמריקאי גנרי, שאמנם הפך ללהיט בבריטניה, אבל אני שמח שלא זכה.
14. הולנד – ממשיכה את התקופה האינפנטילית שהתחילה בשנה שעברה עם שיר מעדות ה"איזה יום שמח לי היום".
15. שבדיה – קיוויתי שציוצי ציפורים עברו עם הפיפטיז. שיר ריאקציונרי ושמרני, בתקופה ששבדיה עדיין לא הבינה מה נדרש כדי להצליח באירוויזיון. לעשות Key change הם כבר למדו.
16. מונקו – שיר אינפנטילי על ילדים. נשמע כמו שיר שגננת שרה לילדים. Big note בסוף השיר לא קשור לכלום. זול.
המנחה:
Jacqueline Joubert – חוזרת להנחות בפעם השנייה. מנחה קלאסית, מקצועית ותכליתית. אין הרבה הבדל מאיך שהנחתה את האירוויזיון שנתיים קודם לכן, חוץ מזה שהפעם היא שומעת את כל צוותי השיפוט וחלוקת הנקודות עוברת חלק.
Interval Act:
Tessa Beaumont and Max Bozzoni – לראשונה המופע האמנותי הוא לא תזמורת, אלא זוג מרקד: רקדנית בבגד גוף עם שמשייה…שיהיה לגברים הסטרייטים בבית מה לראות וגברבר עם חליפה שרודף אחריה שיהיה לשאר מה לראות. מקצועני, אך מעט מבולבל.
שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* דנמרק – "Hjemme hos os" של Raquel Rastenni & Grethe Sonck. פופ-צ'רלסטון של עידן הפרה-שלאגר.
* גרמניה – "Colombino" של Fiedel Hensch. שלאגר מיד-טמפו עם נגיעות טנגו. היה עובד יותר ממה שנבחר.
* נורבגיה – "S'il vous plait" של Per Asplin. קליפסו טיפשי, אבל להיט. בכל זאת לא מנצח את המופת שניצחה בנורבגיה באותה שנה.
* שבדיה – "Stockholm" של Lily Berglund. כנראה שפופ-ג'אז היה חזק אז בסקנדינביה.
* יוגוסלביה – "Obecaj mi to" של Duo Hani, הרבה לפני Duo Datz. שיר חמוד עם ניחוח דרום אמריקאי. למי שבכל זאת חייב בלדה יוגוסלבית: "Crni klavir" של Jelka Cvetezar.
* בקדם הספרדי – Victor Balaguer מגיע למקום השני ויישלח בשנה הבאה.
* בקדם היוגוסלבי – Lola Novaković מגיעה למקום השלישי ותישלח בשנה הבאה.
* בקדם השבדי – Siw Malmkvist שוכחת את המילים של השיר, זוכה עם April April ביחד עם עוד זמר (שני ביצועי סולו נפרדים), ובסוף מחליטים לשלוח את Lil Babs במקומם. ייתכן מאחר ושידרה חוסר מקצועיות כששכחה את המילים והתפוצצה מצחוק. הנה Siw במהלך ההופעה, כולל התפרצות הצחוק:
Siw היא כידוע נציגת שבדיה בשנה שעברה ותישלח בשנית על ידי גרמניה ב-1969.
* בקדם הגרמני – Christa Williams נציגת שווייץ 1959 מנסה את מזלה.
* בקדם הצרפתי – Isabelle Aubret מגיעה למקום השני ותישלח בשנה הבאה, אז גם תזכה. היא תישלח בשנת ב-1968.
* בקדם השווייצרי – Anita Traversi נציגת השנה שעברה מנסה את מזלה. היא תישלח שוב ב-1964.
* בקדם הבלגי – Jacques Raymond מגיע למקום השני ויישלח ב-1963.
* בקדם הדני – Katy Bødtger נציגת 1960 מגיעה למקום החמישי והאחרון. בשוויון עמה מגיעים עוד שני שירים אחד מהם דואט של Raquel Rastenni, נציגת 1958, עם זמר נוסף.
* בקדם הבריטי – Bryan Johnson נציג 1960 מגיע למקום החמישי.
* בקדם האיטלקי – Tonina Torrielli, אחת מנציגות 1956, מנסה שוב את מזלה. Claudio Villa לא מצליח לעבור את שלב חצי הגמר ויישלח בשנה הבאה וב-1967.
פרטי טריוויה:
* שיא של משתתפות – 16 מדינות.
* ספרד, פינלנד ויוגוסלביה משתתפות לראשונה.
* שיא חדש באורך השידור – 1:35 שעות.
* לראשונה מתחילה מסורת על שידור התחרות במוצאי שבת.
* Bob Benny חוזר בפעם השנייה להופיע בשביל בלגיה, אחרי 1959. Nora Brockstedt הנהדרת חוזרת בפעם השנייה עבור נורבגיה, אחרי 1960.
* Lale Andersen היא הזמרת המבוגרת ביותר עד אותה נקודה שעלתה על במת התחרות – בת 56.
* מאפיה סקנדינבית – נורבגיה מעניקה לדנמרק 8 נקודות, בניגוד מוחלט להצבעות של שאר המדינות. מוכח שוב עד כמה השיטה בעייתית, שיטה שבה מדינה אחת יכולה להקפיץ שיר לטופ 5 בניגוד לדעת השאר.
* בלגים רבים מאמינים כי מדינתם סיימה אחרונה עם נקודה אחת עקב "משבר קונגו" וכי אי ההצבעה לשיר שלהם הייתה למעשה הענשתם על ידי אירופה. שמועה מופרכת יותר טוענת כי Jean-Claude Pascal, זוכה התחרות, ציין כי Bob Benny, נציג בלגיה, הוא הזוכה האמיתי של התחרות.
צפו כאן בתחרות המלאה: