פורטוגל ממשיכה במסע לבחירת השיר שייצג אותה במאלמו. הליך הבחירה הוא התחרות המסורתית, Festival da Canção, שזו הפעם ה-57(!) בה היא מתקיימת. כמו תמיד, מדובר בקדם מאד שונה, עם הרבה צלילי ג'אז ובוסה נובה, ופחות נוכחות של מוזיקת פופ מסחרית. סה"כ יתמודדו 20 שירים בתחרות, 10 בכל חצי גמר. שישה שירים יעפילו מכל חצי גמר לגמר, שייערך ב-9/03, בהצבעה משותפת של הקהל והשופטים.
המנחים הם Sónia Araújo, מנחת טלוויזיה, מנחת טלוויזיה, שהנחתה את קדם 2001 ואחד מחצאי הגמר של קדמים 2017-2023, ו-Jorge Gabriel, מנחה טלוויזיה, שהנחה את הקדם הפורטוגלי ב-2006, 2007, ואת אחד מחצאי הגמר ב-2018-2023. הערב נפתח בהצגת המתמודדים ובראיון מהקהל עם Simone de Oliveira, נציגת 1965 ו-1969.
השופטים הם Gisela João, Benjamim, Lia Pereira, Miguel Esteves Cardoso, Lura, Pedro Oliveira ו-Mimicat. כמו תמיד, בגרין רום תראיין את המתמודדים Inês Lopes Gonçalves. את השירים מציגים מנחים מתחלפים. התחרות מתחילה!
Buba Espinho – O farol – בסקירת השירים כתבתי: "אינטרו רומנטי ואפקטיבי שמזכיר את זוכה אירוויזיון 2017 מטעם פורטוגל. הצליל המנוני. הפסנתר והגיטרה הפורטוגלית דומיננטים בשיר, והאווירה הכללית רומנטית. החובבים רוצים שתהיה מקהלה שלמה שתלווה אותו בלייב. שיר עם מלודיה מתוקה, רך, עיבוד עשיר וטאץ' של מוזיקה פורטוגלית מקומית מאזור Alentejano. חסר לזה המשהו הנוסף שידחוף את השיר קדימה, אבל זה באמת שיר מתוק. 3/5."
בהופעה החיה: הופעה פשוטה, בה הזמר יושב בין הנגנים, לובש חליפת זמש ירוק בקבוק גדולה. בוידאוארט ים ואיש זקן עם מקבל עומד על צוק וצופה בו. יש לו קול נהדר וחם. הוא נעמד בפזמון השני ופוסע קדימה. איזה שיר מקסים. זה עולה אצלי ל-4/5.
Cristina Clara – Primavera – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה פורטוגלית עדינה, עם צליל מקומי בחסות הגיטרה הפורטוגלית. האווירה היא של צ'יל-אווט. המוזיקה אווירתית ונוגעת. הקול של הזמרת עשיר וההגשה אינטימית ויפה. בחלק מסוים בשיר מתחיל קטע ספוקן. זה משהו שיכלנו לשמוע בקדם בסיקסטיז והשנה וזה נשמע רלבנטי בכל צורה. מוזיקה שלוקחת אותנו למסע. פשוט ויפה. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת עליונית לבמה חסרת צורה וחושפת בטן ושמלה סגולה רחבה. עמה על הבמה שלושה נגנים, העומדים בשורה ומתפקדים גם כזמרי ליווי. בוידאוארט שקיעה סטטית. גם השיר הזה הוא פשוט ויפה, והיא מבצעת אותו במלא קסם. גם זה עולה אצלי ל-4/5, אבל יורד מקום אחד מתחת לשיר הקודם.
Leo Middea – Doce mistério – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בנגינת כינורות דרמטית. הזמר נכנס בשירה נינוחה על רקע הכינורות, שנותנים עכשיו אווירת צ'יל קלילה. המקצב גובר וההפקה נעשית עשירה יותר. בפזמון השיר עובר להיות מעין בוסה נובה זורמת וקלה לעיכול. זה נחמד לשמיעה, אבל לא באמת מחדש שום דבר. באמצע השיר, הוא הופך להמנון כדורגל ברזילאי, וזה כבר כן מחדש לי קצת. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עומד לבדו על הבמה, לובש בגדים שחורים וז'קט חום. בוידאוארט אלמנטים מתחלפים מן הטבע. הוא חמוד מאד, מקפץ ומחייך בלי הפסקה. בפזמון אנשים רוקדים עמו בוידאוארט, אבל באמת שהוא ממלא את הבמה באנרגיה שלו. זה שיר שמח ומחמם לב.
Filipa – You Can't Hide – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי אלקטרו חולמניים. מיד השיר עובר למחוזות האלקטרו-פופ האגרסיבי. הבאס כבד, הזמרת שרה את הבתים בצורה חושנית. בונים לנו ציפיות לפזמון והוא מגיע בקול ענות חלושה. פופ סתמי. העיבוד מאד דרמטי, אבל על פארש. האווירה אפלה, קולנועית משהו, אבל לצערי השיר לא מספיק טוב. המלודיה רזה והשירה המלוחששת עולה על העצבים. 2/5."
בהופעה החיה: מהשירים החלשים של הקדם הזה. איך שהיא נראית ומופיעה קצת מנותק לי מהאופי של הפסטיבל הפורטוגלי. כמובן שזו זכותה. היא לובשת שמלת מיני שחורה מלאת חורים ומשחקת עם סטנד של מיקרופון. זה סתם. היא נעה בעצלות ושרה את השיר בקול צורמני. בוידאוארט שם השיר בעיקר, ובתוך האותיות מן מערבולת כזו. זה הדבר הכי מעניין שקורה בהופעה.
João Couto – Quarto para um – בסקירת השירים כתבתי: "להיט רדיו חמוד, פופ-Fאנק עם פזמון קולח. Bruno Mars פוגש אליל נוער. זה חביב, זורם, שמח, מאוהב. לזמר יש קול מלטף, שנקווה שיישמע כך גם בלייב. בתוך כל המלנכוליה של הקדם הפורטוגלי, שאנו רגילים לה, נחמד לקבל שיר שמח ואופטימי כמו זה. נאמר כי השיר הוא מחווה ל-Sara Tavares, שהלכה לעולמה לפני מספר חודשים. 3/5."
בהופעה החיה: הוא לובש חליפה כסופה ומתחיל את ההופעה בפרופיל. מאחוריו קונסטרוקטה של חלונות. עמו על הבמה שתי רקדניות ושני נגנים. ציפיתי למשהו קצת יותר מהודק מבחינת ההופעה. זה חמוד, אבל נראה חובבני. הוא מחייך כל הזמן ונותן הופעה שמחה, אבל התנועות שלו ושל הרקדניות קצת מורידות.
Huca – Pé de choro – בסקירת השירים כתבתי: "אינטרו אקפלה של הזמר וזמרת נוספת. הפסנתר נכנס בדרמטיות, ואז הזמר שר בקולו הרועד והיפה. יש לו קול יפה, אולי היפה ביותר מבין משתתפי הקדם. אחר כך נכנס הקצב האפריקאי. יש אווירה שבטית, יש מוזיקת נשמה ושירת מקהלה. שיר עם הרבה נשמה, גם אם מלודית מדובר בשיר שהוא יותר בז'אנר אקספרימנטלי. לא הכל מהודק שם, ואולי זה מה שיפה פה. הפזמון שמח ומקפיץ. השיר מסרב להתחנף ושולח לנו ערבוב מוזיקלי נהדר. 3/5."
בהופעה החיה: בוידאוארט פקעת ההופכת לפרפר ואז לזמרת. הזמר יושב על כיסא קש, לובש חליפה צבעונית וכובע תואם. ארבעה מלווים שרים עמו ביחד בעיניים עצומות. הוא נעמד ופוסע קדימה. הם מקובצים יחדיו ורוקדים. כולם לבושים באאוטפיטים עם הדפסים שבטיים. זה מזכיר לי קצת את הולנד 2021.
No Maka feat. Ana Maria - Aceitar – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה פשוטה למדי. בבתים השיר קצת אנונימי, אבל הפזמון מכפר עליו. הוא נחמד ונשמע יפה בקולה המלאכי של הזמרת. האווירה נוסטלגית ומנחמת, ויש כאלו שהשוו את השיר לפורטוגל 2022. היו גם השוואות לאירלנד 2018. אני לא מוצא את עצמי בזה כל כך. זה נעים, אבל לא מעבר. מלודית זה לא מעניין כל כך. סביר. 3/5."
בהופעה החיה: הבמה מוארת בכחול. בוידאוארט סקייליין של עיר. הזמרת לובשת שמלת ערב כסופה א-סימטרית. הנגנים והמלוות בלבן. הקול שלה לא מרשים כל כך בלייב והשיר חולף לו מבלי להותיר רושם.
Maria João – Dia – בסקירת השירים כתבתי: "אינטרו אמביינטי ואווירת אינדי-פופ. הקולות שרה בקולה הדק והקטן, והקצת מתיילד, ועוברת מפורטוגלית לאנגלית הלוך ושוב. העיבוד חלומי ואוורירי. רק המקצב ברקע מזכיר כי מדובר בשיר פורטוגלי. בשלב מסוים מצטרפות אליה עוד זמרות בקולות ילדותיים לשירה משותפת. זה יומרני לי קצת. השפה המושרת במקהלה היא צונגה, שנפוצה בחלק ממדינות אפריקה. אז יש כאן גם מוזיקת עולם. נחמד, קצת מבולגן ומבולבל. עם זאת, זה בטח יהיה כיפי על הבמה. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת חולצה ירוקה זרחנית נפוחה ושמלת צמר לבנה על ראשה פיס כחול. בוידאוארט סימנים שבטיים אפריקאיים שונים. היא מאד תיאטרלית ומשחקת על הבמה. היא לבדה על הבמה והמצלמה מתקמדת בה עושה את הדבר שלה. ניכר שהיא נהנית, גם אם לעיתים זה מביך לצפייה.
Rita Onofre – Criatura – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מידטמפו באווירה קצת שאנטית בשילוב אלמנטים של סינגר-סונגרייטר. האווירה שהשיר משרה נעימה, אבל לא קומפטטיבי. גם שיר זה חסר הוק חזק. ה-"איי איי איי" בפזמון לא מספק את הסחורה לטעמי. יש בי צד שמעריך את היצירה הזו, ויש בי צד שכועס על זה שזה לא חזק מספיק. 3/5."
בהופעה החיה: היא יושבת על כיסא לבושה אאופיט לבן בוהק וגולש. אלומת אור מאירה אותה. בוידאוארט אורות בכחול, לבן ובז'. גם היא לבדה על הבמה, רוקדת לה. היא נעה הלוך ושוב, מתכופפת, מתרוממת וחוזר חלילה. ההופעה לא משנה את דעתי המוקדמת על השיר.
Silk Nobre – Change – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בנאום תוכחה לא ברור. הוא מדבר על שינוי והצורך בו. או אז מתחיל השיר, ומדובר בפופ-גוספל מטופש למדי, שהייתי מצפה לשמוע בקדם השווייצרי למשל. בהמשך השיר נודד למחוזות הבלוז. אין לי כוח לזה, באמת. זה גרוע ויומרני בו זמנית. 2/5."
בהופעה החיה: הוא מתחיל את ההופעה בפרופיל. הוא לובש חליפה לבנה עם עניבה שחורה. עמו על הבמה ארבעה זמרי ליווי, שמשחקים עם מסכות. הוא רוקד כמו דוד שיכור בחתונה. המילים מביכות, השיר שלו מביכה. לא סתם מיקמתי את השיר הזה במקום האחרון מכל שירי הקדם.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:
- Buba Espinho – O farol
- Cristina Clara – Primavera
- Huca – Pé de choro
- Leo Middea – Doce mistério
- João Couto – Quarto para um
- Rita Onofre – Criatura
- No Maka feat. Ana Maria - Aceitar
- Maria João – Dia
- Filipa – You Can't Hide
- Silk Nobre – Change
בעודנו ממתינים לתוצאות, ראיונות עם המתמודדים בגרין רום. לאחר מכן, הופעת ביניים ראשונה, מחווה לנציגת 1984, Maria Guinot, בביצוע Milhanas.
ולאחר מכן, עוד ראיונות ואכילת ראשים.
קטעים מהמיטב של הקדם הפורטוגלי לדורותיו, ואז הופעה של Herman Jose.
ולתוצאות. חמשת המעפילים לגמר הם:
- Buba Espinho
- No Maka feat. Ana Maria
- Leo Middea
- Silk Nobre
- Cristina Clara
לאחר מכן, עוד קטעים מהפסטיבל, אז והיום.
בסיבוב השני של ההצבעה עולה לגמר:
- Rita Onofre
במוצ"ש – הגמר. בינתיים ניתן לצפות בחצי הגמר השני כאן.
המדריך לאירוויזיון 