הקדמה:
כמה כיף ששבדיה זכתה בשנה שעברה. לא בגלל שהשיר הזוכה היה טוב, כלל וכלל לא, אלא עקב האירוח וההפקה השבדיים ב-85' שהיו יוצאים מן הכלל. והרי לפנינו שנת מפנה, לא רק במוזיקה, אלא גם בהפקה הכוללת, במנחה מהדור החדש שהיא היא האירוע עצמו (ועליה אפרט בהמשך), בבמה, בעבודת המצלמות, באופנה, בלוח ניקוד עם דגלים (!!!) אין דרך חזרה, ואחרי זה כולם חייבים to keep up. פעם ניצחונות שבדיים הביאו לנו דברים טובים, היום הם מביאים לנו שחור. Terry Wogan מציין, שגרמניה מובילה בהימורים ביחד עם ישראל. בריטניה שלישית בסיכויי הזכייה. מבחינת רמת השירים, צר לי לבשר לכם שאמנם יש הרבה הופעות טובות, אבל השירים עדיין חלשים לטעמי, אפילו חלשים יותר מהשירי השנה שעברה. בגזרת הקדמים יש גם כן צניחה משמעותית באיכות השירים, מגמה שהחלה בשנה שעברה ומתחזקת השנה. אם בסוף הסבנטיז תחילת האייטיז הייתי מוצא כמעט 40 שירים ראויים בקדמים, הפעם מצאתי 18 בלחץ…

מהלך הערב:
גטבורג, שבדיה. התחרות נפתחת בקצב גבוה, שנרגע כאשר הלוגו מופיע. אנחנו מתקרבים לתוך הלוגו, לכדור הארץ ומשם לגטבורג המארחת. התזמורת מנגנת מוזיקה נוגה על רקע נופי העיר. Lill Lindfors המנחה רצה לבמה ופותחת בשיר וריקוד. הבמה כמו כל דבר חדשנית ונותנת תחושה של תלת מימד. יש כל מיני אובייקטים על הבמה, שמהווים את התפאורה, מונחים או תלויים, זה מאד אייטיזי וזה מאד מרשים בניגוד לבמות החד מימדיות שהיו עד כה. הצבע השולט הוא לבן וצבעי פסטל בהירים. התזמורת בצד הבמה והיא למעשה חלק מהתפאורה.

לראשונה מתחילים מסורת איומה של הצגת הוד רוממותה Lys Assia בזמן שהתזמורת מנגנת את "Refrain", שירה הזוכה מ-1956. המנחה מציגה אותה והיא מנופפת מהקהל. פתיחה ארוכה, כולה באנגלית, אגב. אחרי הגלויה Lindfors מציגה את השיר בישיבה עם כרטיסיה קטנטנה שעל גבה דגל המדינה המוצגת. Lindfors עצמה יושבת על הבמה במהלך ההופעות. לאחר סיום המופע האמנותי, היא חוזרת לבמה באחד הרגעים היותר זכורים של התחרות: היא פוסעת פנימה בשמלת טורקיז שחלק התחתון נקרע תוך כדי שהיא פוסעת על הבמה, הקהל צועק בהלם והיא משחררת כפל כדי לחשוף שמלה נוספת שמתחבאת מתחת למה שלבשה.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד פשוט, אך סוף כל סוף עם דגלים. הדגל לימין שם המדינה והניקוד בצד שמאל. לצד שם המדינה המצביעה יש עיגול קטן שדולק. המדינה המובילה בסוף ההצבעה מהבהבת.

אחרי ההצבעה האירית נורבגיה מובילה. ההצבעה הפינית מעלה את שבדיה למקום הראשון, כשנורבגיה שנייה וגרמניה שלישית. ההצבעה הקפריסאית מתעלמת משבדיה ומנורבגיה ומעלה את גרמניה למקום הראשון, כאשר שבדיה שנייה ונורבגיה ואיטליה בשוויון במקום השלישי. Lill Lindfors חותכת לראות מה מצב לוח הניקוד, והדירוג של כל מדינה מופיע על ידה, שזה עוד חידוש מרענן ונחמד. ההצבעה הספרדית נותנת רק נקודה אחת לנורבגיה ושתיים לשבדיה… היא מגדילה את הפער בצמרת בין גרמניה לשאר. ההצבעה הצרפתית נותנת לנורבגיה רק 2 נקודות והניצחון נראה שמתרחק ממנה. גרמניה כעת בראש ומובילה כשרחוק מאחוריה שבדיה, ישראל, איטליה, נורבגיה ובריטניה. כל השאר נראות כרגע חסרות סיכוי לחלוטין. ההצבעה הטורקית מאפסת את גרמניה, ישראל ונורבגיה, שנמצאת כעת במקום השישי. ההצבעה הבלגית נותנת פוש קטן לנורבגיה שנמצאת במקום החמישי, גרמניה עדיין מובילה ב-14 נקודות על שבדיה. בריטניה ואיטליה במקום השלישי. ההצבעה הפורטוגלית מעלה את איטליה למקום השני. ההצבעה הגרמנית מחזירה את שבדיה למקום השני, כשאחריה מאד קרובות איטליה, בריטניה ונורבגיה. ההצבעה הישראלית זוכה לתשואות כאשר היא מעלה את נורבגיה למקום השני רק 11 נקודות אחרי גרמניה. ההצבעה האיטלקית מתעלמת מהשיר הגרמני, מקרבת את נורבגיה במרחק 5 נקודות מגרמניה. אירלנד מצליחה להידחק למקום החמישי. ההצבעה הנורבגית מעלה את שבדיה למקום השני רק 6 נקודות מגרמניה שלא מרפה מהמקום הראשון. איטליה מתדרדרת בניקוד ונראה שהתחרות היא בין הרביעייה גרמניה-שבדיה-נורבגיה-בריטניה. ההצבעה הבריטית מעניקה לגרמניה רק נקודה אחת, לשבדיה 6 ולנורבגיה 12. מה שאומר שגרמניה מובילה עם 87, שבדיה שנייה עם 86 ונורבגיה שלישית עם 85. ראש החץ מצטמצם לשלוש מדינות אלו. ההצבעה השווייצרית מתעלמת מגרמניה ונותנת את הדוז לטורקיה. שבדיה עולה להובלה כאשר נורבגיה שנייה וגרמניה שלישית. ההצבעה השבדית מעלה את נורבגיה למקום הראשון וכך זה הולך להישאר עד סוף הערב. גרמניה שנייה ושבדיה שלישית. ההצבעה האוסטרית מתעלמת מגרמניה, מגדילה את הפער של נורבגיה עם השאר ומעלה את שבדיה למקום השני. לוקסמבורג נותנת לנורבגיה 7 נקודות וחותמת את הניצחון הראשון של נורבגיה. ההצבעה היוונית מעלה קצת את פורטוגל וקפריסין על חשבון בלגיה שמתדרדרת למקום האחרון. נורבגיה זוכה, גרמניה שנייה, שבדיה שלישית. בריטניה וישראל חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
הצמד עולה לשיר בפעם הנוספת את השיר הזוכה ולראיון קצרצר ומלא התרגשות עם המנחה. אני לא סובל את השיר אבל מרגיש שנפתח עידן חדש בתחרות.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  יוון – סוף סוף בלדה אחרי כל כך הרבה שלאגרים מטופשים ודוחים. Takis Biniaris (החתיך) בבלדה יוונית טובה מאד, מלודית, גם אם מעט מיושנת. קול עמוק, להקת ליווי שמחזקת את השיר ותזמורת שמוסיפה לשיר, אך לא מעפילה עליו. תענוג.

02. פורטוגל – בלדה דרמטית מצוין. Adelaide בשלל פרצופים קשים לקיץ 85'. היא כועסת, היא כואבת, היא נרגשת, היא מרגשת. השיר הוא בלדת פופ מודרנית שמתפתחת ומתפוצצת בפזמון. אם הייתה שרה את זה אישה ענוגה זה היה מגיע גבוה, אבל Adelaide הקשוחה לא נכנעת לתכתיבים.

03.  ספרד – בלדה דרמטית מאד, מלאת אווירה ורגש, עיבוד אייטיזי טיפוסי לבלדת פופ, אבל הנשמה הספרדית לרוב לא עוברת יפה אצל האירופאים הקרירים. Paloma San Basilio היא אייקון ספרדי והיו הרבה ציפיות מהשיר הזה. השיר הזה ומיקומו הן תחילת הטרגדיה הספרדית. הם תמיד מרגישים שאירופה דופקת אותם מאז.

04.  טורקיה – שיר קצבי שמח עם עיבוד ואווירה קריבית. זה חמוד להפליא למרות הכותרת המטופשת. השלישיה הטורקית מעלים הופעה מלאת כריזמה ומאד ייחודית לטורקיה של אז. זה טבעי וזורם על הבמה.

05.  פינלנד – שיר שחובבים משפריצים ממנו. שלאגר פיני, שמהבחינה הזו הוא מביא סאונד חדש למדינה, אבל לא מספק את הסחורה שהם קיוו לה מבחינת התוצאה. הרבה דרמה וצעקות, עלייה של חצי טון בסוף.

06.  צרפת – האייטיז מגיעים סוף סוף לצרפת והם נוטשים את השאנסון לטובת שיר פופ קיצבי אייטיזי, אך עדיין מאד צרפתי ומאד דרמטי ורגשני. זה קצת מוזיקת חתונות לטעמי, אבל זה נחמד ומרענן ממדינה כמו צרפת שבעשור הזה הולכת לאיבוד.

07.  אירלנד – בלדה פשוטה מאירלנד, המילים לא עושות לי שכל. לא מבין את ההייפ סביב זה. מה שכן, זה נקי וקלאסי על הבמה, נטול שטיקים. מריה קריסטין בשמלת סטרפלס תכולה ולהקת הליווי הן זמרות לבושות בחליפות שחורות. אירלנד נכנסה בשנה שעברה לתקופת הטרום זהב שלה, בה כמעט כל שנה היא נכנסה לטופ 10, חלקית בגלל השפה האנגלית.

08.  בלגיה – בלדת קריעת וורידים פלמית. זה קודר וכנראה מדכא כל מי שצופה בזה. שיר קודר צריך לדעת גם איך להעביר ולינדה כושלת בזה. יותר מידי תצלומי תקריב שאמורים לבטא את רגשותיה. זה לא שיר רע, זה פשוט בינוני ולא מותיר הרבה רושם.

09.  דנמרק – הדנים נרגשים מההצלחה של הצמד משנה שעברה שולחים שוב את אותו הצמד. זה כנראה השיר הכי חלש של הצמד, וההופעה נעדרת את הכריזמה הבימתית שהם הביאו איתם בשנה שעברה. Søren Bundgaard מצליח להציל מעט את מה שנותר מההופעה המטופשת הזו. שימוש בילדה בת 9 כגימיק הוא זול בעיני ומיותר, ותודה לאל שזה נאסר כמה שנים לאחר מכן. כמו ש-Terry Wogan אמר, זה כנראה נראה על הנייר כרעיון מאד חכם, התוצאה קצת פחות.

10. קפריסין – בלדה פשוטה מ-Lia Vissi, שנראית עם פרצוף תמידי של עצירות. תמיד בצל של אחותה, גם מבחינת התוצאות באירוויזיון… השיר עצמו נורא בינוני, לא מעניין מוזיקלית, או מבחינת מילים או הופעה. שוב הופעה במתנ"ס השכונתי בניקוסיה…

11.  שבדיה – עוד פופ קיצבי עם יותר מידי השראה מהפיפטיז. Kikki Danielsson בז'קט ורוד, שלושה זמרי ליווי, רקדן ורקדנית. עם הרבה כריזמה, חיוכים, קלוזאפים מחמיאים והרמות מהקהל היא נותנת הופעה טובה ומשכנעת, אבל לא מספיק כדי להשכיח את הצמד הנורבגי. תשואות רמות מהקהל.

12.  אוסטריה – מיד טמפו קיטשי וסכריני. שיר שלום על ילדי העולם. הופעה טובה של Gary Lux והלהקה, אבל השיר פשוט מתלקק יותר מידי. מלחין השיר הוא בין היתר Mick Jackson, האחראי על "Blame It on the Boogie".

13.  בריטניה – דוגמה למה שאירופה אוהבת לראות. אישה ענוגה במיצג פוסט פמיניסטי, בובתית, בשמלת מקסי סטרפלס עם סרט קשור מאחורה, כל מה ש-Adelaide היא לא. היא יודעת למכור את השיר ועושה אהבה עם המצלמה, אבל השיר הוא הכי בלדת סתם. היא משחקת עם כיסא על הבמה אם שאלתם את עצמכם וממזמזת אותו קצת פה ושם.

14.  ישראל – הופעה אנרגטית מאד של יזהר כהן ולהקת הליווי ההיסטרית ביותר שנראתה עד אז. השיר עצמו הוא שלאגר ילדותי, שנשמע כמו פארודיה על עצמו. טלי סיני צורחת כמו משוגעת וכנראה מורידה קצת מהניקוד הסופי של השיר. אדם כמובן על על הליווי, חופני כהן מריע מהקהל. בהרבה מובנים זה השיר שסימן את סוף תור הזהב של ישראל בתחרות.

15.  איטליה – לא סבלתי אותם עוד בהופעתם הראשונית. שיר חלש, גנרי, פופ לזקנים, מילים חסרות משמעות שלא מתחברות למשהו קוהרנטי. ושוב, כמו כל שיר איטלקי באותה תקופה זה נראה כאילו לא עשו על זה חזרות. Al Bano ו-Romina Power נשמעים זוועה ביחד, זמרות הליווי נראות לא קשורות לכלום בשמלות המנופחות שלהן בצבעי דגל איטליה.

16.  נורבגיה – מה שלא עבד כנראה בנורבגיה בשנה שעברה, מצליח לעבוד פה, הופעה מהודקת וסוחפת ושיר עם hook מאד ברור. השיר אמור להיות רטרו, אבל נשמע לי מאד מיושן. שוב פופ לזקנים (לא שיש משהו רע בלהיות זקן), כל כך ריאקציונרי ועבש. Elisabeth Andreassen היא החצי הכריזמטי של הצמד הזה.

17.  גרמניה – בלדת קיטש המנונית וסכרינית מגרמניה. זה מה שגרמניה ידעה הכי טוב בזמנו וזה עבד לה עד שלב מסוים. שיר שלום שמושר בעיקר ע"י צמד הסולנים ונתמך קולית גם על ידי שאר חברי הלהקה, המנגנים בכלים שונים. עלייה של חצי טון בסוף לתרום לתופסת הדרמה. להקת Wind עוד תשוב אלינו ואף תשחזר את הישגה.

18.  שווייץ – הפזמון הוא שלאגר מרכז אירופאי ילדותי, הבתים והגשר הם סתם שלאגר. זה קיטשי ומיותר, הכוריאגרפיה על הבמה קיטשית ומגוכחת גם היא, זה מרגיז לצפייה. אני חושב שזה הפעם הראשונה שאנחנו רואים מנצחת על התזמורת מאז נורית הירש. אני טועה?

19.  לוקסמבורג – עוד הפרשה מראלף זיגל, הפעם שרים אותה שישייה שבמקום לבחור שם להרכב מופיעים כל אחד בשמו המלא. שלאגר שנשמע כמו השיר שהוא הלחין ללוקסמבורג ב-1980. כל כך הרבה שירים גרועים יש השנה שאני כבר לא יודע איפה למקם אותם ברשימה. זה קיטשי ובלתי נסבל, כל כך הרבה חיוכים מזויפים. הם בטח קרעו אחד את השני מאחורי הבמה.

המנחה:
Lill Lindfors – אחת המנחות החשובות בתולדות התחרות ואחת הזכורות יותר מכל. היא טבעית, מצחיקה, מפלרטטת, סקסית, בטוחה בעצמה, מקצועית ברמה אחרת, נונשלנטית, יודעת לפלרטט עם המצלמה והקהל בכל השפות. היא התחרות עצמה. היא לא התפאורה או המלווה, היא המרכז ומצליחה לגנוב את ההצגה מהמשתתפים. ואת האמת, היא עושה את זה בהרבה חן.

הגלויות:
המלחינים וכותבי השיר מוצגים על נופי גטבורג ועם אותה מוזיקת מעליות מונוטונית. זה יפה שנותנים במה ליוצרים ולאו דווקא לזמרים, אבל זה די משעמם.

Interval act:
Guitars Unlimited with Swedish Evergreens – שני גיטריסטים יושבים ומנגנים קלאסיקות שבדיות. את האמת, אם אתם מעריכים נגינה על גיטרה כנראה תיהנו מזה, הם מאד טובים.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* דנמרק – אחד הקדמים המוצלחים והחזקים של השנה. המדינה מעודדת ככל הנראה מההישג של השנה שעברה, ויש הרבה שלאגרים דניים שמזכירים את השיר הדני של Hot Eyes. מתוך אמונה שהם יביאו להם עוד הצלחה, דנמרק שולחת את הצמד בשנית למרות שלא היה להם השיר הכי חזק בקדם. "Længsel" של Anne Lerskov מגיע רק למקום השמיני אבל היא בלדת פופ מאד חזקה וקומיוניקטיבית. "Det' det jeg altid har sagt" של Tommy Seebach מפתיע בהפקה עם מוטיבים אלקטרונים. לטעמי השיר הכי טוב שלו בקדמים או באירוויזיונים. מגיע מקום שני.

"Vi ska' leve" של Gry & Vivian Johansen מגיע למקום השישי. שיר פופ קיצבי דרמטי עם הרבה סינתיסייזרים.
* פינלנד – השפעה חזקה של זוכה השנה שעברה על הקדם הפינית. צלילים פינים שהיינו רגילים אליהם מפנים את מקומם לשלאגר ופופ ולאינסטרומנטים שמזכירים מאד את העיבוד "דיגילו דיגיליי". "Haaveissa vainko oot mun?" של Riki Sorsa הוא לא שיר כזה. מקום שני לבלדת פופ-קאנטרי טובה מאד.
* גרמניה – "Grün grün grün" של Caro Pukke הוא להיט פופ אייטיזי טיפוסי.
* אירלנד – "The Circus Song" של Jacinta Whyte מגיע למקום השביעי ומזכיר מאד את בלדות הפופ האמריקאיות של סוף שנות השבעים.
* ישראל – "שיר עמלים" של לאה לופטין מגיע למקום החמישי. פולק ישראלי בהפקה אלקטרונית. "בכל יום" של קורין אלאל המופלאה מגיע למקום ה-12, אינדי-פופ ישראלי. "כמו צועני" של "כמו צועני" הוא להיט פופ אמצע הדרך עשוי בצורה מדויקת.

* נורבגיה – "Ring, ring, ring!" של Pastel הוא פופ שלאגריסטי להיטי מסונתז, מצוין. מגיע למקום השלישי. במקום השני "Karma" של Anita Skorgan. בלדת פופ שנותנת טעימה ממה שנשמע ממנה כשתלחין את השיר הנורבגי ב-1988.

* פורטוגל – "A casa da praia" של Delfins הוא רוק אייטיזי משובח. מאד מרענן כשזה מגיע מפורטוגל. מקום אחרון. למקום השני מגיע "Meu amor, minha dor, meu jardim" של Eduarda הוא פספוס של המדינה, להיט קצבי וקליט עם טעם פורטוגלי מסורתי.

"Umbadá" של Jorge Fernando מגיע למקום הרביעי, להיט קליל באווירה אפריקאית.
* שבדיה – "Piccadilly Circus" של Pernilla Wahlgren מגיע רק למקום הרביעי, אבל אין מה להגיד. להיט! לא יוצא לי מהראש.
* שווייץ – "Der kuckuck" של Swiss Singers מגיע למקום החמישי. אחד השירים המוזרים, אופרה אקפלה וזמרים שמשמיעים קולות של ציפורים. מוזזזר.
* טורקיה – "Günes bir kere dogdu" של Nil Burak היא בלדת פופ דרמטית שלא שמענו עד כה מטורקיה. הפזמון חלש בהרבה מהבית.
* בריטניה – "What We Say With Our Eyes" של James Oliver היא בלדת אייטיז טיפוסית פינת ג'וני לוגן. חמוד.
* בקדם האירי – Marion Fossett שהייתה חברה בלהקת Sheeba נציגת 1981 מנסה הפעם סולו ומגיעה שישית.
* בקדם הפיני – YLE פנו לאמנים והזמינו אותם להשתתף בקדם. המלחינים שהיו מעוניינים לכתוב שיר לקדם, היו יודעים מי הם האמנים שהם קיבלו ותופרים להם שיר בהתאם. Petri Laaksonen בן ה-22 התקבל כמלחין לקדם ולא אהב את העובדה שאת שירו "Eläköön elämä" תשיר Sonja Lumme. הוא חשב שהסגנון של השיר לא התאים לה, אבל על הבמה בקדם השיר התפוצץ.
Riki Sorsa נציג 1981 מגיע למקום השני. דואט שלו עם Ami Aspelund נציגת 1983 מגיע למקום הרביעי. Ami Aspelund מגיעה בסולו למקומות השמיני והתשיעי.
* בקדם הדני – Tommy Seebach נציג 1979 ו-1981 מגיע למקום השני. הוא יישלח לבסוף ב-1993. הצמד Trax מגיעים למקום השלישי ויישלחו בשנה הבאה. John Hatting הוא חצי מצמד זה וייצג עם להקת Brixx את המדינה ב-1982. Gry נציגת 1983 מגיעה בדואט למקום השישי.
* בקדם הטורקי – Neco נציג 1982 מגיע בדואט למקום השני. השיר הזוכה נקרא בקדם "Asik oldum", אך שינה את שמו לקראת האירוויזיון ל-"Didai didai dai".
* בקדם הישראלי – השיר "בללייקה" נכתב ב-1984 לבקשת שמעון פרס, על מנת לשדר הזדהות עם אסירי ציון והאוכלוסיה היהודית ברחבי ברה"מ. השיר מוצע בראשונה לירדנה ארזי, אך היא דוחה אותו בטענה שאינו להיט. השיר הועבר לאילנית ונשלח לקדם אירוויזיון 1985. אילנית חשבה שהשיר פוליטי מידי וביקשה למשוך אותו. היא גם לא הייתה מעוניינת בהשתתפות נוספת בתחרות. לפי גרסה אחרת, השיר לא נשלח לוועדה מלכתחילה. קובי אשרת, מלחין השיר, מתחרט עד ליום זה שהשיר לא התמודד בקדם.
השיר "שי" של הדודאים והפרברים מתקבל לקדם אירוויזיון, אך נפסל כשהתברר שתויו פורסמו קודם התחרות, בניגוד לכללים.
"מילה ועוד מילה" של אריק סיני מסיים במקום הרביעי. לדברי מלחין השיר, קובי אשרת, השיר ניסה לחקות את הצליל של "הללויה".
זוכה הקדם, "עולה עולה", עם מילים אחרות, נכתב עבור הפסטיגל. שלמה צח טען בפני מלחין השיר, קובי אשרת, שזהו שיר לאירוויזיון, וקנה את המאסטר של השיר ממפיק הפסטיגל. "עולה עולה" הייתה הכותרת החדשה לשיר, אשר הוצעה על ידי מזכירתו של אשרת.
ירדנה ארזי, נציגת 1976 עם להקת "שוקולד מנטה מסטיק" ומנחת 1979, מגיעה למקום השלישי. חברתה ללהקה הנ"ל, לאה לופטין, מגיעה למקום החמישי.
* בקדם הנורבגי – בנוסף לצוותי השיפוט הרגילים יש גם צוותי שיפוט בינלאומיים, ביניהם המנצח הבריטי Ronnie Hazlehurst, זוכת האירוויזיון Anne-Marie David ומי שהביא את ABBA לגדולה, Stikkan Andersson. למרבה הפלא, או שלא, הבינלאומיים העדיפו את השיר "Karma" של Anita Skorgan. אבל הצוותים המקומיים העדיפו את Bobbysocks והן זוכות. לשאלת המנחה השיב Hazlehurst כי לצערו Bobbysocks לא הולכות לזכות באירוויזיון.
Anita Skorgan נציגת 1977, 1979, 1982 ו-1983 מגיעה למקום השני. Pastel מסיימים במקום השלישי. אחת מחברי הלהקה היא Merethe Trøan, אשר תייצג את המדינה לבדה ב-1992.
* בקדם הבריטי – ה-BBC שואפים להחזיר את השיטה המצליחה שהם השתמשו בה בין 1964-1975, שבה אמן נבחר ושר בקדם פרטי מספר שירים. Bonnie Tyler הייתה הזמרת שה-BBC חשקו בה. היא כמובן מסרבת. והם פונים ל-Lena Zavaroni. ה-Musical Publisher's Association עזר ל-BBC לסנן מי מ-333 השירים שנשלחו יעברו לקדם. הם מתעקשים שכל כותב ייבחר את המבצע בעצמו וכך נזרק לפח רעיון הקדם הפרטי.
החלטה תמוהה של ה-BBC מתירה הופעות בקדם של סולנים או צמדים בלבד, יכול להיות שנמאס להם מהשלישיות והלהקות שהם שלחו עד כה…
* בקדם השווייצרי – Daniela Simons מגיעה למקום השני ותישלח בשנה הבאה. Arlette Zola, נציגת 1982, מגיעה למקום השלישי. Rainy Day, נציגי השנה שעברה, מגיעים למקום הרביעי.
* בקדם השבדי – כדי לחסוך בעלויות, לא הייתה תזמורת במלודיפסטיבלן, אלא פלייבק. Pernilla Wahlgren בת ה-17 הייתה הפייבוריטית, אך הגיעה רק למקום הרביעי. 85% מקוראי העיתון Expressen, שהתקשרו למערכת, טענו שהשיר הלא נכון זכה.
השיר "Kärleken är en svala" נפסל, ושירם של Herreys, זוכי אירוויזיון 1984, "Sommarparty" היה אמור להיכנס במקומו. לצערם, השיר כבר זכה להופעה פומבית ונפסל גם הוא.

פרטי טריוויה:
* יוון וישראל חוזרות.
* הולנד ויוגוסלביה פורשות. הולנד עקב יום הזכרון ויוגוסלביה עקב יום השנה למותו של טיטו.
* למרות השמועות ברשת, יוגוסלביה לא בחרה שיר טרם פרישתה. השיר הנידון "Pokora" בביצוע Zorica Kondža and Josip Genda השתתף למעשה ב-Split Festival וסיים במקום החמישי.
* מלא אמנים חוזרים: Gary Lux חוזר לייצג את אוסטריה בפעם השנייה, אחרי שהיה חלק מהרכב ב-1983. Hot Eyes מייצגים את דנמרק בפעם השנייה ברציפות. יזהר כהן חוזר בפעם השנייה עבור ישראל, אחרי שזכה ב-1978. Al Bano & Romina Power חוזרים עבור איטליה, אחרי 1976. Hanne Krogh חוזרת עבור נורבגיה, אחרי שעשתה זאת ב-1971, ו-Elisabeth Andreassen, שייצגה את שבדיה כחלק מהצמד Chips ב-1982, חוזרת, אך הפעם עבור נורבגיה גם כן. Kikki Danielsson חוזרת עבור שבדיה אחרי שייצגה אותה כחלק מהצמד Chips ב-1982. Mariella Farré חוזרת עבור שווייץ, אחרי שעשתה זאת ב-1983. עמה Pino Gasparini, שייצג את שווייץ כחלק מלהקת Pepe Lienhard Band ב-1976.
* Ireen Sheer חוזרת בפעם השלישית. היא ייצגה את לוקסמבורג וגרמניה, הפעם היא חלק מההרכב הלוקסמבורגי.
* בגטבורג התקשו לאיית את השמות של נציגי טורקיה, Mazhar-Fuat-Özkan, והוחלט לשנות את שמם ל-MFÖ, שם שהשלישיה אימצה בשמחה והחלה להשתמש בו.
* השיר הטורקי "Didai didai dai" יצא כסינגל במספר מדינות באירופה לראשונה בתולדות טורקיה בתחרות.
* למרות שאת מילות השיר הגרמני כתב Bernd Meinunger, המלחינה Hanne Haller קיבלה קרדיט הן על המילים והן על הלחן, עקב טעות בחברת התקליטים.
* השיר הפורטוגלי, "Penso Em Ti (Eu Sei)" היה דומה לשיר שביצעה הזמרת בפסטיבל OTI במקסיקו ועמו סיימה במקום השני, "Vem no meu sonho". רבים חשבו בשל כך שהשיר יצליח בתחרות. לאחר שסיימה במקום ה-18, Adelaide Ferreira אמרה שהיו לה ספקות לגבי ההשתתפות שלה. היא הייתה גאה בביצוע שלה, אבל מאוכזבת מהאופן בו השיר קודם. יחסי הציבור לא היה מספיקים לטעמה. "אתה לא יכול לצפות להצלחה, אם אתה לא מוכן לשחק את המשחק".
* המשלחת הפינית שקלה שוב ששירם יבוצע בשבדית בגלל צלילי ה-"ä" and "ö" בפינית.
* המוזיקאי Ola Håkansson טען כי השיר הבריטי דומה מידי לשירו "Ten O'Clock Postman" של הרכבו Secret Service. הוא אמר לעיתונות השבדית כי הוא שוקל לדווח על כך לרשויות בבריטניה, אך לבסוף לא עשה כן. 
* השיר השבדי הוצע תחילה ל-Lena Philipsson, שסירבה לו.
* השיר השבדי נכתב בהשראת הצמד Wham.
* התכנית לשיר הלוקסמבורגי הייתה שהוא יבוצע באנגלית, גרמנית וצרפתית, אך הדבר לא אושר עקב חוקי השפה. נציגי המדינה נאלצו לשיר את רוב השיר בצרפתית, עם כמה משפטים בפיזמון האחרון באנגלית וגרמנית.
* הבלגים מחליטים ללכת על בחירה פנימית ובוחרים בזמרת Mireille Capelle שתשיר שיר בסגנון הטנגו ללחן של Frédéric Devreese. השיר נבחר ללא מילים תחילה. לאחר מכן, הזמרת והמלחין שלחו מילים שנכתבו על ידי Hugo Claus. רשות השידור הבלגית לא הייתה מרוצה והציעה מילים של Bert Vivier. הזמרת והמלחין לא מוכנים לקבל את המילים ומאיימים בפרישה אם לא יקבלו את המילים שהם הגישו. מאחר ורשות השידור לא מוכנה לוותר, הצמד פורש ורשות השידור הבלגית נמצאת במירוץ נגד הזמן. לאחר בחינה של מספר שירים בזמן קצוב הם בוחרים ב-Linda Lepomme ובשיר שלבסוף הגיע למקום האחרון באירוויזיון.
* יזהר כהן מספר כי ההשתתפות באירוויזיון הייתה נקודת מפנה חשובה עבורו, שסייעה לו לסגור מעגל ולצאת מהמשבר הנפשי שחווה לאחר זכייתו ההיסטורית ב-1978.
*  אחרי הבחירה בשיר היווני, העיתונות ביוון החלה לטעון שהשיר פורסם בפומבי מוקדם מן המותר על פי חוקי האירוויזיון, אבל ERT בחרה להתעלם מן הטענות. 
* נורבגיה מקבלת הכי הרבה פעמים 12 נקודות – 8 פעמים. איטליה מקבלת 3 פעמים 12 נקודות, בעוד שבדיה מקבלת פעמיים. צרפת, גרמניה, אירלנד, ישראל, ספרד וטורקיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* התחרות משודרת לראשונה במלזיה.
* השיר הגרמני היה ללהיט בשבדיה בגרסתו השבדית, אשר בוצעה על ידי ילדה בת 12 בשם Linda Bengtzing, ששנים לאחר מכן תהפוך לכוכבת שלאגרים.
* נציגת בלגיה, Linda Lepomme, אמרה בפודקאסט הולנדי בדצמבר 2024, שנציגת ספרד, Paloma San Basilio, הייתה משוכנעת שתנצח, וכשלא זכתה, הייתה לה התמוטטות מאחורי הקלעים; נסערת, נופלת על הרצפה, כועסת, רוקעת ברגליה.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: