שמונה שירים הגיעו לגמר Destination Eurovision, הקדם הצרפתי. בסוף הערב יהיה לנו שיר צרפתי לתל-אביב 2019. כל שיר מקבל את חוות הדעת של השופטים המקומיים: Christophe Willem, הממשיך מהשנה שעברה, הזמר André Manoukian והזמרת Vitaa. מי שמצביע בסוף הם השופטים הבינלאומיים והקהל בבית. אחר מהשופטים הבינלאומיים הוא דורון מדלי הישראלי. כל המתמודדים מוצגים בזה אחר זה. מנחה הערב הוא הזמר הקנדי, Garou, המציג את 10 השופטים הבינלאומיים. תחילה שר כל מתמודד גרסת כיסוי ולאחר מכן את שיר הקדם שלו.
8 המתמודדים מבצעים את אוסטריה 2014, בחירה טובה, אבל לא ברורה עד הסוף. הביצוע משופע בזיופים של רוב המשתתפים. באיזשהו שלב נראה כי יש ניסיון פריצה לבמה, כמו בחצי הגמר השני. האם שוב כמחאה על קיום האירוע בישראל? התחרות מתחילה.
Chimène Badi – Là-haut – הזמרת הוציאה שבעה אלבומים עד כה. פרצה לפני 15 שנים במסגרת השתתפותה ב-Popstars הצרפתי. אחד מכותבי השיר הוא Yacine Azeggagh, אשר כתב בעבר ל-Lena, זוכת אירוויזיון 2010. כותב נוסף הוא Boban Apostolov המקדוני, שכתב את השיר המקדוני לאירוויזיון 2015.
בסטודיו: לשיר מבנה של המנון פופ, לא הכי מודרני, אבל מאד קליט. פופ בינוני לטעמי, עם הפקה סמי-אלקטרונית וצלילי בס, שאמורים להרים אותו בלייב. הקול של Chimène בערב התחרות והכריזמה שלה יעשו את ההבדל 3/5.
בחצי הגמר: היא מופיעה בתוך ריבוע ורוד, שנוצר על ידי טכנולוגיית מציאות רבודה. יש לה עדיין שטיקים של זמרות ריאליטי-שירה. יש לה ויברטו מאד יציב, אבל השיר פשוט לא מספיק טוב. למרות שהשיר קצבי, היא עומדת ללא ניע כמעט לאורך כל ההופעה.
בהופעת הגמר: הריבוע הורוד התחלף בריבוע ועליו להבות , ולאחר מכן שמיים זרועי כוכבים. הצטרף אליה רקדן. היא יוצאת הפעם מהריבוע ומתקשרת יותר מהקהל. היא רוקדת, ורואים כי ההייתה למידה מהופעת חצי הגמר. ההופעה הווקלית מצוינת, והיא מאד כריזמטית, אך השיר עדיין חלש.
Silvàn Areg – Le Petit Nicolas – בסטודיו: מדובר בשיר צרפתי מאד, אקוסטי, כפרי מאד, המבטא רוח צרפתית אמיתית. מאד קליט וכיפי. משב רוח רענן בתוך בליל האלקטרו-פופ הבלתי פוסק. לא חושב שיש לזה סיכוי, אבל מאד הייתי רוצה לראות ולשמוע את זה בגמר.
בחצי הגמר: סילבן נראה אלגנטי מאד בחליפה עמה מופיע. הוא מופיע בליווי דגמי קרטון שונים, אשר עבודת המצלמות יוצרת אשלייה שהוא חלק מהם. זה חמוד, מאד חסכני…. ההופעה מקורית וחמודה מאד והוא מקסים, אבל חוששני שזה לא עובד.
בהופעת הגמר: הרעיון של ההופעה מחצי הגמר נשמר, רק הפעם ההופעה צבעונית יותר, דגמי הקרטון גם הם צבועים, וכבר לא בשחור לבן. קולית הוא מאד חלש, וניכר כי זמרי הליווי תומכים בו מאד!
מאחורי הקלעים מראיינת מנחת המשנה את נציגת צרפת לאירוויזיון ג'וניור האחרון, Angelina.
The Divaz – La Voix d'Aretha – אחד מכותבי השיר הוא Yacine Azeggagh, שכתב השנה גם את השיר של Chimène Badi. השיר בצרפתית ואנגלית.
בסטודיו: השיר הוא מחווה ברורה לארית'ה פרנקלין המנוחה, שזה תמיד טוב. השלישייה, בעלת הקולות ה-Soulful שוזרות את מילות השיר של ארית'ה בנאמבר פופ-RnB-דיסקו קצבי, שיכול להרים כל יורוקלאב על הרגליים. הבעיה היא שבעוד הבתים ממש טובים, קצת ניינטיזיים, הפיזמון הוא חגיגת דיסקו נדושה למדי. ארית'ה לא הייתה זמרת דיסקו. זה עובר, אבל ממש לא מספיק 3/5.
בחצי הגמר: הן עומדות בשמלות אדומות, א-לה סופרימז, על בימה קטנה, עטורת פנסים. מתעלות את כל הגיי דרמה וה-glamour שהחובבים אוהבים. בשבילי זה פשוט הרבה יותר מידי…
בהופעת הגמר: השלישייה כבר לא לובשת את השמלות האדומות מעור, אלא שמלות כעורות בגווני ורוד פוקסיה אם ז'קטים בסגול בהיר. אני מניח שזה יותר מתאים ל"דיוות", אבל זה עדיין מכוער. השיר עצמו עדיין זול.
השופטים יוצאים מגדרם….
Emmanuel Moire – La Promesse – אחד המשתתפים היותר מפורסמים בקדם. מאחוריו 4 אלבומים. כתב את שירו בעצמו.
בסטודיו: פאוור בלאד רגשנית ומלאת משמעות. עמנואל שר על החיים בארון ועל המשמעות של היציאה ממנו. המילים מאד ישירות, אין בהם שום דבר נסתר, ממש כמו הארון שעמנואל מדבר מחוצה לו. מוזיקלית מדובר בבלדת פופ די טיפוסית, אך מאד אפקטיבית. השיר נקלט בשמיעה ראשונה. לא מבין את כל אלו שהתאכזבו ממנו 3/5.
בחצי הגמר: הוא מתחיל את השיר מכופף בתוך ריבוע הסוגר עליו כמעט מכל הכיוונים. הוא רץ למרכז הבמה, שם מחכה לו רקדנים נטולי חולצה עם 0% שומן בגוף. הוא לובש ז'קט שחור הגדול ממנו בכמה מידות. הרקדנים קורעים ממנו חלקים עד שהוא נותר בחולצת טריקו שחורה. זה אמנותי מידי, כאילו מקיא עליך את המסר של השיר, גם במילים וגם בהופעה המאד לירית. זה שיר טוב, אבל היומרה של ההופעה עושה לי לא טוב.
בהופעה הגמר: לא נעשה כל שינוי בהעמדה. קולית, הוא פחות טוב, אבל נראה עם הרבה יותר ביטחון ויותר משוחרר, ככה זה לאחר שזכית בהצבעת הקהל בחצי הגמר….
השופטים מחמיאים לעמנואל על ההופעה והשיר.
השופטים מציינים לבקשת גארו מי היה הכי טוב עד כה. כריסטוף ואנדרה מציינים את הדיווחות, בעוד ויטה מציינת של שימן.
Doutson – Sois un bon fils – בסטודיו: מדובר בנאמבר אפרו-קריבי קיצבי, אך לא מסיבתי. מצליח לתעל רגש, למרות שלא הייתם מצפים לכך משיר מז'אנר זה. מראה את פנייה הרבים והרב תרבותיים של צרפת. מאד רלבנטי לסצינת המוזיקה העכשווית. צרפת ניסתה את הז'אנר ב-2010 בהצלחה יחסית. השיר הזה הוא פחות להיט, ועדיין מרים במידה 3/5.
בחצי הגמר: עמו מופיע ילד, שעושה ליפסינק לכל מה שהוא שר. בוידאוארט נעים הדפסים שבטיים בצבעים חמים על רקע פרופיל אישה אפריקאית. בפימזון נכנסים רקדנים. את הבית האחרון הוא מבצע כמונולוג לילד. אתה זוכר שבאירוויזיון אסור ילדים, כן? עוד שיר חמוד, שנהרס בהופעה מטופשת.
בהופעת הגמר: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר, אבל ניכר שהיא יותר מהודקת, או שפשוט הציפיות שלי ירדו. ווקלית הוא נשמע יציב, טוב ממה שזכרתי.
Seemone – Tous les deux – בסטודיו: השיר נחשב ה-פייבוריט בקרב החובבים, אבל האם ההייפ מוצדק? זו בלדת פופ-פסנתר פשוטה למדי. חייב לציין שאני לא מבין את ההייפ, אולי עקב ההיצע החלש שיש השנה בקדם, אבל זה לטעמי nothing special. בלדה פן-אירופאית, שכל בלדה שנייה בקדם ההונגרי אוכלת אותה בלי מלח 3/5.
בחצי הגמר: בניגוד למה שציפיתי, היא לא מופיעה מאחורי פסנתר, אלא מבצעת את השיר בעמידה. זו בלדה מלודית מאד ונימוחה, יש לה קול צרוד מקסים, אבל זה שום דבר מיוחד לטעמי. מלווה אותה נגנית חצוצרה. לקראת סוף השיר סימון משנתקת ומסיימת בבכי. גארו מצטרף אליה לבכי.
בהופעת הגמר: גם כאן ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. האם גם אז היא לבשה את השמלה השחורה שנראית כמו של ילדות? ההופעה אמוציונלית, אבל לא מדויקת. אני לא מצליח להבין את הנהייה אחריה ואחרי השיר שלה. זה נראה ונשמע פחות מרשים אפילו בהופעת הגמר. הפעם היא מוותרת על הדמעה בסוף ההופעה, אך נראית אמוציונלית.
אנדרה השווה אותה לאדל וללנה דל ריי.
Bilal Hassani – Roi – בן 19, השתתף לפני 3 שנים ב-"The Voice Kids", מחזיק חשבון יוטיוב עם 600K עוקבים. בין כותבי השיר נמצאים גם Madame Monsieur, נציגי צרפת לאירוויזיון 2018. השיר הוא בצרפתית ואנגלית. אחד המועמדים לניצחון בקדם!
בסטודיו: השיר מתחיל חצי באנגלית-חצי בצרפתית בבית, כפאוור בלאד עם מילים מעצימות. הפיזמון חלש בצורה יוצאת דופן, וחסר לטעמי כל פוטנציאל להיטי. אם הצרפתים יבחרו בבילאל, כפי שחוזים, אני לא רואה הצלחה יתרה באירוויזיון. הכל נשמע בינוני וגנרי למדי 3/5.
בחצי הגמר: השיר מתחיל בנגינות פסנתר, המזכירות לי מעט את "Alive" של Sia", ואכן לשם השיר מכוון. בילאל מופיע עם אאוטפיט לבן. בפיזמון מתלוות אליו 4 רקדניות מיותרות לחלוטין, הלבושות הצהוב. הוא פרפורמר נהדר, והסולם שבחר לשיר לא מסובך במיוחד, כך שבניגוד לאחרים, הוא לא מזייף. על אף שהשיר חלש, הוא מאד משכנע.
בהופעת הגמר: בילאל החליף מלבושים וכעת הוא לבוש באאוטפיט כחול עם כפתיות מעוטרות בתחרה עם אבנים דמויות יהלומים ורצועה דומה שמחברת ביניהם. ההופעה הפעם הרבה יותר טובה. את ההופעה מלווה צילומים שלו מהילדות, וזה נותן לשיר את המשמעות הביוגרפית שלו. אין רקדניות הפעם, והוא לא מתחיל את השיר מהקהל. זה זורם ונראה אלגנטי. למרות שאינני מחובבי השיר, אפשר להגיד שאחרי ההופעה הזו יש לנו זוכה.
כריסטוף מציין כי ההופעה הייתה יוצאת מגדר הרגיל ומחמיא לבילאל על האינטיליגנציה שלו. אנדרה מציין כי ההופעה הייתה יותר חזקה ואמוציונלית מבחצי הגמר.
Aysat – Comme une grande – בסטודיו: ניתן לשמוע את ההשפעות הקריביות. זה מאד עדכני, פופ-אפרו-פיוז'ן עם השפעות דאנסהול. הצלילים אגרסיביים ומושכים לרחבת הריקודים, האווירה דרמטית. הפיזמון רפטטיבי, אך מותאם לדור ה-Z. אייסט יכולה להביא את 2019 לבימת האירוויזיון עם השיר הזה, שלטעמי הוא אחד הטובים בחצי גמר זה 4/5.
בחצי הגמר: היא עולה עם חליפה צהובה ועליונית שחורה. בקושי שמועים אותה, וגם כשהיא מגבירה את קולה הוא לא מספיק חזק. אליה מצטרפות 4 רקדניות בסגנון אורבני הלבושות חליפות אדומות. זה שיר מצוין, אבל ההופעה הווקלית מאד חלשה וגם הכריזמה של אייסט לא שם, ואני נאלץ לנקד את השיר ב-3/5…. ויזואלית ניכר שלא הייתה חשיבה רבה מאחורי ההעמדה.
בהופעת הגמר: שוב, אני לא יודע אם פשוט התרגלתי להופעה, אבל אני חושב שגם כאן יש שיפור מהופעת חצי הגמר. שומעים את הקול שלה יותר בבירור והיא נראית יותר מחוברת. הלבוש וההמעדה עדיין רחוקים מלהדהים.
אנדרה חושב שאייסט הביאה משהו צרפתי וסנגלי להופעה.
להלן דירוגי לשירים, לאחר ההופעות:
- Aysat – Comme une grande
- Silvàn Areg – Le Petit Nicolas
- Emmanuel Moire – La Promesse
- Doutson – Sois un bon fils
- Bilal Hassani – Roi
- Seemone – Tous les deux
- Chimène Badi – Là-haut
- The Divaz – La Voix d'Aretha
הקווים נפתחים להצבעת הקהל. השופט André Manoukian עולה לנגן בפסנתר בעוד גארו המנחה מנעים לנו זמירות.
לאחר מכן, הצמד Madame Monsier, אשר ייצגו את צרפת בשנה שעברה עולים לבצע את שיר האירוויזיון שלהם, שסיים במקום ה-13, "Mercy".
לאחר מכן, הקווים נסגרים והגיע זמן הצבעת השופטים:
* ביאטריס מספרד מעניקה 10 נק' לבילאל ו-12 נק' לסילבן. סימון מקבלת רק 6 נק'.
* רונה מאלבניה מעניקה 10 נק' לבילאל ו-12 נק' לסימון. סימון עולה למקום השני.
* אקטרינה מרוסיה מעניקה לבילאל רק 2 נק' (!). 10 נק' הולכות לדיוות ו-12 לשימן, מה שאומר שסימון לא קיבלה ממנה נקודה. עמנואל עולה להובלה ב-2 נקודות על סילבן ובילאל.
* ניקולה מאיטליה מעניק 10 נק' לעמנואל ו-12 נק' לסימון, אשר עולה למקום השני. בילאל מקבל 0 נק' מאיטליה ונמצא כעת במקום החמישי.
* דורון מישראל מעניק רק 2 נק' לבילאל, 8 לסימון, 10 לסילבן ו-12 נק' לדיוות, אשר עולות למקום הרביעי. סימון עולה להובלה, מרחק 4 נק' מסילבן ועמנואל.
רטו משווייץ מעניק 10 נק' לסימון ו-12 נק' לסילבן, אשר נמצא כעת מרחק 2 נק' מסימון. בילאל מתדרדר למקום השישי.
מייקל מאירלנד מעניק 10 נק' לסימון ו-12 נק' לסילבן, שכעת חולק את המקום הראשון עם סימון.
כריסטוף מגרמניה מעניק 10 נק' לשימן ו-12 נק' לסימון, שמובילה ב-4 נק' על סילבן.
אולגה מבלרוס מעניקה 10 נק' לשימן ו-12 נק' לסימון, שמובילה כעת ב-12 נק' על סילבן. בילאל במקום החמישי ולא בטוח שיוכל לסגור את הפער עם הצבעת הקהל בלבד….
אלכס מקפריסין מעניק 10 לעמנואל ו-12 נק' לסימון, המובילה ב18 נק' על סילבן.
להלן תוצאות הביניים:
עוברים להצבעת הקהל. הקהל קובר את סילבן, כאשר הוא מגיע רק למקום השישי. עמנואל מגיע רק למקום הרביעי בקהל, למרות שעקף את סימון בקהל בחצי הגמר. סימון מגיעה רק למקום השלישי בקהל ומסיימת עם 156 נק'. שימן מגיעה למקום השני, בילאל לראשון, והוא מקבל מספיק נקודות על מנת לעקוף את סימון ומנצח בגדול!
להלן התוצאות המלאות: 
בהצלחה לבילאל בתל-אביב!
המדריך לאירוויזיון 