2025: סרביה – סיקור ה-Pesma za Evroviziju – הגמר

ברוכים הבאים לגמר הקדם הסרבי, ה-Pesma za Evroviziju. שישה עשר שירים העפילו משני חצאי הגמר לגמר. מי ייצג את סרביה באירוויזיון?

הערב מתחיל בסרטון המציג את הזכייה של שווייץ בשנה שעברה. לבמה עולות מנחות הערב, Dragana Kosjerina ו-Kristina Radenkovic. הן מציגות את מנחה הגרין רום: Stefan Popović. התחרות מתחילה!

Oxajo – MaMa – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילים דרמטיים, ולאחר מכן מנגנת גיטרה חשמלית את ההוק של השיר, על רקע קולות רקע. חברי ההרכב נכנסים בקולות גבוהים. המלודיה מעניינת, שונה. זה פופ-רוק, שמזכיר קצת בריט-פופ וקצת אינדי רוק. השיר מזמין לרקוד, כמו שרוקדים לשיר רוק. זה מגניב ומקורי, גם אם לא יצירת מופת. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה כמו משודרת מקלטת וידאו ישנה, בשחור-לבן ועם כיתוב אדום מלמטה. חברי ההרכב לבושים בחליפות מעט מרושלות. הבמה אפופת עשן. זה חביב מאד, לא יומרני ויומרני בו זמנית. הסולן מרשים ונותן בביצוע את הלב והנשמה."
בהופעה החיה: מהשירים החזקים של הקדם כולו ומההופעות היותר טובות ומרעננות של הערב. אין לי מה להתלונן, כי סדר ההופעות נקבע בהגרלה, אך אם היה נקבע לפי החלטת ההפקה, היה סביר שהיה משובץ מאוחר יותר. זה קודר מידי מכדי לפתוח את הערב ולא מדבר לשכבות הגיל הצעירות, אליהן מכוונים השירים הראשונים. בכל, מקרה, הופעה נהדרת.

Mimi Mercedez – Turbo žurka – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילים שקטים, שיוצרים מתח, וברקע שירה נשית עדינה. אלו באים כקונטרסט על רקע הראפ/ספוקן של הזמרת, שנכנסת וזורקת את המילים, נותנת נשיקות ונשמעת באופן כללי גסה משהו. הפזמון כולל לופ אתנו-פופ בלקני וצעקות של כותרת השיר. אני מאמין שזה יקבל את התמיכה העממית לצד תיעוב מה-50% שלא יצביעו לו. אני מחבב טורבו-פולק, אבל אפילו בז'אנר שלו, זה לא בולט כל כך לטובה. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הפייבוריטית הגדולה לזכייה בקדם. היא לובשת אאוטפיט מכוער להחריד באדום ואפור. היא זמרת טובה ויש לה קול חזק. מצטרפות אליה 4 רקדניות בצבעים זהים. לפחות זה יכול להרים את האולם בבאזל. זה עולה אצלי, בזכות האנרגיה ל-3/5. הבמה נצבעת בצבעי אדום וירוק. יש בזה משהו מטורף כל כך, שזה הופך לגילטי פלז'ר. בסוף ההופעה, היא והרקדניות מדלגות כהיידי בת ההרים. מה??"
בהופעה החיה: אז זה לא הטראש שחשבתי שזה, כך אושרתי על ידי חבר טוב מקומי. אני מניח שזה עם הומור וקריצה. המיקום השני בסדר השני הוא בעל פוטנציאל הרסני לפייבוריטים, וכאן מדובר בפייבוריט גדול. הופעה כריזמטית ומשכנעת למדי. It her to lose.

Vukayla – Mask – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי תאונת דרכים. הזמרת נכנסת בשירה מהירה וקצובה על רקע הפקת אלקטרו מבולגנת. הגשר מגבש את השיר, אבל נשמע גנרי. השיר הזה לא החליט מה הוא רוצה להיות, ומתוך כך הוא בעל מלודיה לא ברורה ולא מאד קליטה. אנחנו מדברים פה על פופ-דאנס, שאמור להיות נגיש. מאידך, הוא גם לא בעל איכויות אמנותיות מיוחדות. נשמע לא מקצועי מוזיקלית. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שמלה שחורה עם זרועות עטויות נוצות. חמישה רקדנים רוקדים מתוך קופסאות שקופות ויוצאים אחרי הפזמון הראשון. הם לבושים בשחור, וגם פניהם מכוסות. ההופעה סבירה ויזואלית וגם הביצוע הווקאלי לא רע, אבל זה עדיין לא שיר מרשים מספיק כדי לקבל מקום בגמר, לדעתי. בסוף ההופעה אחד הרקדנים מוריד את המסכה מפניו והם מתנשקים."
בהופעה החיה: עוד שיר שהתברר כפייבוריט ולא היה לי מושג. מוזיקלית זה מצליח להיות מבולגן וגנרי בו זמנית. ווקאלית, היא מצוינת ומפתיעה. בגלל זה הגיע לה מקום בגמר. מגיע לה לנצח? ממש לא. שוב הופעה טובה מבחינתה.

Ana and the Changes – Brinem – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בתיפוף על גיטרה ואז הזמרת נכנסת בשירה, בעוד פורטת על אותה גיטרה. גיטרת בס מלווה את החלק הבא, והזמרת מלחששת, בעוד התופים נותנים עבודה. בלדת אינדי, זה מאד אלטרנטיבי, עם מלודיה מעניינת והפקה חצי אקוסטית-חצי חשמלית. בפזמון נכנסים קולות הרקע ומוסיפים עוד רובד לשירתה של הזמרת. העיבוד חלומי משהו. 3/5. "
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "זה השיר החביב עליי בכל הקדם הזה, וכנראה אני היחיד בכל העולם שמרגיש כך. היא מתחילה את השיר בישיבה, לובשת חליפת עור שחורה ואז פוסעת למרכז הבמה. האורות בצבע חום ואדום. היא מזכירה לי קצת את קיי די לאנג. בפזמון נכנסות תשי זמרות ליווי בשחור, ומבצעות את הפזמון מאחוריה. לאחר מכן, כל אחת לוקחת כלי נגינה והם מתחילות לנגן. הופעה אמנותית יפה של זמרת טובה."
בהופעה החיה: הפייבוריטית הקטנה שלי, שאני כל כך שמח לראות בגמר וזה הרבה בשבילי. שיר מקסים ומיוחד. הופעה קטנה, אינטימית, אמנותית, אך לא יומרנית. יפה מאד.

כעת, ראיונות מאחורי הקלעים עם ארבעת המתמודדים הראשונים שסיימו הופעתם.

Biber – Da mi se vratiš – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי רעמים, ואז צלילים אלקטרוניים, המפנים את דרכם למוזיקת פסנתר ופריטת גיטרה. הזמרת שרה בקולה האתנו-פופי ומובילה את השיר בבטחה, עם הרבה נשמה וכוונה. הכינורות האלקטרוניים מוסיפים דרמה והשיר מובל אל עבר הפזמון הקליט והקצבי, עם מכונת התופים והגיטרות החשמליות. קולות הרקע הן של זמרות פולקלור סרביות. זה אתנו-פופ-אמצע הדרך ברמה גבוהה יחסית. יש לשיר הוק, שמאחר לבוא, אבל מחמיא לשיר. שמעתי שירים טובים מהם, ושמעתי גרועים מהם. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הסולנית לבושה באאוטפיט שחור שקוף, ומתחתיו בגד גוף שחור. גם פה הוידאוארט מראה שמיים זרועי כוכבים. מכונת רוח פורעת את שיערה, ואז מתחיל מסע ביער. עמה על הבמה 4 רקדניות בשחור, ואז גם נכנס נגן הגיטרה לתת בראש. ההופעה יפה ברמה האסתטית, וגם ווקאלית היא עושה עבודה טובה, אבל הכל ביחד לא מתגבש לכדי משהו מנצח. מקום בגמר צריך להיות להם."
בהופעה החיה: צמד מלא פוטנציאל, שתמיד נראה שהוא מפוספס או לא ממומש במלואו. גם הפעם לא יקרה איתם שום דבר מיוחד בתוצאות הסופיות. הופעה לא מלאת השראה, אבל טובה בהתאם למה שתוכנן.

Bojana x David – Šesto čulo – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כלהיט פופ-האוס מועדוני ומרים. הזמר פותח את השיר והזמרת מצטרפת מספר שניות לאחר מכן. זה מרגיש כמו משהו שמאד רוצה להיות להיט, ומופק בצורה מאד אגרסיבית. אין רקע של שקט. יש אחרי הפזמון דרופ אלקטרוני. המלודיה חזקה וקומפטטיבית, אבל עשויה להיתפס כמזיעה ממאמץ. זה להיט, אבל נטול נשמה. בהמשך אפשר לשמוע בעיבוד גם קצת כלים אתניים, אבל אלו הולכים לאיבוד בעיבוד התוקפני. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הם יושבים תחילה על קוביות אפורות, ולאחר מכן נעמדים על הגבוהה מכולן ושרים זה לזו. די ברור מהמצלמה המסתובבת שאין באולם קהל ושהקדם נערך באולפן. שנים לובשים מדים אחידים של כחול עם הדפס. הוא לובש גם ז'קט שחור סדור, היא עם מן עליונית תכולה מפלסטיק. עמם על הבמה ארבעה רקדנים בלבוש תואם. הם יותר רקדנים מזמרים."
בהופעה החיה: הם משתפשפים מידי שנה ואולי יום אחד יגיעו לאירוויזיון. זה לא יקרה השנה. זה לא מהשירים האהובים עליי, אבל זה מרענן בליינאפ הנוכחי, שאמנם מגוון, אבל לא כולל הרבה מוזיקה מקומית קצבית. מניח שיגיעו גבוה בקהל.

Maršali – Po policama sećanja – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נשמע כמו משהו שנשלף משנות החמישים או שנות השישים המוקדמות בארה"ב. שיר ריאקציונרי עם מלודיה קליטה וידידותית. זה חמוד, משרה אווירה טובה, מזכיר במעט את ה-Beach Boys. הם יכולים לבלוט עקב כך שהם נשמעים לגמרי רטרו, ללא אמצעים אלקטרוניים וללא הפקה עמוסה, אלא בעלי צלילים הרמוניים. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הם נראים כמו ילדי כאפות, ולבושים בחליפות. בוידאוארט מדפים של ספריה, עמוסים בספרים. זה קצת משעמם, אבל זה גם פשוט ונקי. עם זאת, אני לא חושב שזה יכול לכבוש את לבבות הצופים. בפזמון יוצאים מהספריה ואנו רואים את רחובותיו של מטרופולין."
בהופעה החיה: לא חשבתי שיש להם סיכוי להעפיל לגמר, והם היו הפתעה נעימה. ועדיין, מה עוד אפשר לומר עליהם שטרם נאמר? הם פשוט עומדים שם. הם מגישים את השיר כמו שהתכוונו, שהוא לא בהרבה אנרגיות, ומקווים שכולם יעריכו את המאמץ האמנותי והרגש הנוסטלגי.

Princ – Mila – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה טיפוסית, מאד Adult Contemporary שמרני, שחוזר על עצמו. השיר מתפתח כצפוי, זה נשמע כמו בלדות ששמענו מאות פעמים. מאד מיושן, עם השפעות משירים איטלקיים של פעם. לזמר קול גברי מובחן, ולעיתים הוא עולה לגבהים. הוא כבר הוכיח פעם שהוא יכול לסחוף את קולות הקהל. האם יחזור על כך גם השנה? בתוך הז'אנר שלו, זה לא רע, וגם מצליח להתחמק ממלכודת הקיטש עד הדקה האחרונה, שם כבר פותחים מבערים. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "בתור מי שזכה כבר בהצבעת הקהל בקדם, אין סיכוי שהוא לא יזכה בקדם, נכון? הוא מתחיל את ההופעה ישוב על ירח, תחילה רואים רק צללית ואז נדלק האור. הוא לובש וסט שחור חושף שרירים ומכנסי עור. המצלמה מסתובבת סביבו. שוב, בוידאוארט שמי החלל. הפעם, מצטרפים אליהם גם פניה של אישה. בוידאוארט, לוליינית משתבללת מחבל. ההופעה מופקת טוב, אבל זה קיטשי. בסוף ההופעה הוא אף מחזיק ורד."
בהופעה החיה: הוגרל לסגור את החצי הראשון של הגמר. גם כאן אין הרבה מה להוסיף. ההופעה קיטשית להחריד, כפי שהייתה בחצי הגמר. זה עמוס בדרמה ומעמיס על הצופה והמאזין. כן אחמיא למבצע על קולו החזק.

אחרי הפסקת פרסומות, עוד ראיונות בגרין רום.

Sedlar – Oči boje zemlje – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בחליל אתני, כמו שאנחנו אוהבים. המשך השיר נשמע יותר כמו בלדת פסנתר רגילה. מלודיה עגולה, נעימה ולא מוכרת. יש בשיר ובשירה של הזמר איכויות והוא נעים להאזנה. צבע הקול שלו גברי ועמוק. משהו בכלים האתנים ברקע מזכירים קצת בלדות אתניות משנות התשעים. אחרי יותר ממחצית השיר, השיר מגביר הילוך ונכנסת הפקת אלקטרו, אשר בונה דרמה עד לפזמון, שהוא שוב נמסך על כלים תזמורתיים, ללא אפקטים מיוחדים. מסתבר שמדובר במנצח מוערך ובדוקטור לאמנות. יפה. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוידאוארט הוא של יער מכושף. המצלמה מתמקדת בפניו הנאות של הזמר. החלילן, שעמו על הבמה, הוא אותו חלילן מההופעה הסרבית באירוויזיון 2004. הוידאוארט משתנה להציג מדבר והרים. זה יפה ואמנותי. לבסוף יש וידאוארט של ירח והוא עומד בפרופילו לקהל."
בהופעה החיה: מבחינתי מדובר באחת ההפתעות היותר טובות של הקדם הזה. המבצע אינו זמר במקצועו, אבל השיר מקסים ומקורי, שמשלב בין הבלקני למערבי בצורה שמחמיאה לשני הצדדים. הוא פרפורמר כריזמטי, למרות שלא לוחץ חזק מידי, ואולי בגלל.

Lensy – Hvala ti – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח באינטרו כאילו מסתורי. המלודיה פופית וקולחת, אבל הקול של המבצעת נשמע גנרי וחסר ייחוד. הפזמון הוא בלדת פופ דרמטית, אבל חסרת אופי. שיר פופ סתמי מאד, הכולל הפקה עמוסה, עם אלמנטים של אלקטרופופ ואתנו-פופ. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "חייב לציין שהיא יפהפייה. היא לובשת שמלה חומה חיוורת נשפכת. עמה על הבמה ארבעה רקדנים שכורעים ברך. בוידאוארט ירח גדול. זה השיר שדורג אחרון בדירוג המוקדם שלי. היא מסתובבת וחושפת קעקוע של כנפיים שנתלשו. אאוץ'. בוידאוארט עכשיו שדות בשעות הערב. יפה אסתטית, אבל שיר ממש גרוע."
בהופעה החיה: עוד הפתעה, הפעם פחות נעימה. היא נכנסה לקדם, אחרי פסילה של שני (!) שירים, ואיכשהו הצליחה לגבור על כאלה שהתקבלו מראש לתחרות, ולהעפיל לגמר. כן, אולי ההופעה טובה, אבל אנחנו בתחרות שירים כאן. הקול שלה קצת צעקני.

Milan Nikolić ft. Caka – Storia del amor – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח במקצב ים תיכוני וממשיך בסאונד פולקי סרבי טיפוסי. הזמרת בעלת קול עמוק יחסית, גם אם לא ייחודי. עם קולות הרקע הם בונים את השיר לקראת הפזמון הים תיכוני השמח, השלאגריסטי מעט, בעל הכותרת הספרדית. עמי הים התיכון התאחדו. יש כאן השפעות בלקניות, לטיניות ואיטלקיות. זה חסר ייחוד מחד, ומאידך בולט על רקע הפקות האלקטרופופ בקדם. חמוד ולא קומפטטיבי במיוחד. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה כמו בלרינה מודרנית, שנראית יותר כמו ברבור לבן. הוא לבוש שחורים ומנגן באקורדיון. הוידאוארט מציג שמיים כחולים-סגולים, קיטשי מאד. השמש מאירה ממרכז המסך, ואחרי הפזמון השמיים מתקדרים. לזמרת מצטרף רקדן בשחור. ההופעה הווקאלית סבבה לגמרי."
בהופעה החיה: קצת שיר מפעם, שהיה ברור שיגיע לגמר, כי מדובר בקלישאת אירוויזיון בעיניים סרביות, וגם כי מדובר במוזיקאי מוערך מאד. רק עכשיו אני שם לב שהיא פוסעת על הליכון, ולא סתם על בימה קטנה. גם ההופעה מאד של פעם. לחובבי נוסטלגיה.

Harem Girls – Aladin – בסקירת השירים כתבתי: "ובכן, סרביה התקדמה. שש מלכות דראג באתנו-פופ בלקני, עם השפעות של Hurricane והשפעות בלקניות. אני יכול לראות את זה מסיים קרוב לטופ, אבל לא מסיים במקום הראשון עקב שופטים שמרנים בעיקר. לי חסרה בעיקר מלודיה חזקה ומהודקת. נראה שיש התמקדות יתר בהפקה ובהעמדה הבימתית ופחות בשיר. זה עדיין חביב, גם אם כולל שטיקים כאלה ואחרים. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "מלכות הדראג לובשות כולן שמלות בשחור וכסוף נוצץ עם בד מלמלה בגול. הוידאוארט מתחיל בשחור ולבן, ואחר כך מתווספים עוד צבעים. זו לא הופעה טובה מספיק, וניכר שהם לא בחרו במאי ראוי להעמדה. לקראת סוף השיר, הדראג קווים השישית, לבושה כנסיכה ערביה בכחול, עומדת על ירח, נגגרת על ידי חברותיה. גם ווקאלית זה לא מספיק טוב."
בהופעה החיה: בנות ההרמון עולות כבעלות הפוטנציאל הגדול ביותר, שהתנפץ הכי הרבה פעמים: פעם אחת עם שמיעת השירים בסטודיו, פעם שנייה עם חשיפת ההופעה הבימתית בחצי הגמר. זה כה מאכזב. גם לא ברור איך הסרבים השמרנים יצביעו לחבורה של דראג קווינס, שזו עוד "אפנה" שמגיעה מאד באיחור לאזור.

ועכשיו, עוד ראיונות מאחורי הקלעים, וממשיכים בתחרות.

Tam – Durum durum – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בהתלחששויות וצלילי אמביינט אלקטרונים עדינים. הזמרת נכנסת בקולה המעט ילדותי ומאנפף. השיר מקבל תפנית, עם הפקה אלקטרונית דאבסטפית. הפזמון קולח ומרים, ומצליח לשלב בין צלילים קליטים ורקידים למשהו יותר אמנותי. אחרי הפזמון, יש ברייק של דרבוקה ומוזיקה ערבית. שילובים מעניינים. ב-C Part היא נותנת קטע אופראי. זה יכול לעבוד טוב מאד על הבמה, תלוי בנוכחות הבימתית שלה, כי הקול שלה לא הכי מרשים. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה במראה צ'יצ'ולינה והיא מוארת באדום. היא לובשת שמלה חומה עם שובלים בחום בהיר. מצטרפים אליה ארבעה רקדנים באדום. הוידאוארט מציג אימג'ים כמו מתוך חלום, של ממלכה עתיקה, או סתם ציורי קיר מתוך מערות לצד מקדשים."
בהופעה החיה: הייתי משוכנע אחרי חשיפת השירים, שזה יהפוך לפייבוריט, וזה לא, וזה הפתיע אותי. גם אחרי ההופעה הטובה בחצי הגמר. היא כבר לא במראה צ'יצ'ולינה מבחינת פנים ושיער ויותר במראה נקי של נערת כפר, שהגיעה למסיבת טבע. קצת זיופת פה ושם.

Filarri – Meet and Greet – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי פופ-טכנו. הזמר נכנס בחצי שירה-חצי ספוקן. קולו המשוכפל תורם לבניית השיר והאווירה הקרחניסטית. שאר השיר ממשיך באותו הקו. זה נחמד לזוז לצליליו במועדון, אבל פחות מוערך על ידי מבחינה מוזיקלית. הרבה הפקה על מעט שיר. השיר קצר במיוחד. 2/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה נפתחת בזמר, העומד באמצע הבמה, כשדמויות שונות מופיעות בוידאוארט והודעות טקסט מופיעות על המסך. הוא לובש גופיה ורודה, ועמו על הבמה 4 רקדנים בלבוש שחור ארוך. הוידאוארט ראוי להערכה, מעביר סיפור עם מוטיב מרכזי ולא זורק אותך לאלף מקומות. זו כנראה ההופעה הכי טובה עד כה, למרות שאני לא מחובבי השיר. הוא נותן בריקוד וגם עושה את זה טוב. עולה אצלי ל-3/5."
בהופעה החיה: את השיר הזה, שהערכתי שזכה בחצי הגמר הראשון, כבר הספקתי לשכוח, וניכר שגם טבלאות ההימורים. לא הייתי רוצה שזה ייסע לבאזל, אבל יש אופציו גרועות יותר. לא ברור לי האם הוא צפוי לאבד קולות כשהוא מופיע ישר אחרי Tam.

Iskaz – Trendseter – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח באינטרו פסטיבלי, שירה פולקלוריסטית ואווירה כללית של בלקן ביט בוקס. זה רוק-Pאנק-בלקני עם טוויסט מעניין ווייב מגניב. הם זורקים את המילים והגיטרות החשמליות שורפות את האוויר. Fאנקי ומגניב, לא הכי פרשי, היה יותר מתאים אם היה נשלח לפני עשור, ועדיין מסיבתי ומרים. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הצבעים השולטים על הבמה הם שחור, אדום ולבן. בוידאוארט יש אפילו כבשים קופצות. על רצפת ה-LED שטיח בלקני אדום, שמזכיר לי את השטיחים שהיו לסבתא שלי. הסולן בגופיה לבנה ווסט שחור, שאר חברי הלהקה בחולצות לבנות ארוכות ווסטים שחורים. הופעה טובה ואנרגטית, למרות שלא מוכנה לאירוויזיון בשום צורה. לקראת סוף השיר נכנסות שתי רקדניות/מתופפות. הן מתופפות ואז… רוקדות."
בהופעה החיה: אין עוד שיר רוק-Pאנקי קרחניסטי כזה בליינאפ. לא, זה לא יגרום לזה לנצח, אבל זה יהיה נחמד אם סרביה תשלח משהו כזה לאירוויזיון. מהשירים היותר טובים הערב ובכלל בקדם הזה. גם ההופעה משוחררת ומגניבה.

Kruz Roudi – Sve i odmah – בסקירת השירים כתבתי: "זה מרענן בליינאפ הנוכחי, מאחר וזה לא כולל את כל הכותבים מפעם שמנסים להישמע עכשוויים. זה נשמע נכון לזמן ולמקום, ועם זאת רטרואי ניינטיזי, עם השפעות גראנג' אמריקאי ובריטפופ. שיר אינדי רוק, שנבנה בהדרגה לפזמון, אך חסר הוק ברור ומשמעותי. לעומת השירים שנפסלו, דווקא זה שיר האינדי היותר חלש ברשימת השירים. מקצב לאה ואנרגיה חסרה לטעמי, ועדיין חביב. 3/5."
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "מסך של שלג לבן פותח את ההופעה. הזמר עומד על הבמה החשוכה, כאשר רק אורות כחולים מאירים עליו ועל חברי הלהקה חלושות. הם כולם לובשים בגדים שחורים ועוטים גלימות שעליהן כוכבים. גם הוידאוארט הוא חללי משהו. לקראת סוף השיר מופיע כוכב לכת, מסענו בחלל צובר תאוצה, וגם המצלמה מסתובבת סיבוב של 360 מעלות. הוא לא הכוכב הכי גדול שיש, אבל השיר חמוד."
בהופעה החיה: זו הייתה הפתעה לשמוע את השם שלהם כפיינליסטים. ראשית, כי חשבתי שרק אני מחבב את השיר. שנית, כי הסולן הוכח כלא בעל האישיות הבימתית המרשימה מיותר שראיתם מעודכם. ועדיין, סיום נאה לערב.

להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:

Ana and the Changes – Brinem
Oxajo – MaMa
Iskaz – Trendseter
Sedlar – Oči boje zemlje
Biber – Da mi se vratiš
Tam – Durum durum
Kruz Roudi – Sve i odmah
Maršali – Po policama sećanja
Mimi Mercedez – Turbo žurka
Harem Girls – Aladin
Milan Nikolić i banda – Storia del amor
Filarri – Meet and Greet
Princ – Mila
Bojana x David – Šesto čulo
Vukayla – Mask
Lensy – Hvala ti

עוד ראיונות בלתי נגמרים בגרין רום וריקאפים אינספור. אחרי זה, סרטון על ההיסטוריה של האירוויזיון.

במופע הביניים, שידור חוזר של מופע הביניים מגמר הקדם בשנה שעברה ולפני שנתיים: Luke Black מבצע את "Samo mi se spava", ו-Konstrakta עם מחרוזת של שני שירים.

הגיע זמן תוצאות. תחילה מצביעים השופטים. שופטת ראשונה, Snežana Vukomanović :