הקדמה:
התחרות שזכורה לכולנו בגין הופעת הבכורה של ישראל בתחרות, עם סיום מכובד מאד.
מהלך הערב:
לוקסמבורג, לוקסמבורג. שירה של Vicky Leandros מתנגן על רקע נופי לוקסמבורג, אנו זוכים לצפות במספר מתמודדים מתכוננים לאירוע. סרטון הפתיחה מסתיים בשוטים של הפקת האירוויזיון. Vicky Leandros ומלחין השיר הזוכה בקהל, סביבם כסאות רקים. התפאורה היא אחת הכעורות שנראו עד כה בתחרות. שמרני ולבן, נראה כמו גן אירועים בראשון לציון. התזמורת ברקע.
המנחה מקשקשת באנגלית, צרפתית וגרמנית. לפני כל שיר אנו רואים צילום של הזמר בהופעה בחזרה הגנרלית (כך אני מניח), עם שם הזמר ומדינתו. עם תחילת כל שיר מופיע גם שם השיר. תצלומי תקריב רבים חושפים בעיות דנטליות מרובות בקרב המבצעים.
שלב ההצבעה:
בזמן הקראת הנקודות הזמרים לא יושבים בגרין רום, אלא במקום שהוקצה להם בקהל. אילנית יושבת ליד הזמר הפורטוגלי, אם זה מעניין מישהו. שיטת הניקוד היא כמו בשנתיים האחרונות: לכל מדינה 2 שופטים, אחד בין הגילאים 16-25 ואחד בין הגילאים 26-55. השופטים נמצאים באולפן ונצפים על המסך באולם, הם מנקדים כל שיר לאחר הופעתו, אך הניקוד שנתנו נחשף רק בשלב הניקוד. והם מנקדים כל שיר מ-1 עד 5 כראות עיניהם. מכאן שכל מדינה יכולה להעניק בין 2 ל-10 נקודות מקסימום. אין מכסה שצריך לעמוד בה. המנחה פונה לשופטים. כל שופט מרים את הניקוד שהוא נתן לכל שיר. לוח הניקוד עדיין מיושן, בצבעי פסטל.
לאחר ההצבעה של פינלנד, בלגיה ופורטוגל – בריטניה מובילה עם 21, ספרד ולוקסמבורג שניות עם 20 נקודות, נורבגיה רביעית וישראל חמישית. לאחר ההצבעה של גרמניה, נורבגיה ומונקו – בריטניה מובילה עם 43 נקודות, ספרד ולוקסמבורג שניות עם 42, ישראל רביעית ושבדיה חמישית. לאחר ההצבעה של ספרד, שוויץ ויוגוסלביה – לוקסמבורג עולה להובלה עם 67 נקודות, בריטניה שנייה עם 63, ספרד שלישית עם 59, שבדיה רביעית וישראל חמישית. לאחר הצבעת איטליה, לוקסמבורג ושבדיה – בריטניה מובילה עם 87, לוקסמבורג וספרד במקום השני עם 84, ישראל רביעית ושבדיה חמישית. לאחר הצבעת הולנד, אירלנד ובריטניה – לוקסמבורג חוזרת להוביל עם 111 נקודות, ספרד שנייה עם 108, בריטניה שלישית עם 106, ישראל רביעית ושבדיה חמישית. הצבעת צרפת וישראל לא משנות את המיקומים הללו.
הענקת הפרס ו-reprise:
חץ קטן מסמן את ניצחונה של לוקסמבורג ו-Anne-Marie David עולה לבמה לקול צעקותיה של המנחה. נראה כי המנחה מתרגשת לא פחות ממנה. Vicky Leandros מגישה ל-Anne-Marie David פרחים, שקטפה עכשיו בחוץ בנייר צלופן מקומט, ומדליה. תודה לך באמת. Anne-Marie David מתעקשת להמשיך לשיר גם אחרי ההופעה השנייה שלה במקום לתת לתזמורת רק לנגן כמו שהתכוונה.
להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. 
יוגוסלביה – מדהים! מסטרפיס יוגוסלבי! Zdravko Čolić הוא אגדה בסרביה ובבוסניה והרצגובינה, עם פיסת הפרוגרסיב רוק המצוינת הזו. זה אנרגטי, דרמטי. ההופעה הווקלית מושלמת והתזמורת מותאמת לשיר כמו כפפה ליד. השופטים השמרנים צריכים להיצלב על מה שעשו לשיר הזה. ההופעה החיה ניתנת לצפייה ביוטיוב בלבד.
02. 
פורטוגל – מצוין. מותאם לזמן, ייחודי, שיר עם מסר חזק נגד המשטר הפאשיסטי ונגד תרבות החומר. כמו תמיד עם פורטוגל, זה נשמע מאד מקומי ולא מתחנף, גם אם מעט רפטטיבי. Fernando Tordo זמר נהדר.
03. 
הולנד – בניסיון לשחזר את ההצלחה של הולנד בשנים האחרונות, המדינה שולחת את Ben Cramer ונכשלת שלא בצדק. שיר נוסטלגי שנשמע מעולה עם התזמורת והאקורדיון על במה, קרקסי, הולנדי קלאסי. תחשבו על שילוב של Lenny Kuhr עם Sieneke. זה נגמר בפייד אאוט שזה נקודה לחיוב.
04. 
שבדיה – בלדת פולק חמודה מאד, אווירת וודסטוק באיחור של כמה שנים, אבל זה נסלח. שיר מאד לא שבדי. מרשים, מתקדם מבחינה מוזיקלית ונראה מאד טוב על הבמה. המלוות עושות עבודה מצוינת בפזמון.
05. 
ספרד – המלודיה חזקה להפליא. השיר מתחיל בהוק מאד חזק ומתגבר עם השירה של הסולנית. Mocedades לא מצטיינים בהופעה ווקלית ובהרמוניות הקוליות שלהם. ההופעה משדרת אותנטיות. השיר המנוני, עדכני, טוב מאד. אני מניח שחוקית זה לא באמת נחשב פלגיאט של יוגוסלביה 1966 על אף הדמיון.
06. 
בריטניה – מעדיף את השיר עשרות מונים על שיר האירוויזיון שלו מ-1968. אינטרו אקוסטי מלווה רק בתוף בונגו (?) שיר באווירה היפית פינת מוזיקת קאנטרי עם קצת גיטרה חשמלית, במובן הזה הוא מאד עדכני ומתכתב עם מה שקורה בסצינת המוזיקה האמריקאית. Cliff Richard נראה מגוחך, שיער, תלבושת ותנועות גוף שעדיף לא להביט.
07. 
ישראל – זה טוב יותר בלייב מאשר בסטודיו לטעמי. ועדיין, השיר נורא מתאמץ לשלב בין שאנסון לבין פופ ישראלי, לטעמי השיר לא עובר את מבחן הזמן ובשנה טובה הוא לא היה נכנס אצלי לטופ 10. אילנית מצוינת ווקלית, ההופעה בוטחת, השמלה הבדואית אחת מהשמלות היפות שנראו על בימת התחרות. הופעת בכורה מרשימה וראויה.
08. 
מונקו – Marie בחליפת (ותספורת) בר מצווה, המלוות בשמלות מהממות. כמו השיר הגרמני, גם השיר הזה שקט בבתים ופורץ בפזמון. הבתים חזקים מהפזמון לדעתי והשיר הוא שיר קדמים קלאסי, חסר לו ה-Oomph כדי לדחוף אותו קדימה. הביצוע הקולי פוגע לי בעור התוף.
09. 
אירלנד – פופ מידטמפו חביב ועדכני. Maxi לא מרוצה ורואים זאת על הבמה. שיר שמסובך להעביר את הקצב שלו עם התזמורת. זה מאד שונה ממה שאירלנד שלחה עד כה ואני מודה שזה שיש לשיר חלקים מאד טובים וחלקים גנריים להחריד.
10. 
איטליה – בלדת סן רמו בינונית. זה בדיוק כמו שזה נשמע. הקסם האישי של Massimo Ranieri לא מספיק כדי להרים את השיר, שמרוב שהוא מנסה להיות לא איטלקי ונגיש, הוא פשוט נורא נורא נשכח. זה נשמע מיושן ומראה הפרנק סינטרה של הזמר לא עוזר.
11. 
גרמניה – שלאגר חצי אפוי. הבתים הם בלדה דרמטית והפזמון נבנה בהדרגה. שימוש חכם בחצוצרות, שנותנות את ה-signature hook לשיר. עלייה של חצי טון כדי לסחוט נקודות. אני רוצה את השמלה של Gitte בתור כיסוי למיטה.
12. 
לוקסמבורג – לא יכול לסבול את הקיטש המשתפך הזה. פרצופי העצירות ותנועות האפליפסיה של Anne-Marie David לא עושים לי את זה, כמו גם השיר עצמו שהוא חיקוי חיוור לשאנסון צרפתי אמיתי. שמאלצי ודרמטי יתר על המידה.
13. 
נורבגיה – זה מעניין, כי כבר 4 שנים יש בקדמים הנורבגים שירים נורא דומים, וסוף סוף הדרעק הזה זכה ונשלח לתחרות. פופ-ג'אזי לאונג'י שמזכיר הופעות בלובי של בית מלון. חנפנות בדמות שימוש במספר שפות. לא ברור לי על איזה משחק הם מדברים. ההרמוניות הקוליות מצוינות.
14. 
פינלנד – התדרדרות מוחלטת, ממה שפינלנד הרגילה אותנו. שיר חנפני ונורא פשוט, שמתאים לפסטיבל שירי ילדים. המילים לא הגיוניות. יחד עם זאת, Marion Rung מקסימה וכריזמטית. ראויה לשיר טוב יותר.
15. 
בלגיה – זה משהו להפחיד את הילדים שלכם איתו אם הם לא מוכנים לסיים את ארוחת הערב. Nicole & Hugo נראו כאילו נמלטו מהמוסד הסגור, בחליפות סן טרופז בסגול ומזעזע, כוריאוגרפיה של אתי פולישוק ושלאגר זול זול זול.
16. 
שווייץ – מחריד. הזמר מטופח נורא, עם שכבת מייקאפ, שלא הייתה מביישת את ירדנה ארזי. מעבר לפניו הנאות לכאורה אין לו מה להציע כזמר. השיר קברטי, מציק, רפטטיבי, שני אקורדים.
17. 
צרפת – זה שיר נורא שבא לי להקיא ממנו עם הישמע התו הראשון. זה מנסה בכוח לחקות את שני הזוכים של השנים האחרונות. הזמרת חסרת כל חן או כריזמה, עם קסם של גופה מרקיבה כמו השיר שלה, גונחת ונאנחת על הבמה (ובסטודיו) ללא סיבה ממשית, כי אתה יוצר מהשיר הזה חסר סיפוק.
המנחה:
Helga Guitton – חיוך מהלך, קול נשי וחושני. רובוטית, לא טבעית. מעבר לזה לא בולטת בשום פרמטר כמנחה.
הגלוית:
סטילס של הזמר/ת מהחזרה הגנרלית.
Interval act:
Charlie Rivel – צריך לראות כדי להבין. ליצן המופיע בבגדי אישה. זה כנראה האינטרבלאקט הגרוע עד כה וזה נמשך כשמונה דקות.
שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Ga met me mee" של Rita Deneve זה שאנסוני ונחמד, אבל הפלמית לא עוברת יפה. בכל מקרה זה עדיף על מה שנבחר.
* פינלנד – "Galileo Galilei" של Danny פופ קקפוני וקיקיוני כמו שרק פינלנד מסוגלת. זה מצליח להעלות חיוך.
* גרמניה – "Sebastian" של Tonia הוא שיר פופ חמוד מאד.
* אירלנד – "An phairc" של Clannad בבלדה קלטית מיוחדת, המקדמת את נושא איכות הסביבה:
* פורטוגל – "Menina de luto" של Mini-Pop הוא פופ פרה-דיסקו מצוין. "Gente" של Duarte Mendes הוא פופ מחויך וקייצי. "Apenas o meu povo" של Simone de Oliveira מעולה:
* שבדיה – "Oh, vilken härlig dag" של Ted Gärdestad ראוי לציון כפופ היפי חמוד ומלודי. "En frusen ros" של Inga-Lill Nilsson הוא Fאנקי וטוב. "Ring ring" של Björn, Benny, Agnetha & Annifrid להיט, ברור שלהיט, למרות שלא לטעמי. "I våran värld" של Ann-Kristin Hedmark הוא פופ-סול חמוד, רק חמוד. "En liten sång som alla andra" של The Glenmarks מתחיל כמו ישראל 1979… וממשיך באווירה דומה. זה לא רע.
* יוגוסלביה – "Etida" של Korni Grupa הסרבים, רוק ישן וטוב:
* בקדם הפיני – הצמד Koivistolaiset שהשתתף בתחרות של 1971 ו-Lasse Mårtenson נציג 1964 מנסים את מזלם שוב.
* בקדם הבלגי – Ann Christy מנסה כמו בכל שנה, אך תישלח רק שנתיים מאוחר יותר.
* בקדם הפורטוגלי – Duarte Mendes שיישלח רק שנתיים מאוחר יותר מגיע למקום השלישי, Paulo de Carvalho מגיע למקום הרביעי ויישלח בשנה הבאה, Simone de Oliveira נציגת 1965 ו-1969 מגיעה למקום השמיני, Tonicha מ-1971 יפהפייה מתמיד, מגיעה רק למקום התשיעי.
* בקדם הגרמני – Cindy & Bert מנסים שוב ויישלחו רק בשנה הבאה.
* בקדם השוויצרי – Peter, Sue & Marc נציגי 1971 מגיעים רק למשום השלישי, אך יישלחו ב-1976, 1979 ו-1981. "Henri Dès" נציג 1970 נמצא אף הוא בתיקו במקום השלישי.
* בקדם היוגוסלבי – Korni Grupa הסרבים מגיעים למקום השלישי ויישלחו בשנה הבאה, Krunoslav Slabinac הקרואטי נציג 1971 מגיע למקום הרביעי, Ambasadori הבוסנים נשארים בחצי הגמר, אך יישלחו ב-1976.
* בקדם השבדי – אחרי זכיית השיר "Sommar'n som aldrig säger nej" בקדם, מוניקה אומרת שהיא ובעלה, רצו לראות אם יצליחו לזכות מבלי לנסות להתאים עצמם לרוח התחרות, אלא להישאר נאמנים לעצמם. זכיית השיר בקדם מעוררת סערה. ראשית, כי מילות השיר נכתבו על ידי Lars Forssell, איש אקדמיה שבדי, כאשר לא היה מקובל שחברי אקדמיה יהיו מעורבים בתעשיית הפופ, שנחשבה תרבות נמוכה. השורה "השדיים שלך הן כמו ציפורי שיר מקננות", אשר רבים תפסו כוולגרית ולא מתאימה לתכנית לכל המשפחה כמו האירוויזיון. Claes-Göran Hederström נציג 1968 מנסה את מזלו, כמו גם Lill-Babs נציגת 1961, Lars Berghagen מנסה ויישלח שנתיים לאחר מכן, Ted Gärdestad מנסה ויישלח רק 6 שנים לאחר מכן. למקום השלישי במלודי מגיעים Björn, Benny, Agnetha & Annifrid עם השיר "Ring ring". הם יישלחו בשנה הבאה ויזכו באירוויזיון תחת שמם החדש ABBA.
* בקדם האירי – Geraldine Branagan מופיעה כחלק מלהקת The Branagans והיא תישלח שנתיים אחרי לאירוויזיון כנציגת לוקסמבורג.
* בקדם הצרפתי – Anne-Marie Godart נציגת מונקו מהשנה שעברה מנסה את מזלה.
* בקדם הישראלי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. את השיר "אחכה לך" מלחין נתן כהן מלהקת הנשמות הטהורות לבקשת שלמה צח: "שלמה צח ביקש ממני לנסות להלחין את השיר לאילנית, שהייתה אמורה לייצג את ישראל באירוויזיון", מספר כהן. "הלחנתי והשמעתי לו, אבל הוא אמר שזה מורכב מדי בשביל האירוויזיון. נאוה התלהבה ואמרה שהיא מוכרחה להקליט אותו. לא ייחסתי לשיר חשיבות, אבל הוא תפס מיד". "התאהבתי בשיר הזה מהרגע ששמעתי אותו", אמרה נאוה ברוכין. "כשנתן אמר שהוא מייעד אותו לאילנית, התעצבנתי עליו. בסוף לשמחתי שלמה צח לא רצה אותו לאילנית, והוא השאיר אותו לנו".
* קדמים פרטיים בהולנד ובבריטניה.
פרטי טריוויה:
* ישראל מצטרפת לתחרות!
* אוסטריה ומלטה פורשות. מאמינים כי מלטה פרשה ב-1973 עקב המיקומים האחרונים ב-1971 וב-1972, ואכן בשנה זו לא התקיים פסטיבל השירים המלטי.
* חוק השפה מבוטל, לאחר שהוחל ב-1966. פינלנד, נורבגיה ושבדיה בוחרות לשיר באנגלית.
* לראשונה עברית נשמעת על בימת התחרות. הלהקה הנורבגית שרה מילה אחת בעברית "יקירי", ומאחר והם הוגרלו לשיר מספר 5, הם לקחו מאילנית את הזכות להיות הראשונה לשיר בעברית באירוויזיון.
* שתי נשים ניצחו על התזמורת באותו הערב. על התזמורת בשיר השבדי ניצחה Monica Dominique, בעוד על התזמורת בשיר הישראלי ניצחה נורית הירש. את שתיהן הקדימה Angela Morley, שניצחה על התזמורת בשיר הבריטי באירוויזיון 1962, והייתה האישה הראשונה לנצח על תזמורת באירוויזיון.
* התחרות אורכת כ-1:40 שעות.
* להקת Malta השבדית משנה את שמה ל-Nova בין המלודי לאירוויזיון עצמו, כנראה כדי לא לבלבל עם המדינה (מלטה).
* מלטה הוגרלה לשיר שישית, אך המדינה פרשה לפני שהספיקה לבחור שיר.
* Marion Rung חוזרת לייצג את פינלנד בפעם השנייה, אחרי 1962. Massimo Ranieri מייצג בפעם השנייה את איטליה, אחרי 1971 ו-Cliff Richard מייצג בפעם השנייה את בריטניה, אחרי 1968.
* לאחר שנתן את ה-commentary ברדיו הבריטי, לראשונה Terry Wogan ממונה לתת את ה-commentary שלו בטלוויזיה הבריטית והשאר היסטוריה.
* Anne-Marie David הייתה אמורה ללבוש בהופעה חליפת מכנסיים צהובה. יום לפני התחרות, מלצר שפך קפה על חליפת המכנסיים בחדר המלון שלה. היא הלכה ברחבי לוקסמבורג, כאשר האינטרפול הגן עליהם, מאחר ושמה של ושמה של המנהל שלה נשמעו יהודיים. לפני כל חנות שהם נכנסו אליה הוציאו את כל האנשים. בחנות החמישית היא נשברת, רואה את השמלה האדומה ובוחרת לרכוש אותה.
* השיר הספרדי הואשם, שהוא פלגיאט לשיר היוגוסלבי מ-1966.
* השיר הבריטי היה השיר הראשון בתולדות התחרות, אשר השתמש חלקית במוזיקה מוקלטת מראש.
* ב-1972 אילנית נוסעת למערב גרמניה להקליט חומרים חדשים, ובחברת התקליטים שואלים אותה האם תסכים להשתתף בקדם הגרמני. עבור אילנית היה קשה גם כך לנסוע לגרמניה, שכן קרובי משפחתה נרצחו בשואה, ורק בלחץ אימה, שמשכנעת אותה לחשוב על עתידה, היא נוסעת לגרמניה. עם זאת, ייצוג גרמניה בתחרות בינלאומית היה קו אדום עבורה. היא כן רצתה לייצג את ישראל. הטלוויזיה הישראלית החלה לפעול ב-1968, ולמרות דלות תקציבה, הייתה חברה באיגוד השידור האירופי. לפי אילנית, היא חוזרת ארצה ומשכנעת את קברניטי רשות השידור להשתתף באירוויזיון. אילנית נבחרת לנציגה, ואף משלמת על כרטיסי הטיסה עבורה ועבור שאר חברי המשלחת. חמישה אנשים בסך הכל – המשלחת הקטנה ביותר בלוקסמבורג. נורית הירש הייתה אמונה על הלחן ועל ניצוח התחרות. ישראל הייתה המדינה הראשונה לשלוח פרפורמנס של נשים בלבד – הן זמרת והן מנצחת. אילנית רצתה שהשיר ייפתח בפיזמון ובצורה דרמטית, בעוד הירש התעקשה על פתיחה שקטה ובנייה של השיר. ידה של הירש הייתה על העליונה, ולדברי אילנית זו הסיבה שהם לא זכו בתחרות.
* השיר הנורבגי כולל שורות או מילים בודדות בצרפתית, ספרדית, איטלקית, הולנדית, גרמנית, סרבו-קרואטית, פינית, אירית, נורבגית ועברית.* השיר הנורבגי נכתב שוב על ידי Arne Bendiksen. זה השיר האחרון של Bendiksen, ובהמשך יטען כי גורמי מפתח ב-NRK, רשות השידור הנורבגית, שבעו ממנו ומונעים משיריו לזכות בקדמים.
* ל-Maxi האירית היה ויכוח חריף עם המשלחת האירית לגבי איך שההופעה צריכה להיות. נראה כי היא עומדת לפרוש והוחלט להטיס את Tina Reynolds מאירלנד להופיע במקומה. לבסוף Maxi הופיעה ו-Reynolds טסה לחינם, אך תישלח שנה לאחר מכן כפרס ניחומים.
* השיר הפורטוגלי "Tourada" היה עם מסר נגד המשטר הפאשיסטי ונגד תרבות החומר. הזמר כתב מנגינה וביקש משכנו, המשורר הפוליטי Ary dos Santos, שכתב את המילים לפורטוגל 1969 ו-1971, לכתוב טקסט. הם הגישו את השיר כסוג של מחאה, והאמינו שייאסר על השיר להישמע בפומבי. פורטוגל הייתה תחת דיקטטורה בשנותיה האחרונות. היו רמיזות לשינוי פוליטי, מאז שהשליט החדש, Marcelo Caetano, נכנס לתפקיד ב-1968, אבל למעשה המדינה ניסתה להגביר אחיזתה באזרחים. הצנזורה הייתה חזקה מתמיד, רק שינתה שם ל"סקירה". כיצד השיר עבר את הצנזורה זו תעלומה. dos Santos היה עם סגנון ייחודי, שהצנזורים כבר היו אמורים לזהות. הטקסט כולו הוא משעשע ופונה נגד החברה הפורטוגלית: חלקית נגד אלו שבשלטון, אבל כלפי אלו שמרוויחים מהמצב הקיים. הצנזור מוזכר בשם "האינטיליגנט", שאומר לך מתי הזמן להפסיק לשיר. הרבה לסתות נשמטו כאשר השיר הופיע בקדם, אבל השיר לא נפסל גם כשהובנה הטעות, כי אז זה אומר שהצנזורים טעו.
* בחזרה הראשונה הזמר ההולנדי, Ben Cramer, צעק על הנגנים, על טכנאי הסאונד, על עובדי הבמה. לכולם נאמר כמה הם חסרי תועלת. המנצח Harry van Hoof ביקש מ-Cramer להירגע, כדי שאף אחד לא יחליט לנקום ולפגוע בהופעה. Cramer התעלם מהדרישה.
* היה חשש לאירוע טרור עקב הפיגוע באולימפיאדת מינכן, וכי ינסו לפגוע במשלחת הישראלית. עקב כך הייתה אבטחה כבדה באירוע שלא הייתה בתחרות עד כה. Terry Wogan מספר כי האורחים באולם התבקשו למחוא כפיים בישיבה על מנת לא להסתכן בכך שצלפים יירו בהם אם יעמדו…
* Mocedades מפסידים את האירוויזיון ב-4 נקודות, ועל פי השמועה, הסולנית Amaya Uranga, יוצאת בזעם מן האולם והולכת כל הדרך למלון.
* בניגוד לאגדה האורבנית, אילנית לא לבשה אפוד מגן מתחת לשמלה.
* במהלך הקראת הניקוד, השופט השוויצרי חושב שהוא ליצן ומנסה לגנוב את ההצגה בתנועות ידיים משונות ואפיל כללי של ליצן חצר.
* לוקסמבורג זוכה בפעם השנייה ברצף, מה שהצליחה לעשות עד כה רק ספרד. בניגוד לספרד, לוקסמבורג עושה זאת בלי לחלוק את הניצחון עם מדינות אחרות.
* לוקסמבורג קיבלה את אחוז הנקודות הגבוה בהיסטוריה – 81% מסך הניקוד שיכלה לקבל, שזו חכמה קטנה בהתחשב ששיטת הניקוד הנוכחית מכריחה את כל המדינות לנקד את כל השירים, ועדיין… הישג.
* לראשונה התחרות משודרת בטורקיה.
* אירוויזיון 1973, עד ליום זה, הוא האירוויזיון הנצפה ביותר בבריטניה, ובמקום ה-18 בדירוג התכניות הנצפות ביותר בבריטניה בכל הזמנים. 21.54 מיליון איש צפו בתחרות במדינה.
ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן:
המדריך לאירוויזיון 