הקדמה:
וינה, אוסטריה. תחרות נוצצות ומוקפדת כמיטב המסורת הוינאית. הניצחון של Conchita Wurst נותן כנראה השראה למפיקי האירוע והם מטילים את ההנחיה על 3 מנחות, ללא גברים. Wurst היא המנחה הרביעית שנמצאת בגרין רום, וכך יש לנו הצהרה פמיניסטית ומגדרית מאד ברורה, שלוקחת את הניצחון של Wurst צעד קדימה ואומרת, זו אירופה החדשה! האם ההנחיה של השלוש טובה? זה כבר סיפור אחר לגמרי…. רוסיה חווה backlash מהקהל הלהט"בי ברובו וקריאות הבוז שנשמעו בבירור בשנה שעברה ממוסכות על ידי מסנן רעשים כדי שבבית לא ישמעו. טוענים שהזמרת הרוסייה בכתה בגלל זה, אני מטיל בכך ספק רב, זה נראה כאילו היא מנסה לחכות את ההתרגשות של Wurst מהשנה שעברה ולא בהצלחה יתרה. על השופטים זה לא משפיע במיוחד. אמנם חלק מהבלטיות ששונאות את רוסיה מאפסות אותה, כמו גם שופטים במדינות אחרות, אך אלו מדינות ששונאות אותה ממניען שלהן, לא בגלל האלמנט ההומופובי שלה בהכרח. ועדיין, אל תטעו, השופטים נתנו לרוסיה לבסוף את המקום השני המאד מכובד, ממש כמו הקהל.
ואם כבר מדברים, בתחרות הזו יש רגע היסטורי שבו השופטים גוברים על הקהל. הקהל בוחר איטליה, כאשר רוסיה שנייה ושבדיה רק שלישית, אבל השופטים לא מפרגנים לשלישיית הטנורים האיטלקית. במובן זה בעוד הקהל מצביע למוכר, לקיטש, למיושן, השופטים מושכים לחדש, למועדונים, ללהיטים. הרבה בזכות ה-EBU שבהנחיות לשופטים מבקש להתחשב גם במוזיקה עדכנית ולתגמל אותה. זה צורם לחלק, אבל אלו חוקים שכולם הסכימו להם טרם באו לתחרות. באופן אירוני, השופטים מונעים בכך זכייה של מדינת big 5 ונותנים עוד ניצחון לשבדיה. תארו לכם מה היה לנו עם ב-1999-2002 היו 50% שופטים, אולי היו נמנעים מאיתנו כמה זוכים הזויים ואולי תקופת המשבר הייתה נמנעת מאיתנו.
אז יש מאיתנו שכעסו על השופטים השנה, ויש מאיתנו שזעמם קצף על כך שה-EBU דחפו את אוסטרליה לתחרות….ככל הנראה מתוך תאוות בצע, רצון למקסם רווח, ובתואנת חגיגות השישים ו"היי האוסטרלים אוהבים את התחרות יותר מהאירופאים" אוסטרליה בהופעת "אורח", כך נאמר לנו אז, אבל די ברור שהזמני הזה יהפוך לקבוע…למדינה ניתנת הפריבילגיה להעפיל אוטומטית לגמר ולהצביע בשני חצאי הגמר, משהו שאף מדינה לא עשתה אף פעם. אם תזכה, כך נאמר, לא תארח את תחרות השנה הבאה, אלא תשתף פעולה עם רשות שידור אירופאית על פי בחירתה. כן, אוסטרליה תיבחר היכן לארח את התחרות.
אבל הכל בטל בשישים לעומת מצב הרוח בו שרויים המעריצים הישראלים. לאחר 4 שנות בצורת, עם הופעות ושירים מעליבים שלא העפילו לגמר ובצדק, וכמה לפניהן שבהן העפלנו לגמר ועדיין שלחנו שירים תחת, ישראל עושה קאמבק מרשים למדי. רשות השידור מפרפרת בין חיים למוות ופונה לקשת שוב לשיתוף פעולה. כפי שהיה ב-2008, שיתוף הפעולה הוא עם טדי הפקות, ונקבע כי הזוכה בתכנית הכושלת "הכוכב הבא" ייצג את ישראל בתחרות. כמו תמיד השיר נכתב, מופק ונבחר ברגע האחרון, אבל הפעם…זה עובד. ישראל שולחת נער קצת טמבל בן 16, שלא גדל על האירוויזיון ולא מכיר את כל השטיקים. הבנאדם נולד אחרי הניצחון של דנה אינטרנשיונל וכנראה לא צפה בתחרות אחת בחיים שלו, וטוב שכך. דורון מדלי תופר לו שיר פופ-RnB-מזרחי, לא מקורי במיוחד, אבל מלא הומור ומודעות עצמית ואפקטיבי מאד, שמהר מאד הופך ללהיט ענק בארץ. באירוויזיון ישראל מתבלטת בהיעדר אתנו-פופ דומה בשנה זו. קצת התעוררנו באיחור של איזה עשור ומשהו, אבל טוב שהתעוררנו. הקהל וחלק מהשופטים מפרגנים וממקמים אותנו בטופ 10, ובניתוח התוצאות היה לנו די מזל: רוב השופטים התמקדו בטופ 6, כאשר איטליה, שבדיה ורוסיה מקבלות את מרבית הנקודות האפשריות, הדבר אומר שאין הרבה פייבוריטים שמפרגנים להם מעבר לטופ 3-6, כמו שהיה ב-2005. נדב קיבל % ניקוד נמוך מזה של בועז מעודה ב-2008, אך מצליח להשתחל לטופ 10 עקב הסיבות הנ"ל. השיר הופך ללהיט ענק ולשיר השנה בארץ, הישג שזכו לו בעבר שירי אירוויזיון בודדים: "נתתי לה חיי", "הללויה", "חי" ו"השקט שנשאר".
המוטו של התחרות השנה הוא "Building Bridges". מנכ"ל ORF, רשות השידור האוסטרית ציין כי זה נובע מרצונם שהמוזיקה "תבנה גשרים בין גבולות, תרבויות ושפות. לאור כוחו המאחד של האירוע האירופאי הגדול הזה, המשותף לכולנו, אנו מזמינים את כולם לבנות גשרים ולאחוז ידיים". העיצוב הגרפי מציג כל המורכב מכדורים תלת ממדיים, המסמלים שונות וגישור קשרים ומפגשים שאנשים חווים על בסיס קבוע. צבעי הנושא נועדו להדגיש את האינדיבידואליזם ובו זמנית לייצג את בניית הגשרים המוזיקליים והשונות והגיוון של האמנים, השירים והקהל.

הבמה אמורה להיראות כמו עין ענקית. המארגנים הסבירו כי עין היא שער ומשמשת כגשר בין אמנים, המשלחות והקהל מסביב לעולם. "החזון לתחרות השנה הוא הגשר בין העבר להווה ואז לעתיד. העין היא סמל לגשר – כבוד הדדי בין תרבויות, מדינות ואנשים" כפי שהסבירה מנהלת הטלוויזיה האוסטרית, Kathrin Zechner. הבמה עגולה, מאחוריה מסכי LED, מתחתיה עולה שובל של כלי תאורה עגולים, מקיף אותה ואז חוזר לנקודת ההתחלה. בחלק מהשירים ניתן לראות את גופם כצינורות מאורכים, עליהם מוקרנת תאורה בצבעים שונים. בשנה זו בולטת הנטייה להסתיר את זמרי הלווי על הבמה. לעתים הם לא מצולמים או נשארים בחשכה על הבמה, אבל לפעמים הם פשוט לא על הבמה, אלא נמצאים אי שם מאחורי התפאורה.

חצי גמר 1:
סיור בוינה הוירטואלית העשויה מאורות, הופך לסמליל התחרות. סרטון קצר המסכם את אירוויזיון 2014 על רקע נעימת "Rise like a Phoenix". האורות מסמלים את המסע מקופנהגן לוינה. נכנסים לאולם, התזמורת הפילהרמונית של וינה נותנת אינטרו ארוך לשיר ואז Conchita Wurst בשירה הזוכה מהשנה שעברה, שרה לקול תשואות הקהל. היא פוסעת באזור הקהל, בשביל שיוצרים עבורה ניצבים הלבושים כמו באי נשף וינאי, ועולה לבמה נוספת שהיא הגרין רום. היא מברכת את פנינו ואת פני המשתתפים. היא מכריזה על כל המדינות המשתתפות בחצי הגמר, שעה שכל הפרפורמרים קמים ממקומותיהם בגרין רום ופוסעים לבמה המרכזית לפי סדר ההופעה. הניצבים פוצחים בריקוד פלאש-מוב, לאחר שכל המתמודדים עולים לבמה. הניצבים עולים לגרין רום, בעוד Wurst מסיימת בגדול בפזמון האחרון של שירה. היא מזמנת את שלושת המנחות לערב זה. הן מברכות ומקדמות את פנינו בגרמנית, אנגלית וצרפתית ומציגות את Wurst ברוב הדר. הסבר קצר על אופן ההצבעה ומתחילים! לפני כל שיר, המבצע מנופף למצלמה רגע לפני העלייה לבמה.
אחרי 5 שירים, Mirjam Weichselbraun ו-Arabella Kiesbauer, על במה קטנה בינות הקהל, מברכות את הלהקה הפינית ומבשרות על אוסטרליה אשר העפילה אוטומטית לגמר השנה. ההודעה הידועה לכולנו מתקבלת לרוב בתשואות, אך עם כמה קריאות בוז. Kiesbauer מעבירה לשיר היווני, אך שוכחת להעביר ל-Wurst בגרין רום…. Wurst לוקחת את השידור, מציגה עצמה ומראיינת בקצרה את נציג בלגיה ואת נציגת הולנד, שניהם חמודים לאללה. Alice Tumler על הבמה הקטנה מקדמת את פניה של יוון.
אחרי 12 שירים, Wurst מאזכרת את נציגת רוסיה ואת השיר הרוסי, ומראיינת בגרין רום את נציג אסטוניה ואת נציגת סרביה. נציג אסטוניה מציין שניסה לייצג את המדינה לא פחות מ-9 פעמים ולא פוסל השתתפות עתידית. נציגת סרביה בגרין רום ביחד עם Marija Šerifović, זוכת 2007. המנחות Tumler ו-Kiesbauer מנסות לקדם קצת תוכן מדיה חברתית ומזכירות את ההצבעה הקרבה.
אחרי שכל 16 השירים הופיעו, Wurst מברכת את נציגת גאורגיה, ומעבירה את השידור מהגרין רום לבמה המרכזית. שלישיית המנחות פותחת את הקווים, ואז Recap, שבו את כל שיר מלווה בדגל המדינה המופיעה בתלת מימד, העשוי מגשר האורות שמהווה את סמליל התחרות. אחרי שמוצג של שיר, מוצגת המשלחת של המדינה בגרין רום. השלישייה מציגות את המופע האמנותי. אחריו, Kiesbauer ו-Weichselbraun מציגות את ה-DVD והאלבום של השנה ואז recap נוסף, קצר יותר. המנחות, כולל Wurst מנסות למרוח זמן עד לסגירת הקווים. בעת ספירת הקולות, מוצג סרטון המקשר בין מוזיקאים ואישים אוסטרים מצליחים לאורך ההיסטוריה לבין תחרות האירוויזיון. זה כאילו משעשע, עם הומור עצמי בשילוב גאווה לאומית. כבר ראינו דברים כאלו בעבר, זה דרך סתמית להעביר את הזמן ולטעמי עם הזמן מאבד מקסמו הראשוני. גם כאן את הסרטון מלווה פלייבק של שירים מתחרות השנה שעברה, שוב השיר הגרמני בולט במיוחד, כמו גם "Cheesecake" הבלרוסי. Kiesbauer ו-Weichselbraun מארחות על הבמה את נציגת צרפת, נציגת ספרד ונציג אוסטרליה, תוך מתן תשומת לב מוגזמת לאוסטרליה, עת סרטון קצר מראה את האוסטרלים שהשתתפו בתחרויות העבר: Olivia Newton-John, שהיא לא באמת אוסטרלית, סולן ההרכב הבריטי מ-1975, Gina G, סולנית ההרכב הגרמני מ-2006 ואוסטריה 1977 ששרו על קנגרו, בומרנג ודיגי'רידו. די נו… נציגות צרפת וספרד מקשקשות בצרפתית וספרדית, עת Kiesbauer נחתכת על ידי בימוי שערורייתי של ההפקה. כרגיל recap של המדינות שכבר העפילו לגמר בקליפי ה-review שלהן: 5 הגדולות, המארחת ועוד אחת…: אוסטריה, בריטניה, ספרד, איטליה גרמניה, צרפת ואוסטרליה. Jon Ola Sand מאשר ל-Tumler שהתוצאות הגיעו. Kiesbauer ו-Weichselbraun מציגות את עשרת המדינות שהעפילו לגמר בסדר רנדומלי, באופן מהיר וללא בניית מתח: אלבניה, ארמניה, רוסיה, רומניה, הונגריה, יוון, אסטוניה, גיאורגיה, סרביה ובלגיה. ללא ספק החלק המאכזב של הערב, ללא מתח או פרצופים עצבניים מהגרין רום כפי שהורגלנו עד כה. כל עשרת המשלחות של המדינות המעפילות עולות לבמה מהגרין רום, שניצב כאמור ממולו. אין recap של עשרת המדינות המעפילות, פשוט כי אין זמן… המנחות נפרדות מאיתנו ב-"Good morning Australia and good night Europe".

חצי גמר 2:
האינטרו כפי שהיה בחצי הגמר הראשון. מוזיקה מלהיבה וקצבית. תקציר חצי הגמר הראשון, עם שוטים וחיתוכים דרמטיים. הכרוז מכריז על שלושת המנחות, שפוסעות על הבמה לקול תשואות הקהל. הן מקבלות את פנינו באנגלית, גרמנית וצרפתית. Wurst פורצת לשידור ומקבלת את פני המתמודדים בחצי הגמר השני. היא קוראת בשם המשלחות, שעה שהם פוסעים מהגרין רום לבמה. המצלמה מתמקדת במשלחת הלא נכונה כשמקריאים את שמה של סן מרינו. ישראל ושבדיה זוכות לתשואות הכי רמות. שוב הניצבים/רקדנים פוצחים בפלאש מוב. Tumler מאזכרת את המעפילות האוטומטיות לגמר ו-Weichselbraun משדלת את הקהל להגיד בוקר טוב לאוסטרליה. משפט וחצי על הליך ההצבעה, הצגת רשימת המתמודדות הערב, ומתחילים!
אחרי 5 שירים, Wurst מראיינת את נציגי סן מרינו ואירלנד. Kiesbauer ו-Weichselbraun מקדמים את האפליקציה ומברכים את נורבגיה.
לאחר 12 שירים, Wurst מראיינת את נציגי נורבגיה. האחרונה מחלצת נשיקה ממנה. היא מחליפה כמה מילים עם נציגת פורטוגל גם כן.
אחרי שכל 17 השירים הופיעו, Wurst מופיעה שוב בגרין רום, המנחות מעבירות ל-recap. המנחות Weichselbraun ו-Tumler מעבירות לסרטון היתולי, בדומה למה שראינו בחצי הגמר הראשון. מן קישור רופף ומשעשע בין אישים מההיסטוריה של אוסטריה לבין ההיסטוריה של האירוויזיון. זה לא היה מצחיק בחצי הגמר הראשון, זה חסר טעם כבר עכשיו. Tumler ו-Kiesbauer מקדמות את האלבום וה-DVD של השנה ושוב recap קצר. אני חושב שה-recap מפספס את השיר המלטי. Weichselbraun מכריזה על דקה שנותרה להצבעה, מעבירה ל-Wurst, שמעבירה לשתי המנחות הנותרות. הן סופרות לאחור עם הקהל והקווים נסגרים.
אחרי המופע האמנותי, Kiesbauer מראיינת את Electro Velvet מבריטניה שנותנים קטע משירם, Tumler מראיינת את Il Volo מאיטליה ו-Kiesbauer עם נציגת גרמניה. Tumler מסיימת עם ראיון עם The Makemakes האוסטרים, שאותו היא נאלצת לחתוך מפאת קוצר זמן. השתיים מציגות את שבעת המדינות שהעפילו אוטומטית לחצי הגמר כולל recap של השירים הללו. מרים מקבלת אישור מ-Jon Ola Sand. השידור עובר Tumler ו-Kiesbauer, שמכריזות על עשרת המעפילות לגמר: ליטא, פולין, סלובניה, שבדיה, נורבגיה, מונטנגרו, קפריסין, אזרבייג'ן, לטביה וישראל. טרם הקראת המדינה האחרונה הקהל צועק "ישראל, ישראל, ישראל" וזה אכן רגע מרגש כאשר סוף סוף ישראל עולה לגמר. Weichselbraun מלווה את העולים לגמר לבמה, טרם המנחות נפרדות מאיתנו, דורון מדלי מתרוצץ על הבמה כתרנגולת ערופת ראש ונופל לו על הרצפה. לדורון שלום.

גמר:
הפילהרמונית של וינה מופיעה בתוך אוהל פלסטיק, שייגן אליה מפני הגשם. לפניה עומדים אנשים במעגלים המחזיקים לפידים. האש הופעת לאורות ויוצרת את הסרטון שראינו כבר בחצי הגמר. סרטון מציג את הזכייה האוסטרית מהשנה שעברה. אלומת אור עוברת מקופנהגן לוינה. ואז סרטון נוסף המציג אנשים ברחבי היבשת עושים..הממ…כל מיני דברים, והכל במעגלים. אמנותית זה יפה, אם כי תזזיתי מאד. מגיעים לאוסטריה, והסרטון אף מגביר את קצבו. אנשים ואתרים ברחבי אוסטריה, כאשר לבסוף כולם מפריחים בלונים לבנים. בלון אחד מרחף באולם. באולם כנרית מנגנת את "Mercie Cheri", זוכה 1966, לזכרו של Udo Jürgens המנוח. הפילהרמונית מצטרפת אליה ואז הם מנגנים גם את השיר הזוכה מהשנה שעברה. Conchita Wurst עולה ממעמקי הבמה ופוצחת בשיר הנושא של השנה, "Building Bridges", אליה מצטרפות גם שאר המנחות. מדובר בפופ-דאנס קצת של העשור הקודם. הפילהרמונית של וינה נותנת בראש, Wurst מרחפת באוויר ואז מקהלת הילדים של וינה מצטרפת לפזמון. Left Boy, ראפר אוסטרי, הוא האחרון להצטרף לשיר וכולם ביחד שרים את השיר. המנחות מקדמות את פנינו ומציגות את המשלחות הצועדות מהגרין רום, כאשר את דגלי המדינות נושאים הניצבים/רקדנים שהכרנו בחצאי הגמר. את התשואות הגדולות ביותר מקבלות ישראל, שבדיה, אוסטרליה ואוסטריה. פתיח מרגש ומתוקתק. המשלחת הישראלית עומדת מאחורי המנחות ונדבוש מנופף לקהל. סרטון קצר שבה אנשים מרחבי היבשת והעולם כביכול מתקשרים זה עם זה, וזאת כדי להעצים ולהדגיש את מוטיב בניית הגשרים. השיר שנבחר ללוות את הקליפ הוא "What If", השיר הרוסי לאירוויזיון 2013. הקהל מריע כששני גברים מתנשקים בסרטון. Weichselbraun מכריזה שלראשונה התחרות משודרת בשידור ישיר בסין. הסבר קצר על הליך ההצבעה מהבית. אחרי 20 דקות מורטות עצבים התחרות מתחילה…
אחרי 9 שירים, Tumler ו-Weichselbraun מקשקשות מהקהל ומסבירות בקצרה על הליך ההצבעה, הן מכריזות על השיר של שבדיה.
אחרי 14 שירים, Wurst מעירה על השיר האוסטרי ו-Kiesbauer מראיינת אותה בקצרה בגרין רום.
אחרי ש-27 השירים הופיעו, Wurst בגרין רום מודה ללהקה האיטלקית, מודה למתמודדים, ומעבירה לשלישיית המנחות שפותחות את הקווים ואז ה-recap הארוך ארוך. Tumler ו-Weichselbraun מציגות את המופע האמנותי והמפיק בטעות חותך לקטע וידאו מההופעה של אזרבייג'ן.
Tumler ו-Weichselbraun מציגות recap נוסף, קצר יותר, ואז השלישייה סופרת לאחור לסגירת הקווים. אחרי המופע האמנותי, Tumler מראיינת את קונצ'יטה, מה שמסמל את תחילת שלב ההצבעה והכתרת הזוכה החדש. אך לפני כן, Tumler מראיינת את זוכה תחרות הג'וניור, במה שנראה כקידום תחרות זו בשנה השנייה ברציפות. Tumler מעבירה ל-Kiesbauer בגרין רום, שמזכירה כי יש בגמר שיא של 27 מדינות, יותר מידי מדינות אם תשאלו אותי. רגע של מבוכה, שבה המצלמה לא עוברת למנחות האחרות ואז סוף סוף Tumler, Weichselbraun ו-Wurst מציגות את הגביע לזוכה. סרטון קצר של זוכי העבר, כפי שנראו כשהוכרזו כזוכים ועלו לקבל את הפרס. Kiesbauer פונה ל-Ola Sand, שמכריז כי התחרות זכתה לאזכור בספר השיאים של גינס לתחרות המוזיקלית הארוכה ביותר בעולם. מה עם סנרמו אז? הוא מעביר את השידור ל-Tumler ו-Weichselbraun, וההצבעה מתחילה.

שלב ההצבעה:
בשלב הניקוד אנחנו רואים באנימציה הממוחשבת מפה אינרטקטיבית של אירופה בצבעי הקשת המעבירה מוינה למדינה המצביעה. שמה של וינה רשום בשפה של המדינה המצביעה. המפה היא גם הרקע ללוח הניקוד. לוח הניקוד מאד שונה ומשודרג ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. סוף סוף לא לוח ניקוד שחור, אלא יותר כחול-שקוף. דגלי המדינות בכדורים, לא במלבנים, והם נראים מתנפנפים ולא ישרים. כשניתן הניקוד כמות הנקודות לא מסתירה את דגל המדינה, וזה נחמד מאד ויזואלית. מלבד זאת מדובר בלוח ניקוד אתסטי ומוקפד מאד, אחד החביבים עליי. עוד דבר יפה שהם עשו השנה, אחרי שהדובר מכריז על 12 הנקודות, המצלמה עוברת ישר לגרין רום ואנו רואים את המשלחת שקיבלה את 12 הנקודות. רק לאחר מכן חוזרים ללוח הניקוד והתוצאות מתעדכנות, וכך נחסך לנו שלב של "רגע, כמה נקודות יש ל-X עכשיו, פספסתי את זה". נהדר, חשבו על הכל.

ההצבעה המונטנגרית שמה את סרביה במקום הראשון. ההצבעה המלטית מעלה את איטליה למקום הראשון, אזרבייג'ן שנייה, שבדיה עולה לשלישי. ההצבעה הפינית מעלה את שבדיה למקום הראשון ואת רוסיה לשני. ההצבעה היוונית נותנת רק 10 נקודות לקפריסין וזוכה לבוז מהקהל. איטליה מובילה עם 32 נקודות, שבדיה שנייה עם 31 רוסיה שלישית עם 30 נקודות והם ראש החץ המשולש של הערב. ההצבעה הפורטוגלית לא צולחת, ועוברים ללא שהות לרומניה. ההצבעה הרומנית מעלה את רוסיה למקום השני. ההצבעה הבלרוסית מעלה את רוסיה למקום הראשון ואת שבדיה לשני. הקהל קורא בוז כשרוסיה מקבלת את 12 הנקודות. ההצבעה האלבנית שוברת את ה-0 היווני והמונטנגרי ומעלה את איטליה למקום השני. ההצבעה המולדבית שמה את שבדיה ואיטליה בשוויון במקום השני. הצבעה זו גם שוברת את ה-0 נקודות של רומניה. ההצבעה האזרבייג'נית מורידה את שבדיה למקום השלישי. ההצבעה הלטבית מחזירה את שבדיה למקום השני. למקום השלישי יש כרגע כפול נקודות מהמקום הרביעי. המנחות מציגות את הטופ 3: רוסיה, שבדיה ואיטליה. Tumler מציינת שמוזיקה צריכה לגבור על הפוליטיקה, וזאת לנוכח קריאות הבוז שסופגת רוסיה. ההצבעה הסרבית דוחפת את מונטנגרו לטופ 10. ההצבעה האסטונית נקטעת, ושוב מדגלים על מדינה ועוברים למדינה הבאה. ההצבעה הדנית מפרגנת לאוסטרליה ומעלה אותו למקום החמישי, לאחר בלגיה. ההצבעה השווייצית מעלה את אוסטרליה למקום הרביעי, מכניסה את נורבגיה לטופ 10 ומצמצמת את הפער בין רוסיה לשבדיה ל-5 נקודות. בשלב זה נדמה כי רוסיה ושבדיה מתנתקות מאיטליה ומתקדמות בלעדיה, וזה שלב די מוקדם. ההצבעה הבלגית מצמצמת את הפער בצמרת ל-3 נקודות. ההצבעה הצרפתית מגדילה את הפער ל-5 נקודות ומחזירה את בלגיה למקום הרביעי. ההצבעה הארמנית דוחפת את מונטנגרו וגיאורגיה לטופ 10 ומגדילה את הפער בין רוסיה לשבדיה ל-10 נקודות. הדוברת השבדית עם מסר מאחד שזוכה לתשואות מהקהל. ההצבעה הגרמנית מגדילה את הפער בין רוסיה לשבדיה ל-16 נקודות. אחרי שחצי מהמדינות הצביעו, Wurst משוחחת עם נציגת רוסיה שמובילה כרגע את הטבלה ומתבכיינת. Kiesbauer יושבת עם נציג שבדיה המתנסח ברהיטות. ההצבעה הספרדית מביאה את נורבגיה לשוויון עם ישראל במקום השמיני וגורמת לרוסיה להיות הראשונה לחצות את רף 200 הנקודות. ההצבעה האוסטרית כבר מורידה את ישראל למקום התשיעי, והפער בין רוסיה לשבדיה עומד כרגע על 15 נקודות. ההצבעה המקדונית נותנת ה-8,10 וה-12 נקודות לשכנות אקס יוגוסלביה ואלבניה… הוגן. ההצבעה הסלובנית מצמצמת את הפער בין רוסיה לשבדיה ל-9 נקודות בלבד. ההצבעה ההונגרית מצמצמת זאת כבר ל-5 נקודות בלבד. ההצבעה הבריטית הופכת את הקערה על פיה ומעלה את שבדיה למקום הראשון, כאשר רוסיה נקודה אחת מאחוריה. ההצבעה הגיאורגית נקטעת, וזו כבר המדינה השלישית עליה מדלגים. איזו שכונה… ההצבעה הליטאית מתעלמת לחלוטין מרוסיה ומעלה את שבדיה להובלה של 11 נקודות על רוסיה. הקהל מריע למשמע 12 הנקודות ללטביה ולא לרוסיה. הולנד ופולין רק מותחות את הפער עם ניקוד נמוך לרוסיה ונקודות רבות לשבדיה. המנחות מכריזות על הטופ 3 נכון לעכשיו: שבדיה, רוסיה ואיטליה. בהצבעה הישראלית עופר נחשון לראשונה מזה הרבה זמן מוותר על אינטרו בשפת המדינה המאחרת ונראה נרגש במיוחד לאור ההישג הישראלי. ההצבעה הרוסית מעלה את שבדיה לפער של למעלה מ-30 נקודות ומקרב את איטליה למקום השני. ההצבעה הסן מרינאית מתעלמת מרוסיה ומגדילה את הפער בין שבדיה לרוסיה ל-42 נקודות. ההצבעה האיטלקית נותנת את הניקוד הגבוה ביותר עד כה לישראל – 8 נקודות, אבל גם ממצבת את רוסיה במקום השני ואת שבדיה במקום הראשון. ההצבעה האיסלנדית מגדילה את הפער בצמרת ל-49 נקודות. ההצבעה הקפריסאית נותנת רק 8 נקודות ליוון, אבל 10 הנקודות שלה לשבדיה חותמת את הניצחון השבדי. המנחות מכריזות על כך שלא ניתן לעקוף את שבדיה והיא הזוכה הערב. ההצבעה הפורטוגלית מקרבת את איטליה למקום השני, רק 5 נקודות אחרי רוסיה. ההצבעה האסטונית שמה את רוסיה בבטחה במקום השני. ההצבעה הגיאורגית כבר לא יכולה לשנות כלום. שבדיה זוכה, רוסיה שנייה, איטליה שלישית, בלגיה ואוסטרליה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
מוזיקת ניצחון, בעוד קונפטי מוזהב מתעופף לו בגרין רום. Måns Zelmerlöw יורד ממדרגות הגרין רום לאיטו, בעוד הניצבים/רקדנים יורים ברובי קופנטי, מלא קופנטי מוזהב, קונפטי מוזהב בכל מקום. Zelmerlöw עולה לבמה ומקבל את הגביע מ-Wurst והם מתחבקים ארוכות בעוד המצלמה מסתובבת סביבם. היא מראיינת אותו בקצרה. קונפטי, קונפטי, קונפטי. Weichselbraun, Tumler ו-Kiesbauer בגרין רום (?) מציגות את לוח הניקוד כולל המיקומים, שכל הצופים ידעו איפה המדינה שלהם מוקמה. Wurst מצטרפת אליהן והן חותמות בדברים. Zelmerlöw נראה נרגש בטירוף על הבמה מוכן להופעת הניצחון שלו. הופעה משוחררת, שכונתית וחמודה מאד, המלווים נמצאים איתו על הבמה, לא כמו בהופעה עצמה והוא נראה כמו בחור עם רגליים על הקרקע, מסתחבק איתם ונראה צנוע וחמוד.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

1.  לטביה – בלדת RnB-אלקטרו בהפקה מינימליסטית. מתכתב בדיוק עם כל מה שקורה במוזיקה העכשווית. הופעה מלכותית של Aminata, שנראית כמו אלה קדמונית. שיר שחודר מתחת לעור. בבתים ההגשה היא קרה ואלקטרונית, בפזמון היא רגשנית ומלאת אמוציה. אמינטה מציגה שני ניגודים המשתלבים בשיר המופלא הזה, המקבל הופעה מושלמת. צלילים שהם raw לצד שירתה החזקה יוצרים קסם.

2.  אזרבייג'ן – בלדת פופ מודרנית, עם מילים עצובות המדברות על "שעת הזאב", הלא היא הזמן הלא מוגדר בין הרגע בוא אנחנו מניחים ראשנו על הכר ועד שאנו נרדמים, המחשבות שרודפות אותנו בשעות אלו. Elnur Hüseynov מצליח להעביר נאמנה את המצוקה העוברת על מחבר השיר ומוכיח שהוא פרפורמר מצוין המסור לשיר. ההופעה עם שני הרקדנים היא מעט מוגזמת. וידאוארט מדכא ביותר המעביר את המסר. הפזמון מזכיר קצת את "One More Time" של Ariana Grande.

3.  אירלנד – אחד האהובים עליי בשנה זו זכה להתעלמות מכולם. Molly Sterling בבלדת פסנתר פופית, המזכירה קצת את Tori Amos, מגיעה אולי 15 שנים מאוחר מידי וסובל מהיעדר כריזמה ווידאו-ארט קודר. זה מקסים, רומנטי ועצוב. צבעי הזהב והשחור שולטים בבמה ועם הבלונד, בגדי התחרה והאיפור הכבד של הזמרת, היא לא מדברת לקהל השמרני ברובו. בלדה קטנה ומקסימה, אחד השירים היותר טובים של אירלנד.

4.  אסטוניה – בלדת פופ אלטרנטיבית מצוינת. Stig Rästa פותח עם עבודת תאורה מושלמת ואז Elina Born מצטרפת אליו בבית השני. בלדת סינגר סונגרייטר, שמקבלת שדרוג יפה בזכות עיבוד פופ סיקסטיזי, שמזכיר את Amy Winehouse. הם מסורים לשיר, ושרים בכנות את מילות השיר המתארות את הסטוץ העצוב ביניהם. וידאו-ארט מושלם של שני הזמרים על רקע דלתות עם צלליותיהן וצינורות זהב לצידם. יפה ואסתטי.

5.  ישראל – קומבינה ישראלית: האינטרו מבוהמיין רפסודי, הגשר מ-"Sing" של Ed Sheeran, הפזמון זה בכלל "ישמח חתני" התימני-עממי. אבל הוסיפו לזה שכונה ישראלית על הבמה, ענטוזים והפקת פופ-דאנס וקיבלתם עלייה לגמר. ככה זה שישראל מתמקדת במה שהיא טובה בו, לעשות שכונה על הבמה… טדי הפקות לוקחים ילד קצת פרחח, ואחרי העברת סדנת חינוך הופכים אותו למכונה משומנת שמסוגלת להופיע מול מיליונים ולהכניס אותה לטופ 10.

6.  פינלנד – להקת פאנק רוק המורכבת מאנשים עם תסמונת דאון, בשיר שקובע שיא חדש לשיר הקצר ביותר באירוויזיון. זה משב רוח רענן מבחינתי, אחרי ולפני שירים נורא מתאמצים שמדברים את השפה האירוויזיונית. זה מביא את רוח הפאנק האייטיזית בצורתו הבסיסית ביותר. הזמר שר על זה, שהוא לא רוצה לעשות את הדברים הבסיסיים ביותר בחיים כמו לשטוף פנים. שיר שהוא מרד במוסכמות התחרות.

7.  בלגיה – הפעם תורה של וולוניה שהושפלה יותר מידי פעמים, בהישגה הטוב מאז 2003. שיר מינימל-פופ בהפקה אלקטרונית מאד raw. הזמר Loïc Nottet וזמרי הליווי נותנים הופעה מינימליסטית, נקייה ומדויקת, עם וידאו-ארט של ריבועים לבנים בוהקים. עבודת מצלמה מופתית שבה נמנע מהקהל לראות את ההבעות המוזרות של הזמר. Sia פינת Lorde, כשההשפעה מ-"Royals" ניכר. מודרני, פופ של דור ה-Y.

8.  אוסטרליה – בתור מתנגד חריף לצירופה של המדינה לתחרות, אני חייב לציין שאני מחבב את השיר הזה. Soul-פאנק סבנטיזי, שלוקח לימים המוקדמים של Michael Jackson בהפקה רעננה ובאריזה עדכנית. Guy Sebastian בעל קול soul עמוק וחם. השיר רקיד, כיפי, סקסי וקליט. ההופעה מציגה את האווירה האורבנית ניו-יורקית/דטרויט-ית שהשיר מנסה לתעל ומשתמש בוידאו ארט כדי ליצור תחושה של תלת מימד. פופ טוב.

9.  הולנד – השיר נפתח בקלוז אפ על עיניה של הזמרת, מה שכנראה היה טעות. Anouk חוזרת, אך הפעם בתור כותבת עם כותב שבדי נוסף. בלדת פופ-קאנטרי מודרנית וחביבה על אהבה נכזבת. המילים מקסימות ועצובות, הלחן פריך ונגיש. השיר מחוויר לעומת זה הבלגי שבא לפניו וסובל מהופעה ווידאו ארט מדכאים. זה נראה כמו הופעה במועדון והרגש אובד בהופעה החיה. עבודת מצלמות מזעזעת.

10.  צ'כיה – שמישהו יחבר אותי למכונת הנשמה כי Václav Noid Bárta עוצר נשימה…. בלדת רוק מיושנת, שנשמע כאילו יצאה מאירוויזיון 2000, לצ'כיה אין מושג מה לשלוח והם נתקעים בשירים מדכאים. לו יש קול חרוך ורוקיסטי, היא מצוינת ווקלית וכפרפורמרית שכובשת את הבמה. השיר טוב על אף שמיושן. על הבמה לא קורה יותר מידי. והאמת שהצמד מצליח למלא את הבמה ללא צורך באמצעי עזר, למעט נעלי עקב.

11.  מלטה – השיר מתחיל בשירה שקטה על רקע מוזיקה חלומית, שמזכיר קצת פסקול של סרטים. הפזמון הוא כבר פאוור-פופ אגרסיבי. שיר לא רע, עיבוד טוב, לחן לא מוכר, שזה הפתעה ממלטה. מבחינה ווקלית Amber נותנת הופעה חלשה. היא מופיעה לבדה בשמלה שחורה, ללא מלווים ורקדנים. יש ניסיון לחקות את אוסטריה 2014, בדרמה שהיא מנסה לתעל, כשהיא עומדת לבדה בשימוש פירוטכניקה ווידאו ארט.

12.  פורטוגל – אחרי שבצדק לא עלו בשנה שעברה, וויתרו על בלדה מצוינת בקדם, פורטוגל שולחת את הפופ-רוק הניינטיזי הלמל"מי הזה, ועוד בפורטוגלית. Leonor Andrade נותנת הופעה ווקלית חלשה ביותר, נראית כמו אישה לוחמת לבושת שחורים, כמו רבות השנה. הבית קשה לעיכול, הפזמון בשינוי פתאומי של אווירה, קליל, קליט, קיצי וגלגל"צי מאד, עם ניסיון להלהיב את הקהל מצידה של Andrade.

13.  גרמניה – פופ-Soul עם העמדה מוצלחת במיוחד, תוך התמקדות בישבנה המעוצב של Ann Sophie ולמרות הכל, השיר מסיים ללא נקודות. לשיר בתים סקסיים וחושניים כמיטב מסורת ה-soul, אבל הפזמון הוא דאונר רציני. במבט חטוף על הטופ 10, אפשר להבדיל בקלות בינם לבין Ann Sophie, שסובלת ממחסור באקס פקטור או כריזמה בימתית. היא לא זמרת של אולמות גדולים למרות הופעה ווקלית מוצלחת.

14.  גיאורגיה – Thomas G:son חוזר בשיר דארק פופ מועדוני, מסונתז, אגריסיבי וזועם. Nina Sublatti עולה עם עודף איפור, נוצות ועשן, ועדיין מצליחה לשכנע בהופעה בימתית יחסית פשוטה, שמזכירה קצת ניסיון לשחזר אלמנטים מההופעה של אוסטריה 2014. וידאו ארט עשיר שתורם לשיר ומשלים אותו עם כנפיים שניתנות לגברת Sublatti. הכניס לחיינו את המילה "Oximated"… לומדים… אני יכול להעריך את זה היום יותר.

15.  אוסטריה – בלדת פופ-רוק סיקסטיזית מאד, שמביאה קצת מהצליל הביטלסי שמעולם לא נכח בתחרות. שרידים של מוזיקת פולק ושאריות וודסטוק מחד ומזכיר להקות אמריקאיות מהניינטיז מאידך, אבל האווירה של בלדת אהבה פופית דביקה. השיר לא ראוי למקום האחרון אליו הגיע, אך כושל בעיקר כי הוא סופר מיינסטרימי. הסולן כריזמטי ומגיע לגבהים של פלצט. הפסנתר עולה באש, אבל השיר לא כל כך.

16.  מונטנגרו – פעם היה אליל מונטנגרי, אך חלפו השנים ונותר רק הקול הגדול, הבלקני, הגברי. אייקון מקומי, בשיר שכתב לו Željko Joksimović, אגדה חיה בפני עצמו. וזאת הבעיה, זה נשמע כמו שיר שהאחרון תפר במיוחד לאירוויזיון, אך הוא לא היה מספיק טוב בשבילו, אז הוא זרק אותו לשכנה. מזמן לא היו לנו השפעות בלקניות בתחרות וזה נחמד, אבל זה שיר דודות שמרני ונוסחתי, למרות שהוא לא רע.

17.  רומניה – זה נחמד לקבל רומנית בתחרות אחרי כל כך הרבה זמן. להקת Voltaj נותנת הופעה כנה ומחוברת לשיר, על אף אופיו הלמל"מי והמלודיה המוכרת. חבר אמר שזה הזכיר לו את "Caught in the Middle" של A1 מלפני יותר מעשור. הסולן נראה אותנטי בהופעתו, קצת מגושם, אך זה תורם מאד לשכנוע הצופה, לפחות אותי. שיר עם מסר על תופעת ילדים שנזנחים ברומניה. חביב, אם כי לא מלהיב.

18.  קפריסין – זמר בעל מראה גיקי, חמוד מאד. השיר עצמו הוא בלדה מיושנת, שמזכירה לי את "Secret Love" של Romeo, להקת בנים הולנדית מהניינטיז. ההופעה נפתחת בשחור ולבן ועוברת לצבעוני עם וידאו ארט הכולל אורות כוכבים בכחול, לבן, סגול וורוד. הופעה מינימליסטית משכנעת לבלדה אקוסטית, פופית מאד, סינגר-סונגרייטרית שחותכת מידי פעם לשמאלץ רגשני של להקות בנים. חמוד, אך היינו שם כבר.

19.  מולדובה – פתיחה חזקה לתחרות עם פאוור פופ-דאנס. השיר לווה אלמנטים מ-RnB אגריסיבי ונשמע משהו של העשור הקודם. הבתים לווים קצת מ-"Just a Little" של Liberty X והפזמון משיר חדש ונשכח של Mariah Carey. המופע נראה כמו חשפנות למתקדמים עם שוטרים ושוטרות בלבוש פתייני. לקראת הפזמון האחרון החולצה נקרעת מגופו של Eduard Romanyuta. זול, כיפי, מטופש, אירוטראשי, אך גם נורא מתאמץ.

20.  סלובניה – אינדי-פופ בהפקה אלקטרונית, שמעפילה על השיר. הסאונד עדכני, אך נדמה שהשירה רצה לפני המלודיה ומנסה להספיק לדחוס את כל השיר לשלוש דקות. מבחינת זו זה תפסת מרובה לא תפסת. לזמרת קול מאנפף, ונשמע שהיא מנסה לחקות את Duffy, אך השיר היה מרוויח יותר מוזיקלית אם היה מנסה ללכת בדרך איטית יותר. שימוש בכינור אלקטרוני מאד דומיננטי ונותן לשיר את האפקט הזכיר.

21.  נורבגיה – לא הבנתי את ההתלהבות מהשיר הזה. בלדת פופ אלטרנטיבית. המילים נורא יומרניות, הלחן חנפני. ניתן היה לתפור לשיר מילים קלישאתיות וזה היה הופך לשיר אהבה צ'יזי. אז פתאום עם מילים קודרות זה הופך למשהו מיוחד? אני לא מסכים. שיר מלודי ולא רע, אבל יש ניסיון למכור את השיר כ"איכותי". זה מתאמץ להיות לא מתאמץ. ככזה אין וידאו ארט כמעט והצמד מופיע על רקע במה כהה.

22.  הונגריה – מדינה עם סצינה מוזיקלית מפותחת וקדם עשיר מביאה תחת ידיה את בלדת השלום הבכיינית והלא מרשימה הזו. Boggie, שבימים כתיקונם יודעת להופיע, נראית זועמת ספק-עצובה ולבושה כמו מורת תיכון במסיבת סיום. בלדת פופ-פולק אקוסטית. וידאו ארט של כדור הארץ שהופך לערימת כלי נשק, שהופכים לעץ מוריק. נשמע כמו תלמידי תיכון אידיאליסטים שמנסים לכתוב שיר. מעריך, אך לא מתרשם.

23.  דנמרק – ובזאת מסתיימת תקופת הזוהר השנייה של דנמרק, שחוזרת לאיך שהייתה באמצע העשור הקודם. רוק-פופ סיקסטיז-סבנטיזי שמזכיר את The Monkees . קליט, פריך, חנפני, אווירת רטרו זורקת לתקופה הנ"ל ול-"That Thing You Do!" מ-19 שנים לפני. השיר רפטטיבי בטירוף והפזמון חופר. הופעה חמודה, אך לא כזו שמותירה עלייך יותר מידי רושם. קצת חצי גמר 2007 all over again.

24.  בריטניה – עצוב שמהמדינה עם המסורת המפוארת בתחרות ושעד היום היא אחת מאימפריות הפופ הגדולות בעולם מגיע השיר הזה. אלקטרו-סווינג מנותק שאפילו במדינת המוצא לא ממש מצליח. מן סווינג עם צ'רלסטון של שנות העשרים, נישתי ביותר, לא מגניב משום כיוון. נשמע כמו שיר שופטים, שנמסים למשמע מבטא בריטי. ההופעה לעומת זאת עמוסת אורות ניאון ופירוטכניקה.

25.  מקדוניה – איזה בזבוז של כשרון. מדינה עם כל כך סצינה מוזיקלית מרשימה לגודלה תמיד נופלת על ידי בחירות תמוהות במקרה הטוב, או מושחתות במקרה הרע. השיר הזה הוא כלום בפיתה. בלדת פופ-RnB עם עיבוד וביטים כבדים שבאים לחפות על היעדרה של מלודיה מעניינת. ל-Daniel Kajmakoski קול מחוספס ונוכחות בימתית מעולה, שמבוזבזת. אליו מתלווים חברי Blackstreet האמריקאים. לא עושה כלום, בינוני להחריד.

26.  בלרוס – אהבתי את Uzari בקדם שלפני שלוש שנים, אך כאן הוא מתבזבז על שיר לא מוצלח. בעזרתה של Maimuna הוא מנסה לשחזר קסם Rybak-י שלא עובד. הסטיילינג אורבני ולא מתאמץ והפתיחה מרשימה, אך זה ממשיך למחוזות הכלום ומנסה להיות פאוור-פופ בפזמון, שהוא החלק הכי חלש בשיר. נוסחתי מידי. וידאו ארט מחריד של קוצב לב ואקווליזר. מיימונה מיותרת ומשמשת כגימיק בלבד.

27.  שבדיה – מה יש להגיד. אכזבה מרה מהזכייה הזו, אך האלטרנטיבות היו גרועות יותר למען האמת. שבדיה עושה דרכה לעקוף את אירלנד במספר הזכיות. המנון פופ אפקטיבי ביותר, אך לא מקורי בשיט. השיר יותר משואל מ-"Lovers on The Sun" של David Guetta ו-"The Nights" של Avicii, אך מסיח את הדעת באמצעות Måns Zelmerlöw הנאה ומשחק בוידאו ארט שלא נגמר. השיר הוא רק תירוץ לשלל הגימיקים.

28.  צרפת – אחרי ששלחה ברצף כמה שירים צעירים או לפחות כאלו שבאו להציג פנים שונות ומגוונות של צרפת הרב-תרבותית, צרפת חוזרת מעט לאחור עם Lisa Angell הלא צעירה ועם בלדה מדכאת וקודרת על מלחמת העולם הראשונה. זה קצת מיותר מנותק. אני מעריך את הגיוון שצרפת מכניסה במקרה זה לתחרות, אך הניסיון קודר מידי, מיושן נורא, ארכאי ונעדר קסם שאנסוני.

29.  ארמניה – שיר תעמולה להכרה בשואת הארמנים. 5 אמנים ממוצא ארמני מ-5 יבשות שונות, מייצגים את הדיאספורה הארמנית וזמרת אחת מארמניה. החמישייה אמורים לייצג גם את 5 עלי הכותרת של פרח ה-"forget-me-not". זה מלא פאתוס ותוכחה ארמנית. אני יכול להזדהות עם המסר, אבל לא להתחבר לשיר שהוא פשוט מופע של קיטש ניינטיזי, מוזיקה של שיר שלום, שנשמע כמו "אמן" הארמני. מוגזם.

30.  פולין – בלדת פופ מעצימה, אשר משחקת על אלמנט הרגשני, כאשר הזמרת על כיסא גלגלים שרה, כאשר על המסך מוקרנים סרטונים שלה כשעוד יכלה ללכת ולרקוד. הוידאו ארט מציג עצי שקדיה ובדי סאטן וורודים מתנפנפים. מוזיקלית מדובר בבלדה רגשנית, Adult Contemporary, נורא אמצע הדרך. הופעה אסתטית ומלאכית כמעט שעוזרת לשדרג את השיר, אך הוא נשאר לא מעניין ומאד בינוני.

31.  ליטא – חוץ מזה ש-Vaidas Baumila חתיך, השיר הזה הוא אחד המציקים והמעיקים. מילים צ'יזיות ומתקתקות בשילוב מוזיקת קאנטרי קיצבית והילבילית. גוש סוכר, פארודיה על שירים אמריקאים ישנים, רק לו זו הייתה באמת פארודיה. הופעה תזזיתית שמזכירה לי את ערוץ הילדים. הנשיקות החד מיניות על הבמה הן יותר מגימיק, הן אמירה של ליטא: "אנחנו בצד המערבי של אירופה, אנחנו לא רוסיה".

32.  איטליה – פופרה מיושנת, אך אפקטיבית בצורה מדהימה. קיטש עם קורי עכביש עליו, שיר סבתות, שאפילו Adult Contemporary הוא חדשני לידו. הם בעלי כריזמה גברית איטלקית ומצליחים בהרמוניה קולית והופעה ווקלית מעולה להרים את הקהל. וידוארט של אובליסקים על רקע שמיים עם עשן וברקים. העיבוד עושה את כל העבודה, אין פירוטכניקה, רקדנים, מכונות רוח או שטיקים. השיר עצמו הוא השטיק.

33.  איסלנד – Maria Olafs בהופעה חלשה ביותר, לא מצליחה להשתלט על הבמה. נראית ולבושה כמו רקדנית בלט מתוך אגם הברבורים. העיבוד עדכני, הלחן מתיילד וחנפני, אבל ההופעה והשירה לוחצים מידי. ניסיון להיות fierce, שלא משתלב עם המראה המלאכי שמנסים להקנות למריה. הפזמון רפטטיבי, ומודולציה לקראת הסוף לא תשנה זאת. שיר בינוני שלא מותיר רושם רב. לא מעניין, לא מעביר שום רגש.

34.  רוסיה – קטסטרופה. שיר מבחיל, שבעצם משקף את השירים הרוסיים מ-2013 עד היום, ניסיונות ציניים מבחילים ליצור פיזמונים אגרסיביים סוחטי קולות ומלקקי שופטים. שיר שלום גנרי להחריד ולא מעניין. המבטא של Polina Gagarina כבד וגרוע, ההופעה הקולית שלה מושלמת. הבכי בסוף השיר זה ניסיון לחקות את Conchita Wurst. אין לי דבר נגדה או נגד הכותבים השבדים, זה פשוט ציני, קיטשי, נשמע כמו שיר אולימפיאדה.

35.  סרביה – רע כמעט מכל כיוון. חוץ מבויאנה, שהיא מהממת ומופלאה. השיר הוא אירופופ דבילי וחסר חן. המלחין הוא Vladimir Graić הבלתי נלאה, שמאז ניצחונו עם סרביה ב-2007 מביא לתחרות רק פזמונים פופיים דלוחים. זה נשמע כמו שיר של מלטה. ההופעה מחרידה ועושה לי תחושה של אירוויזיון 2004. 4 זמרי/רקדני ליווי שמחליפים בגדים ומנופפים בדגלים. נו באמת. החלק האחרון עובר לדאנס-האוס איום.

36.  יוון – כדברי השיר, אני מתפלל ש-Maria Elena Kyriakou תנשום נשימה אחרונה ואז תיחנק. פאוור-בלאד מתקתקה, מלודרמטית, אירופאית מאד. היא מנסה לתעל את שירי מימון כמו רבות לפניה, אבל זה מאומץ, רגשני ולוחץ באגרסיביות על כל רגש אפשרי, כולל על השיר עצמו. ככה זה כשאתה לא ממוקד במוזיקה, אלא יותר באווירה. ההופעה אפקטיבית ובולטת על רקע שאר השירים בחצי הגמר, ווקלית היא מצוינת.

37.  שוויץ – ההפקה של השיר פשוט גונבת בלי בושה מ-"Girls" של Beyoncé. השיר עצמו הוא הכי סתם ומראה למה שקורה עם שוויץ בתקופה האחרונה. שיר העצמה פופ-RnB בינוני להחריד, עם אובר פרודקשן ואובר הופעה. הוידאוארט מזכיר את זה האזרבייג'ני וההופעה כוללת ארבע מתופפות/זמרות ליווי ואת Mélanie René מחליפה משמלה שחורה לשמלה לבנה, חמודה, זה לא 1998 פה. יותר מידי רעש על מעט מידי שיר.

38.  אלבניה – נודניקית. כוכבת פופ מקומית שזכתה ב-The voice האיטלקית, אך נשמעת הרבה יותר טוב על הנייר מאשר בחיים האמיתיים. יש לה מלא ביטחון על כשרון ממוצע לחלוטין. היא לבושה כמו הזמרת ההולנדית והשיר שלה הוא הדבר הכי סתמי ששמעתי בשנה זו. שיר של שני אקורדים, פיזמון שלא נבנה אלא חוזר על אותם האקורדים. אני אשמע עוד פעם אחת "I’m alive" ואשתגע. לא ברור איך זה עלה לגמר.

39.  ספרד – כש-Thomas G:son מפשל, הוא מפשל בגדול, וכאן בשיתוף פעולה עם Peter Boström, איתו כתב את "Euphoria" ל-Loreen. וזה נשמע כמו כישלון מהדהד, פופ עם נגיעות אתניות, יומרני להחריד, דרמטי. לכאורה בלדה, אבל כזו ללא לחן מהודק, מבולגנת, שכוללת צעקות לרוב וסטיילינג שמנסה לרכב על ההצלחה של "משחקי הכס". השיר זועק מהיעדר אותנטיות, קר, מחושב, לוחץ חזק מידי ונשאר בלי כלום. ריק גדול.

40.  סן מרינו – שובו של הזיגל. כמה שהוא מאוס. מתחיל מעניין באינטרו של אלקטרו, אבל מיד ממשיך בבלדת שלום קיטשית שנשמעת כמו פרודיה. Ralph Siegel כבר לא מתאמץ. הזמרים: היא נשמעת כמו זמרת מלטית מתיילדת, הוא שר מהאף ונראה כמו דושבג. הם חסרי כל כימיה על הבמה, ההופעה לא מופקת. שיר פסטיגלים מהאייטיז, וזו לא מחמאה. קטסטרופה, מביך לצפייה.

המנחות:
Mirjam Weichselbraun, Alice Tumler ו-Arabella Kiesbauer – מיותרות להפליא. כל אחת בדרכה שלה. Kiesbauer בתפקיד הדומיננטית בחבורה, סקארי ספייס אם תרצו. Tumler היא האינטליגנטית והמרוחקת בחבורה, פוש ספייס. Weichselbraun היא הסתומה וקלת הדעת שבחבורה, ג'ינג'ר ספייס. ועדיין ביחד הן פחות כריזמטיות ומעניינות ממה שניתן לדמיין. Kiesbauer היא סופרת, מגישה ושחקנית. ב-1995 ניסו להתנקש בחייה באמצעות מעטפת נפץ. Tumler היא מגישת טלוויזיה. Weichselbraun היא מגישת טלוויזיה ושחקנית. חייב להודות שלקראת סוף המשדר הן הרגישו לי קצת מגעילות. Weichselbraun ו-Tumler בשלב הניקוד נראו כאילו הן צוחקות על מגישי הניקוד ולא לוקחות ברצינות את התחרות, שזה קצת חסר כבוד לטעמי.

הגלויות:
המבצעים מקבלים לבתיהם במדינותיהם חבילה המכילה רמז למיקום באוסטריה אליו הם מוזמנים. לפניהם מופיע מישהו מאוסטריה הלוקח אותם לאוסטריה לבצע פעילות אוסטרית מסורתית או משימה שגרתית. לשם כך המארח האוסטרי לוקח את המבצע לאתר כלשהו באוסטריה. בגלויות מיוצגות כל 9 המדינות המרכיבות את הפדרציה האוסטרית. זה חמוד.

Interval act:
חצי גמר 1 – "Pets in Vienna" – סרטונים של העיר וינה כפי שהם משתקפים מעיני החיות, וזאת לאחר שלכאורה תלו עליהם מצלמות קטנות, לא באמת אבל… את הסרטון מלווים שירים מאירוויזיון 2014 של מלטה, שוויץ, גרמניה, איטליה, דנמרק, לטביה ועוד. במיוחד אהובים על מפיקי הסרטון השירים של שוויץ, איטליה וגרמניה. זה מופע אמנותי קלאסי לחצי גמר, מאד Social Media וחדשני לכאורה, מצד שני יש בזה אלמנטים מסורתיים של הצגת העיר המארחת.
חצי גמר 2 – "Funny moments in the Eurovision voting history" – זה די מסביר את עצמו. אני תמיד אוהב סרטונים על ההיסטוריה של התחרות, למרות שזה קצת סתמי.
גמר – Martin Grubinger ולאחר מכן "You Are Unstoppable" ו-"Firestorm" בביצוע Conchita Wurst – הראשון הוא מתופף אוסטרי עתיר פרסים ומרובה כשרונות. הוא מנגן על קלידים, תופים ועוד כשאליו מצטרפים שאר נגנים בשלל סגנונות. כמובן שזה כולל גם אלמנט ויזואלי ומקהלה של זמרי אופרה שמאחוריהם הישראלי המכוער, הצרפתי המכוער והאיטלקי המכוער מנופפים בדגלים. זה מופע אמנותי קלאסי, תצוגה של וירטואוז מקומי וזה עושה את העבודה נאמנה כי הוא באמת תותח. הקהל נהנה ורוקד תוך כדי. רק שזה נורא ארוך, 10 דקות זה הרבה לדעתי, במיוחד שיש אחריו עוד מופע אמנותי. Wurst מופיעה עם שני שירים חדשים שלה מאלבום הבכורה שלה.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
ארמניה – Aram MP3, נציג 2014.
אוסטריה – Gary Lux, נציג 1983 כחלק מהרכב ו-1985 ו-1987 לבדו, ו- Manuel Ortega, נציג 2002.
בלגיה – Florence Huby, נציג 2011 כחלק מהרכב.
דנמרק – Søren Poppe, נציג 2001 כחלק מהרכב.
צרפת – Marie Myriam, נציגת וזוכת 1977.
יוון – Mariana Efstratiou, נציגת 1989 ו-1996.
איסלנד – Birgitta Haukdal, נציגת 2003 ו-Heiðar Örn, נציג 2014 כחלק מהרכב.
אירלנד – Ryan Dolan, נציג 2013.
ישראל – ליאורה, נציגת 1995.
לטביה – Ralfs Eilands, נציג 2013 כחלק מהרכב.
פולין – Donatan, נציג 2014 כחלק מהרכב.
פורטוגל – Adelaide Ferreira, נציגת 1985, Inês Santos, נציגת 1998 כחלק מהרכב.
סרביה – Marko Kon, נציג 2009 ו-Nevena Božović, נציגת 2013 כחלק מהרכב.
סלובניה – Tinkara Kovač, נציגת 2014.
ספרד – Daniel Diges, נציג 2010, Rosa López, נציגת 2002, Ruth Lorenzo, נציגת 2014 ו-Pastora Soler, נציגת 2012.
שווייץ – Georg Schlunegger, נציג 2013 כחלק מלהקה ו-Gabriel Broggini, נציג 2012 כחלק מהרכב.

מעניקי ניקוד בולטים:
מונטנגרו – Andrea Demirović, נציגת 2009.
מלטה – Julie Zahra, נציגת 2004 כחלק מצמד.
פינלנד – Krista Siegfrids, נציגת 2013.
יוון – Helena Paparizou, נציגת 2001 כחלק וצמד ונציגת וזוכת 2005 לבדה.
בלרוס – Teo, נציג 2014.
דנמרק – Basim, נציג 2014.
אירלנד – Nicky Byrne, נציג 2016 העתידי.
סלובניה – Tinkara Kovač, נציגת 2014.
הולנד – Edsilia Rombley, נציגת 1998 ו-2007.
סן מרינו – Valentina Monetta, נציגת 2012-2014.
פורטוגל – Suzy, נציגת 2014.
אסטוניה – Tanja, נציגת 2014.

שירים במצעדים:
שבדיה – מקום 1 באוסטריה, פלנדריה, יוון, איסלנד ושוויץ, מקום 2 בישראל, מקום 3 בגרמניה, לוקסמבורג, רוסיה וספרד, מקום 4 בקרואטיה ונורבגיה, מקום 5 בפינלנד ופולין, מקום 6 בוולוניה ומצעד האירופאי, מקום 7 בדנמרק וסקוטלנד, מקום 10 באירלנד, מקום 11 בבריטניה, מקום 12 בהונגריה והולנד, מקום 19 באוסטרליה, מקום 33 בצרפת.
רוסיה – מקום 1 בבלרוס וקזחסטן, מקום 4 באיסלנד, מקום 10 באוסטריה, מקום 22 בפלנדריה, מקום 23 בפינלנד, מקום 26 בשבדיה, מקום 38 בוולוניה, מקום 39 בשוויץ.
איטליה – מקום 1 בפלנדריה, יוון ושבדיה, מקום 4 באיסלנד, מקום 5 באוסטריה, מקום 19 בשוויץ, מקום 24 בספרד, מקום 25 בפינלנד.
בלגיה – מקום 2 באוסטריה, מקום 4 ברוסיה, מקום 8 בליטא, מקום 12 באיסלנד ושבדיה, מקום 13 בפינלנד, מקום 21 בגרמניה, מקום 26 מהולנד, מקום 34 בשוויץ, מקום 38 בסקוטלנד.
אוסטרליה – מקום 5 באיסלנד, מקום 16 באוסטריה, מקום 22 בשבדיה, מקום 28 בפלנדריה, מקום 34 בוולוניה
לטביה – מקום 3 בשבדיה, מקום 19 באוסטריה.
אסטוניה – מקום 2 בפינלנד, מקום 8 באוסטריה, מקום 9 ברוסיה, מקום 23 בהונגריה, מקום 32 בפלנדריה
נורבגיה – מקום 2 בשבדיה, מקום 17 באוסטריה, מקום 23 בנורבגיה.
ישראל – מקום 14 באוסטריה, מקום 36 בפלנדריה.
סרביה – מקום 28 באיסלנד, מקום 38 בפלנדריה.
סלובניה – מקום 10 בשבדיה, מקום 18 בפינלנד, מקום 23 באוסטריה, מקום 24 בסלובקיה.
גיאורגיה – מקום 2 בטורקיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Mendje trazi" של Jozefina Simoni במקום ה-12 הוא פופ-ג'אז-פאנק של שנות השבעים, כיפי ונוסטלגי. "Diell" של Elhaida Dani הוא קשקוש צרחני, אבל במקום הראשון ונון-אנטרי אז. "Kjo nate" של Estela Brahimllari במקום ה-16 והאחרון עם 0 נקודות הוא עוד פופ-ג'אז פאנקי ומגניב. "Bajram" של Offchestra הוא השיר הכי טוב בקדם הזה, שלא מעפיל מחצי הקדם הראשון, חגיגת פאנק בלקנית שמזכירה את בלקן ביט בוקס. "S'të fal" של Lindita Halimi הוא ממתק אלקטרו-פופ מודרני עם ביט עדכני.

* אוסטריה – "Ned au" של Folkshilfe הוא פופ-רוק פאנק מגניב ורדיו-פרנדלי, שלא מעפיל מחצי הגמר השלישי. כנ"ל לגבי "Monsters" של Johann Sebastian Bass שהוא בלדת אלקטרו פופ-בארוק מיוחדת. "Absolutio" שלהם מגיע לגמר ומסיים חמישי. כאן מדובר כבר ביותר אלקטרופופ אייטיזי, פאנקי, המנוני וקליט.
* בלרוס – "My Dreams"  של Napoli היא בלדת פופ בהפקת אלקטרו, מקסים. מקום שישי.

"Only Dance" של Muzzart במקום השביעי הוא עוד פופ פאנק שמח ועממי עם הרבה כלי נשיפה. "Accent" של Milki במקום הרביעי הוא חגיגת האתנו-פופ ש-Alexander Rybak כותב ומתבכיין שלא זוכה. הכי סתם.
* קפריסין – "Deila den agapo" של Nearchos Evaggelou & Charis Savva היא בלדת פופ אירופאית מסורתית ביוונית וצרפתית, קסום ונוסטלגי. מקום שישי ואחרון בגמר.

* דנמרק – "Mi amore" של Tina & René במקום השביעי הוא ניסיון של גיסון לשחזר את ההצלחה של דנמרק 2010, זה נשמע אותו דבר.
* אסטוניה – "Kohvitassi lugu" של Miina הוא פרוגרסיב-רוק מידטמפו חמוד מאד שמסיים עשירי ואחרון שלא בצדק בחצי הגמר הראשון. "Kuum" של Demie feat. Janice סובל מגורל דומה בחצי הגמר השני. קטע אלקטרו-רוק חביב מאד. "Burning Lights" של Daniel Levi מגיע במידה רבה של צדק למקום השני בגמר. פופ-רוק רדיו פרנדלי מיינסטרימי, אך עדיין מגניב בקצוות. "Minu päike" של Luisa Värk מגיע בגמר למקום העשירי והאחרון, פופ-פולק סינגר סונגרייטרי טוב.
* פינלנד – "Ostarilla" של Shava במקום השמיני הוא חגיגת היפ-הופ בהפקה בוליוודית מגניבה.
* גרמניה – "Das Gold von morgen" של Alexa Feser היא בלדת פסנתר סינגר סונגרייטר מצוינת שמגיעה ל-4 האחרונים בגמר. "Heart of Stone" של Andreas Kümmert מאותו הז'אנר עם קצוות של בלוז, הוא באמת שיר מעולה וגם זוכה. לצערנו פורש והופך לנון-אנטרי.

"Zeig deine Muskeln" של Laing הוא אינדי-אלקטרופופ אייטיזי מעולה ומדבק, לא עולה לגמר לצערי
* איסלנד – "Myrkrið hljótt" של Erna Hrönn Ólafsdóttir היא פאוור בלאד מסורתית, שלא עולה לגמר, מקום רביעי בחצי הגמר הראשון. "Þú leitar líka að mér" של Hinemoa מסיימת חמישית באותו חצי הגמר, פופ-פולק חמוד מאד עם חצוצרות בגשר שמרימות את השיר קצת. "Í síðasta skipti" של Friðrik Dór שמגיע בגמר למקום השני היא בלדת פופ-Soul טובה מאד. "Augnablik" של Stefanía Svavarsdóttir מסיימת שישית ואחרונה בחצי הגמר הראשון, בלדת פופ שמתחילה שקט וצוברת תאוצה ודרמה.
* הונגריה – "Lojetek fel" של Leander Rising הוא האבי מטאל שמגיע למקום החמישי ברבע הגמר השני ולא ממשיך הלאה.
* איטליה – "Ritornerai" של Chanty בחלק של האמנים החדשים, לא עולה לתחרות של הגדולים וחבל, שווה לשים עליה עין, מצוינת. בלדת מינימל פופ דרמטית נפלאה. "Elisa" של KuTso מגיע למקום השני בשלב האמנים החדשים. פופ-רוק אורבני מחויך וחביב.
* לטביה – "Ziema" של Framest מגיע לחצי הגמר, אך לא ממשיך לגמר. יופי של בלדת פסנתר שקטה ומרגיעה. "Save Our Love" של Linda Kaukule לא מעפילה מרבע הגמר, בלדת פופ-פולק ניינטיזית לא רעה. "Nefelibata" של Mntha הוא מוזיקת אינדי אווירתית, מיוחדת. מקום רביעי ואחרון בגמר. "Take Me Down" של Markus Riva מגיע למקום השני בגמר, אלקטרו-פופ, הפקת דאב-סטפ חדשנית, טוב.
* ליטא – "Not Perfect" של Edgaras Lubys הוא בלדת אלקטרופופ-רוק מצוינת והרבה יותר טובה מהשטות שנבחרה בסוף. מקום רביעי. "Skestu" בביצוע Monika Linkyte הוא עוד סינת'פופ מצוין ומיוחד. מקום 5-9.

"Factory Hearts" של Tadas Juodsnukis היא בלדת רוק-פופ בהפקה ניינטיזית עם מעט גראנג', חמוד.
* מקדוניה – איזה קדם מצוין. "Alo" של Lena Zatkoska במקום ה-14 והאחרון עם 0 נקודות הוא פופ-פאנקי סיקסטיזי, שמזכיר קצת את Amy Winehouse. השיר "Ako mi se vratiš" של Tanja Tzar היא בלדה אקוסטית מצוינת ומרגשת, מקום עשירי. "Se plašam" של Vera Jankovic היא בלדת רוק-פופ טובה מאד, של פעם. מקום 14 ואחרון עם 0 נקודות. "Da ne te sakam" של Egi במקום השלישי מתחילה כבלדת דיסני ומסיימת כבלדת רוק דרמטית. "Brod što tone" של Tamara Todevska במקום השני היא בלדת נשמה מעולה, כמו שרק היא מסוגלת.

"Sakam da letam" של Sanja Gjoševska היא חגיגה צוענית בלקנית עם מוזיקת נשמה, במקום השמיני, נפלא.
* מלטה – "Closed doors" של Chris Grech במקום הרביעי היא בלדת רוק לא רעה בכלל.
* מולדובה – "Danu nazdravanu" של Serj Kuzenkoff הוא פופ-RnB באווירה בלקנית, שיר שובב ושמח במקום הרביעי.
* נורבגיה – "Cinderella" של Alexandra Joner הוא פופ-RnB עדכני ולהיטי.
* פורטוגל – "Outra vez primavera" של Yola Dinis היא בלדת פאדו מרגשת, זמרת מדהימה, שיר שמתעצם בדרמה.

"Um fado em Viena" של Teresa Radamanto הוא עוד קטע פאדו טוב ודרמטי.
* רומניה – "Dragoste în lanturi" של Baietii במקום העשירי הוא RnB-היפ-הופ טוב מאד ועדכני.
* סלובניה – "Šaltinka" של Rudi Bucar En Figoni במקום השני הוא חגיגה בלקנית-צוענית כיפית.
* שבדיה – "Don’t Say No" של Midnight Boy במקום השביעי והאחרון בחצי הגמר הרביעי, לא ממשיך הלאה. סינת'פופ אייטיזי קליט. "Där och då med dig" של Emelie Irewald היא בלדת פסנתר מפתיעה, קטנה ומרגשת. מקום שישי בחצי הגמר השני, לא ממשיכה הלאה. "Make Me (la la la)" של Dinah Nah במקום ה-12 והאחרון בגמר. דאנס-פופ, להיט מועדונים.
* בקדם המולדבי – בהופעה של Eduard Romanyuta, הרקדנית, שמשחקת את מושא אהבתו, מפציעה בשוט האחרון עם זקן מלאכותי. חלק חשבו שמדובר בהצהרה טרנסופובית, אבל יכול להיות שזו מחווה מגושמת לזוכת אירוויזיון 2014, Conchita Wurst.
אחד השופטים הוא Dumitru Miller, מנצח הפילהרמונית של אשדוד. בחצי הגמר הראשון Eduard Romanyuta מקבל כמות מחשידה של הצבעות, 2,955 הצבעות, לעומת 400 הצבעות למקום השני. בגמר הוא כבר מקבל 13,500 קולות לעומת 9,608 קולות שמקבל המקום השני. מספר מהמשתתפים בקדם מוחים על התוצאות ומתראיינים על כך לתקשורת המקומית. הם מביעים את מחאתם  גם ברשת החברתית. הם מעלים את הכמות המוזרה של הקולות שהוא קיבל, את העובדה שהוא קיבל מקום רביעי בשופטים בחצי הגמר הראשון ומקום שני בשופטים בגמר, ואת העובדה שהוא אוקראיני ובשל כך לא צריך לייצג את מולדובה. Pasha Parfeni מאשים את Romanyuta בשחיתות. יצוין כי השיר שהלחין Parfeni ל-DoReDoS מגיע למקום הרביעי בשופטים בחצי הגמר השני, אך מאופס על ידם בגמר. הקהל נתן ללהקה את המקום השני לכאורה, אחרי Eduard Romanyuta. הם מסיימים במקום השישי ויישלחו ב-2018. למקום השלישי מגיעים Sunstroke Project & DJ Michael Ra, כאשר הראשונים היו נציגי 2010 ויישלחו שוב ב-2017. למקום ה-13 והאחרון עם 0 נקודות מגיעה Lidia Isac עם שני שירים שונים. שיר אחד בסולו ושיר שני כחלק מ-Glam Girls. היא תישלח בשנה הבאה לבדה.
* בקדם היווני – שנה השנייה ברציפות שהאחראי על הקדם הוא ערוץ MAD TV הפרטי. רשות השידור החדשה, NERIT, נסגרת לבסוף ביוני 2015 ו-ERT הישנה עולה לאוויר מחדש באותו היום.
* בקדם האסטוני – Robin Juhkental, נציג 2010 כחלק מהרכב, מגיע למקום השישי עם הרכב אחר שמתלווה אליו.
* בקדם הסרבי – Danica Krstić זוכה בשלב גילוי הכשרונות החדשים, ועולה לגמר להתחרות בשני אמנים מבוססים. היא מסיימת בקדם עצמו במקום השני, ותישלח ב-2018 כחלק מהרכב.
* בקדם המקדוני – Vlatko Ilievski, נציג 2011, מגיע בדואט למקום ה-14 והאחרון עם 0 נקודות. Tamara Todevska, נציגת 2008, מגיעה למקום השני.
* בקדם ההונגרי – בגמר, בו מצביעים השופטים, מגיעה Boggie למקום השני ועולה לסופר גמר. בסופר גמר היא זוכה במקום הראשון בהצבעות ה-SMS. עוד בגמר Kati Wolf, נציגת 2011. ברבע הגמר השלישי מגיעה להקת Fool Moon למקום התשיעי ולא מעפילה לחצי הגמר. אחד מחברי הלהקה הוא Gergo Rácz, שהיה נציג 1997 כחלק מהרכב אחר.
* בקדם הבלרוסי – אחרי ההפסד בקדם הבלרוסי Alexander Rybak, שהלחין את השיר של להקת Milki, ואף הרכיב את הלהקה, שהגיעו למקום הרביעי, נשמע ממורמר: "…בכל מקום אירופאים מלכלכים על המולדת שלי, בלרוס, ואני מגן עליה. אני מספר שיש לה מערכת טובה….הם אומרים שהכל שוחד ואני מגן עליה. אבל עכשיו אני כבר לא יודע על מה אני מגן. כל שנה אני פוגש את המשלחת הבלרוסית והם מבקשים שאכתוב להם את השיר…..כתבתי שיר, בזבזתי כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה כסף… והשופטים הכשילו אותו. ראיתי את השופטים לפני, פגשתי את כולם. אחד השופטים אמר 'אנחנו נתמוך בך', וככה הם תומכים? מקווה שלא אפגוש אראה את השופטים האלה לעולם".
* בקדם האלבני – Elhaida Dani זוכה עם השיר "Diell", למעשה השיר זוכה עם למעלה מ-97% מהניקוד האפשרי בקדם. כחודשיים לאחר מכן מפרסמת Dani ברשתות החברתיות שהשיר יצא מהתחרות בהחלטת כותבי השיר שלא לשלוח אותו לאירוויזיון וכי החלטתם נובעת מסיבות אישית ובלתי הפיכות. בתקשורת האלבנית נמסר כי כותב השיר סירב לתת את הזכויות על השיר לרשות השידור האלבנית. הוא מוסר שהוא הודר מכל שינוי והתפתחויות הנוגעות לשיר, וכי הוא לא יכול לקחת אחריות מקצועית על משהו שהוא לא מעורב בו מבחינה מקצועית. בסיכום עם רשות השידור האלבנית, Dani יוצאת למצוא לה שיר חדש. 
Lindita Halimi מגיעה למקום השלישי ותישלח ב-2017.
* בקדם הרומני – למקום השני מגיעה Luminita Anghel, נציגת 2005. למקום השלישי מגיע Ovidiu Anton, הנון-נציג העתידי של 2016.
* בקדם הליטאי – אחרי שהשיר "This Time" נבחר, יש 3 פיינליסטים המועמדים לשיר אותו באירוויזיון. אחד מכותבי השיר מבקש שביצוע אחד יהיה דואט בין שני המתמודדים, Monika Linkytė ו-Vaidas Baumila. הם מנצחים את Mia ונשלחים יחדיו לשיר את השיר בתחרות.
ההרכב Rollikai מסיים את התחרות במקום ה-12 והאחרון. אחד מחברי ההרכב, Jurijus Veklenko, ייצג את המדינה ב-2019.
* בקדם המלטי – Amber זוכה ב-100% מהניקוד האפשרי, דהיינו 12 נקודות מכל השופטים ו-12 נקודות מהקהל.
למקום השני מגיעה Christabelle, אשר תישלח ב-2018. למקום השלישי מגיע Glen Vella, נציג 2011. למקום התשיעי מגיעה Jessica Muscat, שתישלח ב-2018 מטעם סן מרינו כחלק מצמד. למקום העשירי מגיעה להקת Trilogy, שאחד מחבריה הוא Ludwig Galea, נציג 2004 כחלק מצמד. למקום ה-12 מגיעה להקת L-Ahwa, שאחד מחבריה הוא Gianluca Bezzina, נציג 2013.
* בקדם הנורבגי – ב-2014 רשות השידור הנורבגית ניסתה לערוך קדם במסגרת תכנית יותר אורגנית עם פחות נצנצים ויותר אינטימיות. התוצאה הייתה ביקורות קשות בעיתונות ונתוני הצפייה הגרועים ביותר לקדם נורבגי אי פעם. הם החליטו לבטל את חצאי הגמר, ולערוך לקדם ערב אחד מפואר. תזמורת ניגנה מוזיקה חיה בפעם הראשונה בקדם נורבגי מ-1984. שישה מתוך מתמודדי הקדם בחרו להשתמש בתזמורת חיה בקדם.
"Thunderstruck" של Erlend Bratland היה הפייבוריט בארבעה מתוך חמישה אזורי הצבעה טלפוניים. האזור האחרון, Østlandet, שבו מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית נורבגיה, חשב אחרת והניצחון הלך ל-"A Monster Like Me" של הצמד Mørland & Debrah Scarlett. בלהט הרגע, דברה Scarlett קיללה בקול רם, מה שהוביל לסערת קלה לאחר מכן.
למקום הרביעי מגיעים Tor & Bettan. הוא נציג 1997, בעוד Bettan היא נציגת שבדיה 1982 כחלק מצמד, ונציגת נורבגיה 1985 כחלק מצמד, 1994 כחלק מצמד אחר ו-1996 לבדה.
* בקדם הפורטוגלי – Simone de Oliveira, נציגת 1965 ו-1969, מגיעה לגמר. Adelaide Ferreira, נציגת 1985, לא מעפילה מחצי הגמר. de Oliveira הבהירה בשלב מוקדם, שאין לה שום כוונה לייצג את פורטוגל בווינה, וכי השתתפותה היא מתנה למעריצים הנאמנים שתמיד תמכו בה.
* בקדם הצ'כי – אין קדם, נערכו שתי בחירות פנימיות נפרדות. תחילה הוזמנו כותבים להגיש שירים, ובסבב נפרד התבקשו המבצעים להגיש מועמדות. לאחר מכן נבחר השיר, אשר יותאם למבצע המתאים ביותר. Václav Noid Bárta זכה בשני השלבים. הוא כתב את השיר הזוכה וגם נבחר לשיר אותו עם זמרת הרוק Marta Jandová.
* בקדם הישראלי – טרם העברת האחריות לקשת ולטדי הפקות, רשות השידור ממנה ועדה אשר בוחרת במרינה מקסימיליאן בלומין לייצג את ישראל בתחרות. אחריה מגיעים בהתאמה אסתר רדא ואסף אבידן. כל השלושה מסרבים ובמיעוט כוח אדם ותקציבים רשות השידור פונה לקשת. מוחלט כי הנציג ייבחר במסגרת תכנית הריאליטי-כישרונות הכושלת "הכוכב הבא". בדיעבד הצלחתו היחסית של נדב גדג' בתחרות מנעה את ביטול התכנית.
* בקדם הלטבי – הטלוויזיה הלטבית קיבלה החלטה לבצע אתחול מחדש לפורמט הקדם, כמו שאסטוניה עשתה מספר שנים לפני כן. הלטבים רצו להתמקד בכישרון מקומי ובשירים חזקים. זה שהמנצח זכה ללכת לאירוויזיון היה יותר בונוס מאשר מטרה בפני עצמה. השם החדש של הקדם – Supernova.
למקום השלישי מגיעים Elektrofolk, שאחד מחבריהם הוא Andris Abelite, נציג 2007 כחלק מהרכב אחר.
* בקדם האיסלנדי – RÚV קובעים בתחילה חוק לפיו 50% מהשירים בקדם יהיו של מלחינות נשים. נציגי העבר Friðrik Ómar (2008) ו-Paul Oscar (1997) מותחים ביקורת על ההחלטה ורשות השידור מבטלת את החוק. María Ólafsdóttir מסיימת בסיבוב הראשון בגמר במקום השני, אחרי שמגיעה שנייה בקהל ורביעית בשופטים. היא עולה לסופר גמר ומנצחת בו את Friðrik Dór, שבסיבוב הראשון הגיע למקום הראשון הן בקהל והן בשופטים.
למקום השישי בחצי הגמר השני מגיעה Regína Ósk, נציגת 2008 כחלק מצמד, ולא ממשיכה לגמר.
* בקדם השבדי – Måns Zelmerlöw מציג תחילה את השיר "Running Low" בפניי הלייבל שלו, כשיר אותו הוא רוצה לשלוח למלודיפסטיבלן, אך לאחר מכן מתחרט ושולח את "Heroes". את השיר הוא ישחרר לבסוף רק ב-2023.
לראשונה מאז 2002, מספר המשתתפים מצטמצם ל-28, במקום 32. נקבע חוק כי מחצית מהשירים יהיו של מלחינות (לעומת מלחינים גברים). 4 שירים עולים משלב ההזדמנות השנייה, ולא 2 כפי שהיה נהוג עד כה. Måns Zelmerlöw זוכה ב-288 נקודות, שהן שיא של נקודות בשיטת הניקוד הנוכחית של המלודיפסטיבלן. הפער בינו לבין המקום השני עומד על 149, שזהו שיא נוסף.
למקום החמישי מגיע Eric Saade, נציג 2011. למקום ה-11 מגיעה Jessica Andersson, נציגת 2003 כחלק מצמד. Marie Bergman, נציגת 1971 ו-1972 כחלק מהרכב ו-1994 בדואט, מגיעה בדואט אחר למקום השביעי בחצי הגמר השני ולא ממשיכה הלאה. Behrang Miri ו-Victor Crone עולים מטרום הגמר הראשון לשלב ה"הזדמנות נוספת" ומסיימים בו במקום השמיני והאחרון. Victor Crone ייצג את אסטוניה לבדו ב-2019.
* בקדם השווייצרי – Timebelle מגיעים למקום השני. הם יישלחו ב-2017. נציגת צרפת, Nayah, מעלה שיר באיחור לאתר ייעודי של חטיבה הגרמנית של רשות השידור השווייצרית, ולא עוברת הלאה. עמה מעלים עוד 209 אמנים את שיריהם באיחור.
* בקדם הקפריסאי – Giannis Karagiannis מגיע למקום השני הן בקהל והן בשופטים, וזה מספיק לו על מנת לזכות במקום הראשון. Minus One לא מעפילים לגמר, הם יישלחו בשנה הבאה.
* בקדם הסלובני – Martina Majerle, נציגת 2009 כחלק מהרכב, מנסה את מזלה לבדה.
* בקדם הצרפתי – האחריות על ההשתתפות באירוויזיון עובר חזרה מ-France 3, הקטן והממוקד יותר לאזורים שונים בצרפת, לערוץ הפופולרי הרבה יותר France 2.
* בקדם האוסטרי – Zoe מגיעה למקום השלישי ותישלח בשנה הבאה.
* בקדם הגרמני – Ann Sophie זוכה בשלב ה-Wildcard המיועד לאמנים אלמוניים יחסית, ומצטרפת לגמר לצד אמנים מבוססים שנבחרו מראש. היא מגיעה למקום השני, אבל הזוכה Andreas Kümmert מחליט לוותר על ההתמודדות באירוויזיון, ומודיע בשידור חי במהלך הגמר כי הוא לא מוכן לזה וכי Ann Sophie הרבה יותר מתאימה למעמד.
* בקדם האיטלקי – Il Volo זוכים הודות להצבעת הקהל, בה הם מגיעים למקום הראשון. צוות השיפוט המקצועי נותן להם את המקום השלישי בלבד, בעוד צוות השיפוט הרגיל נותן להם מקום שני. פרט זה היה די טריוויאלי ולא מעניין, לולא חזר על עצמו בתחרות האירוויזיון, רק ששם הקהל לא הצליח להביא אותם למקום הראשון.
בין המתמודדים האחרים בסנרמו – Lara Fabian, נציגת לוקסמבורג 1988, מסיימת במקום ה-20. Nina Zilli, נציגת איטליה 2012, מסיימת במקום התשיעי. Raf, נציג איטליה 1987 כחלק מצמד, מסיים לבדו במקום ה-17.

פרטי טריוויה:
* אוסטרליה בבכורה ארורה! וכאורחת מיוחדת, כך לפחות נתנו לנו להאמין, הוענק לה מיקום אוטומטי בגמר, והכל לכבוד חגיגות השישים לתחרות.
* קפריסין, שוויץ וסרביה חוזרות.
* אוקראינה פורשת לאור מצבה הכלכלי וגם לאור המתיחות הפוליטית במדינה.
* Inga Arshakyan חוזרת לייצג את ארמניה בפעם השנייה, בשתי הפעמים כחלק מצמד או הרכב. Elnur Hüseynov חוזר לייצג את אזרבייג'ן בפעם השנייה, לאחר שייצגה בצמד, הפעם כסולן.
* שני נציגי סן מרינו ייצגו את המדינה בתחרות הג'וניור בנפרד: Michele Perniola כסולן ו-Anita Simoncini כחלק מהרכב.
* עקב צירופה של אוסטרליה ושיבוצה בגמר, מספר המדינות המעפילות אוטומטית לגמר עומד על 7, וביחד עם 20 המעפילות מחצי הגמר, 27 מדינות משתתפות בגמר האירוויזיון. המספר הרב ביותר של מדינות משתתפות מאז 2003.
* זו התחרות הארוכה בהיסטוריה עד כה – 3:58 שעות, כמעט 4 שעות של אירוויזיון!
* לראשונה מאז 2004, סמליל התחרות הראשי עובר שיפוץ קל. הפונט משתנה לפונט עגול יותר, גם זה לכבוד חגיגות 60 השנים.

* עיריית וינה הציגה תמרורים עבור אורחי התחרות. למשל, כאלו בהם ראו זוגות חד מיניים מחזיקים ידיים או מתחבקים. העיריות לינז וזלצבורג עשו אותו דבר רק ברמזורים.
* בהמשך למגמה בשנה שעברה, יש דרבון של הקהל לייצר תוכן ברשתות החברתיות, וכך כאשר מדינה מופיעה, לצד מספר השיר ושם המדינה בתחתית המסך מופיע גם האשטג עם קוד המדינה לפי ISO 3166-1 alpha-3. בעת השימוש בטוויטר, ההאשטאגס הפכו ל-hashflags, והוצגו כדגל המדינה בתוך צורת לב.
* לראשונה רק מנחות, נשים, או לפחות דמויות של נשים, אם כוללים את Conchita Wurst.
* השיר הארמני מואשם שהוא נושא מסר פוליטי, מה שעומד בניגוד לכללי התחרות. שמו המקורי "Don't Deny" והמילים המקוריות קוראות להכרה ברצח העם הארמני. באחד מהקטעים בקליפ הזמרים לבושים כמו משפחה מתקופת מלחמת העולם הראשונה ונעלמים לאט. אזרבייג'ן מוחה כנגד השיר והמסר מאחוריו. המשלחת הארמנית מכחישה את ההאשמות, משנה את כותרת השיר וחלק מהמילים.
* מנגד מאשימים אוהדים ארמנים את אזרבייג'ן, בכך שהשיר "Hour of the Wolf" למעשה נועד ליצור פרובוקציה ולשתול מסר בעד תנועת "הזאבים האפורים", ארגון טרור בעל אופי פאשיסטי. סביר הרבה יותר שכותבי השיר השבדים קיבלו השראה מהסרט "Hour of the Wolf" של Ingmar Bergman, שגם הטקסט וגם הקליפ שצולם בשטוקהולם מרמזים על כך מאוד.
* נציגת הולנד, Trijntje Oosterhuis, מופיעה בחזרות עם שמלה שחורה נועזת, שגנבה את כל תשומת הלב והובילה לכותרות לעגניות בהולנד. בעקבות כך, היא משנה את התלבושת לחזרה הבאה.
* השיר הפיני הוא הקצר בהיסטוריה של התחרות – רק 1:27 דקות, לעומת 1:52 דקות שהיה אורכו של השיר הבריטי ב-1957, שהחזיק בשיא זה עד כה.
* הדואט האסטוני נוצר כך: Stig Rästa שמע את Elina Born ביוטיוב ושלח לה הודעה, האם היא רוצה להתחרות איתו ב-Eesti laul, הקדם האסטוני. היא עצמה אמרה שהיא ישבה בשיעור כשראתה את ההודעה, וכל כך התרגשה שהיא התחילה לבכות. עברו כמה ימים עד שאזרה אומץ כדי לומר לו כן.
* לאחר שזוכה השיר ההונגרי בקדם המקומי, תשומת הלב בישראל מופנית לוידאוארט שליווה אותו בקדם, בו מצוינים אזורי לחימה ומספרי האזרחים והילדים שנהרגו בכל מאבק מזוין. ציון סבב הלחימה במבצע "צוק איתן" – "שנת 2014 – עזה – שני שלישים מהקורבנות היו אזרחים, בהם יותר מ-500 ילדים" מעורר את זעמו של משרד החוץ הישראלי. השגריר בהונגריה אילן מור פונה לרשות השידור ההונגרית, ומביע מורת רוח ומחאה על השיר, ומבקש להוריד את הקטע הבעייתי מבחינת ישראל. הוא מבקש מבכירה ברשות השידור ההונגרית להסיר את המשפט על המבצע בעזה, בנימוק שמדובר במסר פוליטי שלילי נגד ישראל, הגורם ל"אי נוחות". הבכירה ההונגרית הרגיעה את השגריר, הדגישה בפניו כי תקנון האירוויזיון אוסר על מסרים פוליטיים במסגרת התחרות, והבטיחה כי המשפט על צוק איתן יימחק. השגריר הציע לארגן מפגש בינו לבין הלהקה ההונגרית, כדי להסביר לחבריה את מניעי בקשתו. נמסר כי הצעתו נבחנת….
* השיר הרוסי מואשם במניפולציה; מאחר והוא נושא מסר מאחד של שלום ואחווה, אך מגיע ממדינה בעלת יחסי חוץ אגרסיביים במיוחד כלפי גיאורגיה ולאחרונה כלפי אוקראינה, וגם כלפי יחסם של הרשויות לקהילה הגאה. כל אימת שניתנו נקודות לרוסיה בגמר הקהל הגיב בבוז. אחת המנחות מנסה להרגיע את הקהל ומציינת ש"מוזיקה צריכה לעמוד מעל פוליטיקה". Conchita Wurst מצידה מצהירה לאחר מכן ששריקות הבוז אינן מובנות לה וש-Polina Gagarina לא צריכה להיות מואשמת בחוקים של מדינתה.
* השיר הרוסי כולל מילים על קבלת אנשים כפי שהם, כחלק מהדיפלומטיה הרכה של רוסיה.
* הוידאו לשיר האלבני קיבל 1.7 צפיות לאחר חודש בלבד מזמן שעלה לערוץ האירוויזיון הרשמי, מה שהופך אותו לוידאו השני הכי נצפה בערוץ זה.
* השיר הרומני עוסק בבעיה חברתית ברומניה, של ילדים שנשארים מאחור ונעזבים על ידי הוריהם, שהולכים להיות מהגרי עבודה במדינות זרות.
* נציגת גאורגיה, Nina Sublatti, ציינה שכתבה את שירה במשך 3 שעות באמצע הלילה והשיר נכתב על הנשים הגיאורגיות ששואפות להיות "נשים טובות, אמהות טובות ומורות טובות".
* Michele Perniola, נציג סן מרינו, מציין כי נודע לו שהוא ישיר את השיר בדואט רק ברכב בדרך למסיבת העיתונאים של הטלוויזיה הסן מרינאית. כנראה Anita Simoncini צורפה אליו ברגע האחרון כי רשות השידור הסן מרינאית רצתה מישהי מקומית שתייצג את המדינה.
* בהופעת השיר הצ'כי, הזמרת Marta Jandová חולצת את נעלי העקב שלה וזורקת אותן על הבמה. היא מסבירה את המהלך: "הרעיון מגיע מהעבר שלי, כשהייתי בסיבוב הופעות עם הלהקה שלי. הבטחתי למעריצים ללבוש נעלי עקב. אחרי כמה שירים, הרגליים שלי כאבו, אז זרקתי אותם אל מאחורי הקלעים. המשכתי לעשות את זה וזה הפך לסימן ההיכר שלי…."
* השיר הישראלי מושר לראשונה באנגלית מלאה. השיר זוכה מאוחר יותר לגרסה ביוונית על ידי הזמרת היווניה Eleni Foureira.
* במהלך ההופעה הסלובנית, הזמרת חובשת אזניות. כשנשאלה מדוע היא ציינה שלפני כמה שנים פחדה להופיע על הבמה וזה עזר לה להופיע עם אזניות ולדמות שהיא נמצאת באולפן הקלטות. מאז זה נהפך להרגל או סימן היכר.
* הזמרת הפולנית ציינה כי כתבה את השיר בהשראת המוטו של האירוויזיון השנה "Building Bridges".
* השיר הצרפתי נכתב סביב יום שביתת הנשק המציין את סיום מלחמת העולם הראשונה. לפי שמועה, אם קוראים את הטקסט קצת יותר בעיון, נראה שהוא בכלל לא עוסק במלחמת העולם הראשונה. הדוברת בשיר מדברת על זרים המגיעים באלפים, שרוצים להרוס את "אמונתנו ונפשנו", ש"צוחקים מדמעותינו", ומדברים בשנאה בשפה שאיננו יכולים להבין. נטען כי בשיר יש נימה של שנאת זרים.
* השיר האוסטרי, "I Am Yours", הואשם בכך שהוא דומה מידי ל-"The Scientist" של Coldplay.
* השיר הגרמני נכתב במקור על ידי Ella Eyre, הסינגר-סונגרייטרית הבריטית. היא החליטה לא לכלול אותו באלבום. לדבריה היא מקבלת בקשות לשירים מכל מיני אמנים, שולחת להם ושוכחת מזה. היא גילתה רק לאחר שהשיר נבחר לייצג את גרמניה, שהוא ישומש לאירוויזיון.
* השיר האיטלקי נכתב ב-2003 ונשלח לפסטיבל סאנרמו 2005 בביצוע מלחין השיר Francesco Boccia, אך לא התקבל בתואנה שהוא מיושן מידי. או אז השיר הוכנס למגירה לתקופה של 10 שנים, אז הוצע ללהקת Operapop עבור השתתפותה בפסטיבל סנרמו 2015, אך הלהקה עצמה נדחתה על ידי הנהלת הפסטיבל עקב מגבלת גיל. השיר הוצע לזמרת Orietta Berti, אשר דחתה את השיר, למרות שאהבה אותו, מפאת לו"ז צפוף שלא יאפשר לה להשתתף בתחרות. Carlo Conti, המנהל האמנותי של הפסטיבל השנה, לא היה מרוצה מהשיר המקורי של Il Volo בפסטיבל. לאחר שהוא שומע את "Grande amore" הוא מציע למעבד השיר להציע אותו ללהקה. הלהקה מקבלת את השיר, אך מחליטה לשנות מעט את מילותיו, כי לטעמם הן היו מיושנות מידי וייצגו גבר ששר לאהובתו על המרפסת, מה שלדעתם לא תאם לסגנון הצעיר שלהם.
* פרסי Marcel Bezençon Awards ניתנים בשלוש קטגוריות שונות. שבדיה זוכה ב-Artistic award, על פי הצבעת הפרשנים השונים. נורבגיה זוכה ב-Composer award, על פי הצבעת מלחיני השירים המשתתפים. איטליה זוכה ב-Press award, על פי הצבעת אמצעי התקשורת והעיתונות הנוכחים בתחרות.
* בסקר OGAE השנתי, המבוצע כהצבעת מועדוני המעריצים ברחבי היבשת והעולם זוכה איטליה במקום הראשון ואחריה שבדיה, אסטוניה, נורבגיה וסלובניה.
* בעקבות קריאות הבוז שספגה רוסיה בתחרות בשנה שעברה, הפקת התחרות משתמשת בטכנולוגיית "נוגדת קריאות בוז" נקרא לה בתרגום חופשי, שתפקידה למסך קריאות הבוז אוטומטית כל אימת שהם עולים על ווליום מסוים. בכל זאת ניתן היה לשמוע בוז פה ושם אחרי שרוסיה קיבלה ניקוד גבוה.
* במהלך ההופעה הגאורגית בגמר, הבמה התמלאה ביותר מידי עשן, כתוצאה מתקלה במכונת העשן. עובדה זו גרמה למבצעת "להיעלם" כשהמצלמה לא הייתה בזום אין עליה ונראה כאילו הבמה ריקה.
* אחרי ההופעה הרוסית, ייתכן ובכוונה, המצלמה מתמקדת בקבוצה של אנשים המנופפים בדגלי הגאווה.
* לראשונה שודרו חצאי הגמר והגמר בליווי תרגום סימולטני לשפת הסימנים. התרגום בוצע על ידי רקדנים-שחקנים. המהלך קודם בבריטניה בהרחבה ואף כלל ראיונות עם השחקנים המתרגמים.
* הצבעות השופטים של מקדוניה ומונטנגרו נפסלות עקב תיאום הצבעות בין חברי השיפוט. בשתי המדינות יש שימוש בהצבעות טלווטינג בלבד.
* לראשונה מאז 2000, במהלך ההצבעה הצרפתית, הרקע לדובר לא היה של מגדל אייפל.
* בחצי הגמר הראשון מקבלת רוסיה 6 פעמים 12 נקודות, בלגיה מקבלת 4 פעמים, ארמניה וסרביה פעמיים, בלרוס, אסטוניה, גיאורגיה, יוון, הונגריה, מקדוניה ורומניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת. בקהל ארמניה מקבלת 3 פעמים 12 נקודות לעומת 0 פעמים בשופטים. אלבניה מקבלת פעמיים מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים, בלגיה מקבלת פעמיים מהקהל ו-5 פעמים מהשופטים, אסטוניה, סרביה ורומניה מקבלות פעמיים מהקהל ופעם אחת מהשופטים. רוסיה מקבלת פעמיים מהקהל ו-6 פעמים מהשופטים. פינלנד, יוון ומולדובה מקבלות פעם אחת מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. מקדוניה מקבלת פעם אחת מהקהל ופעמיים מהשופטים. גיאורגיה מקבלת פעמיים 12 נקודות מהשופטים ו-0 פעמים מהקהל. בלרוס והונגריה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהשופטים ו-0 פעמים מהקהל.
בחצי הגמר השני מקבלת שבדיה 14 פעמים 12 נקודות, ישראל לטביה וסלובניה פעמיים ונורבגיה פעם אחת. שבדיה מקבלת 6 פעמים 12 נקודות מהקהל ו-14 פעמים מהשופטים. ליטא מקבלת 4 פעמים מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. ישראל מקבלת פעמיים מהקהל ופעם אחת מהשופטים. פולין מקבלת פעמיים מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. לטביה מקבלת פעם אחת 12 נקודות מהקהל ופעמיים מהשופטים. נורבגיה מקבלת פעם אחת מהקהל ופעם אחת מהשופטים. מונטנגרו ופורטוגל מקבלות פעם אחת מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. סלובניה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-0 פעמים מהקהל. קפריסין פעם אחת מהשופטים ו-0 פעמים מהקהל.
בגמר מקבלת שבדיה 12 פעמים 12 נקודות. איטליה מקבלת 9 פעמים, רוסיה 5 פעמים, בלגיה ולטביה 3 פעמים, אוסטרליה פעמיים, אלבניה, ארמניה, אזרבייג'ן, מונטנגרו, רומניה וסרביה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת. איטליה מקבלת 14 פעמים 12 נקודות מהקהל ו-4 פעמים מהשופטים. רוסיה מקבלת 6 פעמים מהקהל ו-5 פעמים מהשופטים. אלבניה 3 פעמים מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. שבדיה מקבלת 3 פעמים מהקהל ו-11 פעמים מהשופטים. ארמניה, ליטא וסרביה מקבלות פעמיים מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. אוסטרליה מקבלת פעם אחת מהקהל ו-3 פעמים מהשופטים. בלגיה, אסטוניה ויוון מקבלות פעם אחת מהקהל ו-0 פעמים מהשופטים. לטביה מקבלת פעם אחת מהקהל ו-8 פעמים מהשופטים. מונטנגרו ורומניה מקבלות פעם אחת מהקהל ופעם אחת מהשופטים.
* בחצי הגמר הראשון מקבלות בלגיה ורוסיה ניקוד מכל המדינות – 19 בסך הכל. אחריהן יוון, אסטוניה, רומניה וגיא ורגיה עם 18 מדינות מנקדות ואחריהן רמניה, סרביה והונגריה עם 12 מנקדות.
בחצי הגמר השני מקבלות ישראל ושבדיה ניקוד מכל המדינות – 20 בסך הכל. אחריהן נורבגיה ולטביה עם 19 מדינות מנקדות ואחריהן קפריסין וסלובניה עם 17 מדינות מנקדות.
בגמר מקבלות שבדיה ואיטליה ניקוד מכל המדינות – 39 מדינות מנקדות בסך הכל. אחריהן רוסיה עם 37 מדינות מנקדות ובלגיה עם 36 מדינות מנקדות.
* הבדלים במיקומים בין חצאי הגמר לגמר: בחצי הגמר הראשון מגיעה רוסיה ראשונה היא מסיימת בגמר במקום השני. בלגיה שנייה, מסיימת בגמר רביעית. אסטוניה שלישית, מסיימת בגמר שביעית, גיאורגיה רביעית, מסיימת בגמר מקום 11, רומניה חמישית, מסיימת בגמר במקום ה-15, יוון שישית, מסיימת בגמר במקום ה-19. ארמניה שביעית, מסיימת בגמר במקום ה-16. הונגריה שמינית, מסיימת בגמר במקום ה-20. סרביה תשיעית, מסיימת בגמר במקום העשירי. אלבניה עשירית, מסיימת בגמר במקום ה-17. בחצי הגמר השני שבדיה מגיעה ראשונה, היא זוכה בגמר. לטביה מגיעה שנייה, מסיימת שישית בגמר. ישראל שלישית, מסיימת תשיעית בגמר. נורבגיה רביעית, מסיימת שמינית בגמר. סלובניה חמישית, מסיימת 14 בגמר. קפריסין שישית, מסיימת במקום ה-22 בגמר. ליטא שביעית, מסיימת במקום ה-18 בגמר. פולין שמינית, מסיימת במקום ה-23 בגמר. מונטנגרו תשיעית, מסיימת במקום ה-13 בגמר. אזרבייג'ן עשירית, מסיימת במקום ה-12 בגמר.
* הבדלים בין השופטים לקהל: בחצי הגמר הראשון ארמניה שישית בקהל לעומת מקום 12 בשופטים. אסטוניה שנייה בקהל ותשיעית בשופטים. סרביה שביעית בקהל ומקום 13 בשופטים. יוון תשיעית בקהל ושלישית בשופטים. פינלנד עשירית בקהל ו-16 ואחרונה בשופטים. בלרוס מקום 13 בקהל ושמינית בשופטים. הולנד 15 בקהל וחמישית בשופטים. הקהל מעלה לגמר את ארמניה וסרביה על חשבון בלרוס והולנד, בעוד השופטים מעלים לגמר את הונגריה על חשבון פינלנד. בחצי הגמר השני פולין רביעית בקהל ומקום 16 בשופטים. מלטה 12 בקהל וחמישית בשופטים. אירלנד 16 בקהל ושביעית בשופטים. הקהל מעלה את פולין ומונטנגרו על חשבון מלטה ואירלנד. השופטים מעלים את אזרבייג'ן על חשבון צ'כיה.
בגמר אסטוניה ממוקמת חמישית בקהל -11 בשופטים. אלבניה תשיעית בקהל ו-26 בשופטים. סרביה עשירית בקהל ומקום 24 בשופטים. ארמניה 11 בקהל ומקום 22 בשופטים. רומניה 12 בקהל ו-21 בשופטים. פולין 15 בקהל ו-27 בשופטים. נורבגיה 17 בקהל ושביעית בשופטים. קפריסין מגיעה למקום ה-23 בקהל ותשיעית בשופטים ואוסטריה מגיעה למקום ה-27 והאחרון עם 0 נקודות בקהל ולמקום ה-13 בשופטים.
* השיר השבדי הופך לראשון שזוכה בתחרות מבלי לזכות במקום הראשון בקהל. הוא זוכה במקום הראשון בשופטים ובמקום השלישי בקהל.
* שבדיה היא המדינה הראשונה לזכות פעמיים בשיטת הניקוד החדשה הכוללת 50% שופטים ו-50% קהל
* שבדיה מגיעה בפעם השישית למקום הראשון, אך זהו הניצחון הגדול ביותר שלה. Måns Zelmerlöw מקבל כ-78% מהקולות האפשריים, בעוד ש-Loreen ב-2012 קיבלה קצת פחות מ-76% מהקולות, ובכך הוא קובע את ההישג הגבוה ביותר אי פעם של שבדיה בתחרות.
* רוסיה מסיימת עם 303 נקודות בגמר והופכת למקום השני הראשון בהיסטוריה של התרות שמסיים עם יותר מ-300 נקודות.
* רוסיה אמנם זכתה ב-2008, אך Polina Gagarina השיגה את % הניקוד הגבוה לשיר רוסי אי פעם – כ-65% מהניקוד האפשרי.
* איטליה אמנם זכתה פעמיים בעבר, אך Il Volo מקבלים את % הניקוד הגבוה לשיר איטלקי אי פעם – כ-62% מהניקוד האפשרי.
* השיר הבלגי הוא הראשון להגיע למקום הרביעי ולקבל יותר מ-200 נקודות.
* לטביה מסיימת בחצי הגמר במקום השני, שזהו המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה בחצי גמר.
* ישראל מסיימת במקום השלישי בחצי הגמר, שזהו המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה בחצי גמר.
* השיר המונטנגרי מגיע בגמר למקום ה-13 ושובר את השיר של המדינה מהשנה שעברה. זהו מיקום השיא של המדינה בתחרות.
* השיר האוסטרי מסיים במקום האחרון עם 0 נקודות, וזו הפעם הראשונה שבה שיר של מדינה מארחת מסיים עם 0 נקודות.
* יצוין כי אמנם אוסטריה וגרמניה מסיימות עם 0 נקודות, אך מאחר וחוק שובר השוויון מציין כי במקרה שלא ניתן לקבוע לפי כמות הצבעות איזו מדינה סיימה באיזו מקום, המקום ייקבע לפי סדר ההופעה, ומאחר ואוסטריה הופיעה לפני גרמניה היא מסיימת במקום ה-26, בעוד גרמניה מסיימת במקום ה-27.
* השיר הצ'כי מסיים במקום ה-13 בחצי הגמר השני, שזה המיקום הטוב בהיסטוריה של המדינה בתחרות. מיקום שיא זה יישבר בשנה הבאה עת יעלו לגמר.
* הסינגל הבלגי מגיע למעמד פלטינה בבלגיה.
* הסינגל הנורבגי מגיע למעמד פלטינה בנורבגיה.
* הסינגל האוסטרלי מגיע למעמד זהב בשבדיה.
* הסינגל השבדי מגיע למעמד זהב באוסטריה, נורבגיה וספרד ולמעמד פלטינה מחומשת בשבדיה.
* הסינגל האיטלקי מגיע למעמד פלטינה כפולה באיטליה.
* אלבום האירוויזיון מגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים האוסטרלי ולמקום ה-11 במצעד האלבומים הבריטי
* למעלה מ-197 מיליון צופים צפו בתחרות ברחבי העולם, 2 מיליון יותר צופים מאשר בשנה שעברה, שיא של כל הזמנים.
* ב-Barbara Dex Award הניתן מידי שנה למתלבש הגרוע ביותר לפי קביעת סקר אינטרטי, זוכה הולנד.
* נדב גדג' יכול להתגאות בכך שדורג במקום הראשון אצל שני משתתפי עבר שתפקדו כשופטים במדינותיהם: Marko Kon מסרביה ו-Ines Santos מפורטוגל (חברת הלהקה Alma Lusa, נציגת 1998).
* בחצי הגמר דורגה ישראל ע"י השופטים של בריטניה במקום הראשון, ואף קיבלה את ה-12 הנקודות ממנה. באיטליה הגיעה ישראל למקום השלישי הן בקהל והן בשופטים בחצי הגמר וכך בסך הכל הגיעה למקום הראשון וקיבלה מאיטליה 12 נקודות. מבחינת הקהל, הטלווטינג הקפריסאי והפורטוגלי מיקמו את ישראל במקום הראשון בחצי הגמר.
* לעומתם השופטים הצ'כים כולם מיקמו את ישראל במקום האחרון בחצי הגמר וחלקם המשיכו לעשות כך גם בגמר…
* באפריל 2024, חשף הזמר הלוקסמבורגי Thierry Mersch כי היה אמור לייצג שיתוף פעולה בין סן מרינו ללוקסמבורג באירוויזיון 2015. השיר כבר נבחר והוא היה אמור לבצעו בדואט, אך הדבר נפל ולא יצא לפועל. לוקסמבורג תחזור לבסוף לאירוויזיון ב-2024.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון של התחרות כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני של התחרות כאן:

ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: