הקדמה:
התחרות מקבלת שדרוג רציני מהשנה שעברה. אולם ענק, מסכי לד ואווירת שנות 2000 כללית.
בגזרת הקדמים יש עליית מדרגה רצינית, רמת השירים עולה פלאים, אבל לא תמיד השיר הנבחר הוא השיר החזק ביותר. ככל הנראה הטלווטינג קצת מצליח לבלבל את רשויות השידור השונות ברחבי אירופה, וכולם מנסים למצוא את הנוסחה הנכונה להצלחה בתחרות.
תקופת חבלי הלידה נמשכת והמנצחת הענקית של הערב, דנמרק, מקבלת אישור מכל אירופה ומוכיחה שהנוסחה של פעם חוזרת: צלילים מוכרים, שיר מהודק והופעה חזקה ויזואלית, עדיפים על פני נועזות וחדשנות. רוסיה מנסה להביא צלילי פופ מודרני לתחרות המיושנת והופעה חושנית, ומתוגמלת במקום השני. לטביה בבכורה נכונה מאד ומתוגמלת בהתאם. ערב התחרות, אסטוניה פייבוריטית לזכייה, אך מסיימת רק רביעית. הולנד שנייה בסיכויי הזכייה. גרמניה ממשיכה ברצף המיקומים הגבוהים שלה. אירלנד בשירת הברבור שלה, אחרי שהתרגלה למקומות הראשונים בלבד, מסיימת במקום השישי והמכובד, אך מהשנה הבאה תתרסק. בריטניה, פעם אימפריה, ממשיכה לשבור שיאים שליליים.
שיטת הרלגציה מראה סימנים בעייתיים, כי מדינות ממשיכות לסחוב איתן את הכישלונות מהשנים האחרונות, מה שיכול להביא להרבה תסכול. בוסניה לדוגמה, הורחקה ב-1998 עקב מיקומים נמוכים, חזרה ב-1999 קבעה שיא אישי חדש ומרשים, אבל בגלל ממוצע מצטבר נמוך מהשנים הקודמות מורחקת שוב. ליטא עשתה קאמבק שנה שעברה אחרי 5 שנות היעדרות, ומורחקת עוד לפני שהבינה את התחרות.
ההצבעות ממשיכות להתדרדר. אירלנד מקבלת את הניקוד הגבוה ביותר מבריטניה וממלטה דוברות האנגלית. בלגיה מפרגנת להולנד, אסטוניה מקבלת חיזוק מפינלנד ומלטביה השכנות, נורבגיה מקבלת חיבוק קטן משבדיה, איסלנד ודנמרק, גרמניה מקבלת את התמיכה הרבה ביותר שלה ממדינות מרכז אירופה, לטביה מקבלת חיבוק ענק ממדינות צפון אירופה, טורקיה כמו תמיד חזקה במדינות מהגרים ומקבלת מצרפת וגרמניה ניקודים מאד גבוהים. אך מעל כולן המרובע רומניה-רוסיה-מקדוניה-קרואטיה, שמעורר יותר מקצת חוסר נוחות. אחרי כמה צפיות נפל לי האסימון. רק תראו איך המדינות הללו ניקדו זו את זו לעומת הנקודות שקיבלו משאר אירופה (למעט רוסיה). זאת ועוד, רומניה, רוסיה ומקדוניה השתמשו בצוות שיפוט במקום טלווטינג… תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים…

מהלך הערב:
שטוקהולם, שבדיה. פתיח פוסט מודרני שנראה ספק קליפ ספק פרסומת. קריינית מקריאה בקול מעושן את שמות המדינות באנגלית ובצרפתית. אנחנו נכנסים לאולם החשוך, דמות חשוכה עומדת על הבמה. מסתבר שזו צעירה בלונדינית מפחידה שצועקת "Welcome Europe" והקהל שואג. המנחים נכנסים לקול מוזיקת שעשועונים. קטע קצר שבו המנחים משתמשים בשפות שונות ומפיגים את המתח בקצת הומור מגושם.
הבמה גדולה ומרשימה, אך מאד פשוטה בעיצוב: היא עגולה ועליה 4 מסכי לד מלבניים דינמיים, אשר מציגים תמונות שונות בכל שיר.

על מסך גדול בצד שמאל מופיע סמליל התחרות שהוא זוג שפתיים. בכל הופעה צבע השפתיים הוא לפי דגל המדינה המופיעה. כקונטרסט לשפתיים הרכות, יש שימוש בפונט מאד חד. הסמליל, תואר על ידי מעצביו כ"חושניות ובו בזמן נקיות ברמת הסטיילינג, מייצגות שיר, דיאלוג ודיבור".

אחרי כל הופעה, אנו צופים במבצע/ים של ההופעה הבאה מתכוננים מאחורי הקלעים לעלייה לבמה, ואת המבצע שזה עתה סיים להופיע חוזר למאחורי הקלעים ומברכם.

אחרי 6 הופעות, קטע מעבר מיותר של המנחים שמתלהבים מכמות המדינות הצופות בתחרות. אחרי 12 הופעות, קטע מעבר בו המנחים מציגים קטע וידאו של הרגעים הבלתי נשכחות בתולדות האירוויזיון. אני גאה לומר שאני מכיר את כולם… אחרי 19 הופעות, מוצגים לנו הגביעים שיינתנו ליוצר ולמבצע השיר. לאחר שההופעות מסתיימות, המנחים חוזרים לבמה ומציגים את ה-recap של השיר, יצוין שהם לבושים באותם בגדים מלפני שעתיים, שזה ביג נו נו בתחרות. המנחה מנסה לשעשע במחווה לשיר הישראלי… לאחר המופע האמנותי, המנחים חוזרים בלבוש חדש ומציגים את Christine Marchal-Ortiz, המפקחת על התחרות, שמציגה לראשונה את אלבום התחרות.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד כמו כל דבר בערב זה הוא פוסט מודרני וכמו בשנה שעברה נוצר על ידי ה-BBC. מפה פוסט מודרנית בשחור ולבן עם קווים סימטריים מסייעת לעבור בין המדינות.

לאחר ההצבעה הישראלית, דנמרק נמצאת במקום הראשון ושם גם תישאר עד הסוף! לאחר ההצבעה ההולנדית, אסטוניה עולה למקום השני וטורקיה לשלישי. ההצבעה הבריטית מעניקה 6 נקודות לשבדיה לקול תשואות הקהל, ומעלה את רוסיה למקום השני. ההצבעה האסטונית מעלה את לטביה למקום השלישי. ההצבעה הצרפתית נותנת נקודות ראשונות לישראל ולקרואטיה ומעלה בחזרה את טורקיה למקום הרביעי. ההצבעה הרומנית נותנת לדנמרק רק נקודה אחת ולרוסיה 12 נקודות, מה שצמצמם את הפער בצמרת ל-5 נקודות בלבד בין דנמרק לרוסיה. הרומנים גם נותנים נקודות ראשונות לערב זה לספרד ולמקדוניה. זה נראה כמו קרב של דנמרק ורוסיה, כאשר השאר הרחק מאחור. ההצבעה המלטית מעלה את אירלנד למקום השלישי ומצמצמת את הפער לנקודה 1 בודדה! ההצבעה הנורבגית מעלה את הפער ל-3 נקודות ומעלה את לטביה למקום השלישי בחזרה. ההצבעה הרוסית נותנת נקודות ראשונות לערב זה לרומניה ומעניקה עוד 12 נקודות לדנמרק, מה שפותח את הפער ל-15 נקודות. ההצבעה הבלגית מעלה את הפער ל-18 נקודות. לטביה משתקעת בשלב זה במקום השלישי. ההצבעה הקפריסאית מצמצמת את הפער ל-10 נקודות. ההצבעה האיסלנדית פותחת את הפער ל-14 נקודות ודנמרק עוברת את רף ה-100 נקודות. ההצבעה הקרואטית מתעלמת מדנמרק ומצמצמת את הפער במעט, אבל ההצבעה השבדית מגדילה את הפער שוב ל-24 נקודות. מקדוניה נותנת נקודה לישראל, אבל מורידה אותה למקום ה-22 שם גם תסיים. ההצבעה המקדונית מצמצמת את הפער ל-17 נקודות. ההצבעה הפינית מעלה את אסטוניה למקום החמישי ומגדילה את הפער בצמרת ל-22 נקודות. ההצבעה הלטבית מעלה את אסטוניה למקום הרביעי, מתעלמת מרוסיה, והפער בצמרת גדול ל-34. ההצבעה הטורקית מתעלמת מרוסיה ומעניקה את הניצחון לדנמרק. ההצבעה האוסטרית דוחפת את גרמניה בחזרה לטופ 5 ומורידה משם את אירלנד שבילתה רוב הזמן במקום הרביעי. דנמרק זוכה בפעם השנייה, רוסיה שנייה, לטביה שלישית, אסטוניה וגרמניה חותמות את הטופ 5. לוח הניקוד מופיע לבסוף על רקע תמונות זיקוקים.

הענקת הפרס ו-reprise:
ה-Olsen Brothers צועדים להם, מתופפים עומדים בצידי השביל בעודם עוברים מהגרין רום, בינות הקהל ולאחר צעדה ארוכה מגיעים לבמה. הקהל מריע בהתלהבות. ראיון קצר כולל קבלת פרחים והגביעים. אחרי קצת ברדק על הבמה, המנחים נפרדים מהקהל וה-Olsen Brothers בהופעת הזכייה של השיר היבשושי שלהם. לבמה עולים הרקדנים והנגנים מהמופע האמנותי וההופעה מסתיימת בזיקוקי במה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1. ישראל – מהמם! פופ ישראלי כיפי ואסקפיסטי, חד פעמי! הכי פופ ומודרני לזמנו ששלחנו. הקדים את זמנו בכל כך הרבה מובנים. השיר שפתח את העשור, המאה והמילניום האירוויזיוני תרתי משמע ובדיעבד הגדיר חלק גדול ממה שהאירוויזיון הפך להיות לאחר מכן. ייקח עוד שנים כנראה עד שיקבל את ההערכה המגיעה לו, היפסטרים עוד לפני שהיו היפסטרים. מדינת תל-אביב על הבמה.

2.  מקדוניה – מת על זה! פופ-שלאגר מקדוני שרק אלוהים יודע מאיפה הביאו את זה. הופעת קאלט של XXL, להקה ששלוש מהן לא יודעות לשיר והשנייה יודעת לשיר אפילו עוד פחות מזה. להקת ליווי מנסה לתרום להן ווקלית, אך זה אבוד. זה כל כך מקסים, פופ-באבלגם קטן וחמוד עם קישוטים אתניים עדינים, חסר מודעות במידה (רבה), שובה לב, קליט ונתקע בראש ברמות ובעיקר ממכר!

3. צרפת – אינטרו שלקוח משיר של Red Hot Chili Peppers, אבל זה נסלח כי השיר מקסים מקסים. ל-Sofia Mestari קול עמוק וחם, זמרת סול אמיתית, אבל היא שרה בלדת פופ מודרנית עם צליל אקוסטי. עבודת המצלמות נוראית וגם מבחינת סטיילינג היא נראית כמו דודה: חליפה אדומה רפויה ותספורת פוסט-רייצ'ל. בת כמה נראה לכם שהיא? נחשו שוב, היא בת 20!

4. אוסטריה – עוד הופעת קאלט ושיר גדול ולא מוערך מספיק. The Rounder Girls מהממות, מגישות body-pride galore ומוזיקת מוטאון מעט ממוחזרת, אבל סוחפת. לא פעמים רבות יש ייצוג אפרו-אמריקאי בתחרות, אבל כשיש זה תמיד דבר מבורך. הופעה חמודה מאד של שיר קטן ומקסים. לא גאוני, אבל בהחלט שיר שאני אוהב להאזין לו שוב ושוב, מחויך וכיפי. הן אוכלות את הבמה.

5. טורקיה – קצת טורקיות ויותר צלילים לטיניים בשילוב אקורדיון וגיטרות. זו בעיקר הופעה מאד מהודקת של Pınar Ayhan & The SOS, לעומת הופעות טורקיות קודמות שבזבזו שירים מצוינים. היא מקסימה, גם אם קצת שרה מהאף. רקדן ורקדנית הופכים את זה להופעה הטורקית המופקת ביותר מזה זמן רב. הפזמון קליט והחלק האחרון של השיר שואל מעט מהאפקט שישראל השתמשה בו לאורך השנים. מקסים.

6. קפריסין – Alexandros Panayi בשיר כנראה פחות משכנע מהשיר שלו מ-95', ועדיין יש לי פינה חמה בלב לשיר הזה. זה נורא מקומי, נשמע כמו שיר קדם ישראלי. דרמטי יתר על המידה, עם קצת הופעת בית ספר שמנסה לעשות מחזמר. הם טובים מאד מבחינה קולית, אבל הפלייבק נורא, ונשמע שהוא חלש מידי. אני לא מצליח להשתחרר מזה שההופעה נראית נורא זולה וחובבנית. הם בוחרים לשיר את השיר באיטלקית ויוונית באירוויזיון, בעוד גרסת הסטודיו הייתה כולה ביוונית.

7. לטביה – הופעת בכורה מרשימה למדינה הבלטית. זה פופ-רוק בריטי מוכר ואהוב, קצת מיושן מהבחינה הזו, אבל עדכני לעומת שירים אחרים שהיו על הבמה. הופעה סטלנית במיוחד לשיר שהוא בעיקר מאד רדיו פרנדלי ולהיטי. צריך היה להראות ללהקה הרומנית, שיבינו מה היה חסר להם. אנרגיות מיוחדות וכמויות של כריזמה וביטחון עצמי. הלהקה נהייתה הצלחה ענקית באזור הבלטי ובחלקים נוספים בצפון אירופה.

8. רומניה – בלדת פופ שמתחילה אקוסטי ושקט. זה חביב למדי, ומתפתח קצת מאוחר מידי לטעמי. סולן הלהקה מאד לא אטרקטיבי או כריזמטי ולפעמים קשה להבין על מה הוא שר. זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב עם העמדה יותר דינמית וזמר קצת יותר נלהב. הוא משתמש קצת בשטיקים ונראה שהוא מנסה להישמע כמו מישהו אחר ולא כמו עצמו, ועדיין נחמד.

9. הולנד – זה נשמע חביב בסטודיו, אבל על הבמה זה נראה נורא. Linda Wagenmakers לובשת שמלת כסף עם פרנז'ים שעושה אותה גוצה ושמנה. לצידה רקדנים, שמתאמצים יתר על המידה. הכל נראה נורא לא אלגנטי. Wagenmakers מורידה את האוהל שהיא לובשת בדיוק ב-money time מה שפוגע בתו וב-flow של השיר, יש חוסר דיוק בשירה פה ושם, אבל הסיום כובש והשיר עדיין חמוד חמוד.

10. גרמניה – שיר בדיחה אפקטיבי בדיוק בזמן ובמקום הנכון. זה יותר חנפני מ"שמח", אבל זה מרענן אחרי אסופת הפופ הדלוח ששמענו עד כה. הגשר נשמע יותר מידי כמו "Say You'll Be There" של ה-Spice Girls. הבתים עצמם הם ראפ והפזמון הוא כותרת השיר. זה קליט בטירוף ומסוג ההומור שאירופאים לבנים אוהבים. אני מבין ומחבב את זה. ההופעה מעולה ורואים ש-Stefan Raab מבין דבר או שניים במדיום הטלוויזיוני.

11. איסלנד – שיר שנשמע יותר מידי כמו "That Thing You Do!" בשילוב עוד כמה שירים מהסיקסטיז ואלמנטים מ-"The One That I Want" מהמחזמר גריז. Einar Ágúst בלתי נסבל, לא ידוע לזוז ועושה פרצופים לא במקום. Telma Ágústsdóttir באמת חמודה והיא נקודת האור בשיר הזה. זה קליט וחמוד, אבל לא יותר מזה, שיר מאד פשוט מבחינה מלודית, וכאמור לא סובל ממקוריות יתר.
12. אסטוניה – פופ קצבי, שילוב של מוזיקת סינגר-סונגרייטר בבתים ושלאגר חצי אפוי בפזמון. Ines לא מתאימה לשיר מבחינה קולית ונראית כמו מלכת הקרח, שזה הכי לא מתאים לשיר מחויך כזה. היא לובשת כובע בוקרים בצבע זית, חולצה ללא שרוולים ומכנסי סאן טרופז שעושים לה camel toe… העמדה מינימליסטית שלא עוזרת לשיר יותר מידי.
13. רוסיה – בלדת פופ ניינטיזית. Alsou פה בשביל הסטרייטים, הרקדנים בשביל הגייז. היא נראית מעולה, סקסית ומצליחה להיראות שיקית בתקופה שבה כולם התעקשו להתלבש מכוער (אבל לא שיקית כמו בנות פינג-פונג). השיר עצמו גנרי לחלוטין ולא מזיק. היכולות הקוליות שלה מוטלות בספק, אפילו בשיר הפשוט הזה ולהקת הליווי נותנת קצת נפח ווקלי.
14. קרואטיה – אני מאוכזב שקרואטיה שלחה את הבלדה הבינונית הזו. שילוב של בלדה נפוליטנית עם מוזיקת Contemporary Adult. ל-Goran Karan קול מצוין, גברי מאד, והוא יודע מצוין איך להופיע מול מצלמה. בניגוד לאחרות, קרואטיה נמנית על המדינות, שבשלב הזה כבר מודעות לחשיבות הויזואלית של ההופעה. מלבד נגן גיטרה ושתי מלוות, Karan מלווה על ידי שק מרקד, שבסופו של השיר יוצאת ממנו יפהפייה בלבן.
15. שבדיה – שלאגר מכוסה באתניות מקומית. אני מעדיף את שירו מהמלודי של השנה שעברה. Roger Pontare, זמר מצוין, מופיע בתלבושת סאמית ולצידו מופע שלם החוגג את התרבות הסאמית. זה יפה, גם ויזואלית וגם רעיונית, אבל כמו שאמרתי השיר הוא שום דבר מיוחד, המון דרמה. עבודת מצלמה מחורבנת. לראשונה, שתי להבות אש פורצות בפזמון האחרון לצידי הבמה ותורמות לדרמה.
16. ספרד – בלדת פופ מיושנת, טלנובלה פינת Michael Bolton. בתים שקטים וקצב קצת יותר מהיר בפזמון. ההופעה צ'יזית כמו השיר עצמו, עם להקת ליווי המתנועעת מצד לצד. זה לא יוצר רושם רב או נחקק בזיכרון. Serafín Zubiri נשמע מצוין, אבל מישהו חשב שהוא בובת שעווה וכנראה איפר אותו בכבדות, כולל ליפגלוס והוא באמת לא צריך את זה…
17. פינלנד – רק אלוהים יודע מה עבר לפינים בראש, שבעבר היו המעזים הכי גדולים בתחרות, כאשר בחרו בשיר הזה. בלדת פופ-קאנטרי משעממת תיכו. חייב להודות שההעמדה על הבמה מעוצבת יפה עם כנרית ושלושה זמרי ליווי שיושבים על כיסאות עם גופיות שחורות. Nina Åström נראית כמו יהודית רביץ, אבל השיר כל כך בינוני, חסר ייחוד וחיוור, על אף מלודיותו.
18. דנמרק – טרם התחרות אמרתי שזה היה יכול לזכות אם Charlotte Nilsson הייתה שרה אותו ואף אחד לא יצביע לשני אלה… האינטרו מעולה, והקטע שהם נכנסים כששני כדורי הארץ לצידם אפקטיבי. בלדת פופ מאד safe, שמחווירה לעומת המוזיקה שהם עשו בעבר. גנרי ופונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. אוטוטיון לראשונה באירוויזיון שם את הדובדבן על הניצחון הדני. נשמע יותר מידי כמו "The Animal Song" של Savage Garden.
19. שוויץ – אחד הדברים היותר מנותקים הערב. בלדת סנרמו דחויה משנות השמונים, לפחות ככה זה נשמע. זה מיושן, זה עתיק, זה שאריות של בלדות שלאגר מסוף שנות השבעים. ההופעה קשה ורק מבליטה כמה השיר הזה רחוק משנת 2000 כמו ישראל מזכייה. קולית Jane Bogaert מתקשה לשיר בנמוכים ומתעוררת רק בתווים גבוהים יותר. Al Bano נותן באופרה כזמר ליווי.
20. מלטה – באמת שאני לא מבין את המשיכה של המצביעים לשיר הזה. זה נשמע שיר קריבי זול, חסר קסם. Claudette Pace זזה כמו דודה בחתונה של אחיינית שלה. היא מאופרת בכבדות. העיבוד ילדותי, המילים ריקות. להקת הליווי עושה עבודה טובה, והחלק שהיא שרה במלטית זו הפעם הראשונה מאז 1972, שבה אנו שומעים מלטית בתחרות, וגם האחרונה.
21. בריטניה – בעעע. פופ-שלאגר של בתי אבות. משהו שאפילו בשנות השמונים לא היו שרים. נשמע כמו קריוקי של שיר דיסקו נשכח בגיי בר בשפילד. להקת הליווי מביכה ולוקה בשירת יתר ובכוראוגרפיה של אתי פולישוק. שיר צפוי, שאתה יודע בדיוק לאן הוא ילך. Nicki French בת 35 ונראית בת 53… זה כל כך מתאמץ להישמע כמו שיר של ABBA, שזה כבר עצוב. כנראה אפקט Charlotte Nilsson הביא לנו את זה.
22. בלגיה – על מה הבלגים חשבו? היה להם קדם מדהים! הם יכלו לעשות "Sanomi", אבל הם ייאלצו לחכות שלוש שנים. הם בחרו את השיר הגרוע ביותר… בלדת פופ עם אלמנטים של גוספל. זה נשמע חובבני לגמרי עם הפקה בשקל וחצי. ל-Nathalie Sorce יש קול בלתי נסבל, היא שרה גבוה יחסית ולא מצליחה לעמוד בתווים הגבוהים ומזייפת. מביך וצורמני.
23. נורבגיה – נורא. שיר מן השטן. אינטרו וחלקים נוספים גנובים מ-"Walking on Sunshine", והשאר משירים אחרים, אני לא זוכר כרגע אילו, אבל אני עוד אמצא את זה. אין בשיר הזה תו אחד מקורי. כוראוגרפיה של בית ספר תיכון, חיוכים מזויפים, צרחות ותלבושות מהגיהינום. זה רע, רע, רע ואני שונא את זה עמוקות. My heart goes boom? I hope you would go boom…
24. אירלנד – חרא בלבן. אחרי הכישלון של השנה שעברה, אירלנד חוזרת למסלול עם מקום בטופ 10, אבל השיר הוא באמת איום ונורא. זה נשמע בחלקים כמו "אמן" ובחלקים אחרים כמו מיקס חסר ריח של שירים אירים אירוויזיונים ישנים. זה זקן, זה קיטשי, זה סכריני, מזויף וחנפני. הקאתי בפה ועל המסך כשראיתי את ההופעה. אחרי 20 שניות בא לך לכבות את זה.

המנחים:
Kattis Ahlström ו-Anders Lundin – היא עיתונאית ומנחה, הוא סתם מנחה. היא חמודה מאד, משעשעת ואז נבוכה מהבדיחות של עצמה. גם הוא משעשע ויודע בהחלט להופיע מול מצלמה. שניהם כריזמטים ומצליחים להחזיק את השידור בביטחון מבלי להיות נפוחים או מלאים בעצמם, קצת חנונים. לעומת מה שמחכה לנו בשנים הבאות מדובר במנחים טובים…

הגלויות:
סרטונים מבוימים של חיים בשבדיה. אין פה הרבה נופים, אבל הרבה שימוש בהומור מקומי. טייק מודרני ואנטי לאומי במידה מסוימת, שבו השבדים לאו דווקא מראים כמה המדינה שלהם נהדרת, אלא אלמנטים בחיים בשבדיה, שמשתלבים בהם אנשים מהמדינות המשתתפות: למשל מוזיקת מועדונים מצרפת, מיכלית נפט מנורבגיה, אישיות רשת מטורקיה ועמוס עוז מישראל. הגלויה השבדית שונה בכך שהיא מצולמת בתערוכת ה-Expo 2000 בגרמניה, שם עובדי המקום צופים בתחרות האירוויזיון המתרחשת בשבדיה… אמרנו, הומור שבדי שכזה.

Interval act:
"Once upon a time Europe was covered with ice" film – כנרית שבדית (זאת מפתיחת המופע) בלבוש מסורתי מנגנת על הבמה ואליה מצטרפים נגני דרבוקה ועוד, אבל לא על הבמה. כולם מופיעים בסרט, שמראה נופים וחיים יומיים ברחבי המדינות המשתתפות. אנחנו רואים את האנשים הפשוטים, אוכל, כלי רכב, חתונות והרבה אלמנטים פולקלוריסטיים מהמדינות השונות. כל אלה יוצרים פסיפס מוזיקלי עשיר, גם אם מעט יומרני ומאד פוסט מודרני. לבסוף חוזרים לבמה למופע מחול מודרני של מוזיקה אורבנית, סקרצ'ינג, תופים. הכנרת חוזרת לסיכום המופע. זה נראה נהדר ויזואלית ונשמע מצוין. מהמופעים האמנותיים היותר טובים.

מעניקי ניקוד בולטים:
דנמרק – Michael Teschl, נציג 1999.
אסטוניה – Evelin Samuel, נציגת 1999.
צרפת – Marie Myriam, נציגת 1977.
ישראל – יואב גינאי, תמלילן השיר הזוכה ב-1998.
לטביה – Lauris Reiniks, נציג 2003 העתידי כחלק משלישיית F.L.Y.
הולנד – Marlayne, נציגת 1999.

שירים במצעדים:
דנמרק – מקום 1 בשבדיה, מקום 5 בנורבגיה, מקום 7 בגרמניה, מקום 11 באוסטריה, מקום 16 בפלנדריה, מקום 17 בשוויץ.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Pour la vie" של Christel Pagnoul היא פאוור בלאד מודרנית. מקום שביעי. "Le nomade m'a dit" של Frédéric Reynaerts מגיע למקום השני ויכול היה להיות נציג גאוני, פופ-צועני קצבי וקוסמופוליטי. "Ma voie" של Géraldine Cozier היא בלדת פסנתר מקסימה. מקום חמישי.
* קרואטיה – "Ja ne gren" של Alen Vitasovic היא בלדת רוק קליטה ומודרנית, מקום תשיעי. "Hrvatska rapsodija" של Cronika במקום החמישי היא פיסת מוזיקה מאד אפקטיבית גם אם חנפנית, שכוללת צלילים דרמטיים ומעט שירה. "Put u raj" של Josip Katalenic במקום העשירי היא פאוור בלאד טובה. "Baby" של Joy מזכיר את השירים הדניים משנות השמונים, מקום 13. "Helleya, planet Nova Zemlja" של Putokazi הוא ניו-אייג' מוזיקת עולם, שמסיים במקום השישי. "Kao rijeka" של Vanna מסיים במקום השני, בלדת פופ חזקה.

* דנמרק – "Den drømmende by" של Johnny Jørgensen היא בלדה דרמטית וקיטשית, גם שקטה. "Julian" של Lotte Lisby הוא חזרה לצלילי הפיפטיז או שנות השמונים של האירוויזיון… "Stjernen der viser vej" של Ole Skovhøj היא בלדת פופ-שלאגר מאד חזקה.

* אסטוניה – "Over The Water Blue" של Evelin Samuel מגיע למקום השלישי, בלדת ניו-אייג' טיפוסית. "Verevend" של Kate היא פיסת פופ-אתני אסטוני מצוינת. מקום שישי.

* פינלנד – "Oot voimani mun" של Anna Eriksson מגיע למקום השני, שלאגר פיני שלמדנו להכיר משנות ה-80, מיושן אבל סופר קופמטטיבי. "Sleepwalker" של Nightwish הוא נון-אנטרי מפורסם בקרב חובבים, מטאל סימפוני מיוחד ושונה בנוף התחרות.

מקום שלישי. "Laulaja" של Sanna Kurki-Suonio הרבה יותר טוב משניהם לטעמי, בלדה אתנית מיוחדת. לא עולה לגמר. "Flower Child" של The Reseptors מגיע למקום השישי והאחרון בגמר, פיסת מוזיקת צ'יל אאוט נחמדה מאד.
* צרפת – "Espoir" של Jessica Ferley מגיע למקום השני. פאוור בלאד שהייתה מקדימה לצרפת את ההצלחות של השנתיים הקרובות.

"Jeunes solidaires" של Soundkaïl הוא היפ-הופ אורבני מצוין.
* גרמניה – "Alles wird gut" של Goldrausch מסיים תשיעי, רוק קצת אייטיזי אבל סבבה. "Bitter Blue" של Kind of Blue במקום השלישי היא בלדה אקוסטית מודרנית. "Ick wer zun Schwein" של Knorkator מגיע למקום הרביעי. "נעשיתי חזיר" היא תרגום הכותרת של המטאל הזה…
* לטביה – "Tâda zeme" של Dace Puce, Aigars Gravers & Nataradza היא מוזיקת עולם ניו-אייג'ית אוורירית. מקום שביעי.
* מקדוניה – "Za nas" של Karolina Goceva במקום השני היא בלדת פופ RnB טובה.
* הולנד – "Close Harmony" של Splash היא בלדת אולימפיאדות קיטשית בטירוף, אך ראויה לציון.
* נורבגיה – "One More Time" של Jan Werner Danielsen במקום השני היא פאוור בלאד משתפכת שאולי הייתה עושה קצת חיים קשים לדנמרק.

* רומניה – "Poti sa visezi" של Directia 5 הוא רוק-פופ מצוין עם נגיעות אלקטרוניות. מקום עשירי.

"Regina mea" של No comment מגיע למקום השביעי, בלדת פופ עם נגיעות ימי הביניים, מעניין. "Alb sau negru" של Sfinx Experience במקום ה-11 הוא פופ בהפקת דאנס עדכנית עם נגיעות פולקלור, מאד חמוד.
* שבדיה – "Se mig" של Barbados מסיים במקום השמיני, פופ אמצע הדרך נחמד מאד עם פזמון חזק. "Tillsammans" של Midnight Band במקום השישי היא בלדת פופ-ג'אז רומנטית.
* שוויץ – "Thank You For The Flowers" של Elisabeth White היא בלדת פופ-רוק, שהתאימה יותר לשנות התשעים המוקדמות, אך עדיין חביבה.
* טורקיה – "Bak rüzgarlara" של Ayca Dönmez מציג קצת צלילים אוריינטליים עם הפקת דאנס ואווירת אלף לילה ולילה. "Bir kirik sevda" של Isin Karaca הצפון קפריסאית מסיים במקום השני, פופ-האוס חזק ביותר.

"Bu ask yasak bana" של Semih Bayraktar הוא ברדק טורקי מצוין, פופ-אתני קצבי ודרמטי. "Duy beni" של Sibel Mirkelam היא בלדת פופ טובה.
* בריטניה – יצוינו שני השירים של Catherine Porter. השיר "Crazy" מגיע למקום השלישי. "The Answer" לא עולה לגמר. בשני המקרים מדובר בפופ אקוסטי נחמד.
* בקדם הישראלי – אין קדם. בשנה השלישית ברציפות בוחרת הוועדה הקבועה את השיר הישראלי. למקום השני בוועדה הגיע "אור תקווה" של אופירה יוספי. למקום השלישי מגיע "לונה" של מיכל אמדורסקי, שישתתף בקדם אירוויזיון 2001.
* בקדם ההולנדי – Linda Wagenmakers זוכה במירב הנקודות ב-8 מתוך 12 צוותי שיפוט וביותר משליש מקולות הטלווטינג.
* בקדם האסטוני – Evelin Samuel נציגת 1999 מגיעה למקום השלישי.
* בקדם הצרפתי – Jessica Ferley מגיעה למקום הראשון בטלווטינג, אבל רק למקום הרביעי בשופטים. וכך מסיימת במקום השני. Sofia Mestari מגיעה למקום השני בטלווטינג, אך הראשון בשופטים ומוכרזת כמנצחת. הדבר גורם לביקורת על הקדם ומארגניו בתקשורת הצרפתית.
* בקדם הרומני – הקווים לטלווטינג היו אמורים להיות פתוחים במשך שעה, אך היו פתוחים במשך 3 שעות. מלחיני השיר שהגיע למקום השני מוחים מאחר ושירם הוביל בשעה הראשונה להצבעה ומשום מה הקווים לא נסגרו. המחאה לא עוזרת להם. למקום השלישי מגיעה Monica Anghel בהרכב. היא הייתה הנון-נציגה של 1996 ותישלח לבסוף ב-2002 בדואט. Luminita Anghel מגיעה מקום השישי ותישלח ב-2005. Nicola מגיעה בהרכב למקום ה-13 והאחרון ותישלח ב-2003 לבדה. למקום השני מגיעה להקת Valahia, שאחד מחבריה הוא Mihai Traistariu, שיישלח ב-2006 לבדו. Paula Seling הייתה אמורה להשתתף בקדם עם השיר "Step Back", אבל נפסלה מאחר והשיר יצא לפני ה-1/1/2000 ועבר על חוקי הקדם. היא תישלח כחלק מצמד ב-2010 ו-2014.
* בקדם המלטי – למקום השני מגיע שוב Fabrizio Faniello ויישלח בשנה הבאה. למקום הרביעי מגיע Paul Giordimaina, נציג 1991 בדואט. Olivia Lewis מגיעה חמישית ותשיעית ותישלח ב-2007. Ira Losco מגיעה שישית ושביעית ותישלח ב-2002.
* בקדם הנורבגי – Jan Werner Danielsen, נציג 1994 בדואט, מגיע למקום השני.
* בקדם הספרדי – Anabel Conde, נציגת 1995, מגיעה למקום השני בדואט. זו הפעם הראשונה מאז שנות ה-70 שהטלוויזיה הספרדית עורכת קדם.
* בקדם הדני – Gry Johansen, נציגת 1983, מנסה את מזלה.
* בקדם הגרמני – Corinna May, הנון-נציגה של 1999 עקב פסילתה, מגיעה למקום השני. היא תישלח ב-2002.
* בקדם הקרואטי – Vanna מגיעה למקום השני ותישלח בשנה הבאה. להקת Cronika מגיעה למקום החמישי, במקור שם הלהקה היה Magazin והיא ייצגה את קרואטיה ב-1995. Vesna Pisarović מגיעה למקום השישי ותישלח ב-2002. בשוויון עמה במקום השישי מגיעה להקת Putokazi שב-1993 נקראה Put והייתה נציגת המדינה בשנה זו. Severina מגיעה למקום השמיני ותישלח ב-2006. Boris Novković מגיע למקום ה-11 ויישלח ב-2005. להקת Teens זוכה בטלווטינג, אך מאחר והטלווטינג הוא רק נקודת הצבעה אחת מתוך 22 (!), היא מסיימת במקום הרביעי.
* בקדם השבדי – למקום השני מגיעה להקת Friends, שתישלח בשנה הבאה. בראיון ב-2019 סיפרה Linda Bengtzing כי השיר "Anropar försvunnen", שביצעה בקדם Hanna Hedlund, היה אמור להיות מבוצע עמה בדואט. אך יומיים לפני חשיפת המתמודדים, Hedlund החליטה לזרוק את Bengtzing מבלי לספר לה.
* בקדם המקדוני – Karolina Goceva מגיעה למקום השני ותישלח ב-2002. Toshe Proeski מגיע למקום השלישי למרות שהוא מגיע ראשון בטלווטינג, שכן השופטים והקהל באולם מעדיפים את XXL. הוא יישלח ב-2004. לפי השמועות, אביה של אחת מבנות XXL שיחד את השופטים והקהל באולם על מנת להביא לניצחונן.
* בקדם הפיני – Nina Åström לא מגיעה למקום הראשון בטלווטינג או בשופטים, אבל מצליחה להגיע למקום הראשון בניקוד המשוקלל, וזוכה בקדם.
* בקדם הלטבי – Marija Naumova מגיעה למקום השני ותישלח ב-2002, אז גם תנצח באירוויזיון. Arnis Mednis מגיע למקום החמישי ויישלח בשנה הבאה. "Close To You" של Madara Celma מגיע למקום העשירי והאחרון בגמר. המבצעת תודה לאחר מכן כי למעשה גנבה את השיר "Draw Me Close" של Kelly Carpenter.

פרטי טריוויה:
* לטביה בהופעת בכורה! מה שמעלה את כמות המשתתפות ל-24.
* פינלנד, מקדוניה, רומניה, רוסיה ושוויץ חוזרות לאחר שנעדרו בשנה שעברה עקב הרלגציה.
* בוסניה והרצגובינה, ליטא, פולין, פורטוגל וסלובניה מורחקות מהתחרות עקב הרלגציה.
* סלובקיה, יוון והונגריה מוותרות על השתתפות עקב קשיים כלכליים.
* Alexandros Panayi חוזר לייצג את קפריסין בפעם השנייה, אחרי 1995. Serafín Zubiri חוזר לייצג את ספרד בפעם השנייה אחרי 1992. Roger Pontare חוזר לייצג את שבדיה בפעם השנייה, אחרי שעשה זאת ב-1994 בדואט.
* טרם התחרות כל המדינות חויבו להשתמש בטלווטינג, כאשר כל מכשיר טלפון יכול להצביע עד 3 פעמים בלבד. לרוסיה, טורקיה, מקדוניה ורומניה ניתן אישור מיוחד להשתמש בצוותי שיפוט.
* אולם הגלובן על 16,000 הצופים שבו, היה האולם הגדול ביותר, שאירח את האירוויזיון עד לאותה עת.
* בשבוע החזרות המשתתפים מצביעים לשיר האירי כבעל הסבירות הרבה ביותר לזכות.
* השיר האירי מתקבל בציניות לאחר זכייתו בקדם המקומי ומכונה על ידי מקומיים "Millennium of Cheese".
* בישראל מתעוררת סערה עקב כוונת להקת פינג-פונג לנופף בדגלי סוריה על בימת התחרות. הדבר מתגלה בחזרות ורשות השידור מאיימת לא לתמוך בלהקה ולהתנער מייצוגה אם לא יוותרו על כך. הלהקה מסרבת ומופיעה עם דגלי סוריה. בנוסף, הלהקה משנה את הפזמון ל-"Be Happy" באנגלית למרות שציינו בעבר שהשיר יושר בעברית מלאה.
* יצוין שההופעה הישראלית כללה לראשונה בהיסטורית התחרות נשיקה בפה בין שני גברים.
* Goran Karan, הנציג הקרואטי, רוצה לשיר את שירו באנגלית, אבל עקב הצבעה ציבורית שעורכת רשות השידור המקומי מוחלט כי השיר יושר בקרואטית.
* עקב אסון הזיקוקין די-נור באנסחדה, הולנד, הולנד מחליטה להוריד מהשידור את האירוויזיון, מאחר וזה גם לא ראוי וגם כדי לאפשר שידורי חדשות רציפים על האירוע. מסיבה זו, הולנד השתמשה בשנה זו בצוות השיפוט במקום בטלווטינג.
* דנמרק מקבלת 8 פעמים 12 נקודות, לטביה ורוסיה מקבלות 4 פעמים 12 נקודות, גרמניה מקבלת 3 פעמים 12 נקודות, טורקיה מקבלת פעמיים 12 נקודות, איסלנד, רומניה ושבדיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* אף מדינה לא מקבלת ניקוד מכל המדינות האחרות, אבל דנמרק מקבלת נקודות מהכי הרבה מדינות – 21 מדינות בסך הכל ניקדו את Olsen Brothers. רוסיה ואירלנד מקבלות נקודות מ-20 מדינות, מלטה ולטביה מקבלות נקודות מ-19 מדינות.
* השיר הלטבי מגיע למקום ה-3, שהוא המקום השני הגבוה ביותר למדינה בהופעת הבכורה שלה עד כה. המקום הגבוה ביותר עד לאותה עת הוא להזכירכם, פולין שהגיעה למקום השני ב-1994.
* השיר האסטוני מגיע למקום ה-4, שהוא המקום הגבוה ביותר שאליו הגיע אסטוניה. שיא זה יישבר בשנה הבאה כשאסטוניה תזכה בתחרות. Ines מספרת שקיבלה ביקורת קשה בשובה לאסטוניה, שכן רבים במדינה ציפו לניצחון והתאכזבו מהמיקום שלה.
* השיר הבריטי מגיע למקום ה-16, שהוא המקום הנמוך ביותר לבריטניה עד אותה עת.
* לראשונה יוצא CD רשמי של התחרות המכיל את כל השירים של השנה. הדבר יהפוך למסורת שנתית.
* לראשונה התחרות שודרה בשידור חי באינטרנט.
* המשלחת הרוסית דורשת לפסול את הניצחון הדני מאחר והיה שימוש באוטוטיון בחלק מהשיר לקולו של Jørgen Olsen. ה-EBU קובע שאין פה עבירה על כללי התחרות והתוצאה נשארת בעינה.
* Charlotte Nilsson, זוכת השנה שעברה, לא הופיעה ולא העניקה את הפרס לזוכה כנהוג מידי שנה, וזאת עקב סכסוך, שהתגלע בינה לבין ההפקה של ה-SVT.
* ב-OGAE Second Change Contest זוכה Anna Eriksson בשירה "Oot voimani mun" שהגיעה למקום השני בקדם הפיני. זו הזכייה היחידה של פינלנד עד ליום זה בתחרות ה-Second Chance.
* בעקבות המיקום הנמוך של השיר הרומני, להקת Taxi מוציאה שיר מחאה…
* בשנת 2004 כאשר חיפשו סמליל גנרי, שילווה את התחרות לאורך שנים, סמליל השפתיים היה אחד המועמדים לתפקיד.
* בראיון ב-2018 סיפר ראש המשלחת הגרמנית כי פנו אליו גורמים מטעם רוסיה ושאלו אותו מה הוא יוכל לעשות על מנת להגשים את משאלתו של ולדימיר פוטין ולתת לרוסיה לנצח באירוויזיון. הוא ענה להם "כלום". הוא מוסיף ומספר ש-Stefan Raab היה בלתי נסבל וכי הייתה פנייה אליו בשנות ה-90 מטעם מלטה עבור החלפת 12 נקודות בין המדינות. מקור.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: