הקדמה:
דיסלדורף, גרמניה. למתמידים מחכה תגלית לא נעימה כל כך על הזמר הזוכה של השנה…
כאימפריה הבטוחה בעצמה, גרמניה לא רואה צורך לערוך את התחרות בבירה שלה ברלין או אפילו באחת הערים המפורסמות שלה ובוחרת במיקום שמרים לא מעט גבות.
שנה זו ממשיכה במגמה של קודמתה בהצגת שירי פופ גנריים נגישים לכל. המדינות פוזלות לטופ, וכשהפופ האתני לא יכול לספק את הסחורה הולכים עם המיינסטרים שכולם אוהבים לאהוב. המגמה הזו תלך ותחריף, ומעניין לגלות שבהיעדר גוון אתני לתחרות, ההופעות והויזואל תופסים מקום יותר ויותר נכבד בעוד השירים הופכים זהים, בינוניים וגנריים. ולפער הזה שנותר נכנסת אזרבייג'ן, בשיר רדיו שלא הייתם מדמיינים שיכול להצליח, הפקה עדכנית וצנועה, קולות חושניים וענוגים והופעה מדויקת. טרם התחרות אין פייבוריט מובהק. בורסות ההימורים ומועדוני המעריצים לא מצליחים לחשוב מי יכול לזכות. William Hill מהמר על צרפת, הסקר ב-ESCtoday חוזה ניצחון בריטי והמעריצים המטורפים של התחרות מהמרים על הונגריה ושבדיה. איפהשהו נמצאת שם אזרבייג'ן בטופ 5 או בטופ 10, אבל אחרי שהגיעו למקום החמישי בשנה שעברה עם מסע יח"צ מטורף ולמקום השלישי לפני שנתיים עם שיר שתפור לפי מידות התחרות, מה באמת הסיכוי שלהם לזכות? כנראה שסיכוי גדול אם אירופה לא מצליחה להיסגר על שיר אחד שמוסכם על כולם. וככה, בלי לקבל יותר מידי 12 נקודות, אל וניקי לוקחים את כל הקופה, בקטנה.
לראשונה מתגלים פערים משמעותיים בין השופטים לבין לקהל, מה שמעורר מספר קונספירציות: עד כמה מעורב ה-EBU ועד כמה הוא מתערב בהצבעות? האם שופטים ברחבי היבשת שולהבו מחזרתה של איטליה וקיבלו עידוד להצביע לה כדי לתת לה תמריץ להישאר בתחרות (בכל זאת, מממנת עיקרית)? האם אזרבייג'אן שיחדה שופטים מסוימים והשתמשה ב-power voting כדי להגביר את ההצבעות למדינה? והאם ה-EBU עזר לאזרבייג'ן לזכות בדרך לא דרך על מנת להיפטר מהאובססיה של המדינה לזכות לפני ארמניה ולארח את התחרות רק כדי שה-EBU יוכלו להתגבר על האש האזרבייג'נית שלא ניתן לכבות. אירוני למדי, אבל הניצחון האזרבייג'ני עבד כחרב פיפיות עם היערכותם לארח את התחרות בשנה הבאה, אבל על כך הפוסט של 2012…
עוד תופעה מעניינת שהתרחשה השנה היא הכישלון של טורקיה וארמניה. שתי מדינות שהיו סוג של אימפריות בעשור הקודם מתרסקות השנה ומסמלות רמז מקדים לעשור החדש. טורקיה בנקודת שפל, כאשר לראשונה היא אינה צולחת את חצי הגמר. האימפריה שעלתה ב-2003 כבר לא. היא תחזור לעצמה בשנה הבאה, אך זו גם תהיה שירת הברבור שלה ונכון לרגע זה אנחנו חצי עשור בלעדיה בתחרות. ארמניה לעומת זאת שרק נכנסה לתחרות ב-2006 וחוותה חצי עשור של הצלחות וטופ 10 5 פעמים ברצף מוכיחה שגם היא לא בלתי מנוצחת. שתיהן אגב היו מעפילות אם היה שימוש בטלווטינג בלבד, מה שמראה כי הצלחתן באופן יחסי נובעת מהצבעות מהגרים.
זו גם תקופת השופטים, שטורפים את הקלפים בכל מה שנוגע לסגנונות המוזיקליים ומעבירים את המדינות תהליך סוציאליזציה שבסופו כולם ישלחו את אותם השירים, של אותם הכותבים, בניסיון לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר, הגנרי, החלבי והכללי ביותר. המקרה של ארמניה שם את הדובדבן על הקצפת של הניצחון האזרבייג'ני שלא רק זוכה, אלא גם עושה זאת בגמר שהוא לראשונה ללא ארמניה, אויבתה הנצחית.
וכשטורקיה וארמניה יורדות זה זמן להתעכב על המדינות שעולות. העשור החדש מביא עמו אימפריות אירוויזיון חדשות-ישנות ובניהן שבדיה, שתזכה פעמיים ב-4 השנים הקרובות ותיכנס 3 פעמים לטופ 5 ב-5 השנים הקרובות, רוסיה שמגיעה לטופ 6 מידי שנה החל מהשנה הבאה ועד 2016 ואוקראינה שממשיכה במגמת האוקראיניזציה וממקסמת כל שיר בינוני שהיא שולחת בהופעה מהוקצעת.
בנקודה זו תצוין גם נקודת השפל של ישראל. רשות השידור מקרטעת, על סף סגירה, והדבר מתבטא גם ב-4 שנים רצופות שבהן היא נשארת מחוץ לגמר, תקדים שלילי שלא היה כמותו בהיסטוריית האירוויזיון שלה. דנה אינטרנשיונל, הדיווה שהביאה בפעם האחרונה את האירוויזיון לישראל, שולחת שיר. וזה כל מה שאפשר להגיד על השיר שלה, שיש לו מילים ולחן, מעבר לזה הוא העלבה מוזיקלית מהמדרגה הראשונה, שלא לדבר על ההופעה ההזויה. שיר שנכתב ב-5 דקות, ללא מחשבה, בהפקה מסריחה, כדי לזכות בכמה שקלים של תמלוגים וללא חשיבה על הבמה האירוויזיונית, וזוכה בקדם בספק קומבינה, ספק עיוורון של אנשים כשהם רואים את השם "דנה אינטרנשיונל". מה שישראל תישלח לאחר מכן הוא לא הרבה יותר טוב, רק קצת, אבל מוכיח שכל קשר בין סצינת המוזיקה האירופאית לישראל הוא מקרי בהחלט. 4 שנים של השפלה ומבוכה יבואו לקיצם כשילד בן 16 מנתניה עם ניסיון בימתי מינימאלי וחסר פאסון יכבוש את הבמה בווינה. אבל עוד חזון למועד…

חצי גמר 1:
סוג של מפץ של צבעים מתפוצץ ויוצר את הסלוגן "Feel the heart beat" הצבעים השולטים הסגול, לבן, צהוב ואדום, וצליל פעימות הלב פותח את התחרות כאשר על המסך לב ענק. שלושת המנחים על הבמה הקטנה בקצה ה-catwalk מברכים את הקהל באנגלית, צרפתית וגרמנית. המנחים מציגים את עצמם ואת עיסוקם, כמה גרמני ורשמי מצידם. הם מסבירים על הליך ההצבעה וההצבעה נפתחת לפני הופעת השיר הראשון כמו בשנה שעברה. אחרי כל גלויה, שוב הלב הענק מופיע על כל המסכים הסובבים את הבמה, והסאונד של פעימות הלב מלווה את ההופעה הבאה. אחרי 5 שירים, סטאפן ואנקה בקבלת הפנים של האמנים המשתתפים מנסים ללמד את המשתתפים שיר עם גרמני. זה חמוד מאד ומזכיר לי כמה אלכסיי הרוסי היה חתיך. אחרי 14 שירים, יודית בגרין רום המרהיב בהיסטוריה מראיינת את סטלה הנורבגית המקסימה. אחרי שכל השירים הופיעו, המנחים על הבמה מזכירים שוב את שיטת ההצבעה ואז recap למיטבי לכת. סרטון קצר ומרגש משלב בין כל תושבי המדינות שהופיעו בגלויות על רקע שיר בינוני שאני לא מזהה, כל התמונות יוצרות את הלב שהוא סמליל המשנה של השנה. עוד recap קצר יותר למי שהתגעגע. אנקה וסטפאן סופרים לאחור לסגירת הקווים. לאחר המופע האמנותי, יודית יושבת ליד הלהקה הפורטוגלית הכוססת ציפורניים. אנקה וסטאפן מציגים recap קצר של 5 הגדולות שהעפילו אוטומטית לגמר: ספר, צרפת, איטליה, בריטניה וגרמניה, שזוכה לתשואות מטורפות. יודית בגרין רום מכירה לנו את סניט הזן מרינית, גלן המלטי, אוסקר הפיני ונינה הסרבית. אנקה מבקשת אישור מיאן אולה סאנד והוא מאשר כי התוצאות התקבלו. אנקה חושפת את עשרת המדינות המעפילות לגמר בסדר רנדומלי: סרביה, ליטא, יוון, אזרבייג'אן, גאורגיה, שוויץ, הונגריה, פינלנד, רוסיה ואיסלנד. הלם באולם כאשר טורקיה וארמניה המקומבנות לא עולות לגמר. שלושת המנחים נפרדים מהקהל בעוד עשרת המשלחות העולות לגמר עולות על הבמה.

חצי גמר 2:
פתיח זהה. נכנסים לאולם. הלב פועם. המנחים על ה-catwalk. שוב מקבלים את פנינו באנגלית, צרפתית וגרמנית. עשרת המעפילים מחצי הגמר הראשון יושבים בקהל ומנופפים לנו, כולל הטופ 5. שוב הסבר קצר על ההצבעה ופתיחת הקווים. לאחר 5 שירים, יודית בקהל בשיחה עם אנה לצד הרקדנית הקפריסאית ונותנת שוב הסבר קצר על ההצבעה. אחרי 14 שירים, סרטון קצר שח סטאפן ואנקה שרים גרסאות אקוסטיות ומבדרות של שירי אירוויזיון, כולל המקרנה משום מה. אחרי שכל השירים הופיעו, אנקה ושטפאן מסבירים על שיטת הניקוד ואז recap למתקשים. יודית מקבלת את פני הצמד האירי, שמתקשים להירגע. לאחר סרטון קצר שמאחד את כל כוכבי הגלויות כמו בחצי הגמר הראשון, recap נוסף קצר יותר. אנקה ושטפאן סופרים לאחר לסגירת הקווים, דיאלוג משעשע בין השניים שמקדם את המופע האמנותי. כמו שחצי הגמר הראשון, גם כאן recap לשירים שהעפילו לגמר אוטומטית, שזה בפעם הראשונה חמשת הגדולות. הקהל מריע לבריטניה ושואג ללנה הגרמניה. יודית מראיינת אותה בקצרה ומציגה את בלו הבריטים, לוסיה הספרדית ואמורי הצרפתי. אנקה פונה ליאן אולה סאנד שמאשר לה שהתוצאות התקבלו, והיא חושפת את עשרת המדינות ברות המזל: אסטוניה, רומניה, מולדובה, אירלנד, בוסניה והרצגובינה, דנמרק, אוסטריה, אוקראינה סלובניה ושבדיה. במהלך הקראת המעטפות המצלמה מתמקדת פעמיים על דנה, שנראה שהיא יודעת שהיא לא ממשיכה הלאה. אנקה מציגה על המסך את 25 מדינות הגמר בסדר אלפביתי. שלושת המנחים מודים לכל מי שלא העפיל, הגרמנים הם כל כך מנומסים. עשרת המעפילים לגמר ומלוויהם על הבמה בשלב נפנוף הדגלים המסורתי.

גמר:
הפתיח זהה לזה מחצאי הגמר. שלושת המנחים על הבמה מברכים באנגלית, צרפתית וגרמנית את הצופים. שטאפן ראאב מציין מסורת של הופעות השיר הזוכה מהשנה שעברה, אך מאחר ולנה משתתפת השנה כמתמודדת, היא מתכוננת לשיר שלה ולא יכולה להופיע כדבריו. הוא מרים את הקהל בגרסת רוקבילי של "Satellite". אליו מצטרפות 43 כפילות של לנה עם כל דגלי המדינות השמשתתפות. או אז לנה בעצמה מצטרפת בחלק האחרון של השיר. סרטון בן 90 שניות מציג את הפיכת האצטדיון לאולם התחרות. יודית ואנקה מסבירות על תהליך ההצבעה, השלישייה סופרת לאחור לפתיחת הקווים והתחרות מתחילה. אחרי 12 שירים, יודית מזכירה א הקאמבק של איטליה ומראיינת את דינו הבוסני בגרין רום. אחרי 20 שירים, יודית מאחורי הקלעים עם אמורי הצרפתי, הסבר קצר על הליך ההצבעה, כמו גם קידום מרצ'נדייזינג (אלבום ו-DVD התחרות). אחרי שכל ההופעות הסתיימו, אנקה ושטפאן מסבירים על הליך ההצבעה ואז recap למתגעגעים. יודית ושטפאן מציגים סרטון המאחד את כל 25 הגלויות של הערב על משתתפיהן (הגלויות, לא משתתפי התחרות, בזהה למה שהיה בחצי הגמר. Recap קצרצר ואחרון לשנה זאת. השלישייה סופרת לאחור לסגירת הקווים. לאחר המופע האמנותי, שטפאן ואנקה פונים לאולה סאנד שמאשר כי הניקוד נאסף כעת ברחבי היבשת. השניים פוסעים לגרין רום, שנמצא מאחורי הבמה. יותר מדויק לציין ששטפאן מרים את אנקה כאילו הייתה שק תפוחי אדמה והולך איתה לאורך הבמה. השניים קורים למפיקה להפיל את החומה המפרידה בין הבמה לגרין רום, בטייק על הפלת חומת ברלין. יודית מקבלת את ה-OK מאולה סאנד ואנקה פותחת בשלב ההצבעה.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד זהה כמעט לזה מהשנה שעברה, רק הצבעים מעט שונים. לוח הניקוד עצמו בשחור, המדינות שמקבלות ניקוד נצבעות באפור ודגליהן מוסתר בריבוע ניקוד סגול. שמות המדינות בלבן. מאחורי לוח הניקוד רקע כחול כהה, כאשר צבעי הניאון של הלב שראינו לאורך כל התחרות מתוחים אופקית.
רוסיה ראשונה להצביע, אזרבייג'אן הראשונה להוביל. לאחר ההצבעה הבולגרית, יוון, אוקראינה ובריטניה בשוויון במקום הראשון. אחרי ההצבעה ההולנדית, דנמרק מובילה בנקודה על אזרבייג'אן ויוון. ההצבעה האיטלקית שמה את בריטניה במקום הראשון ואחריה אוקראינה ורומניה. ההצבעות מטורפות, כשהכל משתנה ברמת הדקה. ההצבעה הקפריסאית מעלה את יוון למקום הראשון, כאשר בריטניה ואוקראינה בשוויון במקום השני ואזרבייג'אן עולה לרביעי. ההצבעה האוקראינית מעלה את אזרבייג'אן למקום השני. לאחר ההצבעה הפינית, אירלנד מקבלת בוסט, בעוד אזרבייג'אן עולה למקום הראשון. ההצבעה הנורבגית מעלה את שבדיה למקום השני בשוויון עם יוון. ההצבעה הארמנית הופכת את העניינים לצמודים במיוחד כאשר יוון עולה להובלה עם 45 נקודות, שבדיה ואוקראיה שניות עם 42 נקודות ואזרבייג'אן רביעית עם 41 נקודות. ההצבעה המקדונית מעבירה את הובלת הטבלה לאוקראינה, שבדיה ויוון שניות, בריטניה ואזרבייג'אן רביעיות. בוסניה מוקפצת למקום השישי, והקהל צועק בבוז. ההצבעה האיסלנדית מעלה את שבדיה למקום הראשון ואת אזרביג'אן לשני. חשוב לציין שלאחר 11 הצבעות איטליה מדשדשת במקום ה-21 (!), אך כל זה עומד להשתנות. ההצבעה הסלובקית מכניסה את אירלנד לטופ 10 ומעלה את אוקראינה למקום השני. ההצבעה הבריטית מעלה את שבדיה בחזרה למקום הראשון. ההצבעה הדנית מכניסה את גרמניה לטופ 10 ומגדילה הפער לטובת שבדיה. אירלנד עולה למקום הרביעי, איטליה צוברת נקודות לאט. לאחר ההצבעה האוסטרית, אזרביי'אן עולה למקום השני. ההצבעה הפולנית מעבירה את איטליה לצד השמאלי של טבלת הניקוד. בהצבעה השבדית, דאני סאוסדו שהפסיד לאריק סעדה במלודיפסטיבלן, מעניק את הניקוד כשהוא לבוש בחולצה עם תמונה של אריק עליה. חמוד. שתי ההצבעות האחרונות מצמצמו את הפער בין שבדיה לאזרבייג'אן ל-2 נקודות. ההצבעה השבדית מקפיצה את אירלנד למקום השלישי. ההצבעה הסן מרינאית מעלה את אזרבייג'אן למקום הראשון ולראשונה את איטליה לטופ 10. ההצבעה הגרמנית מתעלמת משבדיה ומאזרבייג'אן. ההצבעה האזרבייג'נית מעלה את שבדיה בחזרה למקום הראשון ואת אוקראינה למקום הרביעי. ההצבעה הסלובנית מעלה את דנמרק למקום השלישי. יותר ממחצית מהמדינות הצביעו. יודית מראיינת בגרין רום את אריק סעדה, המוביל בשלב זה. ריקאפ של הטופ 3 מהמקום השלישי לראשון – דנמרק, אזרבייג'אן ושבדיה. ההצבעה הטורקית מעלה את אזרבייג'אן למקום הראשון, שם תישאר המדינה עד לסוף הערב,ואת אוקראינה לשלישי. איטליה יוצאת מהטופ 10. ההצבעה השוויצרית מתעלמת משבדיה ומעלה את בוסניה והרצגובינה למקום השלישי. ההצבעה היוונית מחזירה את אוקראינה למקום השלישי ומחזירה את איטליה לטופ 10. ההצבעה הגיאורגית מעלה את שבדיה למקום השני ואת איטליה לשישי. ההצבעה הסרבית מתעלמת מאזרבייג'אן ומעלה את אוקראינה לשוויון במקום השני עם שבדיה. ההצבעה הקרואטית מעלה את בוסניה והרצגובינה לשוויון במקום השני עם אוקראינה, כאשר שבדיה יורדת לרביעי. ההצבעה הבלרוסית שוברת את המסורת של עצמה ונותנת ניקוד נמוך לרוסיה. אוקראינה לבדה במקום השני בעוד שבדיה בשלישי. ההצבעה הרומנית מעלה את איטליה למקום החמישי ופותחת עבור אזרבייג'אן פער יפה במקום הראשון. ההצבעה האלבנית כבר מביאה לפער של 18 נקודות בין אזרבייג'אן לאוקראינה שעולה למקום השני. בוסניה עולה לשלישי, בעוד שבדיה זוכה להתעלמות. ההצבעה המלטית מחזירה את שבדיה למקום השלישי, בעוד אזרבייג'אן מגדילה את הפער במקום הראשון ל-26 נקודות בינה לבין אוקראינה. ההצבעה הפורטוגלית מעלה את איטליה למקום הרביעי. ההצבעה ההונגרית מתעלמת מאוקראינה. ההצבעה הליטאית מתעלמת מאוקראינה ושבדיה ומעלה את איטליה למקום השלישי. ההצבעה הבוסנית כבר מעלה את איטליה למקום השני ואת שבדיה לשלישי. ההצבעה הספרדית מתעלמת מאזרבייג'אן ומצצמת בכך את הפער בינה לבין איטליה. ההצבעה הישראלית מתעלמת מאיטליה ומעלה את שבדיה למקום השני. ההצבעה האסטונית מעלה את דנמרק למקום החמישי שם תישאר. כעת רק שבדיה יכולה לעקוף את אזרבייג'אן. מולדובה נותנת רק 3 נקודות לשבדיה ו-10 נקודות לאזרבייג'אן מה שחותם את הניצחון האזרבייג'ני. ההצבעה הלטבית מעלה את איטליה למקום השני ברגע האחרון. אזרבייג'ן זוכה בקטן, איטליה שנייה, שבדיה שלישית, אוקראינה ודנמרק חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
ניקי יורדת במדרגות הגרין רום אל הבמה, מנופפת בדגל טורקיה. אל מגיע אליה, אוחז בידה ויחדיו הם רצים על הבמה לכיוון הקהל. לנה מעניקה את הגביע לצמד וניקי מחברת אותה חזק. אנקה מראיינת את הזוכים בקצרה. השיר הזוכה בהופעת reprise

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1.  גרמניה – פופ-אינדי בהפקה מינימליסטית. הצלילים מאד raw. ווקליות מסתורית וחושנית ווייב סיקסטיזי חזק. אנדר פרודקשן אופנתי ופוסט מורניזם ב-3 דקות. הויזואל הבימתי נפלא: לנה בחליפה שחורה סקסית, מאחוריה רקדניות בלבוש כסוף המכסה אותן מכף רגל ועד ראש, המשתכפלות על הוידאו ארט המתנפץ לרסיסים בסיום השיר. אח מרגעי הקסם הבודדים על הבמה בשנה זו, עדכני, מושך קדימה

2.  קפריסין – בלדה קודרת שמתחילה ברקדנית שעומדת לבדה על הבמה הקטנה. על זו המרכזית הזמר, מלווים/רקדנים ונגן חליל. בלדה אתנית ביוונית, מקסים, זה כל כך מרענן אחרי כל הפופ הבינוני שראינו עד כה וזה פשע שזה לא עלה לגמר. קריסטוס והמלווים מחוברים לרצפה מה שמאפשר להם להטות את גופם מצד לצד. זה מקורי, מייצג תרבות מקומית. בלדת אתנו-רוק דרמטית ומלאת פאתוס. אחלה

3.  בוסניה והרצגובינה – אחד המוזיקאים המוערצים עליי. דינו הוא אגדה חיה. השיר הזה הוא בדיוק המוזיקה שהוא עושה, והוא עושה הרבה סוגי מוזיקה, רק שהפעם באנגלית. על פי דינו\ השיר מדבר על אנשים בגיל העמידה, והמילים מקסימות, כמו שרק הוא מסוגל. הלחן עגול, פריך ומחניף, פופ-מוזיקת עולם עם אווירה אורבנית של דאון טאון סרייבו. השיר מתפתח, ההופעה דינמית, מקסימה וטבעית

4.  אירלנד – העמדה גאונית לשיר פופ כיפי, צעיר וחסר בושה. התאומים מקפצים באנרגיה ושיער גבוה שהופך לדיבור. אף אחד לא האמין שדווקא השיר הזה ישיג לאירלנד את התוצאה הטובה מזה עשור. אלקטרו-פופ עדכני, מלווים נהדרים שלבושים בסטייל. הוידאו ארט הוא האחים עצמם ואדום, שחור ולבן שגורמים לאפילפסיה. לראשונה מזה זמן רב אירלנד מושכת קדימה את התחרות בניגוד לשאר המערב

5.  סרביה – לראשונה מנסה סרביה לשלוח פופ שאין לו קשר לבלקן, לא בלדה דרמטית ולא אתנו-פופ. פופ סיקסטיזי חמוד ומשובב נפש עם הופעה ויזואלית תואמת. נינה והמלוות לבושות במיטב האופנה של התקופה הפסיכדלית. עם וידאו ארט צבעוני תואם. זה חמוד נורא, מדבר ורקיד, רטרו עשוי בקפידה, שמתכתב במעט עם אפנת התקופה שמד-מן החזירו והפכו לשיקית. והכל בסרבית מלאה, נינה נפלאה

6.  בולגריה – אינטרו של פסנתר מעביר לרוק-פופ בועט וכועס. זה לא רע בכלל, הפסנתר לוקח חלק דומיננטי בשיר וכך גם הגיטרות החשמליות. פולי נותנת הופעה בטוחה ואמיצה, בתור מי ששרה רוק בבולגרית על הבמה. הוידאו ארט כולל חלון שעליו זולגות טיפות, המלוות תורמות הרבה לשיר, אבל זו פולי שמרימה את השיר לאורך כל שלוש הדקות ונותנת את הנשמה, להיט רדיו מהמוצדקים

7.  בלרוס – זה כל כך גרוע שזה טוב. פעם הייתה אנג'ליקה אגרובש, אח"כ בא קרזימיר, עכשיו יש לנו את זה. פופ מטופש, קול בס עבה ומבטא שלא מאפשר להבין מילה. אתנו-פופ סלבי ברקע. אירוטראש במיטבו. אי אפשר לשכוח את השורה האלמותית "I love Belarus, gotta dick inside", אני בטוח שהאזרחים שנאנקים תחת הדיקטטורה המזרח האירופאית יכולים להזדהות עם השורה

8.  אלבניה – זמרת מצוינת שזכתה ביותר מכמה פעמים בפסטיבלים מקומיים. אתנו-רוק מרשים שלא עובר מסך, אולי בגלל איך שהיא נראית עם השמלה המחרידה שהיא לובשת, השיער האדום אש, האיפור הכבד והבעות הפנים העצבניות שהיא משחררת לקהל. וידאו ארט של כנפים מאחורה ואלומות אש מתפרצות לאורך כל השיר. יופי של שיר עם הופעה שכנראה הייתה אגרסיבית מידי לקהל האירופי

9.  פורטוגל – מבחינתי חוזרת להיות רלבנטית לאחר כמה שנים חלשות. סוף סוף שיר לא חנפני, שיר מחאה נגד ריאקציה. הסוגה היא פולק פורטוגלי שלא שמענו בתחרות מאז הסבנטיז. ששת חברי הלהקה על הבמה לבושים כמו המהפכנים הסוציאליסטים של מהפכת הציפורנים של 1975. לאור המשבר הכלכלי והמחאות החברתיות בעקבותיהן, לפחות יש שיר אחד בעל רלבנטיות חברתית לפני התקופה

10.  מולדובה – זה אמנם נופל משירם ב-2005, שהיה יצירה חד פעמית ככל הנראה, אך בים בלדות אמצע הדרך הדלוחות שיש לאירוויזיון להציע, זדוב שי זדוב המולדובנים מחזירים את הצבע ללחיי האומה. רוק-פאנק עם ברייקים של אתנו ומוזיקה אורבנית. ככל שאני מבין הם שרים על הזיונים שלהם, אבל אני לא סגור על זה. הופעה הזויה שבה הם לובשים כובעים מוארכים ובחורה על חד אופן זזה קדימה ואחורה

11.  בריטניה – בלו על תקן ה-has beens של הערב. ההפקה המהוקצעת ביותר מבריטניה מזה שנים. 4 הבנים מופיעים לצד 4 מסכי וידאו ארט עם צילומי תקריב של פניהם היפות, המשתנה לאותיות שם השיר, I can. פופ-RnB מופק לעילא, ווקלית חלש בהסוואת ביטים אגרסיביים. ויזואלית זה ווינר, מוזיקלית זה המנוני, קליט ועושה שירות טוב לפופ בתחרות.
12.  גאורגיה – יש משהו חביב בשיר הזה, אבל הוא סובל מהיעדר אותנטיות. רוק-גראנג'-פופ אמריקאי טינאייג'רי שמזכיר את לינקין פארק או את אוונאסנס, משהו מתחילת העשור הקדום, שאכן לא נראה יותר מידי בתחרות. אחרי פזמון אחד חותכים לראפ, כדי להזכיר לנו שהם מושפעים בדיוק מהלהקות הנ"ל. התלבושות מעניינות, שחור כמו שהגרוזינים אוהבים עם עיטורים מעוגלים בצבעים זרחניים.
13.  איטליה – חוזרת ובגדול לתחרות לאחר 14 שנים. איטליה שולחת את זוכה קטגוריית האמנים הצעירים בסנרמו. רפאל בפופ-ג'אז משכנע וקומיוניקטיבי, מיושן ועם זאת ניצחי. השיר חציו באנגלית וסובל מחוסר אנרגיות בחלקו הראשון. העובדה שזה זכה בשופטים מוזרה בעיני. מזכיר הופעות בלובי של בית מלון, ולמעט רגעי קסם בודדים לא מתרומם. מה שכן, רפאל משדר אותנטיות של מוזיקאי המחובר לשיר שלו.
14.  סן מרינו – סניט נראתה זוועה, עם השיער סתור ולא מסורק, שמלה כסופה דוחה ולא מחמיאה והקונסילר מה איתו כפרה? השיר לעומת זאת חביב מאד. בסטודיו זה אפילו מקסים, אבל היא שרה לא בסולן הנכון והמלווים מעפילים עליה. יש גייזרים שמתפרצים מאחוריה וזה נורא לא מתאים לפיל של השיר, אבל זה בקטנה. בלדת פופ אמצע הדרך, למל"מית וחסרת סיכוי שזקוקה נואשת למישהו שיעשה לה העמדה.
15.  אוקראינה – עכשיו, כשאמורים אוקראיניזציה אני חושב שלזה מתכוונים. בלדה חביבה מאד, שבניגוד לאיך שהיא נשמעת לא נכתבה על ידי שבדים. היא בנויה היטב, לחן מהודק, היא לא מותירה רושם רב מידי, אבל היא עוברת פלייליסט. לא נראה לי שמיקה מבינה על מה היא שרה. היא עוטה כתפיות עשויות נוצות ואליה מתלווה אמנית היוצרת בחול את מה שמוצג מאחוריה במקום הוידאו-ארט.
16.  אזרבייג'אן – ויזואלית זה הרגע החזק של הערב, ורק עכשיו אני מבין את זה כשאני רואה את זה. השיר עצמו הוא בלדת פופ מודרנית שמזכירה לי משום מה את "No one" של אלישיה קיז. אלי וניקי לבושים בלבן ולהם ארבע מלוות שבדיות מצוינות ובימוי והעמדה שבדיים מנצחים ומדויקים. ווקלית זה לא מבריק, אבל האווירה עוברת. הבמה מופצצת באור ובפזמון האחרון גשם של זיקוקים שוטף את הבמה.
17.  דנמרק – Lisa Cable עושה זאת שוב. מבחינת הלבוש מדובר ברגע הסטיילינג המצטיין של השנה. הבנים לבושים בבגדים של ויויאן ווסטווד, כשהסולן בחולצה סגורה לחלוטין מלפנים ופתוחה מאחור. השיר עצמו? המנון חזק בצורה בלתי רגילה, כולל חצוצרות אירוויזיוניות בפזמון האחרון. בריט-פופ שנאמר כבר כמה דברים לגבי אי המקוריות שלו. האווירה היא מהפכה ומחאה במעטפת רוק-פופ חנפנית.
18.  נורבגיה – אפרו-פיוז'ן פופ מנורבגיה זה לא משהו שאתה מצפה לו. לא דיברנו על זה שאדום לא הולך בתחרות? כל המלווים לבושים בצבע זה פותחים את ההופעה ואת נכנסת סטלה בשמלה מוזהבת ולא הכי מחמיאה. השיר פשוט לביצוע ובגדול הוא כיפי, שמח, מזכיר מאד את המנוני האפריקאים מאליפות העולם בכדורגל. זה חביב, מחויך, אבל מעט רפטטיבי. מה גם שבסוגה זו כבר שמעתי טובים יותר.
19.  יוון – האינטרו של Jan Jan, השיר הזה הוכיח שגם בעשור הזה יוון רוצה ויכולה להמשיך ולהחזיק במעמד של אימפריית אירוויזיון. השיר נפתח בראפ, הגשר מרים את האנרגיות לפזמון בקצב הלייקה. המון דרמה יש בשיר הזה, אבל כמו תמיד במקרה של יוון מעט מאד נשמה. הרקע מדהים ואפקטיבי, אובליסקים עם אורות כחולים. ארבעה רקדנים מלויים את השיר. מאיפה יש להם כסף לאפקטים של אש?
20.  סלובניה – שוב קול גדול שמתבזבז על שיר בינוני עד סביר. איטריות מחוממות של בלדות פופ-RnB מהניינטיז. מיה נותנת הופעה סקסית, עם ארבע מלוות לבושות שחור ועמוקות מחשוף. היא מנסה לתת לשיר את הנשמה שאין לו. לאחר הבית השני, מתחיל גשר דרמטי ומכונת רוח מופעלת וזה המאני טיים של סלובניה, כינורות דרמטיים וביטים כבדים מעצימים את הדרמה עד לסיום בתו הגדול.
21.  ספרד – המדינה מאחרת את הרכבת ב-10 שנים בערך. פופ-רומבה בהופעה ספרדית טיפוסית. זה חמוד וכיף לרקוד את זה, אבל ספרד תקועה בתקופה שבה העולם היה מכור ללטיני, וזה נשמע כמו שיר תיירים, ילדותי ופשוט, שלא מצליח להשאיר רושם חזק מידי. לוסיה היא תואמת רוני דלומי עם שמלה ורודה ורקדנים ומלווים הלבושים כולם בלבן. הופעה דינמי ואנרגטית.
22.  שווייץ – אחת המכות של התחרות הזו זה שירי אמצע הדרך שמצליחים לעלות לגמר בהיעדר משהו אחר…אנה השווייצית בבלדת פופ-ג'אז אמצע הדרך, עיבוד מאופק ומינימליסטי שזורק אותנו לשנות ה-40 או ה-50. היא מצליחה לעבור מסך יפה ומחייכת את דרכה לצמרת. הוידאו ארט מעלף בשלל קשתות, שמשות ועננים. רדיו פרנדלי, שעובר לך ליד האוזן ומרגיע אותך, אבל אתה מיד שוכח אותו לאחר מכן.
23.  רוסיה – אז אלכסיי חתיך, והוא מאד אמביציוזי, והוא נורא מתאמץ להיות דימה בילאן או לפחות סרגיי לזרב הבא. האינטרו הוא פולק רוסי ואז ישר לפופ-אלקטרו אגריסיבי, כתוב על ידי השבדים שהלחינו כמה להיטים לליידי גאגא ועוד. ההופעה מנסה להיות הגרסה הגברית לאני לוראק עם סטייל של "גריז", אבל השיר פשוט לא מרשים, לא סוחף כהמנון פופ, ובגמר אריק סעדה גונב לו את הפוקוס והשטיק.
24.  צרפת – הפייבוריט לאורך כל העונה מתרסק על הבמה. אמורי מגיש הופעה מאד לא מדויקת ולא ממש מתחבר למוזיקה. קצת כמו זמר מקצועי שנקלע לערב קריוקי. וידאו ארט מציג זריחה מרהיבה בשלל צבעים. פופרה רגילה למדי עם מארש צבאי בלתי פוסק ברקע. הוא לחוץ, מזיע ולא מצליח למכור אפילו קמצוץ מהשיר. הופעה חסרת אנרגיה, מהר מאד מבינים שווינר זה לא.
25.  מקדוניה – מכמה שירים האינטרו הזה גנוב? האינטרו הוא אלקטרו, אך ברגע שוולטו מתחיל לשיר, השיר הופך לרוק אמצע הדרך עם נגיעות אתניות. שיר על נערה רוסיות, כולל קריאות "קלינקה מאיה", ומילים כמו "אני מקדוני, את רוסיה". השיר סובל מאובר שטיקים והופעה מבולגנת, חבל שלא עבדו מספיק על הלחן במקום על הברייקים וקריאות הביניים, שיר כמעט ילדותי מבחינת המבנה הפשוט שלו.
26.  סלובקיה – סלובקיה לוקחת חצי צעד קדימה, שוכרת כותב אמריקאי ושתי תאומות מלכות יופי כדי להתמודד עם האירוויזיון. השיר בעל פוטנציאל מסוים, אבל הוא מונוטני, תיבה אחת בבית ולחן רפטטיבי. זה נשמע כמו משהו שכבר שמענו בעבר והעברנו ערוץ. הבנות אמנם יפות, אך נעדרות נוכחות בימתית אמיתית. זה נשמע כמו השיר האזרבייג'ני רק בלי הכסף, או הלחן, או ההעמדה, או ההפקה. שיר רזה.
27.  פולין – איזה שיר גרוע ואיזו הופעה מחרידה. מגדלנה מגיעה עם איפור כבד מידי, לבוש וכוריאוגרפיה שנשכחו איפושהו באירוויזיון 2007 ופופ דלוח שאמור להזכיר לנו איפה בריטני ספירס ודומותיה התחילו לפני יותר מעשר שנים, פופ אגריסיבי, הביט משתלט על השירה של כל מי שנמצא על הבמה ואתה צריך מקלחת ומנוחה קלה אחרי ההתשה שעברנו כרגע. היא צורחת סתם וזה בעיקר משאיר טעם של החמצה.
28.  פינלנד – מכת הבינוניות מכה שוב עם בלדת גיטרה ופסנתר מאוסקר הפיני. המבצע חסר אישיות ממש כמו השיר שלו. האווירה היא בלדת פולק אמריקאית המספרת על ילד שהולך להציל את עולמנו המתכלה. בלדת סינגר סונגרייטר אקוסטית, שלא שורדת את מבחן הזמן. הכותרת אמורה לגחך על כותרות שירי האירוויזיון, כל הבום בום וכאלה. ובכן, זה לא מצחיק, זה לא עובר, זה safe מידי, נחמדי מידי.
29.  אסטוניה – פופ מופק כהלכה והופעה חזקה ומהודקת. ביטים של טראנס, בעוד גטר והרקדנים מרימים כשמאחוריהם וידאו ארט של מטרופולין, כמו גם בניינים מקרטון שהם מתחבאים ביניהם מידי פעם. הלחן של השיר לא הופך אותו ללהיט, יש לו hook ברור, אבל זו מעטפת רבה על מעט תוכן, מלודיה ילדותית. מראה הבובה והקול המתיילד שלה לא מוסיפים והשיר נשמע מעט אינפנטילי עם הפקה חדה.
30.  הונגריה – עד ליום זה אני לא מבין מה היה בשיר הזה שהפך אותו לכזה פייבוריט. זו לא ההופעה החלשה, זו לא קטי שנראתה כמו תחת, זה השיר שמלכתחילה היה אירוטראש דיסקו-פופ לא מעניין. זה מזכיר את הניסיונות של סלין דיון לעשות פופ קצבי אי שם בתחילת העשור הקודם. זה שמרני, זה לא מחזיק מים. עובדה שהשיר פשוט נעלם אחרי התחרות ואפילו בקרב החובבים הוא איבד מכוחו. סתם.
31.  ליטא – בלדת עלובי החיים ועלוב עולבי שמיים, שבשנה רגילה לא היה לה סיכוי להעפיל לגמר…חמושה במחשוף אימתני ופזמון בצרפתית, אוולינה עושה אהבה עם המצלמה, מלווה על ידי פסנתרן וזוויות צילום מחמיאות. הבמה קודרת כפי הראוי במחזות זמר והיא מוסיפה בסוף השיר בית בשפת הסימנים. בטוב טעם. איך אימא שלי הגיבה כשהיא ראתה את זה: "איזה שיר מעפן". אכן אימא, אכן.
32.  בלגיה – מדהים שזה היה קרוב לעלות לגמר. ביטבוקס ואקפלה, לא מזיק, לא מועיל, חצי מופע רחוב. העמדה של כלום וחצי. זה עובר לך ליד האוזן ונשמע כמו קבוצת תיאטרון. יציאה פוסט מודרנית בעידן שכל השירים הם אובר פרודוסד, ועדיין אין בשיר הזה הרבה. אם אתם הולכים על הז'אנר הזה לפחות תקפידו להישמע כאילו לא יצאתם מהסאבווי בניו-יורק ב-1994. חובבני ומאכזב.
33.  אוסטריה – השיר מסתמך על הקול הגדול של נדין. מדובר בקיטש שחוק ולחן שבלוני. בדומה לשיר הליטאי, יש כאן סגנון אירופי שמדבר בעיקר לדור המבוגר יותר ובו זמנית לצופים של תכניות הכישרונות שנוטים להצביע לביצוע וקול גדול על פני שיר, ובאירוויזיון חשוב מאד הביצוע, אבל גם שיר ראוי. פאוור בלאד שכבר הייתה והלכה. מה שכן אוסטריה לראשונה מזה הרבה זמן מעמידה הופעה חזקה וכוחנית.
34.  הולנד – זוכרים איך בסטודיו חשבנו שהולנד חזרה לימי הזהר שלה? ובכן, פחות. רוק-פופ-קאנטרי מיד טמפו שמרני ורדיו פרנדלי. הסולן נראה מגוחך וההופעה הבימתית מעליבה. שיר אמצע הדרך, לא מועיל ולא מזיק. השיר בנוי כשיר אצטדיונים וככזה הם אמורים להטעין את ההופעה באנרגיה, אך הם לא עושים זאת ואנחנו נותרים עם הופעה מאד מהוססת, עייפה ונטולת כריזמה. וידאו ארט כמעט ולא קיים.
35.  לטביה – מה זה החרא הזה, שני לטבים לבנבים שחשים את עצמם שחורים. היש עצוב מזה? הסולן נע בדביליות ובחוסר קצב מובהק. השיר הוא אפילו לא פילר באלבום RnB בינוני. הפקת פופ-אלקטרו לקטע שמנסה להיות נשמה, אבל נשמע כמו חיקוי של הדבר האמיתי. אין שום דבר שעובד שם כמו שצריך, זה שיר שנתקע לך במוח, אבל לא בקטע ממכר, אלא בקטע מציק. הפזמון כל כך בסיסי וחסר השראה.
36.  רומניה – הבינוניות לא נגמרת. זמר בריטי עם מכנסיים של טבח מנסה לשכנע אותנו להציל את העולם. בינתיים בוא נתמקד בלהציל את השיר העלוב שלך. פופ-קברטי, שמזכיר מסיבת תיכון במקרה הטוב או מוזיקה של זמר בבית מלון במקרה הרע. לרומניה יש הרבה מה להציע ואחרי השיא של השנה שעברה להתדרדר לזה זה די עצוב. עבודת מצלמות תזזיתית ומודולציה בפזמון האחרון כנראה הספיקו לאירופה.
37.  איסלנד – אמרנו כבר שנת בינוניות? מסוג השירים שגורמים לי להתעצבן. פופ קאנטרי מיושן, שמזכיר שירים של דיסנילנד, זה עולם קטן מאד וכאלה. השיר זכה בקדם בנסיבות מצערות, אך זה לא הופך אותו בשום שלב לראוי. זה כל כך שנות החמישים מבלי להתכוון. הוידאו ארט הוא של סמלי אינקה שזה אחד הדברים הכי לא קשורים לשיר עצמו. זה הבינוניות בבינוניותה. סוג של בריטניה 76' אול אובר אגיין.
38.  מלטה – אירופופ-דיסקו טראשי. האינטרו האגרסיבי בצלילי אלקטרו ואז גלן פותח את הפה והופך את האנגלית לראשונה לבלתי ניתנת להבנה מפיו של מלטי. הוא מלווה על ידי שלושה זמרות ליווי בחצאיות שחורות המנסות לתת וייב של הסופסרימז ושני רקדנים לצידו. זה נשמע כמו אלפי שירי דיסקו אחרים מהניינטיז, מסוג הדברים שלא זוכים לתשומת לב אף פעם ואין סיבה שהפעם זה יקרה.
39.  שבדיה – הפתיח גנוב מ-Boni M, המילים המטופשות בהיסטוריה, ההופעה היסטרית עקב ההיסטריה שנתקף ביורקמן לאחר אי ההפעלה בשנה שעברה. פופ אגריסיבי וקצבי לנערות תיכון. הרקדנים ושבירת הזכוכיות עושים את ההופעה, כמו גם ההפקה המלוטשת. אבל המילים עושות לי חררה. למה אתה שר על להיות פופולרי? אי אפשר היה למצוא מילים פחות מביכות. כל הפיל הוא של להקת בנים בניינטיז.
40.  טורקיה – השילוב של טורקיה ורוק הצליח בעשור האחרון להביא כמה משירי הרוק היותר מרשימים שעלו על בימת התחרות. לא הפעם. בניסיון לחקות בימתית את מה שעשו קודמיהם בתפקיד, עולים חברי להקת…בשיר רוק פשוט וחסר השראה. זה אפילו לא סתם מיושן, זה חסר משמעות, קשקשני, נכתב בחופזה. הסטיילנג מזעזע, הזמר חסר כריזמה וויזואלית מדובר בתאונת דרכים שלא מתאימה לטורקיה.
41.  ישראל – דנה הגיעה לעשות בושות. אחרי שלקחה את אירופה בגדול לפני 13 שנה, היא חוזרת, אבל עם שיר כל כך גרוע שקצרה היריעה מלתאר אותו. עיבוד של תלמיד תיכון, שיר חסר טעם וריח, הופעה מביכה שלא עשו עליה חזרות וחמישה מלוות שנלקחו גם כן ממסיבת סיום של תיכון. 3 דקות של חלטורה ישראלית שרקחה אינטרנשיונל כדי לזכות בתמלוגים בזול ובטיול לגרמניה חינם. זבל מוזיקה שאין לתאר.
42.  ארמניה – זוועת עולם, אפילו במונחי פופ אירוויזיוני. אין לתאר כמה זה זול, ירוד, מטופש ועלבון לאינטליגנציה. ההופעה עמוסה, אמי בלבוש מתאגרפת יושבת בתוך כפפת אגרוף. לצידה 4 רקדנים שיוצרים זירת אגרוף בשלב כלשהו. הוידאו ארט הוא כוכבים בלבן על רקע כחול ואדום במה שמזכיר קצת את דגל ארה"ב. הבתים מבטיחים משהו שהפזמון לא מצליח לקיים וההופעה הווקלית מתנשפת מאד.
43.  קרואטיה – המדינה כבר איבדה קשר עם המציאות. אחרי שבשנה שעברה היה להם את אחד הקדמים הטובים, הם מבטלים אותו ויוצרים איזה ריאליטי מטופש שבסופו אנחנו מקבלים את אחת הזוועות של העשור החדש. אירופופ-דיסקו רטרו לסבנטיז כבר מזמן יצא מהאפנה, שיר בית אבות. זמרת חסרת נוכחות, מלוות דודתיות ומלא גימיקים, כולל קוסם. אבל השיר הא הכי בלתי נסלח, לחן של ₪ וחצי.

המנחים:
Anke Engelke, Judith Rakersand ו-Stefan Raab – הוא קומיקאי ובדרן מקומי מצליח מאד. מנחה תכניות בידור משנות התשעים, מעורב בשלל תכניות מוזיקה, אחראי להצלחות הגרמניות ב-1998, 2000, 2004 ולתכנית הכשרונות המקומית שגילתה את לנה והביאה את הניצחון לגרמניה.
יודית היא מגישת טלוויזיה ועיתונאית. אנקה היא קומיקאית ילדית קנדה, בשואו ביז משנות השבעים, מדובבת ומנחה ותותחית על באופן כללי. שטפאן חמוד, אבל הוא מחוויר לעומת אנקה המשעשעת והטבעית, יודית היא המיותרת מבין השלושה ולא מביאה איתה משהו מיוחד על אף מקצועיותה שלושתם ביחד עושים עבודה מקצועית, מדויקת ומציגים נימוס גרמני לד וולגריות במידה, אך גם מוכיחים את חוסר הצורך בשלושה מנחים

הגלויות:
כל גלויה נפתחת בפעימות לב, המבצע עומד לפני הבמה ומנופף למצלמה. שם המדינה מופיע על המסך בתחילת הגלויה כשלשמאלו הלב הגדול והמכוער. הגלויה מספרת סיפור קצר של מישהו מהמדינה המבצעת שפועל, גר או מתייר בגרמניה המדינה המארחת. בסוף הסיפור הקצר על נופי המדינה הוא אומר "הקשיבו לפעימות הלב" בשפת המדינה, או שזה בכתוב

Interval act:
חצי גמר 1 – Cold Steel Drummers – מופע מתופפים. חביב ועושה כאב ראש קל
חצי גמר 2 – Flying Steps – "Flying Bach" – ריקודי רחוב, ברייקדאנס וכאלה, רק עם מוזיקה של באך. איך הגרמנים מתים על השטויות האלה
גמר – Jan Delay performing "Oh Jonny" and "Klar" – סרחט הוא המופע האמנותי? מופע פופ-RnB בשילוב ביג בנד. זה מיותר וסתמי כמו שה נשמע. הבחור שר מהרפרטואר שלו באנגלית לא ברורה בליווי רקדניות\זמרות ליווי ולהקה מאחוריו

מעניקי ניקוד בולטים:
רוסיה – Dima Bilan נציג 2006 ונציג וזוכה 2008
הולנד – Mandy Huydts נציגת 1986 כחלק מהרכב
אוקראינה – רוסלנה נציגת וזוכת 2004
פינלנד – Susan Aho נציגת 2000 כחלק מהרכב
נורבגיה – Nadia Hasnaoui מנחת 2010
דנמרק – Lise Rønne מנחת 2014 העתידית
סן מרינו – Nicola Della Valle נציג 2008 כסולן ההרכב
אזרבייג'אן – Safura Alizadeh נציגת 2010
גיאורגיה – Sofia Nizharadze נציגת 2010
אסטוניה – Piret Järvis נציגת שוויץ 2005 כחלק מהרכב
מולדובה – Geta Burlacu נציגת 2008
לטביה – Aisha נציגת 2010

שירים במצעדים:
אזרבייג'אן – מקום 7 בוולוניה, מקום 10 ברוסיה, מקום 11 בשוויץ, מקום 22 באוסטריה, מקום 33 בגרמניה, מקום 37 בפלנדריה
איטליה – מקום 33 בפלנדריה, מקום 35 בוולוניה, מקום 40 באוסטריה
שבדיה – מקום 4 בפלנדריה, מקום 17 בפינלנד, מקום 23 בוולוניה, מקום 27 באירלנד, מקום 29 באוסטריה
דנמרק – מקום 9 באירלנד, מקום 39 בשוויץ
אירלנד – מקום 3 באוסטריה, מקום 8 בדרום קוריאה, מקום 11 בשבדיה, מקום 12 בגרמניה, מקום 14 בפלנדריה, מקום 22 בפינלנד, מקום 26 בוולוניה, מקום 28 בשוויץ, מקום 40 בבריטניה
גרמניה – מקום 18 באוסטריה, מקום 24 בפלנדריה, מקום 29 בשוויץ, מקום 39 בוולוניה
בריטניה – מקום 7 בגרמניה, מקום 8 באוסטריה ובשוויץ, מקום 17 בפלנדריה, מקום 34 באירלנד
צרפת – מקום 25 בוולוניה
אסטוניה – מקום 40 בפלנדריה
פורטוגל – מקום 13 באלבניה

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – " Ende ka shpresë" של Alban Skenderaj & Miriam Cani היא בלדת פופ חזקה, פייבוריטית לזכייה, אך מסיימת מקום שני. "E bukura dhe bisha" של Besa Kokedhima היא פאוור בלאד עם אלמנטים של רוק ואלקטרו. כנראה מה שאלבניה הייתה צריכה. מקום שמיני. "Një dashuri" של Enkeleda Arifi במקום החמישי הוא פופ-אתנו מסורתי, קליט וחמוד. "Stuhi dhe diell" של Entela Zhula הוא פופ ניינטיזי עם צלילי האוס כבדים, קצת מיושן, אבל חביב. לא מעפיל מחצי הגמר הראשון. גורל דומה ל-"Dashuri pas emrit" של Etmond Mancaku רוק אייטיזי מחצי הגמר הראשון. "Rastësi" של Xhejsi Jorgaqi במקום הרביעי הוא היפ-הופ-RnB חביב
* אוסטריה – "Paris, Paris" של Klimmstein feat. Joe Sumner הוא רוק-פופ מחויך. מקום ראשון בחצי הגמר, אך רק מקום שלישי בגמר.
* בלגיה – "Rien en apparence" של Sarina Cohn היא בלדה צרפתית קטנה ומודרנית, מקום שני. "C'est la musique" של Steve Linden היא בלדה מקסימה, חייכנית ואקוסטית. מקום חמישי. "Les pieds dans l'eau" של Swing Channel הוא שאנסון רטרו שמחזיר לשנות הארבעים. מקום 21 בחצי הגמר ולא עולה לגמר.
* בולגריה – "Mome hubava" של Elmira Kostova הוא מקסים ואקספרימינטלי. מתחיל כאתנו בולגרי ומקבל גיטרה חשמלית בהמשך. "Blue Cotton Levi's" של Wickeda הוא פופ-סקא עם קצת פולקלור מקומי.
* דנמרק – "Hvad hjertet lever af" של Stine Kinck הוא פופ מאוטאון ששייך לסבנטיז, חמוד. מקום שלישי.
* אסטוניה – "Kes ei tantsi, on politsei" של Elmayonesa הוא שיר מחאתי בסגנון אורבני לטיני. מקום שביעי בחצי הגמר הראשון ולא עולה לגמר. "The Storm" של Mimicry מסיים במקום העשירי והאחרון בגמר. רוק אייטיזי, הגל החדש. "St. Cabah" של Shirubi Ikazuchi הוא Dark Pop מגניב, מקום שביעי בחצי הגמר השני, לא מעפיל לגמר. "Baby Had You" של Victoria הוא כבר פופ מודרני א-לה Lady Gaga. מקום שישי בגמר.
* יוון – "I Don’t Wanna Dance" של Nikki Ponte הוא שלאגר שבדי שכתבו יוונים במפתיע.
* איסלנד – "Eldgos" של Matthías Matthíasson & Erla Björg Káradóttir הוא גלאם רוק אייטיזי שמגיע לגמר. "Nótt" של Jóhanna Guðrún Jónsdóttir היא בלדת פופ-שלאגר רומנטית, גם כן בגמר.
* ישראל – "נוסעת אל געגועיי" של כרמל אקמן היא בלדת קאנטרי מפתיעה, מקום תשיעי. "אור" של חן אהרוני הוא ניסיון ליצור Alexander Rybak מקומי, פופ אירוויזיוני טיפוסי, מקום רביעי.
* איטליה – "Amanda è libera" של Al Bano במקום ה-11 הוא בלדת שלאגר מיושנת, אבל התמכרתי לו. "Fuoco e cenere" של Micaela מסיים במקום השני בערב הצעירים, בלדה נפלאה ומודרנית, Leona Lewis פינת Christina Aguilera.
* ליטא – "Dirty Avenue" של Dovydas Mašcinskas מגיעה למקום ה-13 והאחרון בחצי הגמר הראשון ולא מעפיל לגמר, רוק פסיכדלי מעולה. "Kibernetiniam sode" של Flaer הוא כבר יותר רוק-פאנק סבנטיזי, מקום 11 בחצי הגמר השלישי. לא מעפיל לגמר. "Laukiu" של Liepa במקום השישי בגמר הוא פופ-קברטי ברודווי של פעם. "7th Bus" של The Independent הוא עוד רוק פסיכדלי סיקסטיזי, מקום תשיעי בגמר.
* מקדוניה – "Posledna pesna" של Amir Ibraimovski & Art Saund במקום העשירי היא בלדה אמוציונאלית עם מלודיה בלקנית טיפוסית. "Ram tam tam" של Martin Srbinoski במקום השני הוא יופי של רוק עם גיטרות חשמליות וקצת אתנו מקדוני. "Ne vrakaj se" של Vodolija במקום ה-15 והאחרון הוא רוק ניינטיזי עם נגיעות פרוגרסיב.
* מלטה – "Topsy Turvy" של J. Anvil בלחן של הצוות הפיני-אירי-מלטי שכבר חלשו על כמה קדמים ברחבי היבשת. פופ קברטי מטופש ומדבק. מקום עשירי.
* מולדובה – "Si tac" של Corina Cuniuc במקום ה-13 היא פאוור בלאד חזקה, גם אם קצת ניינטיזית. "Viata" של Doinita Gherman הבלתי נלאית הוא שוב אתנו-רוק מגניב, במקום ה-14 והאחרון.
* נורבגיה – "Trenger mer" של Sichelle הוא RnB-אלקטרו-פופ שלא מעפיל מחצי הגמר הראשון.
* פורטוגל – "Deixa o meu lugar" של Inês Bernardo במקום הרביעי הוא בוסה נובה מרגיעה.
* רומניה – "Bang Bang" של Mihai Alexandru feat. B-Body & Soul במקום הרביעי הוא פופ-דאנס עם אינסטרומנטים רומניים. קליט וחמוד.
* סרביה – "Idemo dalje" של Aleksandra Kovac היא בלדה יוגו-נוסטלגית, בטעם של פעם, מקום שני. "Ring ring ring" של Breeze במקום השלישי והאחרון הוא פופ פיפטיזי חביב.
* סלובניה – "Disko raj" של Feliks Langus הוא דיסקו פאנקי מגניב. "Time for Revolution" של Rock Partyzani הוא מן רוק כאילו בשילוב תזמורת הצבא האדום, קומוניסטי משהו.
* ספרד – "C'est la vie! It's Alright!" של Lucía Pérez הוא עוד שיר סקנדינבי, חמוד ולא שייך לכלום. פופ-קברטי שבו לוסיה מנסה להיות חושנית משהו.
* שבדיה – "In the Club" של Danny Saucedo הוא פופ-דאנס להיטי, מקום שני. "Try Again" של Dilba מגיע למקום השמיני והאחרון בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. פופ-האוס של תחילת העשור הקודם, אבל אהבתי, כיפי כזה. "Something in Your Eyes" של Jenny Silver מעפיל לשלב ההזדמנות השנייה מחצי הגמר הראשון, אך לא ממשיך הלאה. פופ-שלאגר ABBA חסר בושה. "Oh My God" של Le Kid הוא פופ באבל-גם חמוד. מסיים במקום החמישי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. "E det fel på mej" של Linda Bengtzing הוא שלאגר טיפוסי ואנרגטי מלינדה, מגיע לגמר ומסיים במקום השביעי. "My Heart is Refusing Me" של Loreen מסיים רביעי בחצי הגמר השני, מעפיל לשלב ההזדמנות השנייה, אך נעצר שם. יופי של פופ-טראנס אווירתי ועצוב. "Dance Alone" של Love Generation מסיים שלישי בחצי הגמר הרביעי ועולה לשלב ההזדמנות השנייה, שם נעצר. "Desperados" של Pernilla Andersson היא בלדת קאנטרי טובה. מסיימת מקום רביעי בחצי הגמר הראשון, מעפילה לשלב ההזדמנות השנייה וגם היא מסיימת שם. "I’m in Love" של Sanna Nielsen הבלתי נלאית הוא שלאגר דיסני אגריסיבי שמנסה חזק מידי. מקום רביעי בגמר.
* אוקראינה – "Action" של Anastasiya Prihodko הוא פופ-האוס מצוין ומפתיע במקום השמיני. "Prosto lyubit" של Arina Domski היא בלדת פופ Easy Listening עם קצוות אלקטרוניים, לא עובר את רבע הגמר השלישי. "Eyo imya" של Bahroma מסיים במקום ה-13 בגמר, רוק אמריקאי טוב מאד. "Smile" של Jamala הוא פופ-אינדי פיוז'ן מאד, מצוין. מקום שלישי. "Zhovteye zhyto" של Vroda הוא מוזיקה אתנית בהפקה עדכנית, מצוין. לא מעפיל מרבע הגמר החמישי. אבל הלהיט של השנה הוא "The Kukushka" של Zlata Ognevich, פופ מקומי מצוין, מודרני בהפקה מהממת.
* בקדם הנורבגי – למקום השני מגיעים The BlackSheeps, כשאחת מחברות הלהקה היא Agnete שתישלח ב-2016
* בקדם האלבני – Hersi Matmuja מגיעה למקום ה-11 ותישלח ב-2014. Kejsi Tola, נציגת 2009, לא מעפילה מחצי הגמר השני
* בקדם הארמני – הקדם אמור להתקיים בפברואר, אך נדחה לתחילת מרץ עקב טרגדיה משפחתית במשפחתה של אמי
* בקדם הסרבי – בדומה לשנה שעברה, מחליטים ב-RTS לערוך פרטי למלחין עם 3 שירים, אך הפעם עם טוויסט. קורנילייה קובאץ' ובנותיו אלכסנדרה וקריסטינה הלחינו שיר אחד כל אחד. אלכסנדרה שרה בעצמה אצ השיר שהלחינה, אך הייתה זו קריסטינה שזכתה עם שיר בביצוע נינה
* בקדם השוויצרי – כרגיל 4 רשויות השידור מגישות שירים מטעמן לקדם עצמו. מרשות השידור בשפה הגרמנית SF הגיעו שירים מ-Mariella Farré נציגת 1983 ו-1985 כחלק מצמד. Piero Esteriore נציג 2004, Miodio נציגי סן מרינו ב-2008, DQ נציגת דנמרק 2007 ו-Todomondo נציגי רומניה 2007. אף אחד לא התקבל בהצבעת רשות השידור בשילוב הצבעה אינטרנטית
* בקדם הגיאורגי – Eldrine זוכים עם הסולנית Tamar Vadachkoria אשר מוחלפת ב-Sophio Toroshelidze לקראת האירוויזיון
* בקדם הפיני – בין המתחרים נמצאת Stala & So., אשר Sampsa Astala החבר בה, ייצג את פינלנד ב-2006 כחלק מהרכב. Saara Aalto מגיעה למקום השני ותישלח ב-2018.
* בקדם המלטי – Kurt Calleja מגיע למקום השלישי ויישלח בשנה הבאה. Fabrizio Faniello נציג 2001 ו-2006 מגיע רביעי. Amber מגיעה למקום ה-13 ותישלח ב-2015. Claudia Faniello מגיעה למקום התשיעי ותישלח ב-2011. Jessica Muscat מגיעה למקום ה-15 והאחרון ותישלח ב-2018 כנציגת סן מרינו כחלק מצמד.
* בקדם הקרואטי – לגמר מגיעים שני זמרים ושניהם שרים את אותם שלושה שירים. הסיבוב הראשון נגמר בשוויון בין 4 ביצועים ל-2 שירים. הקהל מעדיף את "Stotinama godina" בעוד השופטים מעדיפים את "Lahor". האחרון עולה ל-Super-Final בביצוע שני הזמרים והקהל מעדיף את הביצוע של דריה. השיר מבוצע באירוויזיון בגרסתו האנגלית "Celebrate". הזמר Damir Kedžo מתמודד בהליך הבחירה הקרואטי ומנופה בשלב הראשון. הוא יזכה בקדם 2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון.
* בקדם האיסלנדי – מוחלט כי כל השירים יהיו באיסלנדית. שירים בשפה אחרת לא מורשים להשתתף בקדם, לאחר מכן ניתן לשלוח לאירוויזיון עצמו את השיר באנגלית. Sigurjón Brink מוגרל לחצי הגמר השלישי עם "Aftur heim", אך נפטר שבוע וחצי לפני חצי הגמר. את מקומו תופסים שישה זמרים חברים שלו שמופיעים תחת ההרכב Sigurjón's Friends לזכרו. הם זוכים בקדם. בין המשתתפים בקדם Jóhanna Guðrún Jónsdóttir נציגת 2009. בחצי הגמר השני משתתף Kristján Gíslason בדואט. הוא היה נציג 2001 כחלק מצמד. השיר לא מעפיל לגמר
* בקדם הליטאי – Linas Adomaitis נציג 2004 כחלק מצמד מגיע למקום השני. Monika Linkytė מגיעה למקום הרביעי ותישלח ב-2015 כחלק מצמד. למקום החמישי מגיע Donny Montell שיישלח בשנה הבאה וב-2016. למקום השביעי מגיע Sasha Song נציג 2009. למקום העשירי מגיעים בדואט Donny Montell ו- Sasha Song
* בקדם האזרבייג'ני – תכנית ריאלטי-כשרונות. Farid Mammadov מגיע למקום העשירי ברבע הגמר השלישי ולא ממשיך הלאה, הוא יישלח ב-2013. Sabina Babayeva מגיע למקום השלישי ברבע הגמר הרביעי ולא ממשיכה הלאה, היא תישלח בשנה הבאה
* בקדם האוסטרי – בין האמנים ששירם לא מתקבל לשלב ההצבעה האינטרנטית נמצאים Waterloo נציג 1976 כחלק מצמד, di Bernando נציג 2004 כחלק מהרכב. Trackshittaz מגיעים למקום השני ויישלחו בשנה הבאה. בחצי הגמר מגיעה Petra Frey נציגת 1994 למקום ה-21 ו-Alf Poier נציג 2003 למקום ה-17. שניהם לא מעפילים לגמר
* בקדם הבלגי – רשות השידור הוולונית מתכננת תחילת הקדם המאי, מהלך בנעצר על ידי ה-EBU
* בקדם האוקראיני – Verka Serduchka נציגת 2007 ו-Anastasia Prikhodko נציגת רוסיה 2009 בין רשימת המשתתפים. וורקה מחליטה בסופו של דבר לפרוש ולא משתתפת בקדם. שני זמרים שעלו לגמר נפסלים כי הופיעו עם יותר משישה אנשים על הבמה. מיקה ניטון זוכה בקדם, אך חברת צוות השופטים Hanna Herman מבקשת ספירה מחודשת של הקולות עקב שמועות על רמאויות בהצבעות הטלפוניות. מוחלט על גמר חדש בו ישתתפו הטופ 3 של הגמר הראשון, ובו תינתן רק אפשרות להצביע פעם אחת מכל טלפון ולא יהיה שימוש בהצבעת שופטים. שתי הזמרות שהגיעו למקום השני והשלישי בגמר הראשון פורשות, והגמר החדש מבוטל ומיקה ניוטון נשלחת. שתי הזמרות הן Zlata Ognevich שתישלח ב-2013 ו-Jamala שתישלח ב-2016 ותזכה באירוויזיון. למקום השביעי מגיע Eduard Romanyuta שיישלח מטעם מולדובה ב-2015. למקום השמיני מגיעה Anastasiya Prihodko נציגת רוסיה 2009
* בקדם המולדובי – Karizma זוכים בגדול בטלווטינג בעוד Natalia Barbu זוכה בשופטים, אך לבסוף Zdob şi Zdub שהגיעו למקום השני הן בקהל והם בשופטים מגיעים למקום הראשון. Natalia Barbu נציגת 2007 מגיעה למקום השני. Pasha Parfeny מסיים שלישי ויישלח בשנה הבאה. Cristina Scarlat מסיימת במקום ה-12 ותישלח ב-2014
* בקדם השבדי – 11 צוותי שיפוט בינלאומיים מרכיבים את רכיב השופטים בגמר, במקום שילוב של צוותי שיפוט מקומיים ובינלאומיים. בגמר ההחלטה נעשית על ידי 50% שופטים ו-50% קהל.
למקום הרביעי מגיעה Sanna Nielsen שתישלח ב-2014. Loreen מגיעה בחצי הגמר השני למקום הרביעי, מעפילה לשלב ההזדמנות השנייה, אך לא מעפילה משלב זה לגמר. באותו חצי הגמר מגיעה למקום השמיני והאחרון Elisabeth Andreassen נציגת 1982 כחלק מצמד, כחלק מצמד אחר ב-1985, כחלק מצמד שלישי ב-1994 ולבדה ב-1996. בכל 3 הפעמים האחרונות עבור נורבגיה. ההרכב Love Generation לא מעפיל מטרום הגמר. אחת מחברות ההרכב, Cornelia Jakobs, תייצג את המדינה לבדה ב-2022.
* בקדם הישראלי – הקטע לא ברור וספק הוגן מגיעה עידית הלוי ראשונה בהצבעת הקהל, אך זה לא מספיק לה על מנת לעקוף את דנה אינטרנשיונל שזוכה בהצבעת השופטים
* בקדם הסלובני – בין המשתתפים בגמר, הרכב שאחת מחבריו היא Hannah Mancini, שתישלח ב-2013. Omar Naber נציג 2005 מנסה את כוחו שוב. הוא יישלח שוב ב-2017.
* בקדם הרומני – Distinto, Ianna & Anthony Icuagu זוכים בהצבעת הקהל, אך Hotel FM זוכים בהצבעת השופטים ומגיעים למקום השני בהצבעת הקהל ומסיימים במקום הראשון המשוקלל
* בקדם הבלרוסי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. שמועה עיקשת אומרת שז'יילקו יוקסימוביץ' יכתוב את השיר הבלרוסי עבור הזמרת Irina Dorofeeva, אך לבסוף היא מוחלפת ב-Anastasia Vinnikova וז'יילקו כבר לא מעורב….מוכרז כי אנסטסיה תשיר את השיר "Born in Byelorussia". ב-3 למרץ מוכרז כי מילות השיר ישונו והוא ייקרא מעתה "I am Belarusian" מאחר והמילים המקוריות מתייחסות לתקופה הסובייטית. ב-12 למרץ השיר מוחלף לאחר שמתברר כי השיר זכה לחשיפה ציבורית ב-2010. נכתב שיר חדש בחופזה בשם "I love Belarus"
* בקדם האסטוני – Orelipoiss מגיע למקום השלישי, לאחר שהיה חבר בהרכב שייצג את המדינה ב-2003. למקום השני מגיעה להקת Outloudz, שאחד מחבריה הוא Stig Rästa, שיישלח ב-2015 בדואט
* בקדם הלטבי – Musiqq מסיימים במקום השני, לאחר שהגיעו למקום הראשון בשופטים ולשני בקהל. למקום הראשון מגיע Lauris Reiniks אשר זוכה בהצבעת הקהל. בגמר המצב כמעט זהה, ושוב הם מפסידים ללאוריס. ב-Superfinal, Musiqq זוכים במפתיע בהצבעת הקהל וכמובן גם בשופטים וזוכים בכל הקופה. Lauris היה חלק מההרכב שנשלח ב-2003. למקום הרביעי מגיעים D-Family, כשאחד החברים בלהקה הוא Kaspars Timanisשייצג את המדינה ב-2007 כחלק מהרכב אחר. Triānas Parks מסיימים במקום הרביעי בחצי הגמר השני ולא ממשיכים הלאה. הם יישלחו ב-2017.
* בקדם האיטלקי – בתחילה ישנה כוונה לתת לזוכה ה-X-Factor המקומי לייצג את המדינה, אך לבסוף מוחלט שהנציג ייבחר מתוך פסטיבל סנרמו. רפאל זוכה עם שירו בתחרות האמנים הצעירים\החדשים. הוא גם זוכה בתחרות בפרס "מיה מרטיני" הניתן לאמנים חדשים. חבר שופטים המיועד ספציפית למשימה זו בוחר בו ובשירו כנציג איטליה לתחרות. יחד עם זאת, רפאל לא זוכה בתחרות המרכזית בפסטיבל סנרמו, למעשה הוא אפילו לא משתתף בה
* בקדם הבריטי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. בתחילה רוצים הבריטים להמשיך במתכונת שני הקדמים השונים, בהן הזמינו שיר ממלחין מפורסם במדינה והמבצע נבחר בתחרות כשרונות. יש משא ומתן עם הזמר מיקה לכתיבת השיר, שלא מבשיל. ה-BBC בוחר בלהקת Blue ובשיר "I can" וזו הפעם הראשונה בתולדות התחרות שזה בריטניה לא עורכת קדם כלשהו, עבור השיר, המבצע או שניהם
* בקדם הגרמני – לנה מתמודדת בקדם פרטי על מנת להגן על התואר שלה ולזכות בפעם השנייה ברציפות. בקדם שלה היא מציגה 12 שירים, אשר כולם ירכיבו את אלבומה "Good news" שיוצא בפברואר אותה שנה.
* בקדם הספרדי – ההרכב Auryn מסיים במקום השני. חבר ההרכב, Blas Cantó, ייבחר לייצג את ספרד בבחירה פנימית ב-2020, ובעקבות ביטול האירוויזיון ייבחר שוב לייצג את המדינה ב-2021.
* קדמים פרטיים בארמניה, הולנד וגרמניה