אסטוניה חשפה השבוע את כל שירי הקדם שלה, והיא עשתה זאת בצורה די חכמה: במהלך השבוע היא הקדישה יום אחד לכל חצי גמר, כאשר בכל שעה עגולה חשפה את אחד השירים מאותו חצי הגמר. זה נתן לחובבים תחושה של עוד וגם הכריח אותם להאזין לכל השירים, מה שחשיפה של כל השירים ביחד לא הייתה עושה.
בשנה שעברה זכה השיר שהיה ממוקם אצלי במקום האחרון והתרסק בחצי הגמר בניגוד לכל התחזיות. השנה כולי תקווה שהאסטונים ישכילו לבחור בשיר שמייצג נאמנה את סצינת המוזיקה העשירה והמודרנית המתקיימת במדינה.
אסטוניה היא מסוג המדינות ששנה אחת הן למעלה ושנה אחת הן למטה. הייתה לה תקופת זוהר בין השנים 1996-2002 הגיעה לטופ 10 כמעט מידי שנה ואף זכתה ב-2001. בעשור הנוכחי הגיעה פעמיים לטופ 10, ב-2012 סיימה במקום השישי וב-2015 במקום השביעי. הגיע הזמן לגלות מה יש לאסטונים להציע השנה!
חצי גמר 1
Vajé – Laura (Walk with Me) – השיר שפותח את חצי הגמר הראשון של הקדם הוא פופ מחניף לאוזן ומוכר למדי. זה נשמע כמו שיר של אביצ'י, ומזכיר לי שביותר ממובן אחד המוזיקה האסטונית מושפעת מזו השבדית. זה נחמד, אבל לא מעבר. ההפקה נשמעת לא מקורית והחבילה הכללית שמרנית למדי. 3/5.
Iiris & Agoh – Drop That Boogie – איזה שיר כיפי! דרים-פופ חצי היפ-הופי, זה הכי דור ה-Z אבל בקטע טוב, מגניב ומתקדם. בשיר יש רפרנס ל"חברים" שזה מהניינטיז (העשור החביב על ההיפסטרים). המילים מתוקות, המלודיה מחבקת אותם בדיוק והקול של Iiris, שנשמעת כמו כל נערת אינדי אחרת בניו-יורק או בלונדון, הוא ייצוג של דור שלם. מהמם. 4/5.
Etnopatsy – Külm – השיר נפתח בנהמות מקסימות של צמד הזמרות. זו בלדת אתנו-פופ אסטונית, שנשמעת כמו כל מוזיקת עולם סקנדינבית. זה מאד מחניף לאוזן, קצת חלבי, אבל לא לגמרי רע. קולות נשיים בהרמוניה מושלמת, מוזיקה מלאכית, מסוג הדברים שאני בדרך כלל מתעב, אבל ביחס לליין אפ הכללי ולז'אנר זה חביב. 3/5.
Sibyl Vane – Thousand Words – פוסט פאנק לא רע בכלל. השיר זורק אותי לשנות התשעים ולרוק הבריטי. זה אחלה, הפזמון קליט למדי, גם אם לא הכי אפקטיבי שיש. השיר לא עולה ולא יורד ונשאר באותו מקום לאורך שלושת הדקות. 3/5.
Aden Ray – Everybody's Dressed – פופ-רוק אמצע הדרך עם אינטרו אלקטרוני. הקול של הזמר מלוחשש וקצת מקריפ. המלודיה בבתים רפיטטיבית להחריד וזה נשמע שזה נורא מתאמץ להישמע מגניב. זה לא מצליח להרשים כיותר מהופעה בינונית באיזה בר שכונתי. יש איזה ברייק לשירת גוספל ב-C Part. הכותרת של השיר מבטיחה, אבל זה הדבר היחיד הטוב שאפשר להגיד על השיר. 2/5.
Tiiu x Okym x Semy – Näita oma energiat – השיר נפתח באינטרו של סקסופון מקפיץ שלוקח אותי למולדובה 2010 ו-2017, ואז מגיעה השלישיה. ראפ אסטוני טוב מאד, משעשע, מופק כהלכה. מי שאוהב את הז'אנר יעריך. הפזמון הוא יותר אפרו-פיוז'ן רגאיי. אחלה דבר, חסר סיכוי, אבל מאד כיפי! הזמרת מפתיעה בקולות של זמרת Soul אמיתית לקראת הסוף. 4/5.
Stig Rästa – Home – סטיג חוזר. מי שנתן לאסטוניה את המקום השביעי ב-2015, כתב את השיר ב-2016 שלא עלה לגמר (למרות שהיה מקסים!) וכתב שיר לקדם של השנה שעברה, חוזר להזדמנות נוספת. זה די בינוני ונעדר את הדרמה שהייתה ב-"Goodbye to Yesterday" וב-"Play". ההפקה קולחת והמלודיה מאד אד-שירנית, זה יכול לדבר להרבה אנשים אני מניח, אבל מבחינתי מדובר בניסיון מאד בטוח לייצר להיט רדיו-פרנדלי. 3/5.
Miljardid – Pseudoprobleem – פופ-רוק אלטרנטיבי עם השפעות אייטיזיות חזקות. המלודיה הוא נקודת החולשה של השיר, שלא מצליח לסחוף בשום שלב. אני מבין שזה אמור להיות מנוכר ואייטיזי, אבל השיר לא חזק מספיק, גם אם זורם וכיפי במידה. ההפקה מדויקת למדי ונעה בין רוק רך לאלקטרו-פופ. 3/5.
Desiree – On My Mind – שיר זול עם הפקה EDMית מודרנית יחסית. יש הרבה אוטוטיון ולופים אלקטרוניים מאד אפנתיים, אבל המלודיה רזה ומשעממת. זה שיר לדור ה-Z שמחפש את השיר הבא לרקוד לצליליו, אבל זה הבינוניות בהתגלמותה. אני חושב ששמעתי עשרות שירים כאלו בשנתיים האחרונות. זה יעלה לגמר, אבל לא יבריק בשום צורה. 2/5
Elina Netšajeva – La Forza – השיר שנבחר לנעול את חצי הגמר הראשון הוא אחד המדוברים השנה, אם לא המדובר מכולם ופייבוריט חובבים מוקדם. ניגשתי לראות במה מדובר. אלינה היא זמרת אופרה ומכאן שהשיר הוא פופרה זולה להמונים. השיר, כפי שניתן להבין משמו, כולו באיטלקית. זו תהיה טעות חמורה לבחור בשיר הזה, שמריח משמרנות אירופאית קלאסית. הם עשו את הטעות הזו בשנה שעברה, כולי תקווה שלא יחזרו עלייה שנה. מי שעומדים מאחורי השיר כתבו (כל אחד בנפרד) גם את השיר האסטוני ב-2013 וב-2014. 2/5.
חצי גמר 2
Marju Länik – Täna otsuseid ei tee – השיר שייפתח את חצי הגמר השני שייך למבצעת המבוגרת בקדם הזה, זקנת השבע אם תרצו, שלה קריירה ענפה שמתחילה עוד בברה"מ. זה פופ-קאנטרי חצי כוח, מיד טמפו, קצת משעמם, לא לחלוטין רע, אבל גם לא משהו שהייתי רוצה להאזין לו שוב. מוזיקת נסיעה קלילה להעביר את הזמן. הקול של מריו נעים, אבל לא מספיק כדי להפוך את השיר למשהו טוב באמת. 3/5. ניתן להאזין לשיר כאן.
Rolf Roosalu – Show a Little Love – פופ-דיסקו עם השפעות ניינטיזיות חזקות. מאד מאכזב, נשמע כמו פופ בריטי מלפני עשרים שנים של להקת בנים כושלת. גם פעם זה היה נחשב ממוצע, אז היום? המילים מטופשות להחריד וקלישאתיות, זה מאד מנותק ממה שהולך היום ולא ברור מה רולף, שכבר חולם להגיע לאירוויזיון הרבה שנים, חושב שהוא ישיג עם זה. 2/5.
Frankie Animal – (Can’t Keep Calling) Misty – להקת אינדי-רוק בשיר תואם, מגניב למדי. זה פאנקי, אנדר פרודוסד, מלודי למרות שהוא אינדי, ממש חביב. אני מאמין שככל שאאזין לו יותר אחבב אותו יותר. זה מאד Laid back. הקול של הזמרת והמבטא מושלם. הברייק של הגיטרה שמנסרת את הלילה לקראת סוף השיר מושלם. אוהב מאד. 4/5.
Eliis Pärna & Gerli Padar – Sky – גרלי היא נציגת אסטוניה ב-2007 שלא הצליחה לעלות לגמר והזמן לא היטיב עמה… זו בלדת דיסני מיושנת וחסרת קסם. זה נורא, לא הבנתי באיזה עולם מוזיקה כזו היא עדיין רלבנטית. בלדת פופ רפה, אקוסטית עם פסנתר עייף וגיטרה מותשת. המילים קיטשיות כמו שכותרת השיר מרמזת. לא עולה לגמר בשום צורה. 1/5.
Indrek Ventmann – Tempel – אינדרק הוא בחור חביב מראה עם שיר מפתיע. אלקטרו-פופ מידטמפו ממש טוב עם הפקה עדינה מאד, שמדגישה את קולו המחוספס שעומד בניגוד גמור למלודיה המתקתקה. זה חמוד ומצליח להיות אינדי וקומיוניקטיבי בנשימה אחת. לפזמון יש הוק חזק, אבל אני מודה שהשיר יכול מנומנם לאנשים מסוימים. מסתיים בדיוק כשהוא מתחיל טיפה להתיש… 3/5.
Evestus – Welcome to My World – התמונה ביוטיוב מבטיחה להקת פאנק-רוק. האנרגיה לא ממש קיימת בשיר והשיר לא בועט כמו שקיוויתי שהוא יהיה. המילים ילדותיות ומעידות על להקת נערים שלא התבגרה. האם הם מודעים שהיו לפניהם ויהיו גם אחריהם וונביז רוקרים? זה מאד למלמ"י בשביל להיות שיר רוק וזה נגמר אחרי 2 דקות. מאכזב. 3/5.
Karl Kristjan & Karl Killing feat. Wateva – Young – פופ מידטמפו קצת פרווה. הסולן הוא גם מלחין השיר, שהוא מאד רזה מבחינה מלודית. זו מן מוזיקת נערים מתבגרים שרוצים להיות סינגרים-סונגרייטרים. הברייק בין המיליים בפזמון מעט מאולץ ונדמה שהוא רוצה להפוך את השיר ליותר מודרני ממה שהוא. זה קצת נשמע כמו ה-Chainsmokers, שהם די אוברייטד בפני עצמם… 3/5.
Metsakutsu – Koplifornia – טריפ-הופ וראפ אסטוני הוא בדיוק מה שהיה חסר לי בקדם הזה! ברצינות. אסטונית היא אחלה שפה לשיר בה ראפ והשיר הזה, הכולל הפקה שנעה בין הדרים-פופ לטריפ-הופ מרעננת ומעניינת. לא משעמם באוזן לשנייה וההפקה חולנית בקטע מפגר. סביר שזה יישאר בחצי הגמר וחבל, אבל כן, זה לא יביא את אסטוניה לגמר לצערי. 4/5.
Girls in Pearls – Spellbound – אחד השירים המפתיעים של הקדם. ציפיתי למשהו קיטשי ממש, אבל התאומות מגישות בשיר טראש אלקטרו-פופ סבנטיזי-אייטיזי מקסים. ההפקה לא הכי מקורית אבל ממש כיפית. זה מסוג הז'אנרים שחזקים במדינות הבלטיות, ושהייתי מצפה לשמוע בקדם הלטבי למשל. עם זאת, לשיר חסר הוק והשירה של הבנות עצלה. שמעתי שירים טובים מזה בז'אנר, וכאמור זה חסר סיכוי לחלוטין. 3/5.
Nika – Knock Knock – ניקה מנסה להיות ריהאנה האסטונית? זה מתחיל כפופ ממוצע עם הפקה הנשענת על פסנתר קולח וממשיך כראפ בינוני למדי. הפזמון כולל שתי מילים וחצי וצלילי תיפוף על דרבוקות. זה מעניין כרעיון, אבל נכשל בביצוע. הרבה יומרות ויותר מידי שירים יש בדבר המסורבל הזה. לא סבלתי מזה, אבל לא התרשמתי יותר מידי. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- Iiris & Agoh – Drop That Boogie
- Tiiu x Okym x Semy – Näita oma energiat
- Frankie Animal – (Can’t Keep Calling) Misty
- Metsakutsu – Koplifornia
- Indrek Ventmann – Tempel
- Sibyl Vane – Thousand Words
- Girls in Pearls – Spellbound
- Miljardid – Pseudoprobleem
- Etnopatsy – Külm
- Stig Rästa – Home
- Marju Länik – Täna otsuseid ei tee
- Karl Kristjan & Karl Killing feat. Wateva – Young
- Nika – Knock Knock
- Aden Ray – Everybody's Dressed
- Evestus – Welcome to My World
- Vajé – Laura (Walk with Me)
- Elina Netšajeva – La Forza
- Desiree – On My Mind
- Rolf Roosalu – Show a Little Love
- Eliis Pärna & Gerli Padar – Sky
המדריך לאירוויזיון 