הקדמה:
באקו, אזרבייג'ן. האובססיה האזרבייג'נית לניצחון משתלמת והם סוף סוף מארחים את התחרות בעקבות זכייתם המאד קטנה בשנה שעברה. אך ניצחון זה הופך לניצחון פירוס, כאשר אירוח התחרות ממקד את התקשורת במערב אירופה באופייה הלא דמוקרטי של המדינה ובפגיעה הנרחבת המתקיימת בה בזכויות אדם. האזרבייג'נים משחררים פעיל פוליטי כלוא כדי לרכך את תדמיתם, אך אסירים רבים אחרים נשארים כלואים. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מדווחים על הקשחת מאבק השלטונות נגד כל מי שמתבטא נגד מדיניות הממשל ערב התחרות. ביקורת רבה נמתחה על פינוי כפוי של תושבים משכונה מבאקו והריסת בתיהם על מנת לבנות את אולם התחרות ומתקנים נוספים בסביבתו. ה-EBU מתחמקים מטענות אלו בתשובה הרפה כי התחרות היא א-פוליטית. היחידה במפעל האירוויזיון שאוזרת אומץ לצאת נגד הממשל האזרבייג'ני, גם אם באופן פסיבי, היא Loreen נציגת שבדיה, הנפגשת עם פעילים פוליטיים ומוחה כנגד הפרת זכויות אדם במדינה. אזרבייג'ן דורשת בתמורה מה-EBU למנוע מ-Loreen פגישות שכאלה. ביום הגמר נערך flash mob על ידי מתנגדי המשטר, אך מדוכא במהרה. הפעילים חוששים שייפגעו בהם ושיהיה דרדור באופן בו הממשל מתייחס אליהם ברגע שהקהל הבינלאומי יעזוב את המדינה עם סיום התחרות. המחאה חודרת לתחרות עצמה, כאשר Anke Engelke, מנחת התחרות של השנה שעברה, עולה להכריז על ההצבעה הגרמנית ומותחת ביקורת על אזרבייג'ן, על חוסר הדמוקרטיות שלה ועל הפרת זכויות האדם בשטחה.
אירן, שכנתה של אזרבייג'ן, מוחה כנגד קיום התחרות וכנגד מה שהיא מכנה "התנהגות אנטי-איסלמית", בטענה שמדובר במצעד גאווה. הדבר מוביל להפגנות מול השגרירות האירנית בבאקו ולעג כנגד מנהיגיה. אזרבייג'ן קוראת לאירן שלא להתערב בענייניה, ובתמורה מחזירה אירן את השגריר לטהרן. אזרבייג'ן דורשת התנצלות מאירן ובהמשך מחזירה אף היא את שגרירה לבאקו. 4 ימים לאחר התחרות, חושפים האזרבייג'נים שהם סיכלו ניסיונות לפיגועי טרור במהלך התחרות באולם התחרות ובבתי מלון שבו השתכנו המתמודדים. מספר חודשים לאחר מכן נחשף שהמנהיג האירני, עלי חמינאי, נתן הוראה לכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים לפגוע במערב ובבני בריתו, כולל באזרבייג'ן במהלך האירוויזיון. חברי להקת איזבו, נציגי ישראל, מפונים מהמדינה זמן קצר לאחר חצי הגמר הראשון מחשש לפגיעה בהם. בנוסף, במהלך התחרות האקרים איסלמיסטיים פורצים ומפילים את אתר החובבים הפופולארי ESCtoday.
המוטו שנבחר לתחרות הוא "Light Your Fire" מאחר ואזרבייג'ן היא ארץ האש. צבעי הלהבות, צהוב, אדום וכתום שולטים בעיצוב הגרפי מכל כיוון. הלוגו של התחרות הוא פרח אש גדול בצבעים הללו.

הבמה מרובעת, אך לא ישרה. יש שני catwalks, אחד שיוצא מהחלק האחורי שלה ואחד שיוצא מהחלק הקדמי, כמעט מכל צידיה יש קהל ובחלק מההופעות אפשר לראות קהל שנמצא מאחורי הזמר. מאחורה מסכי Led ענקיים שכבר הורגלנו אליהם. הגרין רום נמצא בקצה ה-catwalk שבקדמת הבמה, כך שלמעשה בין הבמה לגרין רום שנמצא במרכז האולם, יש לא מעט קהל.

מבחינת רמת השירים, יש קפיצה חזרה מהתחרויות הבינונית של השנה שעברה וזו שלפניה, לרמה מעט יותר גבוהה. ריבוי הסגנונות עדיין קיים ואפילו מספר מדינות עדיין שרות בשפתן, אך את המגמה שהחלה לא ניתן לעצור. השופטים קוברים את השירים של יוון, אירלנד, טורקיה ורומניה, ובחצי הגמר משאירים את בולגריה והולנד שהקהל מבקש להכניס לגמר. יש פה מסר ברור של מה מתוגמל בתחרות ומה בגדר סיכון, ואחרי כמה ניסיונות, מדינות מתחילות להבין שאם הן רוצות לראות גמר הן צריכות ללכת על בטוח. השופטים מסכלים הצבעות שכנים ומהגרים כפי שמצופה מהם, אבל לא אם אתה מדינה בלקנית או יוגוסלבית לשעבר. הניקוד של מלטה לאזרבייג'ן גם לא נראה תמים במיוחד.
מעל כל השירים עומד השיר השבדי המוביל בהימורים לאורך כל העונה, נשמע ונראה כמו מנצח ואכן לוקח את התחרות בהליכה. למקום השני מגיע הגימיק הרוסי בדמות סבתות מזמרות ולמקום השלישי אירוויזיון של העשור הקודם, שעדיין אפקטיבי. אזרבייג'ן מצליחה להשתחל למקום הרביעי בזכות השטיקים הרגילים שלה, כך סביר להניח, אבל ההפתעות האמתיות של הערב באות מאלבניה ואסטוניה. בעוד אסטוניה מגיעה למקום השישי עם בלדה מיושנת אך קומוניקטיבית באסטונית ומוכיחה שאנשים עדיין אוהבים שמלץ מיושן ולעזאזל מה שהולך במצעדים, השיר האלבני הוא ההפך הגמור: לא הכי מושך ויזואלית, ומוזיקלית מאתגר.

חצי גמר 1:
גרפיקה של להבות בצורות פרחים שוטפים את רחובות באקו, או לפחות את אלו שרוצים שנראה. נכנסים לאולם. שלושת המנחים מברכים את כולנו באנגלית, אזרבייג'נית וצרפתית. הם מציגים עצמם בשם פרטי, מקום לידה, מקצוע ושנת לידה. Eldar Gasimov המנחה מוצג כזוכה השנה שעברה והוא מברך את גרמניה, המארחת של השנה שעברה, בגרמנית. הסבר קצר על מבנה התחרות. השנה בניגוד לשנתיים האחרונות, חוזרים לשיטה של פתיחת הקווים רק אחרי שכל השירים הוצגו. אחרי כמה תפיחות לאומניות על השכם, התחרות מתחילה.
אחרי 5 שירים, Leyla Aliyeva ו-Nargiz Birk-Petersen מקשקשות קצת על ההצבעה ואז סרטון קצר שבו המנחים עם Nikki על השטיח האדום מחוץ ליורוקלאב עושים מינגלינג עם הזמרים. Rambo Amadeus עומד להטריד מינית את המנחות, כך נראה. הלהקה הרומנית בסיום הסרטון מבשרת על ההופעה הרומנית העתידה לבוא.
אחרי 14 שירים, Birk-Petersen מברכת את הסבתות הרוסיות וצועדת בגרין רום ל-Valentina Monetta הסן מרינאית לראיון מביך במיוחד שמזכיר את הראיונות של תחילת העשור הקודם עם זמרים חסרי ידע באנגלית. היא אומרת משהו על זה שיש הרבה רגשות בינה לבין Ralph Siegel, יופי עלובה.
אחרי שכל השירים מופיעים, השלישייה הבלתי מודעת לעצמה חוזרת לבמה ומסבירה על הליך ההצבעה. הם כל כך נוקשים שזה מביך. על המסך רשימת המדינות ומספרי השירים. מיד עוברים ל-recap. המנחה Birk-Petersen המרגיזה יושבת עם המלוות המרגיזות של לטביה בגרין רום ומקדמת את האלבום וה-DVD של התחרות. קליפ תיירותי קצר מנסה למכור לנו את אזרבייג'ן כיעד תיירותי. Aliyeva ו-Gasimov מנסים לזייף מערביות ומציגים recap נוסף וקצר יותר. Birk-Petersen ו-Gasimov סופרים לאחור לסגירת הקווים ואז מציגים ברוב הדר את המופע האמנותי.
Birk-Petersen ו-Gasimov מציגים לאחר מכן recap של 6 המדינות שהעפילו אוטומטית לגמר, 5 הגדולות והמארחת: בריטניה, צרפת, איטליה, אזרבייג'ן, ספרד וגרמניה. Aliyeva עומדת לבדה על הבמה ומקבלת אישור מ-Jon Ola Sand, וחושפת את עשרת המעפילות לגמר: רומניה, מולדובה, איסלנד, הונגריה, דנמרק, אלבניה, קפריסין, יוון, רוסיה ו….Birk-Petersen ו-Gasimov פוסעים לבמה עם מעטפת הזהב וחושפים שהמדינה העשירית בגמר מחצי הגמר היא…אירלנד. לא הבנתי למה צריך מעטפת זהב עם כל כך הרבה דרמה אם המדינה האחרונה נחשפת על גבי המסך כמו כל השאר. מאחר והגרין רום נמצא לראשונה בקדמת הבמה, עם ההקראה של כל מדינה שמעפילה לגמר, המשלחת כבר צועדת לכיוון הבמה. השלישייה נפרדת מהצופים בעוד עשרת המדינות "הזוכות" מנופפות בדגלים על הבמה ומוזיקת פלייבק מעפילה על קריאותיהם.

חצי גמר 2:
פתיחה זהה לחצי הגמר הראשון. שלישיית המנחים מקבלת את פנינו באנגלית, אזרבייג'נית וצרפתית. חייב לציין שהבנות נראות מדהים בשמלות שלהן. הם שוב עושים משחק מטופש שבו הם מציגים את עצמם בשמות הפרטיים, שוב פעם Gasimov מודה לגרמנים בגרמנית. התחרות מתחילה.
אחרי 5 שירים, סרטון קצר של המנחיים מאחורי הקלעים נותנים ורדים ומודים לכל מי שעובד על התחרות מאחורי הקלעים. זה נורא נחמד, רק שימו לב שאין כמעט מקומיים שעובדים על התחרות חוץ מנהגים ומאבטחים. אחרי 11 שירים, Birk-Petersen ו-Aliyeva מסבירות שוב על ההצבעה, הדיבורים שלהם הופכים לרעשי רקע על רקע שאגות האהדה ל-Loreen. הן מזכירות אותה ומציגות את הזמר הגיאורגי העומד לעלות להופיע.
אחרי 14 שירים, Birk-Petersen ממתינה לזמר האסטוני בגרין רום ומראיינת את Tanel Padar, המרגיז בזוכי האירוויזיון, שגם מטריד אותה קצת. היא עוברת ומברכת לשלום את Anri Jokhadze הגיאורגי, Loreen השבדית ועוצרת ב-Can Bonomo הטורקי שזוכה לתשואות רמות מן הקהל המקומי.
אחרי שכל השירים הופיעו, השלישייה חסרת המודעות מדקלמת כמה משפטים שנכתבו מראש, מסבירים על ההצבעה, מכריזים על פתיחת הקווים ועוברים ל-recap מתיש ועמוס באש, צעקות וביטים חורכי אוזניים. Birk-Petersen מחליפה כמה מילים עם Joan Franka ההולנדית, מקדמת קצת מרצ'נדייזינג ומציגה סרטון תיירותי על באקו, כמו בחצי הגמר הראשון. Birk-Petersen ו-Aliyeva במונולוג "בלה בלה בלה" מאד מצחיק (לא), מציגות recap נוסף קצר יותר של השירים. לאחר מכן, השתיים מציגות את המופע האמנותי העלוב מזה שנים.
Birk-Petersen ו-Aliyeva מציגות את השירים אשר העפילו אוטומטית לגמר, כמו בחצי הגמר הראשון, 5 הגדולות והמארחת. Aliyeva מקבלת אישור מ-Jon Ola Sand ומכריזה על עשרת המעפילות לגמר: ליטא, בוסניה והרצגובינה, סרביה, אוקראינה, שבדיה, מקדוניה, נורבגיה, אסטוניה, מלטה וטורקיה. ההכרזה די שקופה, שכן הם מראים את המעפילים רגע לפני ההכרזה. Jokhadze הגיאורגי נראה עצבני בטירוף, ו-Sofi Marinova הבולגריה נראית גמורה כשהיא מבינה שהיא לא העפילה. שמרו את טורקיה לסוף כדי להלהיב את הקהל המקומי. כל המעפילים עולים לבמה מהגרין רום אשר בקדמת הבמה, על המסך מוצגות רשימת 26 המדינות המשתתפות בגמר. המנחים נפרדים לשלום בשלוש שפות.

גמר :
מוזיקה מסתורית על רקע מגדלי האש בבאקו, האולם מבחוץ, המוזיקה מקבלת תאוצה למוזיקה קצבית, אלומות אור מכל כיוון, זיקוקים על גבי הים שהאולם שוכן לחופיו. דגל אזרבייג'ן ענק מתנופף. נכנסים לאולם. מופע פתיחה הכולל שילוב של ישן וחדש, מוזיקה אזרבייג'נית מסורתית וריקודים לצד ריקודים מודרניים. עושר תרבותי על הבמה, אין מה להגיד. קיר זיקוקים מהתקרה, בעוד Ell ו-Nikki בהופעת פלייבק של שירם הזוכה מהשנה שעברה, הקהל אדיש. הוידאו ארט מכריז "Welcome to Azerbaijan" ו-Leyla Aliyeva ו-Nargiz Birk-Petersen עומדות על הבמה בשמלות לבנה ומברכות את הקהל באנגלית, צרפתית ואזרבייג'נית. סרטון של 60 שניות מציג את הבנייה של האולם כולו שהוקם מאפס על חורבות בתים של תושבים שנזרקו לרחוב. Eldar Gasimov, אף הוא בלבן, מצטרף לבנות ושוב מקשקש בגרמנית. אחרי כמה קשקושים רגילים, הם מזניקים את התחרות סוף כל סוף.
אחרי 12 הופעות, נרגיז מודה ל-Tooji הנורבגי ופוסעת לגרין רום. היא מראיינת בקצרה את Engelbert Humperdinck הבריטי, ומציגה את Sabina Babayeva המקומית שעולה להופיע.
אחרי 17 שירים, Gasimov מציג את Lys Assia, היושבת בקהל, ועושה pimping לטורקיה.
אחרי שהסתיימו להן כל ההופעות, המנחים מציגים את אופן ההצבעה ו-Gasimov שוכח את המבטא האמריקאי שלו. הם מכריזים על פתיחת הקווים בעוד קונפטי צבעוני ממלא את האולם. Recap להזכיר לנו את ששכחנו. לאחר מכן Birk-Petersen מציגה שוב את האלבום וה-DVD של השנה ואז הסרטון התיירותי. רק עכשיו קלטתי שהסרטון מורכב בעצם ממה שכבר ראינו בגלויות. שוב recap הפעם במקוצרר. Birk-Petersen ו-Gasimov סופרים לאחורה לספירת הקווים. הם מציגים את המופע האמנותי, אחד הגרועים בהיסטוריה של התחרות. לאחר מכן Birk-Petersen פוסעת בגרין רום ומברכת את משלחות נורבגיה, שבדיה, יוון, אסטוניה ומגיעה לנציגת אזרבייג'ן, שמתקשה לתקשר עם המנחה ולתת תשובות של יותר משתי מילים. Birk-Petersen מובכת מהמעמד מנסה את מזלה עם Soluna Samay הדנית. היא מעבירה את השידור ל-Gasimov ו-Aliyeva המעושים. Aliyeva מקבלת אישור מ-Jon Ola Sand, ואחרי שעתיים וחצי של תחרות, סוף סוף מתחילים בשלב ההצבעה. מוזיקה מותחת מלווה את ההצבעה.

שלב ההצבעה:
אני מנסה לתאר במה שונה לוח הניקוד מהשנים הקודמות, והוא לא. מדובר בלוח כמעט זהה, כנראה שכבר אין מה לחדש. רק הצבעים משתנים. הנקודות הניתנות באדום, הלוח שחור, הכיתוב לבן, הרקע זה הלהבות באדום-כתום-צהוב-שחור, דגלים רגילים, זהו.

לאחר ההצבעה האלבנית, יוון במקום הראשון. אבל תודה לאל שמנקודה זו ואילך היא תתרסק לה עד למקום ה-17. לאחר ההצבעה המונטנגרית, מקדוניה במקום הראשון, לראשונה בתולדות התחרות. סרביה במקום השני, שבדיה ויוון חולקות את המקום השלישי. ההצבעה הרומנית מעלה את שבדיה לראשונה למקום הראשון, שם תישאר עד לסוף הערב, בעוד יוון עולה לשני. ההצבעה האוסטרית מעלה את סרביה למקום השני. ההצבעה האוקראינית מקפיצה את רוסיה למקום השלישי. ההצבעה הבלרוסית מעלה את רוסיה למקום השני, 8 נקודות אחרי שבדיה. ההצבעה הבלגית מגדילה את הפער בין שבדיה לרוסיה ל-12 נקודות. ההצבעה האזרבייג'נית מעלה את טורקיה למקום הרביעי ומצמצמת את הפער בין שבדיה לטורקיה ל-9 נקודות. ההצבעה מלטית מעלה את טורקיה למקום השלישי ומחזירה את איטליה לטופ 10. מלטה מעניקה 12 נקודות לאזרבייג'ן בפעם השלישית ברציפות (!). עד כה שבדיה מקבלת הרבה 6 ו-7 נקודות ומעט ניקוד בטופ 3, אך היא עדיין מובילה. ההצבעה הסן מרינאית מצמצמת את הפער ל-5 נקודות בלבד בין שבדיה לרוסיה. ההצבעה הצרפתית מחזירה את סרביה למקום השלישי, נותנת בוסט לאסטוניה שעד עכשיו דשדשה מחוץ לטופ 20 ומעניקה את הניקוד הרב ביותר לשבדיה. ההצבעה הבריטית מכניסה את ספרד לטופ 10, מעלה את טורקיה למקום השלישי בחזרה ופותחת את הפער בצמרת ל-22 נקודות. ההצבעה הטורקית מעלה את אזרבייג'ן למקום השלישי. Sabina Babayeva לא מתרשמת במיוחד. ההצבעה הבוסנית מעלה את סרביה בחזרה למקום השלישי, אך ההצבעה המולדבית מעלה את אזרבייג'ן למקום השלישי. לאחר ההצבעה הבולגרית הפער בין שבדיה לרוסיה הוא 31 נקודות. ההצבעה השווייצרית מעלה את סרביה למקום השלישי. לאחר ההצבעה הסלובנית הפער בצמרת עומד על 40 נקודות, ויצוין שאסטוניה וגרמניה מדשדשות בשלב זה, לאחר 20 הצבעות מבין 42. ההצבעה הקפריסאית מעלה את סרביה למקום השני. בעוד שבדיה רחוקה הרחק מהשאר, שימו לב שלמעשה כל הטופ 5 התנתקו מהשאר סרביה, רוסיה, אזרבייג'ן ואלבניה מהוות ראש חץ משני אחרי שבדיה ולפני כל השאר. Recap של הטופ 3 מהמקום השלישי לראשון, ואז נרגיז מנסה לראיין את Loreen, מנסה זו מילת המפתח. ההצבעה הסלובקית מפרגנת לאסטוניה, שנמצאת כרגע בשוויון עם גרמניה במקום ה-14-15. הפער בין שבדיה לסרביה הוא 44 נקודות. לאחר ההצבעה ההולנדית, אסטוניה עוברת לצד השמאלי של הטבלה ונורבגיה מקבלת נקודות ראשונות, כרגע רק דנמרק עם 0 נקודות. ההצבעה הפורטוגלית נותנת בוסט קטן לגרמניה. ההצבעה האיסלנדית שוברת את ה-0 של דנמרק, מורידה את בריטניה למקום האחרון ומכניסה את אסטוניה לטופ 10. היא עולה למקום ה-9 לאחר ההצבעה השבדית. אסטוניה כבר במקום השמיני לאחר ההצבעה הנורבגית. לאחר הצבעה זו שבדיה מובילה על סרביה ב-41 נקודות. ההצבעה האסטונית מתעלמת מסרביה, מכניסה את גרמניה לטופ 10 לראשונה הערב, בעוד היא עצמה יורדת למקום התשיעי. ההצבעה הדנית מתעלמת מסרביה וכעת הפער בינה לבין שבדיה עומד על 70 נקודות. ההצבעה הלטבית מעלה את רוסיה בחזרה למקום השני, שם תישאר, בעוד אסטוניה קופצת למקום השביעי. בריטניה עולה מקום אחד, בעוד נורבגיה יורדת למקום אחרון ושם גם תסיים את הערב. לאחר ההצבעה הספרדית הפער כבר עומד על 80 נקודות. ההצבעה הפינית מעלה את אסטוניה למקום השישי ומעלה את הפער בצמרת ל-84 נקודות. ההצבעה הגיאורגית מעניקה רק 5 נקודות לרוסיה ו-8 לשבדיה, החוצה את רף ה-300 נקודות, ובכך חותמת את הניצחון השבדי החמישי. ההצבעה האיטלקית היא הראשונה להתעלם משבדיה, ומעלה את אלבניה למקום הרביעי. ההצבעה הגרמנית היא אפית. Anke Engelke מוציאה את האוויר מהבלון האזרבייג'ני. " Tonight, nobody could vote for their own country, but it is good to be able to vote and it is good to have a choice. Good luck on your journey, Azerbaijan. Europe is watching you!". אחד הרגעים האהובים עליי בהיסטוריה של התחרות, שאלוהים יברך אותך, אנקה!

ההצבעה הגרמנית מעלה את טורקיה למקום השישי. ההצבעה הרוסית מתעלמת מאלבניה ומחזירה את אזרבייג'ן למקום הרביעי ואת אסטוניה בחזרה למקום השישי. ההצבעה ההונגרית מעלה את אלבניה שוב למקום הרביעי, אבל ההצבעה הישראלית לוקחת מ-Rona Nishliu את המקום הרביעי עבור Babayeva. עופר נחשון דופק נאום ארוך ומרשים באזרבייג'נית.

תם הערב. שבדיה במקום הראשון, רוסיה שנייה, סרביה שלישית, אזרבייג'ן ואלבניה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Loreen הנרגשת מובלת על ידי Birk-Petersen מהגרין רום לאורך ה-catwalk לבמה. תודות לכריזמה של Loreen הרגע הזה לא מת לגמרי. Nikki מחבקת אותה ארוכות ומעניקה לה את הגביע, Gasimov מעניק לה פרחים. המנחים נפרדים מאיתנו בעוד Loreen מתכוננת להופעה, ראיון קצר עם Loreen , הכל הפוך בערב הזה. Loreen הצנועה אומרת למשלחת השבדית שהניצחון הוא משותף, הוא לא רק שלה. חמודה. לוקח זמן להכין אותה להופעה, אבל לבסוף היא נותנת את הופעת הניצחון שלה ואיזו הופעה גדולה זו.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

1.  אלבניה – אחת לעשור מגיע שיר שמוציא אותך משיווי המשקל. שום דבר בהיסטוריה של אלבניה לא רמז על הבלדה המופלאה הזו. בלדת פסנתר-ג'אז דרמטית ומקורית, מושרת באלבנית, עם כותרת בלטינית למרבה היומרה. זה כל מה שהיה חסר לתחרות, מושלם מבחינה מוזיקלית, אמוציונאלי, אמנותי וכל כך עצוב. Rona Nishliu נראית כמו הנוסע השמיני עם רסטות הקלועות לאבועגלה על פדחתה וצמה שיוצאת ממנה ומודבקת לה על החזה.

2.  מקדוניה – המדינה מחזירה את הנון-אנטרי שלה מלפני עשור וחצי ומדובר ביצירה מצוינת. בלדת רוק בלקנית, דרמטית, אין ביטים של אלקטרו, מילים מרשימות, הופעה ווקלית מצוינת. הניסיון של Kaliopi ניכר והיא מוסיפה המון. היא לבושה בחליפת מכנסיים שחורה, מלווה קולית אחת ולהקת ליווי. כל החבילה משדרת אותנטיות, חוסר מאמץ. אחד השירים היותר טובים של מקדוניה, מלודיה מצוינת ומקורית.

3.  הונגריה – לא ברור לי איך עדיין לא גילו את הונגריה. בכל זאת, מדובר בשבדיה של מזרח אירופה, לטעמי לפחות. היכולת שלהם ליצור פופ קליט ברמה גבוהה היא נדירה. קומפקט דיסקו בהמנון פופ, שקצת מזכיר בסגנון את דנמרק מהשנה שעברה, רק במקורי ובהופעה פחות משכנעת. יש כאן משהו שמזכיר פופ-רוק בריטי מהאייטיז, Duran Duran, George Michael ואפילו Depeche Mode עולים לי בזיכרון.

4.  בולגריה – מת עליה! סופי היא אחת מכוכבות חיי. בולגריה מעוטת התקציבים לא מצליחה להעמיד הופעה ושולחת את Sofi Marinova להופיע ולפזז לבדה על הבמה הענקית. זה צ'לגה-פופ שמנסה להיות יותר פופי כדי לדבר לאוזניים מערב אירופאיות, אבל אין צורך. המון צלילי אלקטרו במקום צלילי הפולק הרגילים של הז'אנר. זה זול, מקומי מאד, מפתיע באותנטיות שלו ו-Marinova היא באמת מלכה, יה חביבי ז'טם כפרה!

5.  טורקיה – שירת הברבור של המדינה. אתנו-פופ למתקדמים, ללא רקדניות בטן, אלא עם יותר צלילי פולקלור אותנטיים עם סגנון פופ שהוא יותר אלטרנטיבי ואורבני. ההפקה צנועה ושמחה, בניגוד לדרמות ולרוק שהיינו רגילים בעבר מהמדינה. Can Bonomo לא הפרופורמר הכי מנוסה, אבל כריזמטי בפשטותו, לבוש בחולצת פסים, ז'קט עור וכובע עור (בכל זאת טורקיה), מלווה על ידי 4 רקדנים, היוצרים מעצמם ספינה.

6.  מולדובה – תואם Edward Norton, רק יותר חתיך. Pasha Parfeny מוכיח השנה ובשנה הבאה שהוא מלחין פופ מצוין. אירופופ קצבי, קליט וחמוד, עם ברייק בפזמון שנוגע בקצוות אתנו-פופ, אבל לא הולך לגמרי על הקטע הרומני. הופעה חמודה מאד, פשה והמלוות לבושים בסטייל שיכול לגרום לשאר המתמודדים לקנא. מסוג השירים שלשמם יש אירוויזיון. אם אתם עושים פופ במיוחד לתחרות, שיהיה מקומי, נגיש ואותנטי.

7.  מונטנגרו – נשבע שבסטודיו זה על גבול המסטרפיס. Rambo Amadeus עולה בגלימה ופושט אותה כדי לחשוף דמות של דוד שיכור בחתונה. על הבמה סוס טרויאני, שלושה זמרי ליווי בסגנון אתני ששרים ורוקדים, שני נגנים ורמבו אחד, ששר בכוונה במבטא סרבי-כפרי כבד. השיר עצמו מצוין: ראפ בבתים, קצת פולקלור בפיזמון, צלילי אתנו-אלקטרו ואנדר פרודקשן. המוזיקאי הטוב ביותר ממונטנגרו, ההופעה מביכה.

8.  קפריסין – כן, זה שבדי, וכן זה באנגלית בלי שום דבר קפריסאי, אבל אני אוהב את זה. Ivi Adamou בחיוך ענקי, רוקדת על ערימת ספרים או לבנים מלווה על ידי 4 רקדניות זמרות. צליל האוס כבד שוטף את השיר ומדובר באחד השירים שיותר מתכתב עם רוח התקופה בשנה זו, אעז ואומר שזה אף יותר מודרני מהשיר הזוכה. ההופעה לא מדהימה ווקלית, אבל ההעמדה מצוינת, האנרגיות גבוהות והביט חזק ביותר.

9.  שבדיה – הפייבוריט הענק של הערב מתקבל בתשואות היסטריות. פופ-טראנס שהולך ונבנה בהדרגה, מצליח להיות בעל הפקה מהודקת אלקטרונית, אך מצליח לשלב בזה הרבה רגש, דרמה. משחקים של אור וצל במהלך ההופעה. מהשניות הראשונות של השיר ברור שיש כאן שיר שלא רואה את האחרים ממטר, ההפקה היא ברמה אחרת, ההופעה ממגנטת ו-Loreen פרפורמרית מעולה ווקליסטית מרשימה.

10.  רומניה – המדינה חוזרת לעשות את מה שהיא טובה בו, מוזיקת ריקודים עדכנית. Mandinga בשיר פופ-רומבה עם ניחוח קריבי. הספרדית והאנגלית משולבות בשיר מצוין, ה-hook של השיר ממכר עם צליל ה-meren-pop. הופעה מצוינת של Elena Ionescu והלהקה, שנקטעת במה שנראה כתקלה טכנית כאשר היא מסמנת לטכנאים שהיא לא שומעת את הפלייבק, אבל כמו מקצוענית אמיתית מסיימת את ההופעה בחיוך.

11.  בוסניה והרצגובינה – קרן פלס הבוסנית, שליוותה את Dino Merlin בשנה שעברה, בשיר האחרון מהמדינה (עד הקאמבק ב-2016), וגם כאן אקורד סיום לאחת המדינות היותר מצליחות של העשור החולף. בלדת contemporary adult קצת פרווה, שחותכת בין הפקה מינימלית לכזו בומבסטית קצת כדי להוסיף דרמה ורק גורעת. היא גם לבושה במין שמלת מכשפה שלא הולמת את האופי העדין של השיר. הופעה שהיא קצת too much.

12.  גרמניה – בלדת פופ מודרנית, מותאמת מצעדים ורדיו פרנדלית, וככזו זוכה להופעה פשוטה מאד, ללא וידאו ארט כמעט ובאווירת הופעת מועדון אורבני. Roman Lob חמוד ומוזר בעל חיוך הזהב ממיס הלבבות, ולצידו להקה להשלים את לוק האמן האותנטי. השיר הוא האחרון ברצף ההצלחות הגרמני. הסגנון הוא פופ-רוק מאד אמריקאי, נגיש לכל אוזן, לא מאתגר, לא מזיק, אבל גם לא כזה שיזכה בתחרות.

13.  אירלנד – בניסיון לשחזר את ההישג של השנה שעברה, אירלנד שולחת שוב את צמד התאומים ההיפראקטיביים. בניגוד לשירם מהשנה שעברה, זה נשמע כבר יותר בריטי, פופ אייטיזי-תחילת ניינטיז, זה חמוד מאד, אבל זה לאו דווקא Jedward, זה נשמע כמו שיר שהתקבל למלודיפסטיבלן. Jedward קופצים וזזים בסנכרון ומסיימים את ההופעה בתוך מזרקה שמרטיבה להם את כל הפריזורה.

14.  קרואטיה – אחת הכוכבת הגדולות של המדינה מקבלת הזדמנות. זה היה אמור להעפיל: כוכבת אזורית, בלדת פופ דרמטית, הופעה אסתטית וכוריאוגרפיה אמנותית. השיר רלבנטי לתעשיית המוזיקה המקומית ולא נתפר לתחרות, אלא נבחר מאלבומה של Nina Badrić. השיר עבר ריוואמפ כדי להעניק לו קצת יותר דרמה, אך נדמה שהוא עדיין על אש קטנה. אולי היה שווה לשלוח את "Dat će nam Bog" המחויך האופטימי.

15.  ליטא – הופעת בכורה ל-Donny Montell, שפותח את השיר עם כיסוי עיניים שחור מנצנץ. מתחיל כבלדה לצלילי כלי נשיפה, עובר לקצת ביט בפזמון ובבית השני כבר נשמע כפופ-דאנס מהאייטיז ולמיטב הבנתי גונב כמה צלילים מ-George Michael. הוא נראה כמו נער בר מצווה, שחש עצמו Michael Jackson. הופעה ווקלית סבירה על רקע וידאו ארט מצוין של חשפניות על עמוד. השיר בנוי נכון ונגמר זמן קצר לאחר שהשיר צובר תאוצה.

16.  סרביה – Željko Joksimović חוזר. אגדה חיה, כוכב ענק בבלקן ומי שאחראי לכמה מהשירים היותר יפים של העשור הקודם. אך הפעם נגיעות בלקניות קלות בשיר, זו לא בלדה אתנית, מדובר בשיר הכי פחות מרשים שלו מבין כל שירי האירוויזיון. פתיח שמזכיר שיר חדש של Coldplay ומוזיקת contemporary adult. זה נשמע כמו שיר דודות, שמרני, חנפני, מוזיקה עגולה, לא מרגשת, קצת ארכאית. הרבה דרמה, אך מעט רגש.

17.  צרפת – Anggun של שנות ה-90 הייתה מתפלצת מזה. במסגרת מגמה צרפתית בולטת משנות ה-90, המדינה שולחת ייצוג של מיעוטים שונים. הפעם תורה של Anggun האינדונזית, למרות שבשיר עצמו אין שום דבר ממדינת המוצא שלה. פופ-דאנס, משפוע בשריקות חופרות והופעה שבה 4 אקרובטים ללא חולצה שעושים תרגילים. אירוני למדי, בשיר הלא חשוב הזה יש נבואה לגבי איך ייראו תחרויות העתיד הקרוב.

18.  רוסיה – כן, שטיק של סבתות עוד לא היה עד היום. כלומר, היו זקנים, אבל לא בקטע מצחיק והם לא אפו לחם על הבמה. אז מאד אהבתי את זה, היום זה קצת מציק. ברור שיש כאן ניסיון לחקות את הסאונד של Verka Serduchka והשיר אף מסיים באותו מיקום. זה לא רע, להיט מועדונים אנדר-פורדקשן, אתנו-פופ רוסי למתקדמים, ועדיין יש משהו נורא מתאמץ, הרוסים ימכרו את עצמם בשביל ניצחון נוסף וזה משתקף כאן.

19.  ספרד – הדעות לגבי Thomas G:son חלוקות, והשיר הזה משקף זאת. מצד אחד בלדת קיטש-שלאגר טיפוסית דרמטית יתר על המידה, מצד שני הוא קולע כאן לתשוקה הספרדית ולסגנון הבלדות המקומי, ומחזיר את הצבע שאבד ללחיים הספרדיות. Pastora Soler זמרת אדירה, נותנת הופעה ווקלית מושלמת בשיר מאתגר, שנוסק לגבהים של רגש ואמוציות לקראת סופו. הופעת אירוויזיון קלאסית, עבודת מצלמות מרשימה.

20.  איטליה – שוב, חביב חובבים שאני לא משתגע אחריו. Nina Zilli זמרת טובה ופרופורמרית סבירה, אבל השיר הוא פשוט לא. הוא מנסה להיות יותר מידי: Amy Winehouse מצד אחד ו-"Toxic" של Britney Spears מצד שני, הן במלודיה והן בהפקה. האיטלקים לא מתמחים בהרמת הופעה, וזה נראה כאילו הם יצאו מהניינטיז עם הופעות של מלווים שבקושי עשו חזרות. זה בסדר, אבל לא יותר מזה. עם זאת, זה קליט מאד וזכיר.

21.  אסטוניה – סלחו לי, אבל אני ממש לא עף. בלדת פסנתר, פופ אייטיזי מיושן, שנשמע כמו גרסה בלטית לפולין 1999. הפרפורמר Ott Lepland יותר מעובר מסך, ושר את השיר בהרבה רגש. על רקע הביטים האלקטרונים של השירים השנה, זה בולט באקוסטיות ובמינימליזם שלו, אבל זה קיטש מנופח לטעמי, שנתפר כדי להתאים לכל 4 קצוות היבשת. מה שכן, הוא שר באסטונית מלאה ונותן הופעה ווקלית מושלמת.

22.  אזרבייג'ן – בלדת פופ-נשמה עם נגיעות אתניות. Sabina Babayeva בעלת קול גדול וניכר כי יש לה ניסיון בימתי עשיר, אך היא כלבה לא קטנה ואפילו כשהיא מופיעה היא לא מצליחה לעורר אמפתיה. היא זמרת טכנית בלבד, ללא יכולת לרגש. היא עומדת במקום לאורך כל השיר כאשר בחצי השני של השיר על שמלתה מוקרנים צבעים, בעיקר צבעי האש השולטים הערב. מלוות אותה 3 מוזות לבושות לבן וזמר פולקלור.

23.  בלגיה – פלנדריה מנסה לשחזר את הצלחת Tom Dice מלפני שנתיים, איך? זמרת זוכת ריאליטי כישרונות בבלדה אקוסטית. בלדת teen-pop לא לחלוטין רעה, אבל גם לא מדהימה. Iris לא מצליחה להרים את ההופעה, היא נראית נוקשה ולחוצה ואין לה כריזמה בשיט, ווקלית השיר לא דורש יותר מידי ועדיין נראה שהיא נאבקת בשיר. ניכר כי מנסים למכור פה קסם שלא קיים, כולל איזושהי תדמית לוליטה.

24.  פינלנד – אם אתה שיר בשבדית בקדם פיני, סביר שהמיעוט השבדי ינהר אליך בהמוניו ותזכה בקדם. זה קרה ב-1990 וזה קרה שוב השנה. בלדת קדמים סקנדינבית, שאין לה מה לחפש מחוץ לגבולות צפון אירופה. שאנסון קטן, לא מרשים ורפטטיבי. Pernilla מזייפת כבר על התו הראשון ומכונת הרוח כנראה ממש מפריעה לה כי היא ממצמצת בלי סוף. מה שכן, זו הפעם הראשונה שיש שיר בשבדית מאז 1998.

25.  בריטניה – על השיר חתומים שניים מכותבי הלהיטים הגדולים של זמננו, אז למה זה נשמע כל כך סתמי. בריטניה מנסה את מזלה בשליחת has been. הופעה נקייה, קלאסית, אך לא זכירה. המלודיה בסיסית נורא, לא מעניינת, שמרנית ומיושנת. אל Engelbert Humperdinck מתלווה נגן גיטרה ושני רקדנים וקצת גשם של זיקוקים בפזמון האחרון שמלווה במודולציה צפויה מאד. זמר של פעם, מכובד, אבל בבלדה בינונית וסתמית.

26.  פורטוגל – Andrej Babic חוזר לצערנו להלחין לפורטוגל. מבין כל שירי הפאדו נבחר שיר של מלחין קרואטי, לכו תבינו. צלילי אקורדיון וגיטרה שמחזירים אותנו קצת לאירוויזיון של פעם, וזה בהחלט שיר שנראה מוזר בים האלקטרו שקם השנה. Filipa Sousa לא יודעת להופיע, עם שמלה כסופה ניינטיזית, וחוץ מהנפות ידיים ותנועות ראש כשעיניה עצומות לא עושה יותר מידי. השיר מבוים כמו ב-2008 וזו טעות גדולה.

27.  לטביה – Anmary מנסה לרקום כאן יותר מידי אינטר טקסטואליות. השם שלה הוא שיבוש שם הזוכה הלטבית היחידה, השיר עצמו מנסה להיות אירוני ולחזות את הניצחון הלטבי שמבושש לבוא. המלוות נראות כמו חבורת עקרות בית נואשות במקרה הטוב, עם שמלות סאטן ומנסות לשחק כאילו הן במסיבת חצר בפרברים. מי חשב שזה רעיון טוב? מידטמפו easy listening, הכי אמצע הדרך, שיר קדמים טיפוסי.

28.  הולנד – דנמרק שלחה מלחית, אז ההולנדים הסתומים שולחת מישהי בלבוש ילידה אמריקאית. מן קונטקסט אישי של הזמרת שאף אחד לא מבין ומפריע לשיר. קאנטרי-פופ לא מוצלח במיוחד, אבל גם לא מזיק. לא יודע אם שמתם לב, אל עם תקחו את ההברה הראשונה משמה הפרטי ואת ההברה האחרונה משם המשפחה תקבלו "אנה פרנק". סתומים אמרנו. זה קצת סבנטיזי, מנותק, יותר מידי אמצע הדרך.

29.  ישראל – איזבו היו מגניבים אי שם בתחילת העשור הקודם. כולם התלהבו מהסאונד הגיטרות הבוכות של רן שם-טוב, עד שהבינו שזה כל מה שהוא יודע לעשות. בדיעבד גם האלבום הראשון שלהם לא היה מדהים. השיר די עלוב, למרות שהוא לא מגיע לרמות הזוועה של מה ששלחנו ועוד נשלח. המלודיה גנובה באופן די מרגיז מ-"Nina, Pretty Ballerina" של ABBA. השיר לא קשור ללהקה, ההעמדה הזויה.

30.  מלטה – מסוג השירים שיאפיינו את המדינה הזו. פופ-אלקטרו שמנסה נורא להישמע כמו משהו אחר, משהו מוכר, ואז כשאתה בא לדקלם אותו אתה שוכח איך הוא נשמע, כשאתה שומע אותו אתה שוכח לזהות אותו. Kurt Calleja חמוד, אבל כמו השיר גם הוא לא זכיר ונראה לא מורגל לבמה. הוידאו ארט של אנשים בהופעה גאוני והכוריאוגרפיה חכמה. השיר עצמו למלמ"י ומוכיח שגם פופ עדכני יכול להישמע גנרי.

31.  בלרוס – השיר היחיד שלא יכולתי להיזכר בו. Litesound שמנסה את מזלה כבר כמה שנים עם כמה שירים לא רעים, זוכה להישלח עם השיר הכי חלש שלה. הסולן יפה כמו בובה וכולם נראים מצועצעים. הסטיילינג הוא נוודים עתידניים בשילוב של בדים ומתכות, גם הסטנדים מעוצבים בהתאם. השיר הוא פופ-רוק אלקטרו לא מעניין, ממש אחרי מלטה, נשמע כמו עוד שיר שלא נזכור ולא ברור מה הוא רוצה.

32.  שוויץ – רוק חלבי דווקא ממדינה שאמורה לדעת יותר טוב כשזה נוגע למוזיקה טיפה יותר אלטרנטיבית. השיר מנסה לרכב על גל הניאו-פאנק, אבל נופל בקול ובמבטא המרגיז של הסולן שמנסה יותר מידי ובפזמון הרפטטיבי. שיר חסר השראה, עם הופעה שעלולה לגרום לאפילפסיה עם ריבוי אורות ירוקים מהבהבים. באופן מפתיע למדי זה היה קרוב להעפיל לגמר. קצת פירוטכניקה בסוף לא תורמת לכלום.

33.  יוון – השלב בו יוון מתחילה לרדת מגדולתה. השופטים אומרים לא לאתנו-פופ והז'אנר יהפוך לנחלת ההיסטוריה. יוון תהיה היחידה שתדבק בו בשנים הקרובות. ההופעה לוקחת הרבה מהופעות יווניות קודמות מינוס הכסף שכבר אין להם. אין פירוטכניקה ואין שטויות. ריקודי לייקה, מילים טיפוסיות, צליל פופ-האוס עם אינסטרומנטים אתניים. נשמע כמו יוון 2008, אזרבייג'ן 2009 ועשרות שירים אחרים.

34.  אוסטריה – ראפ של שני אוסטרים לבנבים מכוערים ששרים על ישבנים וכנראה על הבולבולים הקטנים שלהם. הסאונד וההפקה עדכניים, אבל השיר דבילי, היפ-הופ של ילדים מתלהבים, בשיר מיזוגני ובעיקר לא מעניין. אפקטים לא מרגשים במיוחד של אורות זוהרים בחושך. אני מודה שגרמנית היא שפה טובה לראפ והם מבצעים את זה טוב, ועדיין הם נראים כמו ילדי זין וזה שיר תחת.

35.  נורבגיה – אחד הפייבוריטים המוקדמים ושיר פופ עלוב, שנשמע כמו פופ-דאנס מהניינטיז. ניסיון נורבגי לעשות קצת אתנו-פופ בשילוב צלילי טכנו מעייפים. Tooji לבוש בבגדים קרועים ומעיל עור והמלווים בלבוש שחור גם כן. נותנים הופעה טובה לרוב, אך לעיתים מבולגנת. יש כאן ניסיון ליצור להיט, אך הוא מתיש, זול ומסתמך על שטיקים של הפקה ופחות על שיר. זה יותר hook שחוזר על עצמו.

36.  סלובקיה – לסלובקיה אין מושג מה לעשות בתחרות. מידי שנה הם מתקשקשים עם שירים מנותקים במקרה הרע ובינוניים במקרה הטוב. הפעם זה גם וגם. Max Jason Mai בקטע רוק מיושן ורע, קצת מטאל סבנטיזי. מזייף למוות ונראה עייף וחסר פוקוס לאורך ההופעה. לבוש בבגדי עור ואיפור שחור, סובל ממאמץ יתר. אורות מהבהבים שיעשו לכם התקף אפילפסיה, שזה הדבר הכי טוב שיכול לצאת מהשיר הזה.

37.  סן מרינו – הו, האימה! Ralph Siegel מעתיק כמה שטיקים מ-"The Kukushka" של Zlata Ognevich מהקדם האוקראיני של 2011 ויוצר את אחד מקטעי הנובלטי של כל הזמנים, כנראה בלי כוונה. Valentina Monetta בשיר על רשת חברתית שאסור לנקוב בשמה, אירופופ שלא מתכתב עם שום דבר שהולך עכשיו או אי פעם במצעדים. המלווים בלבוש טייס, מעודדת, צלמת, רופא וגיטריסטית, אבל ולנטינה שמחפשת סייבר סקס, מתעלה על כולם.

38.  סלובניה – נורא. זה מה שקורה כשמתאמצים מידי. הם לוקחים את המלחין הזוכה של סרביה 2007 וחושבים שיש להם ניצחון. חלש, ונדמה שנתפר כלאחר יד. בלדה שמנסה בכל כוחה להיות דרמטית ומרגשת, אבל לא חודרת אפילו במעט. הרבה אוויר על מעט חומר. לא קומוניקטיבי, אין בנייה של דרמה, פשוט 3 דקות של דרמה. 8 השניות האחרונות של השיר הן החלק הכי טוב, אך זה ממש לא מספיק.

39.  אוקראינה – אחד השירים המרגיזים ביותר שהמדינה הזו שלחה. צליל ניינטיזי מובהק שמזכיר מאד את "If You Could Read My Mind" של Stars On 54. הנציגה Gaitana במבטא כבד וזר פרחים כעור לראשה מלווה על ידי 4 רקדנים ומלווה ברקע, 4 מסכים מוסיפים עוד כמה רקדנים. השיר מנסה להישמע המנוני, אבל הוא כל כך מרגיז, צעקני, מלא בשטיקים והפקה עמוסה שלא לדבר על ההופעה, זה כל כך אגריסיבי.

40.  איסלנד – אלוהים, כמה פאתוס. Jónsi לא יודע להופיע מול מצלמה. איך אפשר להיות חתיך וכל כך מפחיד בכל הופעה טלוויזיונית. Greta Salóme נראית כמו סנאי רחב חיוך. השיר הוא בלדת שלאגר דרמטית, עתירת כינורות ומבטים מלאי תוכחה. זה קליט וזול. מנסה לרכב על שטיק הכינור, מוזיקת מחזות זמר פינת בלדת רוק. בסופו של דבר זה קיטש סתמי, שנתפר במיוחד למשימת האירוויזיון. הכי מזויף.

41.  דנמרק – אוי תחנקי. Soluna Samay לבושה כמו מלחית וחשה עצמה Alanis Morissette מינוס הכישרון. היא והלקה נראים כמולהקה המופיעה ברחוב ומקבצת נדבות. השיר מנסה נורא להיות Morissette, אבל בעיקר מזכיר חיקויים שלה. בלדת רוק-פופ אמצע הדרך צפון אמריקאית ניינטיזית, צליל אקוסטי דומיננטי, שיר רדיו במובן הרע של המילה. אחד מיוצרי השיר הוא זבל עופות ואנטישמי, אבל היי Shout Inshalla. חרא.

42.  גיאורגיה – מה זה החרא הזה? Anri Jokhadze לא להעלות את גיאורגיה לראשונה בהיסטוריה של התחרות ובפעם האחרונה. שיר מבולגן ופתטי, מרובה סגנונות ומושר על ידי אחד הזמרים המביכים בתחרות, כולל זו מסן מרינו: יש כאן דיסקו, מואוטאון, פופ, ABBA, פולקלור, אלקטרו, ומעל הכל מעפילה הופעה שפשוט גורמת לך לזוז בחוסר נוחות, שלא לדבר על המילים. מאמץ יתר, עדיף שהיו נשארים בבית.

המנחים:
Leyla Aliyeva, Eldar Gasimov and ו-Nargiz Birk-Petersen – הראשונה Aliyeva היא מנחת טלוויזיה לא מוכשרת במיוחד. מאד לא טבעית, חיוכים מאולצים ומדקלמת את הטקסט שלה כמו תוכי. המבט על הפנים שלה כשמעניקת הניקוד הגרמנייה מוציאה את האוויר מהבלון האזרבייג'ני שווה את כל הסבל בלצפות בה. Gasimov הוא זוכה השנה שעברה וניאו-פשיסט לעת מצוא. Birk-Petersen היא ההכי פחות מרגיזה מבין השלושה, מנחת טלוויזיה, עורכת דין ואשת ציבור ייצוגית. היא חמודה וניכר שיש בה קצת יותר קלאסה משני הנודניקים שלצידה. התחתנה עם בחור דני והם חיים היום יחד בדובאי.

הגלויות:
כמו בשנה שעברה, רואים את הזמר והמלווים מנופפים למצלמה מלפני הבמה. הדלג ושם המדינה מופיע בכתב יד על רקע צבעי הנושא, ואז עוברים לגלויה עצמה. כל הגלויות מראות צילומים מרהיבים של אזרבייג'ן על רקע מוזיקה דרמטית. הם נפתחים בכיתוב ענקי "Azerbaijan" ומתחתיו תת כותרת "Land of…" כאשר הנושא כל פעם משתנה. אז מופיע שם העיר או האזור שאנו רואים בסרטון. בגלויה של ישראל מופיע למשל Holy Land, ואנו רואים מקומות קדושים באזרבייג'ן. חלק מהגלויות מתמקדות בעיר באקו עם הכיתוב "City of…" ונושאים משתנים. הגלויה מסתיימת כאשר המוזיקה מגיעה לשיא דרמטי והמצלמה מצלמת בצילום ישיר את האולם מבחוץ, כאשר על משולשי הקיר החיצוני לאולם מופיעים צבעי המדינה המשתתפת. בחלק מהמדינות זה יוצא ממש יפה, בחלק זה סתם נראה מבלבל.

Interval act:
חצי גמר 1 – Natig Rhythm Group – קולקטיב מוזיקלי המציג מוזיקת פולקלור אזרבייג'נית. זה מקסים, אותנטי, מעניין לראות מוזיקה אתנית מצד זה של העולם באירוויזיון. מלווה בריקודים מסורתיים, זה צבעוני, שמח, לחובבי הפולקלור והריקוד, אבל לא רק, לכל מי שנפשו חפצה בתרבות ממקום אחר. עשרות נגנים ורקדנים חברים בקולקטיב. חבל שזה לא המופע ששמרו לגמר.
חצי גמר 2 – Marija Šerifović, Dima Bilan, Alexander Rybak, Lena, Ell & Nikki – חמשת הזוכים האחרונים של התחרות מופיעים בשיריהם בליווי כלי נגינה אזרבייג'נים מסורתיים, למעט Ell ו-Nikki. זה המופע האמנותי העלוב ביותר מזה שנים. Bilan עדיין פרפורמר מוגזם שחושב שהוא Michael Jackson. הייתם חושבים ש-4 שנים הספיקו לו ללמוד להגיד "impossible" כמו בנאדם. Šerifović זמרת מעולה. Rybak עדיין בן השטן. Lena נראית טוב יותר ויותר מידי שנה, כן זו כבר שנה שלישית ברציפות שהיא מופיעה בתחרות באיזשהו אופן. מה שכן, היא פאשניסטה אש. Ell ו-Nikki עולים לבמה ושוכחים את המילים ל"Waterloo" של ABBA.
גמר – Emin Agalarov – זמר עלוב, שמעמד זה ניתן לו רק כי הוא נשוי לביתו של שליט המדינה. סימבולי מאד לערב זה ופתטי. כל השירים שלו נקנו על ידי כותבים מערביים, כיאה למדינה שמאמינה שכסף קונה הכל. כמובן שהכל עטוף בהפקה נוצצת, רקדנים, נגנים, אפקטים, מוזיקה אתנית ועוד.

מעניקי ניקוד בולטים:
רומניה – Paula Seling, נציגת 2010 כחלק מצמד ונציגת 2014 העתידית כחלק מאותו הצמד.
בלרוס – Dmitry Koldun, נציג 2007.
אזרבייג'ן – Safura Alizadeh, נציגת 2010.
צרפת – Amaury Vassili, נציג 2011.
בוסניה והרצגובינה – Elvir Laković Laka, נציג 2008.
איסלנד – Matthías Matthíasson, נציג 2011 בחלק מהרכב.
נורבגיה – Nadia Hasnaoui, מנחת 2010.
אסטוניה – Getter Jaani, נציגת 2011.
לטביה – Valters Frīdenbergs, נציג 2005 כחלק מצמד.
פינלנד – Mr Lordi, סולן הלהקה, שנשלחה ב-2006 וזוכה התחרות.
גיאורגיה – Sopho Toroshelidze, נציגת 2011 כסולנית הלהקה.
גרמניה – Anke Engelke, מנחת 2011.

שירים במצעדים:
שבדיה – מקום 1 באוסטריה, פלנדריה, דנמרק, אסטוניה, המצעד האירופי, פינלנד, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, פולין, רוסיה, סלובקיה ושוויץ, מקום 2 בקרואטיה, צ'כיה, ישראל, הולנד, ספרד, אוקראינה, מקום 3 בבולגריה, מולדובה ובריטניה, מקום 4 באוסטרליה, מקום 6 ברומניה, מקום 8 בהונגריה וטורקיה, מקום 10 בפורטוגל, מקום 14 בוולוניה, מקום 26 בצרפת, מקום 27 באיטליה, מקום 36 באוסטרליה.
השיר נבחר לשיר השנה בפינלנד ושבדיה וכיכב במצעדים השנתיים של הולנד (4), אוסטריה ודנמרק (7), גרמניה וספרד (9), הולנד (10), פלנדריה (14), שוויץ (16), רוסיה (18) והונגריה (19).
רוסיה – מקום 37 בפלנדריה, מקום 38 באוסטריה.
גרמניה – מקום 39 בוולוניה, מקום 40 באוסטריה.
רומניה – מקום 2 במולדובה, מקום 40 בטורקיה.
קפריסין – מקום 2 ביוון, מקום 4 בשבדיה, מקום 11 בפלנדריה, מקום 16 בפינלנד ובנורבגיה, מקום 32 באירלנד, מקום 34 בוולוניה, מקום 38 בדנמרק.
יוון – מקום 24 בפלנדריה, מקום 27 בשבדיה, מקום 38 בוולוניה.
אירלנד – מקום 27 בפלנדריה,  מקום 32 בשבדיה.
צרפת – מקום 4 באוקראינה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Pyete zemrën" של Gerta Mahmutaj הוא אירופופ-דיסקו חסר בושה, ניינטיז לפנים. מקום אחרון עם 0 נקודות. "Zgjomë një tjetër ëndërr" של Samanta Karavella מגיע למקום הרביעי, בלדה מזרח אירופאית דרמטית ומשתפכת, מלודיה פריכה ועגולה. "Aty ku më le" של Hersi Matmuja גם מסיימת במקום ה-14 והאחרון עם 0 נקודות. בלדה תזמורתית עצובה ונפלאה. "Lulet mbledh për hënën" של Xhensila Myrtezaj מגיע למקום ה-13, עוד בלדה, דרמטית, אותו ז'אנר מקסים.
* אוסטריה – "Einsturzgefohr" של Krautschädl הוא רוק פוסט-פאנק מצוין.
* בלרוס – "The Winner" של Uzari מגיע למקום החמישי והאחרון בגמר. שיר טוב בהרבה ממה שהוא הלך איתו שלוש שנים מעכשיו. פופ קברטי. "Superheroes" של Nuteki הוא פופ-רוק אלקטרוני של להקה מצוינת, לא מגיע לגמר.
* בולגריה – "Putyat" של Steliyana Hristova במקום השביעי היא בלדה רוק דרמטית. "Novo nebe" של Viktoriya Dimitrova מגיעה למקום ה-15 והאחרון בחצי הגמר ולא ממשיכה לגמר. בלדה שקטה, קצת יום הזיכרון, אבל מהמם. "This is My Green Wave" של Georgi Vurbanov מסיים במקום ה-14 בחצי הגמר ולא ממשיך הלאה. שיר רוק סטלני.
* דנמרק – "The Best Thing I Got" של Aya הוא פופ פיפטיזי קליל ומחויך.
* אסטוניה – "I Don’t Know" של Pop Maniacs במקום הרביעי הוא סינת'-פופ עם הרבה אהבה לז'אנר. "Mina jään" של Lenna הוא בלדת פופ-אינדי מדהימה, מלודיה מקורית וחד פעמית.

* פינלנד – "Kunpa vois" של Aura Pineda לא עולה לגמר היא בלדה אקוסטית מלאת קסם. "Sinisulkien viimeinen" של Kirahvi nimeltä Tuike הוא סינת'-פופ רוק אלטרנטיבי ומיוחד, שגם לא ממשיך לגמר. "Noitanainen" של Freeman & Uusi Fantasia הוא דיסקו-רוק אלקטרוני שמודח רגע לפני הגמר.
* גיאורגיה – "Letter to a Friend" של November הוא פאנק-רוק דיסטורשן. "Whisper" של Mirror Illusion הוא כבר יותר גראנג' מטאל. "Broken" של Industrial City הוא כבר יותר מטאל-גלאם מסורתי.
* גרמניה – מוזר, אבל מחבב יותר את הגרסה של Ornella Santis ל-"Standing Still".
* איסלנד – "Rýtingur" של Fatherz 'n' Sonz הוא יופי של אינדי-בארוק-פופ, לא עולה מחצי הגמר הראשון.

"Stattu upp" של Blár Ópal סוג של להקת בנים, במקום השני, פופ-היפ-הופ מוזיקת אצטדיונים, להיט עדכני מאד. "Augun þín" של Svenni Þór היא בלדת פופ סקנדינבית מופקת כהלכה עם צלילי רוק וקצת פסנתר.
* אירלנד – "Mercy" של Donna Mccaul הוא ניסיון להיות מודרניים ומגניבים, אחרי ההצלחה של ג'דוורד בשנה שעברה, קצת תחילת העשור הקודם, פופ-אלקטרוני.
* איטליה – "Un pallone" של Samuele Bersan. איך מגדירים את השיר הזה? מקסים, קצת פופ שנות ה-40 וה-50 אני מניח. זוכה בפרס המבקרים ומגיע למקום התשיעי בסך הכל.

"Non è l'inferno" של Emma זוכה במקום הראשון. בלדת רוק-פופ דרמטית ומודרנית. "Per sempre" של Nina Zilli מגיע למקום השביעי, בלדת פסנתר רומנטית ומסורתית.
* לטביה – "No Limits to Dream" של Maia מגיעה למקום השביעי בחצי הגמר הראשון, פופ שנות החמישים-שישים, לא ממשיך הלאה אבל חמוד מאד. "Music Thief" של Mad Show Boys מטופש, אבל מאוזכר בכך שצוחק על פלגיאטים וכולל בתוכו שמות של שירים, חלקם שירי אירוויזיון, כולל קטע מהשיר של אלכסנדר ריבאק. מקום שלישי.
* ליטא – "Blind" של Sound's Engineers ft. Natalie מגיע למקום השישי בחצי הגמר השלישי ולא ממשיך הלאה, פופ-אינדי חביב. "Sugrižk" של Indigo מגיע למקום השמיני בחצי הגמר הראשון רוק מלודי טוב. "Light is the One" של Sati מגיע למקום השישי בחצי הגמר השני ומקבל wildcard לגמר ומסיים בו במקום ה-13. פופ-בארוק מוזר שתפס אותי משום מה. "Euforija" של Katažina עולה מהמקום השלישי בחצי הגמר השני לגמר, שם מסיים במקום העשירי, פופ-פולק אקוסטי, חמוד וקליט באופן מפתיע. "Ašaru lietus" של Laiptai מסיים חמישי בחצי הגמר הרביעי ולא ממשיך הלאה, רוק-מטאל נגיש יחסית.
* מלטה – "Look At Me Now" של Richard Edwards במקום החמישי, בלדת העצמה שבולטת בים השטויות של המלטים. "Autobiography" של Dorothy Bezzina במקום השמיני מנסה להיות עדכני במאמץ יתר, זה עבד עליי איכשהו.
* מולדובה – "Arde" של Paralela 47 מסיים במקום ה-14 והאחרון עם 0 נקודות. רוק אלטרנטיבי שבולט בקדם, אבל כנראה לא מספיק…
* נורבגיה – "Elevator" של Irresistible ft. Carlprit לא עובר את חצי הגמר הראשון פופ-היפ-הופ אורבני מופק לפי צו האפנה. "Somewhere Beautiful" של Nora Foss Al-Jabri היא בלדת דיסני קסומה, מקום שני ומפתיע.

"Litlle Bobbi" של United הוא היפ-הופ ו-RnB אורבני שלא עולה מחצי הגמר הראשון.
* פורטוגל – "Será o que será" של Cúmplice's הוא פולקלור פורטוגלי מקסים, קצבי ושמח, מקום שני.

* רומניה – "Sun-ta" של Electric Fence הוא פיוז'ן של אתנו-רוק ודאס אנד בייס. מעולה, מעניין, מקפיץ, מקום שני.
*רוסיה – "Michael" של Polina Smolova במקום השביעי, הוא פופ המוקדש למייקל ג'קסון המתאמץ להישמע כמוהו. "Back to Her Future" של Dima Bilan & Yuliya Volkova היא בלדת פופ חזקה, מקום שני. "Une marionnette" של Syostry Syo הוא פופ-אורבני בצרפתית. מקום רביעי, מיוחד.
* סלובניה – "Konichiwa" של Nika & Eva Prusnik הוא פופ מטופש ומעולה במקום השני, לחן של Magnifico הנפלא שגם הלחין את סלובניה 2002.

* שבדיה – "Sean den förste banan" של Sean Banan עולה מהמקום השלישי בחצי הגמר הראשון להזדמנות השנייה, שם מסיים. היפ-הופ-ראפ שלאגריסטי ומשעשע. "Salt and Pepper" של Marie Serneholt מסיים שישי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. הבתים חלשים, אבל הפזמון שלאגריסטי ומדבק. "I mina drömmar" של Maria BenHajji זוכה בשלב ה-Web joker ומסיים שמיני ואחרון בחציה גמר השלישי. בלדת שלאגר שמאלצית וממכרת. "Why Start a Fire" של Lisa Miskovsky הנפלאה עולה מהמקום השני בטרום הגמר הרביעי לגמר, שם מסיים במקום התשיעי. בלדת פופ מודרנית וצנועה. "Amazing" של Danny Saucedo זוכה בחצי הגמר הרביעי ומסיים שני בגמר. אלקטרו-פופ ולהיט מצעדים בפוטנציה.
* אוקראינה – "Dance" של Max Barkih המהמם, מגיע למקום השני, דאנס-פופ להיטי, חבל שלא נשלח.

"Lepestok" של Olya Polyakova מגיע למקום השמיני, באבל-גאם פופ עם קריצה לשנות ה-20. "Ti ne odin" של Ulyana Rudakova מסיים אף הוא במקום השני, בלדת סינגר-סונגרייטר אקוסטית וחביבה.
* בקדם האיסלנדי – Regína Ósk נציגת 2008 כחלק מצמד, מנסה את מזלה ומגיעה לגמר.
* בקדם היווני – לא קורה שום דבר מעניין, חוץ מהעבודה שהוא נערך בקניון. געגועיי לדוד ד'אור ואולם הכדורסל ב-2004.
* בקדם הלטבי – Anmary לא זוכה לא בקהל ולא בשופטים. היא מגיעה שנייה בקהל, בעוד Mad Show Boys מגיעים ראשונים, אך הם למקום התשיעי בשופטים ובכך מנוטרלים מזכייה. היא מגיעה שלישית בשופטים אחרי Samanta Tīna & Dāvids Kalandija ו-Rūta Dūduma שמגיעים בשוויון למקום הראשון בשופטים, אך למקומות החמישי והתשיעי בקהל בהתאמה. ל-Super Final עולה אנמרי מהמקום הראשון ואחריה סמנתה ודוידס וה-Mad Show Boys. שם היא מגיעה שנייה בשופטים וראשונה בקהל וזוכה בקדם. Mad Show Boys מגיעים למקום השלישי. אחד מחברי הלהקה הוא Janis Vaisla נציג 2008 כחלק מהרכב. למקום החמישי מגיעים PeR, הם יישלחו בשנה הבאה. למקום השישי מגיע Andris Abelite נציג 2007 כחלק מהרכב. Triānas parks מסיימים במקום התשיעי ויישלחו ב-2017. Samanta Tina מסיימת במקום השני, תזכה בקדם של 2020, אבל תישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. היא תישלח ב-2021.
* בקדם האלבני – Frederik Ndoci, נציג 2007, מגיע למקום ה-14 והאחרון עם 0 נקודות, כמו גם Hersi Matmuja שתישלח ב-2014.
* בקדם הרומני – Ovidiu Anton מגיע למקום החמישי ויהיה לנון-נציג הרומני ב-2016.
* בקדם השווייצרי – Lys Assia, נציגת וזוכת 1956 ונציגת 1957 ו-1958, מגיעה למקום השמיני. DQ נציגת דנמרק 2007 מגישה שיר, אך לא מתקבלת.
* בקדם הרוסי – Dima Bilan & Yuliya Volkova מגיעים למקום השני. הוא נציג 2006 ונציג וזוכה 2008. היא נציגת 2003 כחלק מצמד. למקום השביעי מגיעה Polina Smolova נציגת בלרוס 2006.
* בקדם ההונגרי – András Kállay-Saunders מגיע למקום החמישי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. הוא יישלח ב-2014.
* בקדם האוסטרי – Conchita Wurst מגיעה למקום השני בהפרש קטן, תישלח ב-2014 ותזכה בתחרות כולה.
* בקדם המולדבי – Geta Burlacu נציגת 2008 מגיעה למקום השביעי. בחצי הגמר האינטרנטי משתתםים 33 משתתפים מתוכם עולה רק אחד. Lidia Isac משתתפת בחצי הגמר, לא עולה ותישלח ב-2016. Nelly Ciobanu נציגת 2009 אמורה להשתתף בגמר, אך פורשת. הטלוויזיה הרומנית נותנת את המקום הפנוי ל- Akord, שהשתתפו בחצי הגמר. Pasha Parfeny מגיע רק למקום השני בקהל, אך למקום הראשון בשופטים ובכל זוכה בקדם.
* בקדם האירי – Donna McCaul, נציגת 2005, כחלק מצמד מנסה הפעם לבדה ומגיעה למקום השלישי.
* בקדם המלטי – אחרי שבשנים הקודמות הגבילו את משתתפי העבר ואסרו על המשתתפים שייצגו את מלטה בשלוש השנים האחרונות, הטלוויזיה המלטית מרחיבה את הכלל, וכעת זמרים שהשתתפו ב-5 השנים האחרונות לא מורשים להשתתף בקדם. Jessica Muscat לא מעפילה לגמר ותישלח ב-2018 כנציגת סן מרינו כחלק מצמד. למקום השלישי מגיעה Amber, היא תישלח ב-2015. למקום השישי מגיע Fabrizio Faniello נציג 2001 ו-2006. Claudia Faniello מסיימת במקום השני ותישלח ב-2017.
* בקדם הבלרוסי – Alena Lanskaya זוכה, אך נפסלת עקב טענה לזיוף קולות, וזאת לאחר שנשיא המדינה, שהצבעה חופשית והגונה היא נר לרגליו, מורה לפתוח בחקירה. לפי השמועות, התגובות הצוננות בקרב החובבים ביבשת לשיר הזוכה, גרמו לבלרוסים "לפסול" את השיר. היא תישלח בשנה הבאה. Uzari מגיע למקום החמישי והאחרון ויישלח בצמד ב-2015. Anastasiya Vinnikova נציגת 2011 משתפת בחצי הגמר, אך לא מעפילה לגמר.
* בקדם האוקראיני – Eduard Romanyuta מגיע חמישי ויישלח מטעם מולדובה ב-2015.
* בקדם הבולגרי – בחצי הגמר מגיעה Dess למקום הראשון ב-SMSים, סופי מרינובה מגיעה רק שנייה. שתיהן ממשיכות אוטומטית לגמר ולא מנוקדות על ידי השופטים בניגוד לשאר השירים. יצוין שבשופטים סופי קיבלה את המקום הרביעי, אך כאמור לא נוקדה. בגמר דס יורדת מהמקום הראשון של השופטים למקום השישי שלהם ומסיימת במקום השלישי, כאשר גם הטלווטינג לא מעניק לה את ההובלה, אלא רק 10 נקודות. שוויון במקום הראשון בין סופי מרינובה לבין New 5, אך מאחר והיא זכתה ב-SMSים, היא מוכרזת כזוכה. עם New 5 הופיע DJ Dian שהיה חלק מההרכב שייצג את המדינה ב-2008.
* בקדם הסלובני – להקת Leaparfume מגיעה למקום השלישי בתכנית השנייה ומודחת מהתחרות. חברת הלהקה Lea Sirk תישלח ב-2018.
* בקדם הקרואטי – HRT מכריזים על הקדם השנתי ומבקשים לשלוח אליהם שירים. לבסוף הקדם מבוטל בטענת חוסר עניין ציבורי והייצוג ניתן ל-Nina Badrić.
* בקדם השבדי – השירים "Euphoria" ו-"To the Sky" הוצעו תחילה ל-Danny Saucedo. הוא מוותר עליהם והעדיף להתמודד במלודיפסטיבלן עם "Amazing". הזמר David Lindgren מקבל את השיר "To the Sky", ששמו שונה ל-"Shout It Out". השיר מסיים בגמר המלודיפסטיבלן במקום הרביעי. את השיר "Euphoria" מקבלת Loreen, וזוכה עמו במלודיפסטיבלן ובאירוויזיון.
החל מינואר 2012, הטלוויזיה השבדית עורכת תחרות אינטרנטית שנקראת "הזדמנות שלישית", שבה מתחרים 32 שירי מלודיפסטיבלן מ-10 השנים האחרונות. הפורמט זהה למלודי ובסוף התחרות זוכה Loreen עם שירה מהשנה שעברה "My Heart is Refusing Me". השיר "Mr. Uniform" מתקבל לתחרות אחרי שנשלח בגרסת דמו בביצוע Sandra Bjurman, אבל פורש לאחר שהכותבים לא מסכימים עם המבצע שנבחר לשיר על ידי הטלוויזיה השבדית. השיר לבסוף ייצא כסינגל בביצוע The Sinderellas.
Afro-Dite, נציגות 2002, מסיימות במקום החמישי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיכות הלאה. Charlotte Perrelli נציגת וזוכת 1999 ונציגת 2008 מסיימת חמישית בחצי הגמר הרביעי ולא ממשיכה הלאה. באותו חצי הגמר מסיימת Lotta Engberg נציגת 1987 במקום השלישי ועולה לשלב ההזדמנות הנוספות, ושם עוצרת. ההרכב Love Generation לא מעפיל מטרום הגמר. אחת מחברות ההרכב, Cornelia Jakobs, תייצג את המדינה לבדה ב-2022. 
* בקדם האסטוני – Lenna סולנית הלהקה שייצגה את שוויץ ב-2005 מגיעה למקום השני. Birgit Õigemeel & Violina מגיעות למקום השביעי. בירגיט תישלח בשנה הבאה. בחצי הגמר השני מסיימים Malcolm Lincoln נציגי 2010 במקום השישי ולא ממשיכים לגמר. כנ"ל לגבי Orelipoiss נציג 2003 כחלק מלהקה שמסיים במקום השמיני. בשוויון עמו מגיעים למקום השמיני Soul Militia, לשעבר 2XL ומי שייצגו את אסטוניה כלהקת ליווי ב-2001 וזכו באירוויזיון. למקום התשיעי מגיעה להקת Traffic, אשר אחד מחבריה הוא Stig Rästa, שיישלח ב-2015 בדואט.
* בקדם הנורבגי – United לא מעפילה לגמר מחצי הגמר הראשון. אחת מחברות ההרכב היא Benedicte Adrian נציגת 1984 כחלק מצמד. Tooji מגיע בחצי הגמר השלישי רק למקום השני, אך בגמר גובר על Petter Øien & Bobby Bare שניצחו אותו בחצי הגמר ועל שני שירים נוספים.
* בקדם הליטאי – Monika Linkytė מגיעה למקום השלישי ותישלח ב-2015 כחלק מצמד וב-2023 לבדה. Jurijus Veklenko מסיים במקום החמישי בטרום הגמר השני ולא ממשיך הלאה. הוא יישלח ב-2019.
* בקדם האיטלקי – מבין המשתתפים בסנרמו ניתן למצוא את Emma Marrone שתישלח ב-2014 ואת Matia Bazar נציגת 1979. ב-3/03 מאושר כי Nina Zilli תשיר באירוויזיון את השיר עמו התחרתה בסנרמו, "Per sempre". לאחר מכן מחליטים לשנות את השיר ל-"L'amore è femmina", שיר הנושא מאלבומה החדש, אך בגרסה חדשה ודו לשונית.
* בקדם הגרמני – השיר "Only Teardrops" נשלח לטלוויזיה הגרמנית, אך לא מתקבל לקדם. השיר בביצועה של Emmelie de Forest יתקבל לקדם הדני ב-2013, יזכה בו ולאחר מכן גם יזכה באירוויזיון.
* קדמים פרטיים בבלגיה, קפריסין וספרד.

פרטי טריוויה:
* מונטנגרו חוזרת.
* ארמניה ופולין פורשות. ארמניה עקב הסכסוך עם אזרבייג'ן לא האמינה שמשתתפיה יוכלו להיות בטוחים במדינה, בעוד פולין אשר השקיעה באירוח המונדיאל השנה, לא עמדה בעלויות הכספיות. ארמניה כבר הוגרלה להשתתף בחצי הגמר השני, אך לא בחרה שיר. היא נקנסת על ידי ה-EBU ומאוימת בסנקציות נוספות.
* Kaliopi, הנון-נציגה של מקדוניה ב-1996, מצליחה לייצג את מדינתה סוף כל סוף.
* Jónsi חוזר לייצג את איסלנד בשנית, הפעם בצמד. Željko Joksimović, שייצג בעבר את סרביה ומונטנגרו, חוזר לייצג הפעם את סרביה, המופרדת ממונטנגרו. הוא גם הנחה את התחרות ב-2008. Jedward מייצגים בפעם השנייה ברציפות את אירלנד.
* הגמר הוא הארוך בהיסטוריה של התחרות עד כה, שאורכת 3:28 שעות. השיא יישבר בעוד שנתיים, ואחרי זה עוד כמה פעמים.
* האולם כאמור נבנה מספר חודשים לפני התחרות, ובעודו בעל תכולה של 23,000 מקומות ישיבה, ה-EBU מחליט להקצות רק 16,000 מקומות לכל אירוע.
* האולם החדש היה עדיין לא מוכן בזמן האירוויזיון. במסדרון הפרשנים מדרגות רבות נשברו והשירותים הפסיקו לעבוד תכופות במהלך החזרות. לפי אתר חברת הבנייה הגרמנית, האולם היה עדיין בבנייה ולא התקבל אישור להיות בו בעת קיום התחרות.
* כל העיתונאים, שקיבלו אקרדיטציה לאירוע, קיבלו כרטיסי סים מקומיים של חברת התקשורת Azercell, שסיפקה מידע חופשי למשטרת המדינה. אלה שניסו להתקשר באמצעים אחרים סבלו מהפרעות.
* החוקים לתחרות עודכנו והוחלט להגדיל את מכסת מדינות הגמר ל-26 כדי לכלול בנוסף ל-20 המעפילות גם את 5 הגדולות ואת המארחת. מבחינת אופן ההצבעה, ה-EBU מחליט שכמו שהיה עד 2009 הקווים ייפתחו להצבעה טלפונית רק אחרי שכל השירים יופיעו ול-15 דקות בלבד ולא החל מתחילת המופע כפי שהיה ב-2010 וב-2011.
* חברת ההפקה הגרמנית Brainpool, אשר הפיקה את התחרות בשנה שעברה, הייתה שותפה פעילה בהפקת התחרות גם השנה.
* טרם קיום הקדם הרומני, מנסה רשות השידור הרומנית לשכנע את הזמרת Inna לייצג אותם, אך היא מסרבת עקב עומס בלוח הזמנים.
* השיר הרומני יצא ללא קשר לאירוויזיון בספטמבר 2011 והפך ללהיט במדינה. בעידוד מעריציהם, הלהקה שולחת את השיר לקדם המקומי, וזוכה.
* עד שנת 2006 סולנית להקת מנדינגה הייתה Elena Gheorghe, שייצגה את המדינה לבדה ב-2009. הסולנית החדשה Elena Ionescu הצטרפה אליהם עם עזיבת הקודמת.
* נציגת קפריסין ונציגת יוון התחרו בעונה השנייה של X Factor היווני ב-2009-2010. בעוד Eleftheria Eleftheriou מסיימת במקום ה-11, בעוד Ivi Adamou מסיימת במקום השישי.
* השיר הפיני, "När jag blundar", נכתב על ידי Jonas Karlsson ובוצע על ידי אחותו הקטנה Pernilla Karlsson. במקור השיר היה מתנה ליום ההולדת של אמם, שהיא בעצמה מעריצה של האירוויזיון.
* השיר האירי, "Waterline" נכתב במקור ל-Eric Saade השבדי.
* האתר הפופ המפורסם Popjustice כלל את השיר האירי ברשימת 45 סינגלי הפופ הטובים של 2012.
* השיר הסן מרינאי הוא השיר ה-20 בתחרות אשר הולחן על ידי Ralph Siegel.
* לאחר מועד הגשת השירים, ה-EBU מודיע כי השיר של סן מרינו כולל מילים בעלות הקשר מסחרי, "פייסבוק" במקרה הזה. ניתן למדינה זמן קצר לשנות את השיר או את מילותיו. רשות השידור הסן מרינאית מודיעה כי השיר עבר שינוי במילים ואינו מזכיר יותר את פייסבוק.
* צמד Jedward האירים מייצגים את אירלנד בשנה השנייה ברציפות. הם מצטרפים למועדון מצומצם של זמרים שנשלחו שנה לאחר שנה לתחרות לצד Margot Hielscher הגרמנייה (1957, 1958), Katja Ebstein הגרמנייה (1970, 1971), Domenico Modugno האיטלקי (1958, 1959), Michèle Arnaud מטעם לוקסמבורג (שני השירים של 1956), Corry Brokken ההולנדית (1956, 1957, 1958), Lys Assia השווייצרית (שני שירים ב-1956 ואז 1957, 1958), Udo Jürgens האוסטרי (1964, 1965, 1966), Tony Wegas האוסטרי (1992, 1993), Hot Eyes הדנים (1984, 1985), Ronnie Carroll הבריטי (1962, 1963), Family Four השבדיים (1971, 1972), Nora Brockstedt הנורבגית (1960, 1961), Anne-Karine Strøm & Bendik Singers הנורבגים (1973, 1974), Jahn Teigen הנורבגי (1982, 1983), Boulevard הפיניים (1987, 1988), Raphael הספרדי (1966, 1967), Şebnem Paker הטורקייה (1996, 1997), Sigga האיסלנדית (1990, 1991, 1992), ו-Maarja-Liis Ilus האסטונית (1996, 1997).
* רוב השיר הרוסי מורכב ממילים בשפה האודמורטית, שהיא אחת השפות המדוברות ברוסיה. הלהקה לא דוברת אנגלית ולא הבינה את השורה באנגלית שכתבה להן כותבת אמריקאית. לא סתם כותבת. בשביל המשפט "Party for everybody, dance, com'n and dance"  הרוסים שוכרים את שירותיה של  Marry S. Applegate האמריקאית, כותבת להיט האייטיז "The Power of Love".
* Natalya Pugacheva, חברת הלהקה שייצגה את רוסיה, Buranovskiye Babushki, הייתה בת 77 בעת הופעתה. בכך היא שוברת את השיא של 75 Cents מ-2008, שהיה עד כה המתמודד המבוגר ביותר. היא תחזיק בתואר זה עד השנה הבאה.
* נציגות רוסיה, Buranovskiye Babushki, בכלל לא אהבו את כל ההמולה סביבן בבאקו, ונטשו מסיבת עיתונאים אחת בשל כך.
* Buranovskiye Babushki תרמו את ההכנסות משירן לבניית כנסייה חדשה בעיר הולדתם.
* במסגרת שדרוג השיר, להקת Litesound הבלרוסית-איטלקית, נציגת בלרוס, פונה למפיק העל היווני Dimitris Kontopoulos להפקה מחדש של השיר. האחרון אחראי ללחן ולהפקה של בלרוס 2007, אוקראינה 2008 ויוון 2009 שכולם סיימו גבוה, אך הפעם מגע הקסם שלו לא מסייע והלהקה לא מעפילה לגמר.
* אחרי הזכייה בקדם האוקראיני, קולות לאומנים ומהימין הקיצוני טענו ש-Gaitana אינה אוקראינית מספיק כדי לייצג את המדינה. חבר המפלגה האולטרה-לאומנית, Svoboda,  אמר שהזמרת תפגע בסיכויים של המדינה להצטרף לאיחוד האירופי, מכיוון שכולם יחשבו שאוקראינה נמצאת "ביבשת אחרת".
* בניגוד למה שניתן לחשוב, השיר הבולגרי לא נכתב עבור האירוויזיון. השיר הוצע ל-Sofi Marinova וגרסת הדמו שלו הייתה בטלפון שלה במשך 6-7 חודשים עד שעלה לה הרעיון לשלוח את השיר לאירוויזיון.
* השיר הבולגרי כולל מילים במגוון שפות שונות: ספרדית, איטלקית, צרפתית, בולגרית, סרבו-קרואטית, טורקית, אזרבייג'נית, אנגלית, שפת הרומאני, ערבית ויוונית. טורקית, יוונית וסרבו-קרואטית הן השפות של שכנותיה של בולגריה, בעוד שפת הרומאני היא שפת האם של סופי (שפת הצוענים). השיר הוא גם שיר האירוויזיון היחיד עד כה הכולל אזרבייג'נית בתוכו, שכן אזרבייג'ן עצמה שלחה שירים באנגלית מלאה עד כה.
* השיר הגאורגי כולל בפעם הראשונה בתחרות מילים בשפה הגאורגית.
* השיר הנורבגי, "Stay", הוצע תחילה ל-Eric Saade השבדי, שסירב לו.
* בדיעבד הודה נציג נורבגיה, Tooji, שהוא לא הרגיש לגמרי בנוח עם השיר שלו, אלא עשה מוזיקה שאחרים חשבו שמתאימה לו.
* כותרת השיר האלבני היא בלטינית, אך השיר הוא באלבנית מלאה ושם השיר לא נזכר בו.
* השיר האוסטרי מושר בניב הגרמני Mühlviertlerisch, שהוא ניב מרכז בווארי שמדובר גם באוסטריה עילית.
* ב-Marcel Bezençon Awards השנתיים זוכה שבדיה בפרס האמנים ובפרס המלחין, בעוד אזרבייג'ן זוכה בפרס העיתונות.
* טרם התחרות, נערך סקר OGAE בקרב מועדוני מעריצים ביבשת ובעולם. שבדיה זוכה בגדול ואחריה איטליה, איסלנד, סרביה ונורבגיה.
* לספרד ניתן Wildcard לבחור את מיקומה בגמר, והיא בוחרת להופיע במקום ה-19 בסדר ההשמעה.
* במהלך חצי הגמר הראשון, אלבניה מקבלת אישור להפסיק את השידור ולהשתמש רק בצוות שיפוט, וזאת עקב תאונת דרכים קטלנית במדינה, הגובה את חייהם של 13 אנשים. רשות השידור האלבנית תשדר את חצי הגמר מאוחר יותר באותו הלילה.
* בגלויה האזרבייג'נית מוצג אזור קרבאך, השנוי במחלוקת והנמצא במוקד הסכסוך עם ארמניה.
* ישראל אמורה להיות המצביעה האחרונה בגמר במסגרת האלגוריתם שבו נקבע סדר המצביעים, אך עקב תקלה טכנית, אירלנד שהייתה להיות המדינה ה-32 להצביע מצביעה אחרונה, אחרי ישראל.
* בחצי הגמר הראשון מקבלות אלבניה ורוסיה כל אחת 5 פעמים 12 נקודות, אחריהן רומניה עם 3 פעמים, קפריסין ויוון עם פעמיים ופינלנד, אירלנד, מולדובה ומונטנגרו עם פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בחצי הגמר השני מקבלת שבדיה 6 פעמים 12 נקודות, סרביה 4 פעמים, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה ואסטוניה פעמיים ובלרוס, גיאורגיה, מלטה, טורקיה ואוקראינה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בגמר מקבלת שבדיה 18 פעמים 12 נקודות, אלבניה, אזרבייג'ן וסרביה מקבלות 4 פעמים 12 נקודות, קפריסין, יוון ומקדוניה מקבלות פעמיים וליטא, מולדובה, רומניה, רוסיה, ספרד וטורקיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בחצי הגמר הראשון מקבלת אלבניה נקודות מכל המדינות – 20 בסך הכל. אחריה רוסיה עם 19 מדינות מנקדות ומולדובה ורומניה עם 18 מדינות מנקדות כל אחת.
בחצי הגמר השני מקבלת שבדיה נקודות מכל המדינות – 20 מדינות בסך הכל. אחריה סרביה עם 19 מנקדות וליטא עם 17 מדינות.
בגמר אף מדינה לא מקבלת נקודות מכולן. שבדיה ורוסיה מקבלות ניקוד מהכי הרבה מדינות – 40 בסך הכל. סרביה מקבלת ניקוד מ-30 מדינות ואיטליה מ-25.
* הבדלים בין הצבעת השופטים והקהל: בחצי הגמר הראשון ישראל ממקומת במקום ה-16 בקהל ובמקום ה-9 בשופטים. בחצי הגמר השני טורקיה ממוקמת רביעית בקהל ו-13 בשופטים. נורבגיה שישית בקהל ו-18 ואחרונה בשופטים. בולגריה תשיעית בקהל ו-17 בשופטים. הולנד עשירית בקהל ו-16 בשופטים. אוקראינה ממוקמת 17 בקהל ו-3 בשופטים. גיאורגיה ממוקמת 18 ואחרונה בקהל, אך שמינית בשופטים.
בגמר רוסיה שנייה בקהל, אך רק מקום 11 בשופטים. טורקיה רביעית בקהל אך מקום 22 בשופטים. רומניה שביעית בקהל ו-20 בשופטים. יוון תשיעית בקהל ו-18 בשופטים. אירלנד עשירית בקהל ומקום 25 בשופטים. איטליה מקום 17 בקהל ורביעית בשופטים. ספרד 18 בקהל וחמישית בשופטים. אוקראינה מקום 20 בקהל ושביעית בשופטים. צרפת מגיעה 26 ואחרונה בקהל עם 0 נקודות, אך למקום ה-13 בשופטים.
* בחצי הגמר הראשון איסלנד עולה בזכות הקהל, בעוד הונגריה עולה בזכות השופטים. בחצי הגמר השני טורקיה ונורבגיה עולות בזכות הקהל, בעוד אוקראינה ומלטה עולות בזכות השופטים.
* מיקומי גמר לעומת מיקומי חצי גמר: חצי הגמר הראשון – רוסיה ראשונה, מסיימת בגמר במקום השני. אלבניה שנייה, מסיימת בגמר חמישית. רומניה שלישית מסיימת בגמר במקום ה-12. יוון רביעית, מסיימת בגמר במקום ה-17. מולדובה חמישית, מסיימת מקום 11. אירלנד שישית, מסיימת מקום 19. קפריסין שביעית, מסיימת מקום 16. איסלנד שמינית, מסיימת מקום 20. דנמרק תשיעית, מסיימת מקום 23. הונגריה עשירית, מסיימת מקום 24. חצי הגמר השני – שבדיה ראשונה, מסיימת בגמר במקום הראשון. סרביה שנייה, מסיימת שלישית בגמר. ליטא שלישית, מסיימת מקום 14. אסטוניה רביעית, מסיימת במקום השישי. טורקיה חמישית, מסיימת במקום השביעי. בוסניה והרצגובינה שישית, מסיימת במקום ה-18. מלטה שביעית, מסיימת במקום ה-21. אוקראינה שמינית, מסיימת במקום ה-15. מקדוניה תשיעית, מסיימת במקום ה-13. נורבגיה עשירית, מסיימת במקום ה-26 והאחרון.
* השיר השבדי מקבל את המספר הרב ביותר של 12 נקודות שאי פעם ניתן לשיר בתחרות: 18 מדינות נתנו בגמר 12 נקודות ל-Loreen. שיא זה יישבר ב-2017. לשם השוואה, אוקראינה 2016, עם כמות כפולה כמעט של שופטים-טלווטינג קיבלה רק 17 פעמים 12 נקודות.
* שבדיה מגיעה למקום הראשון בפעם הרביעית, אך מבין כל הזכיות זו זכייתה הגדולה ביותר עד כה, עם 76% מהניקוד המקסימאלי. שיא אישי זה יישבר ב-2015, כשתקבל 78% מהניקוד המקסימאלי.
* אלבניה מגיעה למקום החמישי, שזה לה המקום הגובה בתולדותיה. שיא זה נשמר עד ליום זה.
* השיר הליטאי אמנם מסיים בגמר במקום ה-14, אך בחצי הגמר מגיע למקום השלישי, שזהו ההישג הטוב ביותר למדינה זו בחצאי הגמר. נכון ל-2024 היא עדיין לא הגיעה למקום גבוה מזה בחצי הגמר.
* בולגריה מסיימת בחצי הגמר השני עם אותו הניקוד כמו נורבגיה, אך בעקבות שובר שוויון (נורבגיה מקבלת ניקוד מיותר מדינות), נורבגיה עולה לגמר מהמקום העשירי, ובולגריה נשארת במקום ה-11.
* סן מרינו מסיימת במקום ה-14 בחצי הגמר ולא מעפילה לגמר, אבל זה מספיק כדי להיות ההישג הטוב ביותר של מדינה זו בהיסטוריה הקצרה שלה בתחרות. שיא זה יישבר בשנה הבאה כשהמדינה תגיע למקום ה-11 בחצי הגמר, שוב ב-2014 כשתעפיל בפעם הראשונה לגמר, ולבסוף ב-2019 אז תסיים במקום ה-19 בגמר.
* השיר הגיאורגי מסיים במקום ה-14 בחצי הגמר השני ולא מעפיל לגמר. זו הפעם הראשונה שבה גיאורגיה לא מעפילה לגמר, וזהו שיא שלילי עבור מדינה זו. שיא שלילי זה יישבר ב-2014 ואז שוב ב-2018 ושוב ב-2022.
* לראשונה התחרות משודרת בקירגיזסטן.
* לאחר התחרות, Engelbert Humperdinck, נציג בריטניה לתחרות, מסרב להגיע לאפטר פארטי ביורוקלאב ופורש לחדרו מאוכזב. למחרת הוא מגיע למסיבה אקסטרווגנטית שעורך Emin Agalarov הדושבג, וזוכה למחיאות כפיים מהמתמודדים האחרים בהיכנסו למסיבה.
* הקומיקאי הנורבגי Amir Asgharnejad, שהיה באירוויזיון כדי לעשות פיצ'ר קומי, שכוון למשטר של המדינה המארחת, נעצר בשדה התעופה בדרכו הביתה מבאקו. רשות השידור הנורבגית הגישה מחאה חריפה הן לרשויות באזרבייג'ן והן לאיגוד השידור האירופי. Asgharnejad שוחרר והורשה לטוס הביתה.
* ב-Barbara Dex Award הניתן לאחר התחרות למתלבשים הגרועים ביותר, זוכה אלבניה בתואר המפוקפק.
* השיר השבדי מגיע למעמד של פלטינה 11X בנורבגיה, פלטינה 10X בשבדיה, פלטינה כפולה בשוויץ, פלטינה באוסטריה, דנמרק, פינלנד, גרמניה וספרד, זהב בבלגיה ובאיטליה וכסף בבריטניה.
* השיר השבדי מגיע למקום השלישי במצעד הבריטי, שזהו המיקום הגבוה ביותר במצעד הבריטי לשיר אירוויזיון שאינו שיר בריטי מאז שירו של ג'וני לוגן ב-1987. השיר הוא גם שיר האירוויזיון המורד ביותר באינטרנט בבריטניה.
*  השיר "You and Me" נשלח לקדם ההולנדי ללא ידיעתה ובניגוד לרצונה של המבצעת Joan Franka על ידי המנהל שלה. השיר זכה וכדי להדגיש שהשיר עוסק בילדים שמשחקים, Franka התחפשה לאינדיאנית, כפי שהיא וחברותיה עשו בילדות. האשמות של ניכוס תרבותי הוטחו בזמרת, והיא עורערה מכך. בראיון שנים לאחר מכן, היא דיברה על כמה נוראה הייתה החווייה בבאקו. המנהל שלה היה מניפולטיבי וניתק אותה מבני משפחה וחברים, והיא נאלצה ללבוש את הנוצות, שבהן התביישה. כל הלחץ וההערות השליליות הקבועות של המנהל על המראה שלה גרמו לה לפתח הפרעת אכילה. לאחר השידור, היא ננזפה על ידי המנהל שלה וכל שיתופי הפעולה העתידיים בוטלו, למרות שהשיר היה להיט בהולנד. עברו שנתיים עד שהיא יצאה מהחוזה, ועד אז הקריירה שלה די הסתיימה.
* באוטוביוגרפיה שלו, מספר Christer Björkman כיצד Loreen לקחה את השיר הפשוט והישר ש"Euphoria" היה מלכתחילה, והפכה אותו למשהו ייחודי ובלתי נגיש, וכיצד המפיק Peter Boström לאחר מכן, בשיתופה, ניסה והצליח להפוך אותו ללהיט.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון של התחרות כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני של התחרות כאן:

ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: